 | |
| אזורנחל חולד מראה טיפוסי של רמת מדבר יהודה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מדבר |
| מיקום | |
| קואורדינטות | 31°42′N35°18′E / 31.7°N 35.3°E /31.7; 35.3 |
(למפת הרי ירושלים מוגדלת)   מדבר יהודה (למפת הרי ירושלים רגילה) מדבר יהודה (למפת ישראל רגילה) | |
  | |
מִדְבַּר יְהוּדָה הוא אזורגאוגרפי במזרחארץ ישראל, ביןהרי יהודה לים המלח. אורכו של המדבר הוא כ-85קילומטרים ורוחבו כ-25 קילומטרים. הוא אינו חלק מרצועת המדבריות העולמית, ומוגדרמדבר צל גשם.
האזור מאופיין באקלים מדברי ובטופוגרפיה של רמה המסתיימת במזרח במצוק (חלק ממצוק ההעתקים), שאותו חורצים אפיקי נחלים הזורמים ממערב למזרח.
מקור שמו של המדבר הוא בתנ"ך[1], שם מחולק המדבר גם לאזורי משנה – מדברתקוע[2], מדברזיף[3] ומדברמעון[4].
מדבר יהודה מתחלק לארבע יחידות טופוגרפיות עיקריות המסודרות ממערב למזרח:
החל מהגבול המערבי של המדבר ישנה ירידה תלולה לכוון מזרח, זוהי המדרגה העליונה של מדבר יהודה. היחידה נחלקת מצפון לדרום לארבעה חלקים עיקריים:
גובהו המרבי של ראש הכפיפה, כ-970 מטרים (בבני נעים), גובהו המינימלי כ-500 מטרים (באזורנחל פרת).
הפרש הגבהים המקסימלי בין ראש הכפיפה למרגלותיה כ-500 מטרים (באגנו העילי שלנחל ערוגות), הפרש הגבהים המינימלי הוא 50 מטרים (באזורתל זיף סמוך לכרמל).זווית השיפוע חריפה למדי: עד 15 מעלות, אך ישנם מקומות שבהם היא כ-5 מעלות בלבד.
רמת המדבר היא היחידה הגדולה ביחידות מדבר יהודה, והיא כוללת את רובשטחו. גבולה המערבי הוא מרגלות מדרגת הכפיפה העליונה. גבולה המזרחי, לאורך הקו המפריד בין המסלע הרך של רמת המדבר לגיר של במת השוליים המזרחיים. היחידה בעלת מבנה קערוני, אך יש בה מספר קמרים קטנים (החשובים שבהם: קמר מונטר, קמר קרן אל חג'ר וקמר קנאים), היוצרים מדרגות משנה במורד מדבר יהודה.
הגובה הממוצע במערב הרמה הוא כ-600 מטרים, במזרחה גובהה הממוצע כ-150 מטרים מעל פני הים. הפרש הגבהים הממוצע בין חלקה המערבי והמזרחי של רמת המדבר הוא כ-450 מטרים, והשיפוע מתון: 4 מעלות בממוצע.
במת השוליים המזרחיים היא רצועה צרה לכל אורכו של מדבר יהודה. גבולה המערבי הוא גבול רמת המדבר, גבולה המזרחי הוא שפת מצוק ההעתקים. רוחבה המרבי הוא 6.5 ק"מ (באזורנחל צאלים), רוחבה המינימלי 200 מטרים (באזורנחל קדם). צורתה כשל טבלה שטוחה, נטויה מעט לכוון מזרח, הנשברת מדי מספר קילומטרים על ידי קניוני הנחלים העמוקים. דרומה של במת השוליים לא תחום על ידי מצוק ההעתקים, אלא יורד במדרגת כפיפה חריפה לעבר ים המלח.
ערך מורחב –מצוק ההעתקיםמצוק ההעתקים הוא המדרגה העליונה והתחתונה, בעלת הפרש הגובה הרב והתלול ביותר ליחידה שממזרח. שפת המצוק מהווה את גבולה המערבי של היחידה, הקו שבו נושק המצוק למישורי הסחף של עמק ים המלח מהווה את גבולה המזרחי. במקומות מסוימים מכוסה חלקו התחתון של המצוק בבלית (חלקי סלעים שנפלו מהמצוק), וגובהו היחסי ושיפועו הרב לא ניכרים.
