| איוש נוכחי | מתניהו אנגלמן |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 4 ביולי2019 |
| דרכי מינוי | בחירת הכנסת |
| תחום שיפוט | ישראל |
| מושב המשרה | ישראל |
| משך כהונה קצוב | 7 שנים |
| ייסוד המשרה | 13 בספטמבר1949 |
| איוש ראשון | זיגפריד מוזס |
| www | |
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
מבקר המדינה הוא המוסד המרכזי בישראל לביקורת המדינה. מבקר המדינה עורך ביקורת חיצונית על מגוון פעולותיהם של גופי מינהל המדינה וגופים ציבוריים שונים, כדי להבטיח פיקוח על כספי ציבור ונשיאה באחריותיות (Accountability). תפקידו וסמכויותיו של מבקר המדינה נקבעו בחוק יסוד: מבקר המדינה ובחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958. משרד מבקר המדינה חברבארגון הבין-לאומי למוסדות ביקורת עליונים.
מבקר המדינה המכהן הואמתניהו אנגלמן.

לפי "חוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב]" מבקר המדינה ממונה בהצבעה חשאית על ידיהכנסת, לתקופת כהונה אחת של שבע שנים. בתקופה של בין 90 לעד 30 יום לפני תום כהונת מבקר המדינה הקודם. במידה וכהונת מבקר המדינה הקודם הסתיימה טרם התקופה, הצבעת בחירת מבקר המדינה החדש תתקיים תוך 45 יום מיום פינוי המשרה. יום בחירת מבקר המדינה בכנסת תיקבע על ידייושב ראש הכנסת, באפשרות לקיים את יום הבחירה גם ביום שאינו מיום התכנסות הכנסת, ותישלח על כך הודעה לכלל חברי הכנסת לפחות 3 שבועות טרם יום הבחירה.
הגשת מועמדויות יתאפשרו בהגשת המלצה על אותו מועמד על ידי 10חברי כנסת לפחות ליו"ר הכנסת בצירוף מכתב המלצה והסכמת המועמד לתפקיד, והחל מיום ה-14 עד היום ה-8 טרם מועד ההצבעה. לכל חבר כנסת אפשרות להמליץ על מועמד אחד בלבד לתפקיד. 7 ימים טרם יום הבחירה יו"ר הכנסת מעדכן בכתב את כלל חברי הכנסת על רשימת המועמדים וממליציהם.
באפשרותה הכנסת להדיח את מבקר המדינה מתפקידו בדיון שנועד בלעדית לדבר ותוך נימוק הדרישה בכתב בהגשה לוועדת הכנסת של 20 חברי כנסת ויותר ולאחר שניתנה למבקר המדינה אפשרות להשמיע את טענותיו. דיון בנושא ההחלטה הסופית תתקיים תוך 20 יום מהחלטת ועדת הכנסת לאישור בקשת ההדחה.
לפי סעיף 29 לחוק מבקר המדינה ביכולת מבקר המדינה לבקש מינוי ממלא מקום לתקופה של עד 3 חודשים, בקשת היעדרות של מעל 6 חודשים דינה כמתפטר.
חל איסור על מבקר המדינה להיות פעיל פוליטית בתקופת כהונתו, כמו לרכוש או להחזיקמקרקעין מעבר לדרוש לו לצורך מגורים. לאחר כהונתו, קיימת תקופת צינון של 3 שנים טרם יוכל לעבוד או להיות חברדירקטוריון עסקי למטרות רווח שתחת פיקוח ממשלתי. איסורים אלו חלים גם על עובדי משרד מבקר המדינה, אלא אם אישר מבקר המדינה על אי החלתן מאי חשש לניגוד עניינים או פגיעה בביקורת.
לפי סעיף 30 ב"חוק מבקר המדינה" מסמכים לרבות הודעות שמפיק מבקר המדינה אינם יכולים לשמש כראיות בכל הליך משפטי או משמעותי. בעוד הודעה שנתקבלה בעת תפקידו של מבקר המדינה יכולה לשמש להליך פלילי כ"מסירת עדות בשבועה או בהן צדק".
