מונדיאל 1950 נערך בברזיל בין24 ביוני ל-16 ביולי בשנת1950. הנבחרת הזוכה הייתהאורוגוואי, שזכתה בגביע בפעם השנייה בתולדותיה, לאחר שזכתה גם בטורניר הגביע העולמי הראשון ב-1930. המשחק המכריע של הטורניר, בו גברה אורוגוואי על ברזיל בתוצאה 1–2, זכה בברזיל לכנוי "מרקנאסו" (האסון במרקנה). היה זה המונדיאל הראשון שבו הוענק הגביע על שםז'יל רימא, לכבוד יום השנה ה-25 מאז הפך לנשיאפיפ"א.
טורניר זה היה המונדיאל הרביעי והיה היחיד שלא נערך בו משחק גמר. זאת, מאחר שעל פי המתכונת החריגה של הטורניר הספציפי הזה, עלו ארבע קבוצות משלב הבתים לשלב של בית הגמר; ולאחר מכן, הקבוצה שהוכתרה כמנצחת הטורניר (אורוגוואי) היא זו שצברה את הניקוד הגבוה ביותר בתום שלושה משחקים שלה (משחק עם כל אחת משלוש היריבות) בבית הגמר. זוהי מתכונת שדומה למתכונת המקובלת להכתרת אלופת ליגה על פי חישוב הנקודות המצטברת בתום מחזורי המשחקים של הליגה. בשונה ממונדיאל זה, ברוב טורנירי המונדיאל, המתכונת שלאחר שלב הבתים היא משחקי נוק-אאוט (אשר מוכרחים להסתיים בניצחון; ובאם המשחק נגמר בתיקו בתום כל דקות המשחק, מתקייםדו-קרב פנדלים להכרעת ניצחון): בכל שלב, הקבוצות המנצחות מעפילות לשלב הבא ומדיחות את יריבותיהן; השלב האחרון הוא משחק הגמר, שבו הקבוצה המנצחת היא האלופה וזו המפסידה היא סגניתה.
ממוצע הצופים למשחק של כ-61,000 קבע שיא שלא נשבר עד1994, כשארצות הברית אירחה את הגביע העולמי.
מלחמת העולם השנייה גרמה לביטולם של שני טורנירים של 1942 ו-1946, וזה היה המונדיאל הראשון מאז1938. בזמן מלחמת העולם השנייה לא התקיימו משחקי ליגה במדינות אירופה שהושפעו מהמלחמה. באנגליה ובצרפת לא התקיימו ליגות לאורך כל שנות הלחימה מ-1939 ועד 1945. ביוגוסלביה הליגה הופסקה לאחרהפלישה ליוגוסלביה ביוני 1941, אך התקיימו ליגות מקומיות לקרואטיהסלובניה וסרביה עד 1944. באיטליה התקיימה ליגה עד שאיטליה חולקה בין שטח תחת בעלות הברית בדרום איטליה, לשטח כיבוש גרמני במרכז ובצפון איטליה בקיץ 1943. למעט קיום משחקי גביע אזוריים שהתרחשו ב-1944. בהולנדבלגיה ובקרבמעצמות הציר בפרטגרמניה הצליחו לשחק כדורגל בצורה סדירה על לקיץ 1944, כאשר עונת 1944/45 לא התקיימה בהן עקב התקדמות בעלות הברית אל מדינות אלו. כאשר המדינה היחידה אשר השתתפה במלחמת העולם השנייה בהן התקיימה ליגת כדורגל באופן רציף לאורך כל שנות המלחמה הייתהדנמרק.
כתוצאה מכך במדינות אמריקה הדרומית בהן המשיכו להתקיים ליגות וטורניריקופה אמריקה, גם לאורך שנות המלחמה, הכדורגל המשיך להתפתח לאורך שנות הארבעים ומדינות דרום אמריקה החלו להגדיל את הפער ממדינות אירופה. והדבר מסביר שבין המדינות האירופאיות שהשתתפו במונדיאל היו שלוש מדינות שהיו נייטרליות במהלך המלחמה:ספרד,שווייץ ושוודיה. נבחרות גרמניה עדיין לא צורפו מחדש לפיפ"א.
