ערך זה עוסק בחבל ארץ בעבר הירדן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראומואב (פירושונים).
| השם שזוהה כ"מואב"בכתב חרטומים | ||||||
|
מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהיהאלף ה-2 לפנה"ס –המאה ה-6 לפנה"ס. על פי המקורות, שכנה מואב ממזרח לים המלח, בין המתלול של ים המלח לבין המדבר הערבי, בתחומיממלכת ירדן של ימינו.
אזור מואב נמצא ברמה גלית אשר גובהה הממוצע הוא 1,100 מטרים מעל פני הים. הגבול הטופוגרפי הדרומי של מואב הואואדי אל-חסא, אשר הוצע לזהותו עםנחל זרד המקראי. הגיא שלנחל מוג'יב חוצה את מואב במרכזה, אשר הוצע לזהותו עםנחל ארנון המקראי. מקובל לזהות את גבולה הצפוני של מואב בוואדי חיסבן, אשר הוצע לזהותו בנחל חשבון המקראי. מואב נחלקת לשניים: דרום מואב – בין ואדי מוג'יב (הארנון) בצפון לוואדי חסא (נחל זרד) בדרום, לבין צפון מואב – בין ואדי חיסבן (נחל חשבון) בצפון לוואדי מוג'יב בדרום.גבולה הטבעי המערבי של מואב הואים המלח, ואילו גבולה המזרחי הוא במדבר הערבי.בין רמת מואב לבין ים המלח פער של כ-1,500 מטרים. רוב הנחלים הם נחלי איתן וזרימתם העזה, הכוללת מפלים, לים המלח, יצרה גאיות צרים ועמוקים; וזאת לעומתמדבר יהודה שרוב הערוצים בו יבשים בקיץ. בנוסף חוצים את האזור גאיות הנחלים:היבאן,איבן חאמד, וכרך.חבל הארץ הצפוני של מואב, נעדר גבולותטופוגרפיים ברורים, והיה חשוף לפגיעות מממלכות שכנות.
.jpg)
האזור נקרא במקורות הקדומים מהעת העתיקה, כגון המקרא והממצאיםהארכאולוגיים, על שם יושביו המואבים. השם מואב בא במקרא בכמה וכמה צירופים בשמות גאוגרפיים, כגון ערבות מואב, מצפה מואב[1], מדבר מואב[2] ועוד.
ארבע כתובות מימירעמסס השני מזכירות את Mw-i-bw כמקום מרדני שמסרב להכיר בשליטת מצרים בכנען ויחד עם השסו מהר שעיר יצאו למעשי ביזה והתגרות במצרים. הפרעה שולח כוחות לאזור ומדכא את המרד – בכתובות של רעמסס השני מוצגים המואבים כבעלי תסרוקות זהות לאלה של הכנענים יושבי הקבע (שיער ארוך אסוף ומסודר) ולא תסרוקת פרועה "דמוית-ראסטות" כמו של השסו מתבליטים מאוחרים יותר שהכילו את השם מואב, החוקרים מתלבטים האם חל שינוי דמוגרפי במואב או שינוי באורחות חייהם של המואבים שגרם לשינוי בתיאורם האמנותי המצרי[3]. כתובת אחרת מלוקסור מזכירות כי רעמסס ובנו הבכור קראו למצרים את "מנהיג מואב" ונזפו בו על כך שניסה לכרות ברית עםהאימפריה החתית כדי שיסייעו לו לצאת מעולה של מצרים[4].
בירת הממלכה המואבית הייתה "קיר מואב" (הידועה גם בשמה: "כֶּרַךְּ"). דת המואבים הייתה דת כנענית.האל הראשי היהכמוש, אשר נזכר בכתובת מישע ,בספר שופטים[5] ובספר ירמיהו[6]; כמו כן סגדו המואבים לבעל פעור ולאלהענת.
כלכלת המואבים התבססה עלחקלאות, ועדויות לכך גם במקרא. בספר מלכים ב', אנו למדים כי גידלו בה אלפיכבשים[7]. במגילת רות שם מתואר כי בעת רעב בארץ יהודה הלכואלימלך,נעמי ושני בניהםמחלון וכליון לשדי מואב, שם נותר עדיין מזון[8].
בכתובות אשוריות מופיעים השמות: Muaba, Maab ו-Maaba.
הממצא הארכאולוגי החשוב ביותר של ממלכת מואב היאמצבת מישע שהתגלתה בדיבון ומתוארכת לאמצעהמאה ה-9 לפנה"ס. בשנים האחרונות (הכתובת לא התגלתה בחפירה מסודרת. על כן מקורה וזמן הימצאה אינו ברור לחלוטין[9]) התגלתהכתובת מלכותית מואבית נוספת ובה מתפאר מלך מואב בכיבושבני עמון, לקיחתאסירים רבים, ובניית ארמון, שער ומכרה.
על פי מקורות מקראיים וחוץ מקראיים, לחבל ארץ זה היו שלושה תובעים שראו בו חלק מנחלתם,ממלכת ישראל הקדומה, מואב ועמון.
בספר במדבר נחשב נחל ארנון לגבולה הצפוני של מואב[10], ואילו בתקופה המאוחרת שבה נוצרו ספרי הנביאיםעמוס,ישעיהו וירמיהו מתייחסים לרוב לחלק הצפוני של מואב, שהיה מיושב לסירוגין על ידי ישראל ועל ידי עמים ושבטים אחרים.
בספר ירמיהו[11] מפורטת רשימת ערי ארץ מואב:”הֹבִישׁ מוֹאָב כִּי חַתָּה, הֵילִילוּ וּזְעָקוּ: הַגִּידוּ בְאַרְנוֹן כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב. וּמִשְׁפָּט בָּא אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר, אֶל חֹלוֹן וְאֶליַהְצָה וְעַל מֵיפָעַת: וְעַלדִּיבוֹן וְעַלנְבוֹ וְעַל בֵּית דִּבְלָתָיִם. וְעַל קִרְיָתַיִם וְעַלבֵּית גָּמוּל, וְעַלבֵּית מְעוֹן: וְעַל קְרִיּוֹת וְעַל בָּצְרָה; וְעַל כָּל עָרֵי אֶרֶץ מוֹאָב, הָרְחֹקוֹת וְהַקְּרֹבוֹת:”. בספר ישעיהו הוזכרה עיראגליים.
ערי מואב, כגוןיהצה ואלעלה, ניתנו בתקופת ההתנחלות לנחלתשבט ראובן, כפי המסופר בספר יהושע[12].המסורת המקראית מספרת עלסיחון, מלך אמורי קדום ששלט מחשבון על החבל הצפוני של מואב (מארנון עד ליבוק) בימי משה, וכי משה כבש את השטחים מידיו והעניק את צפון מואב לשבט ראובן. מסורת זו מתוארת בספר במדבר בתיאור המלחמה ובוויכוחיפתח הגלעדי עם בני עמון, שבו יפתח טוען כיעמון ומואב טהרו בסיחון ובני ישראל לא כבשו את ארצם אלא את ארץ האמורי.
במקרא מתוארת ארץ מואב כנחלה ששכנה בעבר הירדן, בהרי מואב – הרמה ההררית שממזרח לים המלח, ביןעמון שישב בגלעד מצפון לה, והאדומים שישבו בהרי אדום מדרומה. בספר בראשית נכתב שמואב הוא בנו שללוט, אחיינו של אברהם, שנולד מיחסיו עם בתו הבכורה, שהיוגילוי עריות.[13]
ממלכת מואב קדמה לממלכת ישראל, ובין השתיים התרחשו מלחמות רבות על השטח מצפון לנחל ארנון שהיה שנוי במחלוקת בין שתי הממלכות, שחלקן הסתיימו בשעבוד מואב לישראל.מצבת מישע, שנתגלתה בדיבון ב-1868 ומתוארכת למאה ה-9 לפנה"ס, מספרת על תודתו של המלך המואבימישע לאל כמוש, על ששחרר את מואב מהשעבוד לישראל, ככל הנראה בימי המלךיהוא. במקרה אחר, קדום יותר, שלעגלון מלך מואב, הצליחו המואבים יחד עם עמון ועמלק לכבוש נתחים מבנימין ויהודה עד שאהוד בן גרא מרד בהם, הצליח להרוג את עגלון מלך מואב ולהסיגם.
