 | |||||
| לידה | 7 ביולי1918 קזבלנקה,מדינת החסות הצרפתית במרוקו  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 27 במרץ1995 (בגיל 76) ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין הדרום | ||||
| תאריך עלייה | 1948 | ||||
| מדינה | ישראל | ||||
| מפלגה | מפא"י | ||||
| סיעה | מפא"י,המערך,העבודה | ||||
| |||||
  | |||||
אשר פרוספר חסין (7 ביולי1918 –27 במרץ1995) היה מורה לעברית, ואיש ציבורישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעםמפא"י,המערך,העבודה.
חסין נולד בשנת1918 בקזבלנקה שבמרוקו. הוכשר להוראה בסמינר למורים במרוקו ושימש יו"ר חבר המורים העבריים במדינה. במסגרת פעילותו הציבורית היה חסין מראשי הפדרציה הציונית במרוקו ונבחר ליו"ר ארגון "חובבי השפה" להפצת השפה והתרבות העברית וליו"ר המועדון העברי בקזבלנקה.
בשנת1948 עלה ארצה. בשנים1959–1969 כיהן כחבר הכנסת בכנסת הרביעית,החמישית והשישית. בשנות כהונתו היה חבר בוועדות הכנסת השונות. וכן עמד בראש התאחדות עוליצפון אפריקה.
בשנת 1944 כתב חסין בעברית את "מגילת היטלר" ("מגילת היטליר" בכתיב המקורי). המגילה מתארת בשבעה פרקים את סיפורעלייתו של היטלר לשלטון, תכנון וביצוע השמדת היהודים, לחימתם של "כוחות הברית" כנגד הנאצים ונפילתו של היטלר. הכותב היה מודע לכך שהסוף במגילתו אינו חיובי כבמגילת אסתר ולכן ציין שיש לקרוא כל שנה את המגילה בכובד ראש תוך זיכרון הנרצחים.תוכנה וצורתה של המגילה כמגילה יהודית טיפוסית. התוכן בעל אופי דתי וכולל ברכות, קטעי פסוקים ואף מנייןעשרת בני המן אקטואליים. אחר סופה של המגילה וברכת ״הרב את ריבנו והלוחם לוחמינו״ מופיעה פרפרזה ל ״ארור המן וברוך מרדכי״, לפיו ארורים כל הרשעים (צורת הכתיבה כבמקור):היטליר,מוסוליני,טויו,הימליר,גורניג,גובילס,היץ,דארקיי דו פילפוא, וברוכים כל הצדיקים, מקביליהם של מרדכי ואסתר:רוזווילט,סורסיל,סתאלין,דו גול,גירו,תשאנג קיי שיק, וכן "מקביל" לחרבונה: "גיניראל קאתרו זכור לטוב" המגילה המקורית הייתה מגילה של ממש, מגולגלת.
להלן פתיחת המגילה:
(א) וַיְהִי בִּימֵי הִיטְלֶיר הַצַּבָּע הוּא הַקָּאפּוֹרָאל הַמּוֹשֵׁל עַל כָּל גֶּרְמָנְיָא שְׁבַע עֶשְׂרֵה מְדִינוֹת. (ב) בַּיָּמִים הָהֵם בַּעֲלוֹת הָאַכְזָר הַזֶּה עַל כִּסֵּא מֶמְשַׁלְתּוֹ אֲשֶׁר בְּבֶּרְלִין הַבִּירָה. (ג) שָׁכַח עָנְיוֹ וְדוּד הַצְּבָעִים שֶׁהָיָה עַל שִׁכְמוֹ לֶחֶם עוֹנִי וּבְגָדִים קְרוּעִים וְחַצְרוֹת הַבָּתִּים שֶׁשָּׁם הָיָה לָן. (ד) זָכוֹר לֹא זָכַר יְמֵי הַצּוֹם וְחַיֵּי נְדוּדִים בַּיּוֹם אֲכָלָהוּ חֹרֶב וְקֶרַח בַּלַּיְלָה וַאֲנָשִׁים טוֹבִים לְבֵיתָם סְחָפוּהוּ. (ה) גַּם הָאֲנָשִׁים הַדַּלִּים אוֹתוֹ רִחֲמוּ וְחֶמְלָה זוֹ הוּא לֹא לָמַד וַיִּתְאַכְזֵר וַיִּשְׁמַן וַיִּבְעַט כַּחֲזִיר. (ו) מִסְפַּר צָרוֹתָיו הָרַבּוֹת שָׁכַח וּמִלִּבּוֹ הֱסִירָן וְנִקְמַת אֲבוֹתָיו הָמָן וַעֲמָלֵק יִמַּח שְׁמוֹ כִּשְׁמָם זָכַר וְעַל לִבּוֹ חֲרָטָהּ רָאָה הַהַתְחָלָה וְנִסְתַּמָּא לְבַסּוֹף. (ז) אָמַר בְּלִבּוֹ זְקֵנַי נֻוצְּחוּ מִמִּעוּט חָכְמָתָם וַאֲנִי אִישׁ דַּעַת וּמָלֵא תְּבוּנָה עֲצָתִי נְכוֹנָה וּזְרוֹעִי חֲזָקָה וּבָזֶה אֶכְבֹּשׁ אֶת כָּל הָעוֹלָם.
—מתוך: 'מגילת היטליר', דחק ג'
אשר חסין, באתרהכנסת