Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

מאיר בר-אילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדףמאיר ברלין)
פירוש נוסף ערך זה עוסק ברב מאיר בר-אילן. אם התכוונתם לנכדו, פרופ' מאיר בר-אילן, ראומאיר בר-אילן (חוקר).
הרב מאיר בר-אילן
הרב מאיר בר-אילן
הרב מאיר בר-אילן
לידה10 באפריל1880
כ"ט בניסןתר"מ
רוסיה רומנוברוסיה רומנובוולוז'ין,האימפריה הרוסית
פטירה17 באפריל1949 (בגיל 69)
י"ט בניסןה'תש"ט
ישראלישראלירושלים,ישראלעריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורהבית הקברות סנהדריה,ירושלים
מדינהישראלישראלישראל
השכלה
אבנפתלי צבי יהודה ברלין
ילדיםטוביה בר-אילן
חתימה
יו"רקק"ל ה־6
חלק את התפקיד עםברל כצנלסון ואברהם גרנות
19421944
(כשנתיים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בר-אילן, אפריל 1914
לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית
לוויית הרב בירושלים. 1949,בנו רותנברג, אוסף מיתר,הספרייה הלאומית

הרבמאיר בר-אילן (ברלין;כ"ט בניסןתר"מ,10 באפריל1880י"ט בניסןה'תש"ט,17 באפריל1949) היהרב, מחבר ופעילציוני, מראשי ומנהיגיתנועת המזרחי והציונות הדתית. מייסד עיתון "הצופה", מייסדהאנציקלופדיה התלמודית ועורכה הראשון.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מאיר ברלין נולד ב־1880 בעיירהוולוז'ין, בפלךמינסק שבתחום המושב שלהאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) כבן זקונים לרבנפתלי צבי יהודה ברלין (ה'נצי"ב'),ראש ישיבת וולוז'ין, בנישואיו השניים. מאיר גם למד בישיבת וולוז'ין עד גיל 14, כשהתייתם מאביו[1]. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת טלז אצל הרבאליעזר גורדון ומאוחר יותר גם אצל רביחיים מבריסק (הרב סולוביצ'יק), חתן אחותו מאביו, ואצל הרביחיאל מיכל אפשטיין (ערוך השולחן), סבו מצד אמו. לדברי תלמידו של הרב אפשטיין, הרביהודה לייב מימון, חרף עמדתו המורכבת של אפשטיין ביחס לציונות, הוא לא מנע מנכדו להתקרב לתנועה. בשנתה'תרס"ב נשא לאישה את ביילה, בתו של ר' טוביה רבינוביץ (נפטרה בשנתה'תש"ה)[2].

בשנת1905 כיהן כציר בקונגרס הציוני השביעי בבזל, כצירם של הציונים באושמינה שברוסיה, ובכך החל את התקרבותו לציונות בכלל ולתנועת "המזרחי" בפרט. בהמשך עבר לברלין, שם היה מייסד ועורך העיתון "העברי", ששימשבמה לרעיונותהזרם הציוני-דתי. בזכות פעלו בעיתון, יצא לו מוניטין כבעל מחשבה ודעה ברורה, כעיתונאי מוכשר וכמארגן מעולה. בשנת1912 מונה למזכיר המזרחי העולמי, תפקיד שממנו פרש בעקבותמלחמת העולם הראשונה, שאילצה אותולהגר לארצות הברית, שם שימש כיו"ר הסתדרות המזרחי. ב-1914 הקים את הסניף האמריקני של המזרחי, ובשנים19151926 כיהן כנשיא המזרחי בארצות הברית ועמד בראשישיבת רבי יצחק אלחנן, לימיםישיבה יוניברסיטי. כמו כן, היה מעורב בהקמת "נשי המזרחי", לימים נשיאמי"ת.

בשנתה'תרע"א,1911, קיבל כנראה הצעה לכהן ברבנות פתח תקווה, והתייעץ עםהראי"ה קוק אם לקבל את ההצעה[3].

מיד לאחר סיומה שלמלחמת העולם הראשונה, התחיל לחשוב על עלייה לארץ ישראל. הרב ברלין הבין היטב שנקודת הכובד בתנועת התחייה עוברת לחזית ההגשמה בארץ ישראל. הוא היה בין המעטים שבין המנהיגים הציוניים בימים ההם, שהיו משוכנעים בחובת העלייה. משרק נגמרה המלחמה, ונפתחו דרכיאירופה, החל נודד על פני הקהילות במדינות השונות לשם ארגון עבודת המזרחי ועידוד העלייה. בשנתה'תרפ"ד ערך את ביקורו הראשון בארץ ישראל, ובשנתה'תרפ"ו,1926,עלה לארץ והתיישב בירושלים, שם שימש בשורה של תפקידים מרכזיים, כולל מזכירהמזרחי העולמי. שימש כראשהוועד הפועל הציוני והיה חבר במועצת המדינה הזמנית. בשנים 1942–1944 כיהן כיו"ר משותף שלהקרן הקיימת לישראל.

לאחר פטירת הראי"ה קוק שימש שנים מספר כיו"ר "האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק זצ"ל". במסגרת זו, לצד הרביהושע הוטנר, ערך והוציא לאור את הקובץחזון הגאולה (ירושלים ה'תש"א).[4]

בשנת1946, לאחרהשבת השחורה, נקבעה הנהלה זמנית של הסוכנות בארץ, שבה כיהן בר-אילן יחד עםלוי אשכול וזלמן שזר.