גובהו המרבי של המצוק הוא 270 מטר מעל פני הים (מעלנחל קדם), גובהו המינימלי 50 מטר תחת פני הים (מעלנחל קדרון). הפרש הגבהים בין ראש המצוק לבסיסו נע בין 670 ל-250 מטרים. השיפוע חד מאוד, השיפוע המרבי הוא בן 73 מעלות (מעלנחל חצצון), והמינימלי 27 מעלות (באזורנחל רחף).
במדרגת הכפיפה העליונה, שולטת צורת הכפיפה ואין בה מצוקי שבירה. זווית הנטייה (Dip) של שכבות הסלע חדה ומקבילה לזווית המדרון. רוב אגני הנחלים יורדים במקביל למורד ואינם מתחתרים לעומק. מספר נחלים הצליחו לפרוץ את הסלע הקשה, ויצרוקניונים עמוקים החורצים את המדרגה, בעיקר בנחלים היורדים מקער בית סחור דרך קמר תקוע.
ברמת המדבר, הנוף מתון, ושולטת בו צורת הגבעות המעוגלות, החרוטיות והטרפזיות, שקירותיהן אינם זקופים. קיימים קטעים של תצורה המיוחדת למדבר יהודה, הנקראת "תצורת חתרורים". קטע נרחב כזה מצוי מדרום לנחל בוקק, וקטעים נוספים נמצאים באזור הצפוני של המדבר. באזורים אלו שולטת צורה של אלפי גבעות מעוגלות, שביניהן ערוצים רבים. הנחלים ברמת המדבר רדודים, והם מפתחים קניונים של ממש במקומות בהם הם חוצים קימוטי משנה ברמת המדבר.
בבמת השוליים המזרחיים שולטת צורת השבירה. המצוקים בנויים בצורתהורסטים וגראבנים (גושי סלע ענקיים המורמים או מורדים, יוצרים מצוק זקוף בקו החתך). בדרום במת השוליים ישנה גם צורת קימוט (באזורנחל חימר). על אף שהנטייה הטופוגרפית מזרחה, שכבות הסלע נוטות מעט מערבה. הנחלים הגדולים חותרים כאןקניונים עמוקים, אליהם הם נופלים במפל ענק (מלבדנחל דרגה היורד לקניונו בהדרגה).
מצוק ההעתקים בנוי משלוש מדרגות עיקריות, בדרך כלל צרות, אך יש מקומות בהם מגיע רוחב המדרגה ל-500 מטרים ויותר. המדרגות נוצרו עקב תהליכי בליה הנובעים מכך ששכבות הסלע לא אחידות בקושיין, ועקב תהליכי שבירה לאורך קווי העתק. חזית המצוק פרוצה על ידי שערי הקניונים הגדולים. בתחתית המצוק, בחלקו הדרומי, ישנה סדרת מדרגות זעירות. הן נוצרו בעקבות קווי חוף קדומים שלימת הלשון, שהייתה בעבר גבוהה בכ-200 מטרים מגובהה כיום.
במדרגת הכפיפה העליונה, ישנה מערכת ערוצים צפופה למדי (צפיפות מערכת הניקוז היא האורך הכולל של הערוצים, מחולק בשטח), היורדת במורד המדרגה. רוב הערוצים רדודים, מיעוטם (נחל ערוגות ויובליו,נחל תקוע ויובליו) יוצרים קניון.
ברמת המדבר, מערכת הערוצים צפופה עוד יותר. ערוצים רבים יורדים במורדות הגבעות המתונות, ומתאספים לערוצים מרכזיים למרגלותיהן. באזוריתצורת חתרורים, עולה צפיפות הערוצים, והם עוברים בינות לאלפי הגבעות הנמוכות האופייניות לתצורה זו.
באזור במת השוליים המזרחיים מתאספים כל ערוצי המשנה לערוצי הנחלים המרכזיים, מערכת הניקוז דלילה, אך הנחלים גדלים ומתחתרים לעומק רב. בבמת השוליים ישנה תופעה המכונה "צלחות". צלחות אלו הם שקעים רדודים, בדרך כלל עגולים, חסרי ניקוז. שקעים אלו מתמלאים בסחףחרסיתי בהיר העשיר במלחים.