לפי סעיף 22 בחוק מבקר המדינה ביכולת מבקר המדינה למנות אחראי ביטחון וכן להסתייע בעובדים חיצוניים כפרילנסרים,חוקר פרטי אולקוח סמוי במידה ורואה צורך בכך.
כדי להבטיח את אי-תלותו ברשות המבצעת, שעליה הוא מפקח, תקציבו נקבע על פי הצעת המבקר עצמו על ידיועדת הכספים של הכנסת, ולא על ידימשרד האוצר.
לפי סעיף 24 לחוק מבקר המדינה;ועדת הכספים של הכנסת אחראית על קביעת תקציב משרד מבקר המדינה ושינויו, כמו שכרו של מבקר המדינה על פי הצעת מבקר המדינה. כשתקציב משרד מבקר המדינה מפורסמת יחד עםתקציב המדינה.
ביקורת המדינה ועיסוקה מתוארת בחוק יסוד: מבקר המדינה:
מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמינהל של המדינה, של משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, יחידות סמך, ושל כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה. מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, טוהר המידות, הניהול התקין, היעילות והחסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך.
הגופים הנתונים לפיקוחו של המבקר הוא הרשות המבצעת, הכוללת את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל מפעל, מוסד, קרן ותאגיד המתוקצבים על ידי המדינה, או שהממשלה שותפה באופן כלשהו בניהולם, או תומכת בהם במישרין או בעקיפין. כמו כן, כל גוף, מוסד, קרן ותאגיד שהכנסת החליטה שהם נתונים לביקורת המדינה – המפלגות השונות,מגן דוד אדום וחברת החשמל.
בישראל, מבקר המדינה מבקר את משק הכספים של מדינתישראל, את חוקיות אופן השימוש במשק הכספים, ההכנסות וההוצאות ואופן החזקת הרכוש הציבורי. כמו כן, המבקר בוחן את מידת החיסכון והיעילות שבה נוהגתהרשות המבצעת ואת טוהר המידות של אנשיה,[1] אם ההכנסות היו חוקיות, אם השתמשו בתקציבים למטרה לשמה הועמדו ולפי הסעיפים הנכונים, אם קיימים מסמכים תומכים על כל הוצאה, אם מתקיימת בקרה תקציבית לרבות מניעת הפסדים ושמירת רכוש באופן"מניח את הדעת" תוך חיסכון ויעילות וב"טוהר מידות", אם לא מעלו בתפקידם או נטלו לכיסם מן הרכוש הציבורי המופקד בידם, ניהולם התקין של גופים אלו וכל עניין אחר שהמבקר רואה לנכון לבדוק ולבחון – הרשות נתונה בידו כשהגופים השונים הפועלים תחת המדינה מחויבים לשתף עמו פעולה ולספק את כלל הנתונים שמבקש.
פיקוח על משרד האוצר – לפי סעיף 12 ל"חוק מבקר המדינה" שר האוצר מחויב להפיק עבור מבקר המדינה אחת לשנה, ועד 6 חודשים מתוםשנת הכספים דו"ח מקיף בהתייחס להוצאות המדינה לאותה השנה. בתקופה של עד 9 חודשים ממועד תום שנת הכספים מחויב שר האוצר להגיש למבקר המדינה גם מאזן זכויות והתחייבויות המדינה עד תום שנת הכספים הרלוונטית. ב-2 המקרים בתוספת כל מסמך תומך נוסף שיבקש מבקר המדינה.
פיקוח על האיגודים – מבקר המדינה רשאי לקבוע את אופן ביצוע תהליכי החשבונאות ועריכות המאזן, כמו בקשת קיום תחזיות שנתיות לשנה העוקבת והגשתה אליו. בנוסף ביכולת מבקר המדינה לקבוע את הבדיקות שיקיים רואי החשבון של האיגודים השונים.