כתוצאה מהמלחמה, נחרבו חלקים נרחבים מאירופה, וכתוצאה מכךפיפ"א התקשתה למצוא מדינה שמעוניינת לארח את הטורניר. תוצאותיה הקשות של המלחמה גרמו לכך שמדינות רבות לא הסכימו לארח את הטורניר שנחשב באופיו לססגוני ושמח, ויותר מכך העדיפו המדינות להשקיע כספים בשיקומן ובשיפור חזותן, מאשר באירוח הטורניר.
היות שאף מדינה לא הסכימה להתנדב לאירוח הטורניר, המונדיאל היה בסכנת ביטול לתקופה מסוימת, עד שברזיל הציגה את מועמדותה לאירוח, ומפני שהייתה היחידה שהציגה מועמדות, היא גם נבחרה.
שלב הבתים של הטורניר היה בעל מבנה חריג, היות שלא היה מספר אחיד של נבחרות בכל בית.
בתים א' עד ו' היו לנבחרות מאירופה, כשאליהן נוספו נבחרותישראל וסוריה.
בית א' הכיל את הנבחרות הבריטיות, לאחר שאלו הצטרפו מחדש לפיפ"א 4 שנים קודם לכן, אחרי 17 שנים של גלות מרצון מהארגון. הוחלט כיאליפות הבית הבריטית בשנים1949–1950 תהווה שלב מוקדמות לגביע העולמי, ושתי הנבחרות שיסיימו במקומות הראשונים, יעפילו לגביע העולמי.אנגליה סיימה ראשונה וסקוטלנד שנייה, אך הסקוטים סירבו לשלוח את נבחרתם לטורניר, כשהיא לא אלופת בריטניה. הכרטיס השני הוצע מאוחר יותר לצרפת אך הצרפתים, שתחילה הסכימו, סירבו ולא השתתפו בטורניר.
בית ב' הכיל שלב מוקדם בו גברהטורקיה עלסוריה במשחק הראשון. במשחק השני פרשה סוריה, דבר שהעלה את הנבחרת הטורקית למשחק מולאוסטריה, אך האוסטרים פרשו מהטורניר ולכן העפילה טורקיה אוטומטית. אלא שגם הטורקים פרשו, והכרטיס שהיה מיועד לבית הזה ניתן למפסידה בבית ו', בו התחרוספרד ופורטוגל, ולבסוף הפסידה בו פורטוגל. הפורטוגלים דחו את הכרטיס ולכן לא השתתפו בטורניר, וספרד כן השתתפה, כזוכת בית ו'. בית ג' הפגיש בזוג מפגשים מוקדמים את נבחרותישראל ויוגוסלביה כאשר בצמד המשחקים ניצחה יוגוסלביה, 6–0 ו-5–2, ועלתה למשחקי הכרעה מולצרפת. המשחקים הסתיימו בניצחון יוגוסלבי שהעניק ליוגוסלביה כרטיס לטורניר הגמר. בית ד' הפגיש בשלב מוקדם את נבחרותלוקסמבורג ושווייץ. שווייץ עלתה לשלב ההכרעה מולבלגיה, אך בשל פרישתם של הבלגים, העפילה שווייץ לטורניר הגמר.
בית ה' הכיל את נבחרותשוודיה,אירלנד ופינלנד, בית שהסתיים בעלייתה לטורניר הגמר של הנבחרת השוודית. בית ו', כאמור, הסתיים בניצחונה שלספרד עלפורטוגל. בסיכום ששת הבתים הללו, העפילו לטורניר הגמר מיבשת אירופה נבחרות אנגליה, יוגוסלביה, שוודיה, ספרד ושווייץ, בנוסף לאיטליה שהעפילה אוטומטית בשל היותה האלופה בטורניר הקודם.