במצוק ההעתקים יורדים הנחלים המרכזיים בקניוני ענק, אליהם מתחברים עוד ערוצונים היורדים בתלילות בסדקים של קווי העתק. בנוסף ישנם ערוצים צעירים היורדים מראש המצוק או סמוך לו. ערוצים אלו לא יצרו קניונים, והם יורדים על פני המצוק במפלי ענק, היוצרים פרסות רחבות (ידועים בעיקרנחל קדם וערוץ הסלוודורה).
מסודרים מצפון לדרום:
המסלע של מדרגת הכפיפה העליונה הוא בעיקרגיר מגיל הטורון. בקניונים הבודדים באזור המדרגה נחשף גםדולומיט מגיל הקנומן. בקעת בית סחור, והמורדות הצפוניים של המדרגה, מכוסים בחלקם בקירטון מגיל הסנון ובצור.
ברמת המדבר אפשר למצוא סלעי גיר, דולומיט וקירטון בני גיל הקנומן בתחתית הקניונים. הקמרים ברמת המדבר מכוסים גיר מגיל הטורון, ורוב הקערים בקירטון מגיל הסנון. חלקים גדולים ברמת המדבר מכוסים בשכבות סלע וחצץ של צור מהקמפן.
קטעים נרחבים ברמת המדבר מכוסים בתצורת חתרורים מגיל המאסטריכט. תצורה זו "אנדמית" למדבר יהודה. היא כוללת סלעי גיר,חרסית,חוואר, קירטון,פוספט וגבס שהתערבבו יחד כתוצאה מהתמרה. סלעים אלו צבעוניים מאוד: צהוב, ירוק, ורוד, אדום, חום ושחור. מספר בקעות מכוסות בסחף מתור הקווטר. באזורים אלו אפשר לראות "פריזמות" משושות של גיר.
במת השוליים בנויה גיר ודולומיט מגיל הטורון. במקומות מסוימים היא מכוסה קירטון מגיל הסנון, למשל בגראבןמצדה, המגן על הקירטון מפני סחיפה. בקרקעית הקניונים נחשפות כל חמש השכבות של הקנומן (להלן), וחוואר הלשון שנסחף לקניונים עם ימת הלשון.
מצוק ההעתקים חושף את כל שכבות הסלעים הימיים מהקנומן והטורון, הנקראות יחד בשם "חבורת יהודה".מגיל הקנומן:
מגיל הטורון (עוביין יחד כ-150 מטרים):
לתחתית המצוק דבוקות שתי תצורות צעירות מהרביעון:
מדרגת הכפיפה העליונה, רמת המדבר ובמת השוליים אינן מהוותמכשול טופוגרפי משמעותי. במדרגת הכפיפה וברמת המדבר יש דרכים רבות לאורך ולרוחב. בבמת השוליים, המחורצת על ידי הקניונים הגדולים, אפשרית התנועה ברכב רק ממערב למזרח. מהצפון לדרום הדרך קשה אף להולכי רגל.המכשול העיקרי במדבר הוא מצוק ההעתקים, המקשה על המעבר ממערב למזרח.
ישנם שני נתיבי רכב החוצים את מדבר יהודה לרוחבו. העיקרי בהם הוא כבישירושלים –ים המלח, החוצה את המדבר במקום שבו מצוק ההעתקים אינו ניכר. כביש דומה, הוא כבישערד –נווה זוהר, היורד גם הוא במקום שבו ישנה מדרגת כפיפה ולא העתק.
ישנן שתי דרכי רכב העולות במצוק ההעתקים עצמו. כביש מעלה שלם (מחוף ים המלח אל כפר הנופשמצוקי דרגות) עולה במצוק ההעתקים במקום נוח במיוחד, ושיפועו מתון. נתיב הרכב הקשה ביותר, הוא מעלה יאיר, שנסלל על ידייאיר פלד שהיה מפקדסיירת צנחנים. בנתיב זה אפשרית ירידה בלבד, וברכב חזק במיוחד.
לאורך המדבר עוברות דרכים רבות החוצות קטעים קצרים, בעיקר לאורך רמת המדבר. רובן מתאימות לרכבי שטח בלבד. דרך האורך החשובה ביותר, היא הדרך העוברת לאורך קו המגע בין רמת המדבר לבמת השוליים. דרך זו, חוצה את המדבר כמעט לכל אורכו.