טיפול בליקויים – במידה והתגלו ליקויים או מעבר על החוק על ידי הגופים המבוקרים על ידי מבקר המדינה בהתייחס ל"עקרונות החסכון והיעילות או טוהר המידות" יעביר מבקר המדינה את הממצאים ואת בקשותיו לתיקון העניין לגוף הרלוונטי, באפשרות העתק ועדכון של השר הנוגע בדבר וראש הממשלה. כמו עדכוןועדת הכנסת ובכךהכנסת ובמידה ונדרש מינויועדת חקירה ובאישור של 2/3 מחברי הוועדה. במקרה של חשש לעבירה פלילית העניין יועבר לטיפולהיועץ המשפטי לממשלה, וזה מחויב לעדכן את מבקר המדינה וועדת הכנסת על דרך הטיפול שמצא בנושא תוך 6 חודשים.
דו"ח מבקר המדינה – על מבקר המדינה להגיש עד 15 בפברואר דו"ח מלא עלשנת הכספים שחלפה בנושא תוצאות הביקורת שערך לראש הממשלה וליושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת. תוך פירוט על: פגיעה בטוהר המידות, ליקוי ופגיעה בחוק או עקרונות החסכון והיעילות הראויים, המלצות לתיקון ומניעת ליקויים חוזרי, ציון שיפורים או הצטיינויות של יחידות מבוקרות שונות. תוך 10 שבועות ראש הממשלה מחויב להחזיר למבקר המדינה את הערותיו לדו"ח, תגובות הגופים המבוקרים שעלו בדו"ח (בתקופה שימסור ראש הממשלה), דיווח על פעולות תיקון שדווחו שנים קודמות ושבעניינם התקיימו תיקוני ליקויים ופגיעות בשנה זו, בנוסף לעדכון על החלטות, פעולות או חקיקות ממשלה שהגיעו בעקבות דו"חות אלו. בתום העניין יועברו הממצאים במלואם לעדכון הכנסת, ולא יאוחר משבוע לאחר הכנס הקרוב של הכנסת. ביכולת ועדת משנה הוועדה להוריד חלקים מהדו"ח שיוצג בפני הכנסת לשם שמירה על ביטחון המדינה או במטרה למנוע פגיעה ביחסי חוץ או בקשרי הסחר הבין-לאומיים של המדינה.
טיפול בתלונות הציבור – מתוקף תפקידו, החל מ-1971, משמש המבקר גם כאומבודסמן –נציב תלונות הציבור. תחת משרד מבקר המדינה קיימת "נציבות תלונות הציבור" שלפי סעיף 37-33 ב"חוק מבקר המדינה" יכול להגיש כל אדם תלונה, וכל עוד זו הוגשה בתום לב ולא מתוך טורדנות או קנטרנות. קיימת חובה להחתים מתלונן על תלונה שנתן בכתב או בעל פה - אחרת מבקר המדינה לא יפתח בבירור. תלונתאסיר תוגש במעטפה סגורה ובתיווךנציב בתי הסוהר. במידה ונמצא כי התלונה טורדנית או קנטרנית או שאין מבקר המדינה הגורם המתאים לבירור העניין לא יתקיים בירור. לפי סעיף 40(ב) לחוק מבקר המדינה במקרה של החלטה שלא לקיים בירור, מחויב מבקר המדינה להגיב בכתב למתלונן את סיבת סירובו לקיים בירור. במקרה של החלטה בבירור מבקר המדינה יחליט על דרך הבירור ללא מחויבות לדיני ראיות, כמו יביא את עניין הבירור לידיעת הגורם עליו התלונה וממוניו. תוך העמדת אפשרות תגובה על ידם לתלונה בזמן מוקצב.
