מקור השם במילה הערבית "مغرب" (בתעתיק: מע'רב) שמשמעה "מערב", כאשר בשפות אירופאיות ובערבית יהודית לעיתים תמורתغ (ע'ין) כותביםגימ"ל (כמו במילהבגדאד). מדינות אלה הן מדינות ערביות-מוסלמיות הנמצאות באזור מערב-צפון אפריקה, בניגוד למדינות הערביות והמוסלמיות שבמזרח (התיכון), המכונות "מדינותהמשרק" והנמצאות באסיה. בימי הביניים, המושג מגרב כלל בתוכו גם אתספרד המוסלמית.
קיימות הגדרות שונות לאזור המגרב - פוליטיות, היסטוריות וגאוגרפיות. מן הבחינה הגאוגרפית, המגרב מתאפיין בגבולות טבעיים:הים התיכון מצפון, ומדבר סהרה מדרום. הים התיכון שימש עורק ראשי בין ארצות המגרב לבין האימפריות הגדולות של העולם העתיק והחדש והשפעתן. מדבר הסהרה, שרשרותהרי האטלס ובמישורי הערבה שימשו חיץ בין המגרב לבין השפעות אפריקה שמדרום לו.
אוכלוסיית המגרב מתאפיינת בהומוגניות רבה מן הבחינה הדתית. האסלאם הסוני, בעל מאפייניםסופים, הוא דתם של כמעט כל האוכלוסייה. האוכלוסייה מורכבת משתי קבוצות אתניות עיקריות: האחת, הערבים שהגיעו למגרב בראשית התפשטות האסלאם מאזורחצי האי ערב במאה השביעית, והשנייה היאהברברים, תושביו הוותיקים של האזור שאימצו את האסלאם. כיום קשה להבחין בין שתי הקבוצות ולדבר עליהן כשני עמים נבדלים ונפרדים. שיעור דוברי השפות ברבריות באוכלוסיית המגרב עומד כיום על 19% בתוניסיה, 29% באלג'יריה ו-40% במרוקו.
מן הבחינה של המאפיינים החברתיים והפוליטיים, המגרב התחלק בין שני אזורים שקיימו קשרי מסחר ביניהם: האזורים של השלטון המרכזי והאזורים הנרחבים בפריפריה בעלי אוטונומיה מוחלטת. השלטון התקשה להטיל את מרותו על אזורים אלה, ותושביהם התנגדו בתוקף לכל ניסיון מצד השלטון להתערב בענייניהם.
החל ממאה ה-19, לב אזור המגרב (תוניסיה,אלג'יריה ומרוקו) היה נתון לשלטוןקולוניאליצרפתי שהשפיע רבות על תהליכי השינויים החברתיים שחלו בו. השפעה זו החלה בשנת 1830, עתפלש הצבא הצרפתי לאלג'יריה ושם קץ לשלטוןהעות'מאני, והמשיכה עם ההשתלטות עלתוניסיה בשנת 1881 ועל מרוקו בשנת 1912. בתוניסיה ובמרוקו קדמה החדירה הכלכלית האירופית לחדירה הפוליטית שהלכה והתעצמה עד לכיבוש הצבאי. ההשפעה הקולוניאלית הייתה שונה בין המדינות השונות, ואולם תקופת הדה-קולוניזציה וצמיחת הלאומיות בקרב התנועות הלאומיות של שלושת הארצות עברו שלבים דומים, שלבים המשותפים לשלושתן. ההשפעה הצרפתית על כל אחת מהארצות הללו נמשכה גם לאחר קבלת עצמאותן המדינית, אם כי באופן שונה[2].האימפריה הספרדית נטלה לעצמה אתסהרה הספרדית בסוף המאה ה־19 ובהסכם פאס שנחתם בין מרוקו, צרפת וספרד ב־1912 קיבלה שליטה עלמרוקו הספרדית. ב־1912 הביאההמלחמה האיטלקית-עות'מאנית להשתלטותהאימפריה האיטלקית עללוב.
השלטון הקולוניאלי הצרפתי במגרב הביא עימו את השימוש בצרפתית כשפה מנהלית ושימשה את בני האזורים שתחת חסותה. השפה משמשת עד היום כשפה משנית באזור.
החל משנת 2002 מתקיים באזור מאבק בין הממשלות לבין תנועות אסלאמיות קיצוניות, המכונה "המרד במגרב".