במדבר יהודה סלולות דרכים עתיקות רבות, בהן מספר דרכי רוחב היורדות במצוק ההעתקים. דרכים אלו נוחות להליכה ולהובלת בהמות משא. חלק מהדרכים עדיין ראויות לשימוש. מדרכי הרוחב, ידועות בעיקר דרך מואב ודרך אדום המקראיות, ומספר דרכיםרומאיות ששימשו ללוגיסטיקה שלהמצור על מצדה. דרך אורך חשובה היא הדרך ההולכת דרך מרכז רמת המדבר, מיריחו עד ערד. עם פיתוח רמת המדבר וסלילת דרכים חדשות, נמחקו קטעים רבים מדרכים אלו.
בניגוד לנגב, מדבר יהודה איננו חלק מרצועת המדבריות העולמית שלקו הרוחב 30°, אלא מדבר מקומי הנקרא "מדבר צל גשם". כלומר תנאי השטח הייחודיים לאזור הפכו אותו למדבר.ענני הגשם העולים מהים התיכון נעים מזרחה וממטירים את רוב המים שבהם כגשם מעלמישור החוף והרי יהודה, שבהם הטמפרטורות נמוכות יחסית. כאשר העננים גולשים במדרון מעל מדבר יהודה, הטמפרטורה גבוהה יותר, הם מתרחבים ואינם יכולים להמטיר עוד גשמים מהלחות שעוד נותרה בהם. כאשר הם מגיעים מעל ים המלח הם מתמלאים שוב מים וממטירים אותם מעלהרי מואב.כך, ככל שפונים מזרחה, נעשה מדבר יהודה צחיח וחם יותר. באזורים הצחיחים ביותר שלו יורדים כ-50 מ"מ גשם בשנה. במערב מדבר יהודה ובספר המדבר, יורדים כ-250 מ"מ גשם, כמות המספיקה לגידולי בעל מסוימים, כמוזיתים,חיטה ושעורה.
בנוסף ליובש, מדבר יהודה מאופיין בטמפרטורות גבוהות במשך היום. קרינתהשמש החזקה מעלה את טמפרטורת הקרקע עד ל-70 מעלות[דרוש מקור].
ממוצעי משקעים וטמפרטורה במדבר יהודה:
גם רמת המדבר וגם מדרגת הכפיפה עשירות במאגרי מים מלאכותיים –בורות, בריכות ומאגורות (בריכות תת-קרקעיות). רוב הבורות נמצאים ברמת המדבר, שכן המסלע הרך מקל על הכרייה והוא אטום למים.
במת השוליים המזרחיים עשירה יחסית במים. נמצאים בה עין דוד ועין שולמית בנחל דוד, עין ערוגות בנחל ערוגות, עין משמר בנחל משמר, עיינות צאלים, ענבה, צפצפה ונמר בנחל צאלים,עין בוקק ועין אשד בנחל חימר. ביניהם בולטים בגודלם עין דוד ועין ערוגות, עם ספיקה של למעלה מ-100 מטר מעוקב (מ"ק) לשעה. מי המעיינות (למעט עין צפצפה) ראויים לשתייה.בכל במת השוליים ידוע רק על בור מים אחד – סמוך לנחל בוקק, מלבד מערכת אגירת המים הגדולה במצדה.
במצוק ההעתקים נובעים שלשה מעיינות: עין גדי, ביןנחל דוד לנחל ערוגות, ספיקתו 50 מ"ק בשעה ומימיו ראויים לשתייה; עין נואית, סמוך לנחל בוקק; ועין סלוודורה, בערוץ הסלוודורה, כקילומטר צפונית לנחל קדם. למרגלות המצוק נובעים עין קנה, עין סמר ועינות צוקים (עין פשח'ה), שספיקתם רבה.
ברמת המדבר ובתחומי מצוק ההעתקים חיים עדרייעל נובי, וקבוצות שלשפני סלע. בעבר הלא רחוק חיו באזור גםנמרים, שנכחדו בגלל ציד לא חוקי, כאשר התיעוד האחרון לנמר באזור נצפה בעינות צוקים. עופות אופייניים הםעורב קצר-זנב,שחור-זנב,טריסטרמית,סיס,סנונית,זנבן,סלעית, וקורא מדברי. במדבר חייםזוחלים רבים ביניהםנחשים ארסיים כמואפעה ושרף עין גדי. בנחלים ישדגים ודו-חיים.