לאורך שנות פעילות מבקר המדינה נחשפו שחיתויות וליקויים רבים[2], שהובילו לתיקון בעיות ולענישה, כוללהרשעתם של אישים בכירים בפוליטיקה המקומית -אהוד אולמרט,אריה דרעי,צחי הנגבי ועמרי שרון - בעקבות ליקויים שנתגלו בדוחות המבקר[3].
יש הגורסים כי ראוי שמבקר המדינה יתמקד בביקורת מערכתית ואין זה ראוי שיעסוק במקרים ובאנשים פרטיים, אולם אין בחוק איסור על המבקר לערוך בדיקה פרטנית או לאזכר שמות של גורמים מעורבים ויש הגורסים שכך ראוי[4][5]. כמו כן, יש הטוענים כי מבקר המדינה המשמש גם כנציב תלונות הציבור, הוא הגוף המתאים לשמש נציב זכויות האדם של ישראל, וכי יש לו את הסמכויות הנדרשות לשם כך[6].
מתוקף תפקידו הייחודי כמפקח על ביצועחוק מימון מפלגות (מאסדר), הוא רשאי להמליץ ליושב ראש הכנסת על הטלת סנקציות כספיות על מפלגות שלא פעלו כשורה.
במסגרת משרד מבקר המדינה פועלתהוועדה למתן היתרים, שהוקמה בשנת 1980, ותפקידה לבחון בקשות שלשרים וסגני שרים לחריגה מכללי האתיקה שנקבעו להם[7].
מבקר המדינה חייב בהכנת חוות דעת בעניינים בתחום אחריותו לבקשת הכנסת, ועדות והממשלה. בשנים 2010–2024 לא התקבלו בקשות מהממשלה ומהכנסת, למעט בקשות ספורות מהוועדה לענייני ביקורת המדינה.[8]
לפי סעיף 23 לחוק מבקר המדינה, מבקר המדינה ועובדי משרד מבקר המדינה מחויבים בחוזה בכתב בעת תחילת ההעסקה לסודיות בהתייחס לכל ידיעה שהגיעה אליהם מתוקף ובמסגרת תפקידם.
במאמר שפורסם בתחילת2019 בכתב העת "השילוח" הובאו דברי אישים בכירים במשרד המבקר ומספר משפטנים בכירים, בראשםאהרן ברק ואחרים, מהם עולה כי בסוףהעשור השני של המאה ה-21 התעצמה מגמה לפיה תפקידו של מבקר המדינה אמור להיות גם "נציבזכויות האדם" של מדינת ישראל. עם זאת, נטען כי מהלך זה דומה בהיקפו למהפכה החוקתית, משולל זכות חוקית, יפר את האיזונים בין הרשויות ויפגע באמון הציבור ובתפקודו של מוסד מבקר המדינה[9].
באפריל 2019 פורסם בעיתוןמקור ראשון כי במדריך חדש ששמו "תחומי פעילות של מוסד ביקורת המדינה", המגבש באופן רשמי את סמכויות ונוהלי המבקר, כתבו אנשי המבקר שפירא כי "הדגשים והגישות של ביקורת המדינה השתנו לאורך השנים. בעבודת הביקורת מושם דגש על שמירת זכויות הפרט וערכי הדמוקרטיה במדינת ישראל, תוך בחינת פעולות הרשות המבצעת על בסיס אמות המידה החוקתיות הבאות לידי ביטוי בחוקי היסוד בדבר זכויות האדם"[10].
במקביל פרסםמרכז מינרבה לזכויות האדם הפועל באוניברסיטה העברית, דו"ח העוסק בהקמת מוסד זכויות אדם מדינתי בישראל, ובו נבחן, בין השאר, משרד מבקר המדינה והתאמת פעילותו לעקרונות פריז(אנ'). בשל היעדרו של מנדט מפורש, בלשון החוק, המטיל על מבקר המדינה את האחריות לשמירה על זכויות האדם, קוראים מחברי הדו"ח לשינויים שיעגנו את מעמדו של מבקר המדינה כנציב זכויות האדם בהתאם לעקרונות פריז: תיקוןחוק יסוד: מבקר המדינה, קביעת הנחיות פנימיות במשרדו, מינוי מומחים לדיני זכויות אדם בינלאומיים במשרד, קיום קשרים עם מוסדות מדינתיים אחרים בנושא, ועוד[11].
