 | |||||
| לידה | 10 בנובמבר745 אל-מדינה שבערב הסעודית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 4 בספטמבר799 (בגיל 53) בגדאד שבעיראק | ||||
| מקום קבורה | כאזמיה, כיום שכונה צפונית בבגדאד | ||||
| מדינה | בית עבאס | ||||
| כינוי | אל-כאזם (המסתיר את כעסו) | ||||
| בן או בת זוג | אום יא-באנין נאג'מה | ||||
| ילדים | עלי א-רידא,Hakima bint Musa,Ismail ibn Musa,Husayn ibn Musa,פאטמה בת מוסא,Abbas ibn Musa,Amina bint Musa,Yahya ibn Musa,Abdullah ibn Musa,Qasim ibn Musa,Zayd ibn Musa al-Kadhim,Ibrahim ibn Musa al-Kazim,Fazl ibn Musa ibn Ja'far,Muhammad ibn Musa ibn Ja'far,Ahmad ibn Musa,Jafar al-Khawari | ||||
| שושלת האימאמים השיעים | |||||
| אב | ג'עפר א-צאדק | ||||
| |||||
האימאםמוסא בן ג'עפר אל-כאזם (בערבית:موسى بن جعفر الكاظم; תעתיק מדויק: מוסא בן ג'עפר אלכאט'ם;10 בנובמבר745 באל-מדינה –4 בספטמבר799 בבגדאד) היה האימאם השביעי על פי אמונת הזרם המרכזי של השיעיםהתריסריים, ולפיכך, על פי השקפתם, יורש ישיר של הנביאמוחמד. הוא כיהן כאימאם כ-35 שנים, מגיל 21.
אל-כאזם נולד בתקופת מאבקי הכוח ביןבית אומיה לבית עבאס. הוא היה רק בן ארבע, כשאבו אל-עבאס א-ספאח הפך לח'ליף העבאסי הראשון. מוסא לא היה בנו הבכור של אביו,ג'עפר א-צאדק, שהיה האימאם השישי על פי השיעה. דבר זה יצר מאבקי ירושה, והנהגתו לא הייתה מוסכמת על כל השיעים. לאחר הירצחו של אביו בתקופת שלטונו של הח'ליףאל-מנסור החליטו מרבית השיעים כי מוסא אל-כאזם יירש את אביו כאימאם. קבוצות אחרות (האיסמאעיליה) ראו באסמאעיל אבן ג'עפר, הבן הבכור, יורש ואימאם.[1]
תחת שלטונו שלהארון א-רשיד הוא נכלא, ולאחר מספר שנים בכלא, לטענת השיעים, הוא הורעל (בדומה לשאר האימאמים השיעים).[2] הוא נקבר לצד נכדו, מאוחר יותר האימאםמֻחמד א-תקי, בכאזמיה, אשר מהווה כיום שכונה צפונית בבגדאד.
| האימאמים השיעים התריסריים | |
|---|---|
|