הצומח במדבר יהודה מושפע בעיקר מן המסלע וכמות המשקעים. גורם חשוב נוסף מהווה הרעייה המסיבית, המכלה את הצמחים באזורי המרעה. מדבר יהודה מהווה נקודת מפגש בין ארבעה אזוריםפיטוגאוגרפיים (הים-תיכוני במערב,הסהרו-ערבי והאירנו-טורני במדבר עצמו, והסודני בנאות המדבר), ולכן קיימות בו חברות צומח מגוונות.
סוקצסיה של ממש, אי אפשר למעשה לראות במדבר. התנאים הקשים של המדבר הם כה חזקים, עד שאין הצמחים החיים בו יכולים לשנותם אם תאפשר את כניסת חברת הצומח הבאה בטור הסוקצסיוני. לכן, יש לראות את חברות הצומח השולטות במדבר,בתות עשבוניות דלילות, כחברות הקלימקס. עם זאת, חלק מהחוקרים סוברים כי חברת הקלימקס של מדבר יהודה, היא ערבתדגניים, וכי הצומח השולט בו כיום, הוא תוצאת הרעייה.
במדרגת הכפיפה העליונה שולט בעיקר הצומח של בתת-הספר הים תיכונית. מצויים בהשלהבית קצרת שניים,קיפודן מצוי, וסירה קוצנית. באזורים בהם מכלה הרעייה הרבה את הצמחייה, גדלים צמחים המכילים חומריםרעילים כמועירית גדולה (הים תיכונית) ומתנן שעיר (הסהרו ערבי), וגאופיטים רבים:כלנית,חצב מצוי ורקפת.
ברמת המדבר, המכוסה ברובה בקירטון האטום למים, נוצר מצב בו שכבת הקרקע העליונה נשטפת, אך שכבת הקרקע בעומק של כ-20 ס"מ נעשית מלוחה מאוד. הדבר גורם לכך שצמחים חד שנתיים ששורשיהם סמוכים לפני הקרקע צומחים בה ללא קושי, בעיקראהרונסוניה ומקור חסידה מדברי. מבין הצמחים הרב שנתיים מעמיקי השורש, יכולים לצמוח רק צמחים המותאמים למליחות גבוהה, כמואשליל שעיר,מלחית אשונה,מלוח, ואוכם מדברי המכסה קטעים נרחבים במדבר. במערב המדבר, מקום בו ישנה כמות משקעים גדולה יותר, נפוצהלענת המדבר.
בבמת השוליים ובתחום מצוק ההעתקים צומחים במקומות הגבוהיםזוגן השיח,יפרוק המדבר, ערטל וצמחים סהרו ערביים אחרים. בערוצי הנחלים צומחיםרותם,אטד, מלוח, ורכפתן מדברי, וכן עצישיטה סלילנית,שיטת הסוכך,אשל ושיזף מצוי. בקניונים צומחים כתלה חריפה,אזובית פשוטה ואזוביון מדברי,צלף ומציץ סורי – צמחים אופייניים לאזור האירנו טורני. סביבות המעיינות מצוי צומח סודני וצמחים האופייניים לנאות מדבר –קנה מצוי,עבקנה,סמר,דקלים ועוד.
בתחומי מדבר יהודה מצויים גם צמחים נדירים יחסית.סלוודורה פרסית צומחת ליד מספר מעיינות. ידועה בעיקר הסלוודורה שעל שמה נקראערוץ הסלוודורה מצפון לנחל קדם. כמו כן, מצויה במדברפתילת המדבר הגדולה, באזור ים המלח.
במדבר צומחים שני עציאלה אטלנטית: האחד בנחל קדם, והשני סמוך למעלה נמר בנחל צאלים. עץתאנה יחיד צומח במדבר (מחוץ לנאות המדבר), מעל המפל הגדול בנחל קדם.
תנאי השטח והאקלים הקיצוניים של מדבר יהודה מנעו התיישבות קבע בו בימי קדם. לעומת זאת, תנאים אלו היו מצוינים עבור מורדים ונמלטי חוק. רמת מדבר יהודה ריקה יחסית מממצאים ארכאולוגיים מכיוון שאינה נוחה למגורים עקב האקלים הקשה ותנאי השטח. בשולי המדבר, לעומת זאת, מצויים אתרים ארכאולוגיים רבים.