בית ז', שהכיל את נבחרותארגנטינה,בוליביה וצ'ילה, לא התקיים בסופו של דבר שכן ארגנטינה פרשה. צ'ילה ובוליביה העפילו אוטומטית. בית ח' היה אמור להפגיש את נבחרותאורוגוואי,פרגוואי,פרו ואקוודור, אך אקוודור ופרו פרשו ולכן אורוגוואי ופרגוואי העפילו אוטומטית. בכך נסגרה תמונת דרום אמריקה, שהכילה גם את נבחרתברזיל שהעפילה אוטומטית בשל העובדה שאירחה את הטורניר.
לפני הטורניר נערךמשחק ידידות בין נבחרת כוכבי בריטניה לבין נבחרת שאר אירופה. הבריטים הביסו את נבחרת שאר אירופה בתוצאה 6–1, ועל כן נחשבה נבחרת אנגליה כאחת המועמדות הרציניות לזכייה בתואר. למרבה ההפתעה,הפסידה אנגליה במשחקה הראשון לנבחרת ארצות הברית 1–0. בתקופת מונדיאל 1950 לא היו טלוויזיות שישדרו את המשחקים, וכל העיתונים קיבלו עדכונים מפיפ"א על התוצאות. אחרי שהעיתונות האנגלית קבלה את התוצאה 1–0 לארצות הברית מפיפ"א, חשבה כי מדובר בטעות ופרסמה בעיתונות שהמשחק נגמר בתוצאה 10–1 לאנגליה, ורק לאחר מכן פרסמה את התוצאה הנכונה והתנצלות.
מאוחר יותר הפסידה אנגליה גם לספרד באותה תוצאה, דבר שגרם לה לסיים במקום השני של הבית, לאחר ספרד (שסיימה ראשונה), ולהדחה מהטורניר.
המארחת ברזיל הביסה את שוודיה בתוצאה 7–1 ואת ספרד בתוצאה 6–1, ונראתה כמועמדת הבטוחה לסיים את הבית במקום הראשון ולזכות בתואר.
המשחק האחרון של הבית הפגיש את נבחרות ברזיל ואורוגוואי, כשברזיל שבמקום הראשון בהפרש של נקודה לפני השנייה, נבחרת אורוגוואי. אף על פי שבטורניר זה לא נערך משחק גמר, מצב הנקודות שבו הגיעו שתי הנבחרות למשחק, יצר מעין משחק גמר, שהנבחרת שתנצח בו תזכה בתואר. לכן רבים נוהגים להחשיב את משחק זה למשחק הגמר של הטורניר, אף על פי שלא נערך משחק גמר רשמי בטורניר זה.
המשחק האחרון והקובע של בית הגמר שכונה "מרקנאסו", נערך ב-16 ביולי1950 באצטדיון המרקנה לעיני 199,854 צופים, ולפי גרסה אחרת 173,850 צופים, כמות שיא של צופים במשחקכדורגל בכל הזמנים. הנבחרת המארחת, ברזיל, הגיעה למשחק במצב שגם תוצאת תיקו הספיקה לה לזכות בתואר. לאוריתרון הביתיות של ברזיל, ושני הניצחונות המוחצים במשחקיה הקודמים, הגיעה ברזיל כמועמדת בטוחה לזכות בתואר.
בדקה השנייה של המחצית השנייה העלהפריאסה את ברזיל ליתרון 1–0, והיה נראה כי ברזיל בדרך הבטוחה לזכייה בתואר. למרות זאת, הצליחה אורוגוואי להבקיע שער מרגליחואן סקיאפינו ולהשוות את תוצאת המשחק. 11 דקות לפני סיום המשחק הדהימה אורוגוואי כאשראלסידס גיג'ה העלה אותה ליתרון 2–1, שהוביל אותה לזכייה שנייה בתואר. ההלם בקרב האוהדים הברזילאים היה כה גדול ששניים מהם קפצו אל מותם באצטדיון המרקנה עם סיום המשחק. בהמשך התאבדו עוד עשרות ברחבי ברזיל. משחק זה זכה לכינוי ה"מרקנאסו" (בפורטוגזית: Maracanaço) - האסון במרקנה.
