בימינו, שאיפותיהם של הרוסים באזור טרנסניסטריה, עניין זכויות המיעוטים הגדולים הרוסי והאוקראיני וזכויות המיעוט הגגאוזי, שאלת סוג הקשרים עם רוסיה ועם רומניה, וסוגייתאפשרות ההסתפחות לרומניה – כל אלה מעמידים אתגרים בפני המדינה העצמאית הצעירה. בדצמבר 2023, מנהיגיהאיחוד האירופי החליטו לפתוח בשיחות הצטרפות לגוש עם מולדובה[8]. במרץ 2024, אישר הפרלמנט של מולדובה הצהרה הקוראת לקידום המאמצים להצטרפות לאיחוד האירופי.[9]
צורת השלטון ברפובליקת מולדובה היא רפובליקהדמוקרטית המתנהלת כך:בבית הנבחרים יש 104 צירים, הנבחרים לתקופה של ארבע שנים, בדומה לנשיא, הנבחר לארבע שנות כהונה.
ענפי התעשייה שלה הםשימור מזון,עצים לריהוט ובנייה,מתכות,בטון, מוצריחלב וטקסטיל, וייצוריין, כדוגמת מרתפי היין של קריקובה הנמצאים כ-13 ק"מ צפונה מקישינב, כ־530 דונם מתחת לאדמה המשמשים לאחסון כ-40 מיליון ליטר של יין[10].
רפובליקת מולדובה היאמדינה ללא מוצא לים, המשתרעת ברובה על פני רמה גלילית שקרקעותיה טובות לגידולים. בדרומה משתרעים שטחיביצות, וכ-11% משטחהמעויר. הנהרות העיקריים בה הם הדניסטר והפרוט.
השפה היא רומנית[11]. עד שנת 2023, שלטה "השפה המולדובנית" או "מולדבית" שנחשבה בבלשנות המודרנית לתת-ניב או עגה אזורית (ברומנית - Grai) של השפה הרומנית, בדומה לעגות מטרנסילבניה,מרמורש,מונטניה,אולטניה,קרישאנה אובאנאט. עד לפירוקה של ברית המועצות, נכתב הניב המולדובי באותיות קיריליות על פי פקודת סטלין בזמנו, לבידולה מן התרבות הרומנית, וזאת בשונה מהרומנית המדוברת ברומניה, הנכתבת באותיות לטיניות. לפני פירוק ברית המועצות השתוותה המולדובית לתקן הרומני הרשמי וחזרה לכתב לטיני; בטרנסניסטריה המתבדלת עדיין נכתבת השפה באותיות קיריליות. שאלת סיווגה של המולדובנית והכתיב שלה הן מקור לדיונים פוליטיים רבים. דבר זה בא לידי ביטוי גם בדיונים רבים לגבי גורלה של ויקיפדיה במולדובנית (הכתובה קירילית), בנפרד מזו הרומנית. לאחר שזו נמחקה (בטענה שדיבוויקיפדיה הרומנית הכללית) ושוחזרה פעמים רבות, הוסכם להשאירה נעולה לעריכה תוך הפניה בולטת בעמוד הראשון לוויקיפדיה הרומנית בכתב הלטיני.
במולדובה היה מאבק בין הקוראים לשפתם רומנית ובין המבקשים להבדילה מהרומנית ולקרוא לה מולדובנית. המאבק הסתיים בניצחון הדוגלים ברומנית וב-16 במרץ 2023 הפרלמנט המולדובני החליט לשנות בחוקים את הכינויים השפה המולדובנית, שפת האם ושפת המדינה בביטוי השפה הרומנית[12]. ביום 10 במרץ 2024 דחה בית המשפט לחוקה של רפובליקת מולדובה את ערעור מפלגות השמאל על קביעת הרומנית כשפת המדינה[13].
בשנת2000 חיו במולדובה כארבעה וחצי מיליון בני אדם. על פימפקד אוכלוסין בשנת 2008 התגוררו בה כ-4,300,000 בני אדם, וב-2022 התגוררו בה כארבעה מיליון נפשות. הירידה המתמדת באוכלוסייה נובעת משיעור ילודה נמוך,מאזן הגירה שלילי, ושיעורי תמותה גבוהים יחסית לנתונים מערביים.
