 | |
| הרובר מאדים 2020 איור: נאס"א | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוכנות חלל | נאס"א |
| מפעיל | נאס"א |
| יצרן | נאס"א |
| תאריך שיגור | 30 יולי 2020, 11:50UTC |
| משגר | אטלס 5 |
| אתר שיגור | LC-41,נמל החלל קייפ קנוורל |
| מארס סיינס לברטורי | |
| משימה | |
| סוג משימה | רובר |
| גרם שמיים | מאדים |
| אתר נחיתה | מכתש ג'זרו |
| תאריך נחיתה | 18 בפברואר 2021 20:55 UTC |
| משך המשימה הכולל | 30 ביולי 2020 – הווה (5 שנים) |
| מידע טכני | |
| משקל | 1,050 ק"ג |
| כוח | 110 V |
| אורך | 3 מטר |
| רוחב | 2.7 מטר |
| גובה | 2.2 מטר |
| קישורים חיצוניים | |
| מספר קטלוג לוויינים | 45983 |
| מאגר המידע הלאומי | 2020-052A |
  | |
מארס 2020 (באנגלית:Mars 2020 – "מאדים 2020") היא משימה לחקרמאדים שלנאס"א שנועדה לחקור את מאדים באמצעות הרוברהתמדה (Perseverance). מטרותיו העיקרית הן לחפש סימני חיים על מאדים ולהכין דגימות שניתן יהיה לשלוח לכדור הארץ בעתיד. באותה משימה ישוגרמסוק מאדים (מסוק שמותאם לטיסה במאדים) עד הטסתו יהיה מחובר לאגן הגחון של הרובר.
ב־30 ביולי 2020 שוגרה בהצלחה החללית הנושאת את הרובר לעבר למאדים.[1] ב־18 בפברואר 2021 נחתה החללית בהצלחה.
ביוני 2019 הוכרז על תחרות מתן שם לרובר, השמות הוצעו על ידי תלמידים ברחבי ארצות הברית. תשעת השמות שעלו לגמר הוכרזו בינואר 2020, והקהל הרחב הוזמן להצביע עליהם.[3]
השם הנבחר,התמדה (Perseverance), הוכרז ב־5 במרץ 2020.[4]
ב־30 יולי 2020, 11:50UTC שוגר הרובר ומסוק מאדים הנלווה עליו על גבי משגראטלס 5 בהצלחה.
ב־18 בפברואר 2021 נחת בהצלחה הרובר במאדים במכתש ג'זרו.[5]
ב־5 במרץ 2021 נסע הרובר לראשונה במאדים הנסיעה ארכה 33 דקות למרחק של 6 וחצי מטר. הייתה זה נסיעת הבכורה במהלכה נבדקו כל המערכות ברובר והכל עבד בהצלחה בהמשך צריך הרובר לנסוע למרחק של 200 מטר בכל נסיעה ואף יותר.[6]
ב-31 באוגוסט 2022 דווח בכתב העת המדעי Science Advances שהמכשיר MOXIE המחובר לרובר המיועד לייצר חמצן על מאדים הופעל בשנה הראשונה והצליח לייצר כ6 גרם חמצן בשעה כל פעם שהופעל לבין שעה לשעה וחצי והופעל שבע פעמים המכשיר הופעל בתנאי סביבה שונים וביום ובלילה ובעונות שונות להצלחת יצור החמצן יש חשיבות גדולה למרות הכמות הקטנה כי איפשרה את ההדגמה שטכנולוגיה זאת אפשרית דבר זה יוביל בבואה העת ליצור חמצן בכמות גדולה במכשור גדול ומשוכלל יותר כדי לספק חמצן למתיישבים על מאדים ולהנעת חלליות.[7][8]
נאס"א מתכננת להשקיע סה"כ כ־2.75 מיליארד דולר בפרויקט לאורך 11 שנים, הכולל 2.2 מיליארד דולר לפיתוח ובניית החומרה, 243 מיליון דולר לשירותי שיגור, ו־290 מיליון דולר ל־2.5 שנות פעילות המשימה.[9]בהתאמה לאינפלציה, הרובר פרסווירנס היא המשימה הרובוטית השישית היקרה ביותר של נאס"א, אם כי היא זולה יותר מקודמתה, רוברקיוריוסיטי.
הרובר פרסווירנס נהנה מאותה פלטפורמת חומרה ועיצוב ממשימת קיוריוסיטי, שסייעו בהפחתת עלויות הפיתוח וחסכו”ככל הנראה עשרות מיליונים, אם לא 100 מיליון דולר”, לדברי סגן המהנדס הראשי של משימת מארס 2020, קית' קומאו.
אתר האינטרנט הרשמי של מארס 2020(באנגלית)
ציוץ של NASA ברשת החברתיתאקס (טוויטר), 30 ביולי 2020
{{cite news}}: (עזרה){{cite news}}: (עזרה)| משימות לחקר מאדים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יעפים |
|  | |||||||
| מקפות |
| ||||||||
| נחתות |
| ||||||||
| רוברים |
| ||||||||
| ראו גם | משימות מאוישות למאדים •חקר מאדים | ||||||||