בתגובה לטענות נאמר כי "חוק יסוד מבקר המדינה קובע ש'מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות'... וחוקיות הפעולות זהחוקי היסוד של המדינה". נטען גם שמדיניות זו מסתמכת עלאמנות שאשררה הממשלה, ועל פרשנויות שניתנו "לזכות לכבוד" בבית המשפט העליון. עוד הוזכר כי אין למבקר המדינה סמכות לבטל חוקים והעיסוק בזכויות אדם הוא "כיפת ברזל למדינה"[12].
המבקר אחראי בפני הכנסת בלבד – מקיים עמה קשרים והתייעצויות, מחויב לתת להוועדה לענייני ביקורת המדינה דין וחשבון על פעולותיו בפניית הוועדה או בכל עת שיחפוץ. כנוהל פעמיים בשנה – מגיש להוועדה לענייני ביקורת המדינה דין וחשבון על ממצאיו כפי שנתגלו בתוך תהליך הביקורת הנמשך, לעיתים, מעבר לשנה אחת, וכן המלצותיו לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם בעתיד. הדו"ח מוגש לידייושב ראש הכנסת וליושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ועוד בטרם פרסומו – ליו"ר ועדת השרים לענייני ביקורת ולגופים המבוקרים, כדי שיוכלו לתקן את מה שהמבקר המליץ לתקן.
כדי להעביר את מבקר המדינה מתפקידו נדרשת הצבעה בכנסת שבה יושג רוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת (סעיף 13(2) לחוק יסוד: מבקר המדינה).
| מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) | תקופת כהונה | כנסת ממנה | עיסוקים קודמים | |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | זיגפריד מוזס (1887–1974) | 13 בספטמבר 1949 | 10 בדצמבר 1961 | מונה על ידי נשיא המדינה | מנהיג ציוני ורואה חשבון | |
| 2 | יצחק ארנסט נבנצל (1907–1992) | 11 בדצמבר 1961 | 10 בדצמבר 1981 | הכנסת הרביעית | פרופסור למשפטים | |
| 3 | יצחק טוניק (1911–1989) | 14 בינואר 1982 | 7 בינואר 1987 | הכנסת העשירית | התובע הצבאי הראשי | |
| 4 | יעקב מלץ (1923–2006) | 5 בפברואר 1987 | 30 ביוני 1988 | הכנסת האחת עשרה | עורך דין ושופט מחוזי | |
| 5 | מרים בן-פורת (1918–2012) | 4 ביולי 1988 | 4 ביולי 1998 | הכנסת האחת עשרה | עורכת דין; סגנית פרקליט המדינה | |
| 6 | אליעזר גולדברג (1931–2022) | 5 ביולי 1998 | 3 ביולי 2005 | הכנסת הארבע עשרה | שופט עליון ויושב ראשועדת הבחירות המרכזית | |
| 7 | מיכה לינדנשטראוס (1937–2019) | 4 ביולי 2005 | 3 ביולי 2012 | הכנסת השש עשרה | שופט צבאי, שופט תעבורה ושופט מחוזי | |
| 8 | יוסף שפירא (1945–) | 4 ביולי 2012 | 3 ביולי 2019 | הכנסת השמונה עשרה | שופט צבאי ושופט מחוזי | |
| 9 | מתניהו אנגלמן (1966–) | 4 ביולי 2019 | מכהן | הכנסת העשרים ואחת | רואה חשבון, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה | |

בשנת2016 נחנך בניין משרד מבקר המדינה ברחוב מבקר המדינה בקריית הלאום בירושלים[13][14].
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|