מבחינה אתנית, דתית ותרבותית מעטים ההבדלים בין תושבי מולדובה המקוריים ושפתם, לבין העם והשפה הרומניים.
ברפובליקת מולדובה חיים כ-700,000 רוסים, 300,000טורקים וגגאוזים (עם טורקי). 47.5% מהאוכלוסייה הם רומנים, 22%אוקראינים, 13% רוסים, 2%בולגרים ו-2.5% אחרים. מאז היפרדותה מברית המועצות, מולדובה חווה משבר דמוגרפי.
90% מהמולדובים הם נוצרים אורתודוקסים, 1% פרוטסטנטים, 0.14%קתולים, 0.6%עדי יהוה, 0.2% אתאיסטים, 0.07% מוסלמים, 0.02% יהודים ו-0.02%אגנוסטיקנים.
כיום יש ברחבי מולודובה, על פי נתונים רשמיים, כ-31,000 יהודים ועוד מספר לא ידוע של מולדובים ממוצא יהודי שאינם מודעים ליהדותם או שאינם מדווחים עליה.
בשנת 1989, אחרי עשורים של דיכוי על ידי השלטון הסובייטי, יכלו יהודי הרפובליקה להתארגן לראשונה ב"חברה הרפובליקנית לתרבות יהודית" בראשות בוריס סנדלר וולדימיר ביטקין. בשנת 1997 מיוזמת יושב ראש החברה הזאת,סמיון שויחט, היא הפכה ל"איגוד הארגונים והקהילות היהודיות של מולדובה"[15].ב-2008 שינה ארגון זה את שמו ל"קהילת יהודי מולדובה" ובחר בשני יושבי ראש שותפים אלכסנדר פנצ'בסקי ואלכסנדר בילינקיס.
את התחייה היהודית במדינה הביא שליח הרבי מליובאוויטש הרב זלמן טובי' הכהן אבלסקי שתוך זמן קצר מונה על ידי נשיא המדינה לרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב.
ייסד והקים את החיים היהודים מחדש מוסדות חינוך יהודיים לרוב בתי ספר וגני ילדים עם אלפי תלמידים ובוגרים. הרב זלמן אבלסקי הוא אביהם הרוחני של יהודי ויהדות מולדובה.
כיום פועל ברפובליקת מולדובה 'איגוד הארגונים והקהילות היהודיות במולדובה' או "קהילת יהודי מולדובה" בראשות אלכסנדר בילינקיס (החל מ-2013)[15]. "קהילת יהודי מולדובה" פתחה וייסדה בתי כנסת, בתי ספר, גני ילדים, בתי תמחוי, מרכזים קהילתיים ועוד ברחבי מולדובה וכן בטרנסניסטריה. ביטאון הארגון הוא כתב העת "נאש גולוס" ברוסית. במסגרת "הקהילה היהודית של מולדובה" פועל גם "הקונגרס היהודי של מולדובה" שהוקם בשנת2003 על ידי אנשי עסקים יהודים[16]. קהילת יהודי מולדובה נקשרה למרכז החינוכי היהודי "חפץ חיים".
במולדובה פועלים בקרב היהודים גם חסידותחב"ד על פעילותה הענפה,הסוכנות היהודית (החל משנת1991), הג'וינט (החל משנת 1993), השירות היהודי למשפחה "נס", תנועתאגודת ישראל, הקרן "דור לדור" ומוסדות יהודיים אחרים[16].בשנת1994 ממשלת מולדובה הכירה ב"פדרציה של הקהילות היהודיות (הדתיות) במולדובה שבחסות תנועת חב"ד[17]. בראשה עומד כיום הרב זושא אבלסקי, אחד הבנים של הרב זלמן לייב אבלסקי שפעל בקישינב בשנים 2014-1989[18]. רבה הראשי של מולדובה[19] הוא הרבפנחס זלצמן.[20][21][22][23][24][25]
Dymitry Sheveliov,The Jewish Revival in Moldova (A Survey of the Jewish Life in Moldova in the years 1990-2000, Revista de etnologie și culturologie vol.XV Chișinău ,2011 pp.58-66
.jpg)
