 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1882 |
| על שם | משה מונטיפיורי |
| קואורדינטות | 31°46′59″N35°12′50″E / 31.783097°N 35.213781°E /31.783097; 35.213781 |
(למפת ירושלים מוגדלת)   מזכרת משה (למפת ירושלים רגילה) מזכרת משה (למפת הרי ירושלים רגילה)  מזכרת משה (למפת הרי ירושלים מוגדלת) מזכרת משה | |
  | |
מזכרת משה היא שכונה בנחלאות שבירושלים שנוסדה בשנת1882, ובנייתה הושלמה בשנת1885, הודות לסיוע הכספי שקיבלה מ'קרן משה מונטיפיורי', שהוקמה בשנת1874, במלאת תשעים שנה לנדבן היהודי-בריטימשה מונטיפיורי. השכונה נועדה לציבור תושביםאשכנזים, בעוד שהשכונה הסמוכה,אהל משה, שנוסדה כשנה אחריה מכספי הקרן, נועדה לספרדים.
'קרן משה מונטיפיורי' שמה לה למטרה לסייע ליהודיארץ ישראל על ידי עידוד פעולות יצרניות. הקרן סייעה ליהודי ירושלים לבנות שכונות מחוץ לחומות העיר, במסגרת הלוואה ארוכת טווח ללאריבית. חמש שכונות נבנו באופן זה, וכולן נושאות את שמו של מונטיפיורי: מזכרת משה,אוהל משה,ימין משה,זיכרון משה וקריית משה. על כך כתבש"י עגנון בספרו 'תמול שלשום': "וכל מקום שם בירושלים נקרא משה: אוהל משה, וזיכרון משה, וימין משה, ומזכרת משה. מבקש אתה ללכת לאחד ממשה אלה, אך שוכח אתה אותה מילה קטנה שנטפלה למשה, ואתה הולך ממשה למשה, ואין אתה מגיע למשה זה שרצית". השכונה גם הוזכרה בשירו שלדן אלמגור "ירושלים שלי": "אמר הרוכל ממזכרת משה/ירושלים שלי/היא מחנה יהודה בערב חגים/ שבת של פפיטס קללות נהגים/וחומוס של רחמו וריח דגים/וחומוס של רחמו וריח דגים/כביסה על הכביש ומקלחת מדלי/ירושלים שלי".
מזכרת משה נבנתה על קרקע שהייתה שייכת לשכונה הסמוכה,משכנות ישראל, אשר מקימיה לא הצליחו לבנותה במתכונת הגדולה שאליה קיוו. השכונה נבנתה כחצר צרה וארוכה, המוקפת בתים הצמודים זה לזה וסוגרים עליה. התוכנית המקורית הייתה לטפח חצר זו לכדי גן ירק שופע, עטור צמחים, עציאקליפטוס ואףמזרקה קטנה. אך בפועל החצר נותרה ריקה ומוזנחת, ונוצלה לבורות מים רבים.
מכתבתלונה שפרסם יהודי ירושלמי בשנת1885 בדפי עיתון 'הצבי' לאליעזר בן-יהודה, מלמד כי השכונה וסביבותיה היו אז מלוכלכים ומוזנחים, כנראה בשל חוסר מודעות של תושביה, יוצאיהעיר העתיקה, להיגיינה וניקיון. הנהלת הקרן התריעה בפני התושבים, כי מי שלא יקפיד על הניקיון (פינוי אשפה, הטלת שפכים במקומות הראויים וכו') יגורש מהשכונה. נראה שהאזהרה הועילה, כי השכונה הלכה והתבססה, ואף נפתחו בה בתי עסק זעירים, כמו חנות לממכרפחמים, חנות יינות,מצחצח נעליים, מאפייה ועוד.
בית הכנסת 'חסד ורחמים' הוקם בשנת1925 על ידי בני משפחותספרדיות וותיקות מהעיר העתיקה. חזיתו של בית הכנסת מעוטרת בדלת מתכת ועליה סמליהם של 12שבטי ישראל, וכן דלת מפוארת בעזרת נשים, שעליה תבליט עם מלות הפרק "אשת חיל מי ימצא" (משלי).
כיום שוכנים בחצר מתקני ציבור כמו מקלט, מגרשכדורסל וגן ילדים, וכן כמהגמ"חים בתי תבשיל לעניים. מ"חלום האקליפטוסים" נותרו רק שניים בצפון החצר, ושורשיהם נוגעים בתשתיות הצנרת. בסמוך שוכן מבנה ששימש עם הקמתו ב-1938 כמועדון נוער. כיום נקרא המקום בשם 'בית וינר', ומשמש כמרכז "ארץ מורשת", ובו חדרי לימוד,ספרייה וארכיון המתעד את השכונות באזור.
מזכרת משה (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית