רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מדינת לאום היאמדינה שתפקידה לממש ולקיים אתריבונותו שללאום מסוים בטריטוריה מסוימת, לרוב במולדתו ההיסטורית. החוקים, המוסדות והסמלים במדינת לאום מבטאים את תרבותו וערכיו של הלאום השליט. עם זאת, מדינות לאום בעלותמשטר דמוקרטי, מחויבות לשמור על זכויות המיעוטים הנמצאים בתוכן. בניגוד למונח זה, עומדתמדינת הלאום האזרחית, שבה הלאום המגדיר את אופי המדינה נובע ממורשת פוליטית משותפת בלבד.
רובן המכריע של 193 המדינות המוכרות היום הן מדינות לאום, אם כי לא כולן. בפועל מעולם לא התקיימה חפיפה טריטוריאלית בין הלאומים והמדינות שנוצרו במאות האחרונות. מיעוטים לאומיים, שחלקם באוכלוסייה לעיתים גדול מאוד, קיימים בכל מדינה באופן שלעיתים קרובות גורם לתחושות קיפוח,חשדנות ושנאה. בנוסף, גם מתוך הלאומים שיש להם מדינה, יש מיעוט מהלאום שחי במדינות אחרות.
תהליך היווצרותה של מדינת הלאום החל בימי הביניים המאוחרים, בתקופתמלחמת מאה השנים. אחת מתוצאותיה שלמלחמה זו היה ערעור על הסדר הפאודלי וצמיחה שלזהויות לאומיות באנגליה ובצרפת. השלב הבא בהתפתחותה של מדינת הלאום היה בשנת1648, כאשר נחתםשלום וסטפאליה בסיומן של שתי מלחמות –מלחמת 30 השנים ומלחמת 80 השנים. החלוקה המחודשת שלאירופה למדינות שבוצעה תחתהסכם שלום זה הביאה לידי ביטוי תפיסות חדשות לגבי מהות המדינה, והמדינות החדשות שהוקמו תאמו במידה רבה יותר את הרעיון לפיו מדינה אמורה להכיל בתוכה לאום אחד.
המאה ה-19 ראתה את התפשטות רעיון הלאומיות באירופה, בעיקרלאומיות אתנית, ובעקבותיו גם התפשטות מדינות הלאום.אביב העמים בשנת1848 היה הניסיון הבולט ביותר ליישום של מדינות לאום שונות ברחבי אירופה. ביטויים בולטים אחרים למגמה זו היואיחוד איטליה בשנת1861 וגרמניה בשנת1871. מגמה זו נמשכה אל תוךהמאה ה-20, ובאה לידי מיצוי לאחרמלחמת העולם הראשונה, אז פורקו האימפריות האירופאיות והשטחים שהיו בשליטתם הפכו למדינות לאום.
אמצעהמאה ה־20 הייתה תקופה של התפשטות מדינת הלאום אל מחוץ לאירופה. סוף עידן הקולוניאליזם ותהליך הדה-קולוניזציה הביאו ליצירת מדינות לאום בכל חלקי העולם, מאפריקה ועד לדרום מזרחאסיה. רבים טוענים כי החל משנות ה-70 של המאה ה-20 תם עידן הצמיחה של מדינת הלאום. תהליך הגלובליזציה הביא לערעור על המרכזיות של המדינה ולצמיחת מערכות מתחרות, תהליך המכונהפוסט לאומיות.עם זאת, גם במקומות בהם יש עדויות למעבר למערכת על מדינתית, כמוהאיחוד האירופי למשל, עדיין המקום של מדינת הלאום הוא דומיננטי ובעל השפעה רבה ביותר. לראיה, ניתן לראות מדינות שמתלבטות בנוגע להישארותן במסגרת זו, כפי שאירע בפרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי.
במדינת לאום, בני אותו לאום יכולים להגן על חייהם ורכושם מפני לאומים אחרים באופן יעיל יותר מאשר במודל מדינתי אחר[1].
העיקרון הדמוקרטי של "הכרעת הרוב" מושג כאשר הלאום שמהווה את הרוב במדינה יכול לעצב את סמליה ומאפייניה העיקריים כרצונו[1].
"קבוצת לאום יכולה לפתח את תרבותה הייחודית בצורה המיטבית ביותר במסגרת מדינת לאום", והלאום זכאי לעצב את מדינתו באופן שיבטא את הלאומיות שלו[1].
לפי פרופ' אנדרו מיכְטה (מהמכון האירופי למחקרי ביטחון), "הרעיון בדבר מולדת לאומית בעלת עיגון היסטורי וגבולות טריטוריאליים, שמוטמעים בו עקרונות הדמוקרטיה הליברלית, חופש הקניין והחירות המוגנת בידישלטון החוק, הוא אבן הבניין של הצלחתו הגלובלית של המערב ושל רכיב ה'סדר', יהיה אשר יהיה, ב'סדר העולמי'"[2].
מנגד, מראשית צמיחתו, הוטחה ברעיון הלאומיות ביקורת, בעיקר מצדתנועות חברתיות שטענו לבכורה של עקרונות מארגנים אוניברסליים אחרים. ראשיתה של הביקורת הייתה מהכיוון הסוציאליסטי. הסוציאליסטים טענו כי הלאום הוא קבוצה חברתית מגבילה, ועל האדם להכיר בכך כי החשיבות העליונה בארגון החיים החברתיים היא של המעמד. הוגיםמרקסיסטיים אף טענו כי הלאומיות היא בגדרתודעה כוזבת, המשרתת את בעלי ההון על-מנת לאפשר את שליטתם בפועלים, ולמנוע אחדות כלל עולמית, פורצת גבולות, של הפרולטריון. נגד ביקורת זו ניתן לטעון שרק בעלות משותפת על אמצעי הייצור של קבוצה מגובשת, החולקת בנוסף לכך מרקם חיים משותף, תוכל להבטיח שוויון והיעדרניכור בין חבריה. לפיכך לאומים שונים החיים זה לצד זה באחווה ושיתוף הדדי, ולא פירוקן של מסגרות השתייכות קטנות לטובת שלטון ריכוזי שעלול להיות מנוכר לעובדים, עשוי להיות הגשמה ריאליסטית יותר של החזון הסוציאליסטי.
ביקורת נוספת על רעיון הלאומיות הגיעה מכיווניםפוסט מודרניים. לפי גישות אלו, עצם הטענה כי הלאום הוא בהכרח העיקרון המארגן של החיים החברתיים היא הנחהמהותנית, המניחה את קיומו של הלאום כישות חברתית בעלת קיום אובייקטיבי, שאינו תלוי בנסיבות חברתיות, בעוד שמבקרים אלו טוענים כי הלאום הוא ישות שנוצרה בדרכים שלהבניה חברתית ואין לה קיום מעבר לקיום ההיסטורי והזמני.
.jpg)