המואבים נחשבו קרובים לישראל, למשל בשפה המואבית אשר דומה לעברית. על פיהמקרא מוצאם של המואבים הוא ממואב שנולד לבנות לוט בשוכבן עם אביהן. המקרא אסר על השתלבותם של "עמוני" ו"מואבי" בעם ישראל, בלשונו: "לבוא בקהל ה'" – עד עולם. עם זאת,מגילת רות מציגה התנהלות שונה, ובה התקיימו קשרי נישואין בין ישראלים למואבים.חז"ל פירשו זאת על ידי הבחנה בין אישה לאיש, ולשיטתם איסור פשט המקרא הוא על מואבי ולא על מואבית; וזאת מכיוון שהסיבה לאיסור היא אי קבלת בני ישראל כאורחים בנדודיהם, דבר שנשים לא היו אמורות לעשות[14]. על פי התנ"ך, קשרי החיתון בין הישראלים לבין המואבים (בעיקר נשים מואביות) הדיחו את הישראלים לעבוד את אלילי המואבים, כפי שמתואר במקרא, אףשלמה המלך שנשא לו נשים זרות כולל מואביות, והושפע מהן עד כדי בניית במה לאלילים, למרות האיסור במקרא, כפי המסופר בספר מלכים[15]. עדות נוספת לקשר בין אנשישבט יהודה למואבים מוצגת גם בספרשמואל א',כ"ב. כאשרדוד נמלט מפניאכיש מלךגת למערתעדולם, הוא מפקיד את בני משפחתו בידי מלך מואב.
במאה השמינית לפנה"ס בימיו שלסרגון השתעבדו המואבים לממלכת אשור, והעלו להמס. על פי כתובות סרגון, נחלה מואב תבוסה ב"מרד אמֻרֻ" הגדול, יחד עם אשדוד הפלישתית, אדום ויהודה. בימיאסרחדון סיפקו המואבים כוחות לוחמים לצבא אשור בדרכו לכיבושמצרים. בתקופותהבבליתוהפרסית נכללה בהם מואב. חורבנה הסופי של מואב הגיע במאותהשלישית והשנייה לפנה"ס, כאשר נפגעה על ידי שבטי הנבטים. שרידי ממלכת מואב נטמעו בנבטים וחדלו להיות אומה.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:מואב |
 טקסט בוויקיטקסט:קטגוריה:מואב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:מואב |
פרק 05 – דברי הימים: לוט, נסיבות עריות ודוד – על המואבים. חלק א', בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיספרק 06 – דברי הימים: לוט, נסיבות עריות ודוד – על המואבים. חלק ב', בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
| תקופת השופטים | ||
|---|---|---|
| שופטי ישראל | עתניאל בן קנז •אהוד בן גרא •שמגר בן ענת •דבורה הנביאה •גדעון בן יואש •תולע בן פואה •יאיר הגלעדי •יפתח הגלעדי •אבצן מבית לחם •אילון הזבולוני •עבדון בן הלל •שמשון •עלי הכהן •שמואל הנביא •יואל ואביה בני שמואל |  |
| דמויות בולטות נוספות | בני קיני •ברק בן אבינעם •יעל אשת חבר הקיני •אבימלך בן גדעון •יותם בן גדעון •פינחס בן אלעזר הכהן •אלקנה •חנה •פנינה •חפני ופינחס •אשת פינחס •מנוח •אשת מנוח •בת יפתח •משפחת אביעזר •יהונתן בן גרשום | |
| דמויות במגילת רות | אלימלך •בעז •נעמי •רות •ערפה •מחלון וכליון | |
| דמויות נוכריות בולטות | עגלון מלך מואב •יבין מלך חצור •סיסרא •דלילה •אם סיסרא •כושן רשעתים •זבח וצלמונע | |
| אירועים | מלחמת סיסרא •שירת דבורה •פסל מיכה •פילגש בגבעה •מגילת רות | |
| מקומות | גלגל •משכן שילה •נחלות שבטי ישראל •המצפה •מעברות הירדן •חרושת הגויים •קריית יערים •אלון מעוננים •אלון מוצב •תומר דבורה •בית אל •מרוז | |
| עמים | שבעת העממים •כנען •פריזי •יבוסי •אמורי •חיווים •חתים •גרגשי •ארמים •מואב •עמון •עמלק •פלשתים •מדין •בני קדם •הקיני | |
| אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הערות שוליים:
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
