אזור מואב נמצא ברמה גלית אשר גובהה הממוצע הוא 1,100 מטרים מעל פני הים. הגבול הטופוגרפי הדרומי של מואב הואואדי אל-חסא, אשר הוצע לזהותו עםנחל זרד המקראי. הגיא שלנחל מוג'יב חוצה את מואב במרכזה, אשר הוצע לזהותו עםנחל ארנון המקראי. מקובל לזהות את גבולה הצפוני של מואב בוואדי חיסבן, אשר הוצע לזהותו בנחל חשבון המקראי. מואב נחלקת לשניים: דרום מואב – בין ואדי מוג'יב (הארנון) בצפון לוואדי חסא (נחל זרד) בדרום, לבין צפון מואב – בין ואדי חיסבן (נחל חשבון) בצפון לוואדי מוג'יב בדרום.גבולה הטבעי המערבי של מואב הואים המלח, ואילו גבולה המזרחי הוא במדבר הערבי.בין רמת מואב לבין ים המלח פער של כ-1,500 מטרים. רוב הנחלים הם נחלי איתן וזרימתם העזה, הכוללת מפלים, לים המלח, יצרה גאיות צרים ועמוקים; וזאת לעומתמדבר יהודה שרוב הערוצים בו יבשים בקיץ. בנוסף חוצים את האזור גאיות הנחלים:היבאן,איבן חאמד, וכרך.חבל הארץ הצפוני של מואב, נעדר גבולותטופוגרפיים ברורים, והיה חשוף לפגיעות מממלכות שכנות.
האזור נקרא במקורות הקדומים מהעת העתיקה, כגון המקרא והממצאיםהארכאולוגיים, על שם יושביו המואבים. השם מואב בא במקרא בכמה וכמה צירופים בשמות גאוגרפיים, כגון ערבות מואב, מצפה מואב[1], מדבר מואב[2] ועוד.
ארבע כתובות מימירעמסס השני מזכירות את Mw-i-bw כמקום מרדני שמסרב להכיר בשליטת מצרים בכנען ויחד עם השסו מהר שעיר יצאו למעשי ביזה והתגרות במצרים. הפרעה שולח כוחות לאזור ומדכא את המרד – בכתובות של רעמסס השני מוצגים המואבים כבעלי תסרוקות זהות לאלה של הכנענים יושבי הקבע (שיער ארוך אסוף ומסודר) ולא תסרוקת פרועה "דמוית-ראסטות" כמו של השסו מתבליטים מאוחרים יותר שהכילו את השם מואב, החוקרים מתלבטים האם חל שינוי דמוגרפי במואב או שינוי באורחות חייהם של המואבים שגרם לשינוי בתיאורם האמנותי המצרי[3]. כתובת אחרת מלוקסור מזכירות כי רעמסס ובנו הבכור קראו למצרים את "מנהיג מואב" ונזפו בו על כך שניסה לכרות ברית עםהאימפריה החתית כדי שיסייעו לו לצאת מעולה של מצרים[4].
על פי מקורות מקראיים וחוץ מקראיים, לחבל ארץ זה היו שלושה תובעים שראו בו חלק מנחלתם,ממלכת ישראל הקדומה, מואב ועמון.
בספר במדבר נחשב נחל ארנון לגבולה הצפוני של מואב[10], ואילו בתקופה המאוחרת שבה נוצרו ספרי הנביאיםעמוס,ישעיהו וירמיהו מתייחסים לרוב לחלק הצפוני של מואב, שהיה מיושב לסירוגין על ידי ישראל ועל ידי עמים ושבטים אחרים.
ערי מואב, כגוןיהצה ואלעלה, ניתנו בתקופת ההתנחלות לנחלתשבט ראובן, כפי המסופר בספר יהושע[12].המסורת המקראית מספרת עלסיחון, מלך אמורי קדום ששלט מחשבון על החבל הצפוני של מואב (מארנון עד ליבוק) בימי משה, וכי משה כבש את השטחים מידיו והעניק את צפון מואב לשבט ראובן. מסורת זו מתוארת בספר במדבר בתיאור המלחמה ובוויכוחיפתח הגלעדי עם בני עמון, שבו יפתח טוען כיעמון ומואב טהרו בסיחון ובני ישראל לא כבשו את ארצם אלא את ארץ האמורי.
ממלכת מואב קדמה לממלכת ישראל, ובין השתיים התרחשו מלחמות רבות על השטח מצפון לנחל ארנון שהיה שנוי במחלוקת בין שתי הממלכות, שחלקן הסתיימו בשעבוד מואב לישראל.מצבת מישע, שנתגלתה בדיבון ב-1868 ומתוארכת למאה ה-9 לפנה"ס, מספרת על תודתו של המלך המואבימישע לאל כמוש, על ששחרר את מואב מהשעבוד לישראל, ככל הנראה בימי המלךיהוא. במקרה אחר, קדום יותר, שלעגלון מלך מואב, הצליחו המואבים יחד עם עמון ועמלק לכבוש נתחים מבנימין ויהודה עד שאהוד בן גרא מרד בהם, הצליח להרוג את עגלון מלך מואב ולהסיגם.
המואבים נחשבו קרובים לישראל, למשל בשפה המואבית אשר דומה לעברית. על פיהמקרא מוצאם של המואבים הוא ממואב שנולד לבנות לוט בשוכבן עם אביהן. המקרא אסר על השתלבותם של "עמוני" ו"מואבי" בעם ישראל, בלשונו: "לבוא בקהל ה'" – עד עולם. עם זאת,מגילת רות מציגה התנהלות שונה, ובה התקיימו קשרי נישואין בין ישראלים למואבים.חז"ל פירשו זאת על ידי הבחנה בין אישה לאיש, ולשיטתם איסור פשט המקרא הוא על מואבי ולא על מואבית; וזאת מכיוון שהסיבה לאיסור היא אי קבלת בני ישראל כאורחים בנדודיהם, דבר שנשים לא היו אמורות לעשות[14]. על פי התנ"ך, קשרי החיתון בין הישראלים לבין המואבים (בעיקר נשים מואביות) הדיחו את הישראלים לעבוד את אלילי המואבים, כפי שמתואר במקרא, אףשלמה המלך שנשא לו נשים זרות כולל מואביות, והושפע מהן עד כדי בניית במה לאלילים, למרות האיסור במקרא, כפי המסופר בספר מלכים[15]. עדות נוספת לקשר בין אנשישבט יהודה למואבים מוצגת גם בספרשמואל א',כ"ב. כאשרדוד נמלט מפניאכיש מלךגת למערתעדולם, הוא מפקיד את בני משפחתו בידי מלך מואב.
במאה השמינית לפנה"ס בימיו שלסרגון השתעבדו המואבים לממלכת אשור, והעלו להמס. על פי כתובות סרגון, נחלה מואב תבוסה ב"מרד אמֻרֻ" הגדול, יחד עם אשדוד הפלישתית, אדום ויהודה. בימיאסרחדון סיפקו המואבים כוחות לוחמים לצבא אשור בדרכו לכיבושמצרים. בתקופותהבבליתוהפרסית נכללה בהם מואב. חורבנה הסופי של מואב הגיע במאותהשלישית והשנייה לפנה"ס, כאשר נפגעה על ידי שבטי הנבטים. שרידי ממלכת מואב נטמעו בנבטים וחדלו להיות אומה.
^מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
^הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים".ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.