מערות מדבר יהודה היוו מקום מקלט לפליטי ומורדי שלטון עוד בתקופה הכלקוליתית.מערות אלו היוו מקום מחסה מצוין עבור אותם נרדפים בשל התכסית הקשה באזור זה, המקשה על נגישות אנשים בכלל וצבא בפרט.
עקב גילוימגילות מדבר יהודה נערך חיפוש מדוקדק במערות מדבר יהודה אחר מגילות נוספות בשנים1960–1961, שהביא למציאת ממצאים נוספים שהעידו על כך שהמקום שימש כמקום מפלט עוד מהאלף הרביעי לפני הספירה. בין הממצאים החשובים ניתן למנות את:
על פי תיאור המקרא את בריחתו שלדוד מפנישאול, שהה דוד תקופה מסוימת עם מאות מאנשיו במדבר יהודה. בהקשר זה נזכרים מדברזיף, מדברמעון, צורי היעלים ומצדותעין גדי – כולם בתחום מדבר יהודה.
בתקופת הבית השני חיו במדבר האיסיים – כת יהודית סגפנית שהתרחקה מחברת אנשים שלא היו מחבריה. בתקופת השלטון הרומי, היה מדבר יהודה למעוזם של לוחמים ומורדים, בזמןהמרד הגדול בשנת 70 לספירה ובזמןמרד בר כוכבא בשנת 132. הלוחמים והמורדים חיו במצודות הגדולות –מצדה,הורקניה והרודיון, ובמערות במצוקי הנחלים.
אתרים ארכאולוגיים בולטים מתקופה זו:
בתקופה הביזנטית, חיו במדברנזיריםנוצרים, ביניהםחריטון,סבאס,אותימיוס,תיאוקטיסטוס ועוד. מתקופה זו עדיין קיימים ופעיליםמנזר קרנטל,מנזר סנט ג'ורג' ומנזר מר סבא.מנזרים ידועים הם: קצר אבו לימון, חירבת תינה סמוך למעלה עמוס, מנזר תיאודוסיוס (סמוך לאל-עוביידיה – לידבית לחם), מנזר רואבי ודיר מוכליך (מנזר תיאוקטיסטוס) בנחל אוג,מנזר פרן בנחל פרת, מנזר סוקה בנחל תקוע (את שני האחרונים הקים הנזיר חריטון), מנזר סן פירמין בנחל מכמש, הקפלה עליליאת א-סיק בוואדי מכוך, הקפלה של סוזכים (אל קוסיר) – גם היא בנחל תקוע, מנזר אותימיוס (עליו יש שרידיחאן מהתקופה הערבית) באזור התעשייה מישור אדומים, והלאורה הענקית בהר כנוב (סמוך לסעיר), המזוהה עם ה"נאו לאורה" המוזכרת במקורות עתיקים רבים.
יישוב הקבע החשוב היחיד במדבר יהודה היהעין גדי. המקום משופע במים, ולכן איפשר התיישבות. במקום התקיים ישוב רצוף מהתקופה הכלקוליתית ועדימי הביניים. בעין גדי הייתהחקלאות מפותחת, והיא התפרסמה בעיקר בשל גידולבשמים, ובראשםשמן האפרסמון הנודע. היישוב נזכר בתנ"ך, במלחמות היהודים, באגרותמרד בר כוכבא ובספרות חז"ל, ובמקום אותרו שרידיבית כנסת מתקופת התלמוד.
עם קוםמדינת ישראל היה רובו של המדבר בתחום שלטונה של ממלכתירדן, לאחר שנכבש על ידה במלחמת העצמאות; והוא עבר לשליטתה של מדינת ישראל לאחר שנכבש במלחמת ששת הימים.
שביל הסימון הראשון במדבר יהודה,מעלה בני המושבים, נפרץ בשנת1963 בידי חניכיחטיבת בני המושבים בהנחיית איתן גולן ויוסי פלדמן, כשביל תלול המחבר את נחל ערוגות למצודה הישראלית בראש הר מצפה עין גדי.
יישובי קבע הוקמו במדבר יהודה רק הודות למאמץ ההתיישבות הציונית. היישובים הגדולים באזור הם העריםמעלה אדומים וערד. כלכלתם של היישובים במדבר מתבססת בעיקרה עלתעשייה,תיירות וחקלאות.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 מדריך למטייל בוויקימסע:מדבר יהודה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:מדבר יהודה |
מדבר יהודה, דף שער בספרייה הלאומית