הרב ברלין והרביהודה ליב מימון היו שניהם מנהיגי תנועת המזרחי בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, והיו חלוקים ביניהם במגוון נושאים, דבר שגרם לחיכוכים רבים בתנועת המזרחי.

נפטר בי"ט בניסןתש"ט (1949), ונקבר זמנית בבית העלמין שייח' באדר בארון מתכת שתאפשר העברה קלה לקבורת קבע[5]. ההצעה לקוברו בחצר של מטה המזרחי בירושלים נדחתה על ידי הרב הרצוג שאמר: "דרכו של המנוח היה ללכת עם העם ובתוך העם ולא לפרוש ולהתבדל"[6]. בהמשך פונה לקבורה בבית הקברות סנהדריה[7][8].

עד יומו האחרון היה פעיל בפעילות ציבורית, ושעות ספורות לפני פטירתו עוד נשא בבית העם שבירושלים נאום אחרון על ירושלים, שאין להפרידה מגוף המדינה.

מאיר בר-אילן נולד בשם ברלין, אך בבגרותו כאשר הכיר אתמשה בר-אילן עברת את שם משפחתו בעקבותיו[דרוש מקור].

פועלו

[עריכת קוד מקור |עריכה]
בפרק זה איןמקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר אתאמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורתהערות שוליים.

פעילותו הספרותית של בר-אילן הייתה רחבת היקף: עריכת העיתון "הצופה" במשך שנים רבות[9], עריכתהאנציקלופדיה התלמודית וכתיבת מספר ספרים, בהם הספרים "מוולוז'ין עד ירושלים" ו"רבן של ישראל" – ספרביוגרפי על אביו הנצי"ב.

מבחינה פוליטית, השתייך הרב בר-אילן לזרם הימני יותר במפה הפוליטית. התנגד ל"תוכנית אוגנדה" שהועלתה בקונגרס הציוני השישי, הוביל את המאבק בספר הלבן והיה ממתנגדיהם המרים ביותר שלהבריטים.

בתחילת מלחמת העולם השנייה, הוא קיים קשרים עם נשיא וועד הישיבות, הרבחיים עוזר גרודזנסקי בווילנה וגדולי הרבנים החרדיים באירופה, ועם חברי התנועה שנמלטו מפולין לווילנה (זרח ורהפטיג ושמואל זנוויל כהנא). הוא דאג לרישיונות עלייה ש"לא יסולה בכסף ובזהב"[11] לראשי ישיבות (רובם לא השתייכו לציונות הדתית), אך חלקם לא מיהר לממש את העלייה מסיבות שונות, כגון: סיבות משפחתיות, אי רצון לעזוב את תלמידיהם או לפצל את הישיבה.[12] במכתב לרב גרודזנסקי, הוא מביע את אכזבתו הקשה מכך:

תוכן מכתבו הפליא אותי כי הר"מים אשר קיבלו את הסרטיפיקטים נמנעים מלעלות אל ארצנו הקדושה, הלא הם מפסידים לאחרים

מכתב הרב ברלין אל הרב גרודזנסקי, ה' בשבט ת"ש[13]

תנועת המפד"ל, שהוקמה בשנת 1956, ואיחדה לתוכה את הסתדרות המזרחי, שאבה ממנו ומדרכו את השראתה.

הנצחה

[עריכת קוד מקור |עריכה]
שלט רחוב בר-אילן ברמלה

משפחתו

[עריכת קוד מקור |עריכה]

לרב בר-אילן ולאשתו בילה לבית רבינוביץ, היו שתי בנות ובן:

עץ משפחת ברלין
עץ משפחת
חיים מוולוז'ין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריינא בתיה
ריינא בתיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה מרים
בתיה מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה רשא
שרה רשא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דרייזל
דרייזל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ליפשא
ליפשא
 
 
אריה
אריה
 
 
מירל
מירל
 
 
יהודית
יהודית
 
 
שולמית
שולמית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת
סולובייצ'יק
 
 
ביילא
ביילא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבקה
רבקה
 

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • הרבשלמה יוסף זוין,אנציקלופדיה תלמודית, ראש כרך ב, ירושלים תש"ט.(הספר בקטלוג ULI)
  • מרדכי הורנשטין,זיכרון מאיר, ירושלים: מרן, תש"י.
  • כתבי רבי מאיר בר-אילן, כרך א, ירושלים:מוסד הרב קוק, תש"י.
  • נתן אגמון [ע],תורה ובנין: לזכר הרב מאיר בר-אילן, ירושלים: הקרן הקימת לישראל, תש"י.
  • יצחק אריגור,אילן ונופו: לתולדותיו של רבי מאיר בר-אילן, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ב.
  • משה קרונה,אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך א, ירושלים תשי"ח, טורים 334–347 (ושם בסוף מקורות נוספים).
  • ר' מאיר בר-אילן: עשר שנים לפטירתו, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל, תשי"ט.
  • גצל קרסל,לקסיקון הספרות העברית, כרך א,ספריית פועלים: מרחביה תשכ"ה, טורים 311–312 (ושם בסוף מקורות נוספים).
  • משה קרונה, הרב מאיר בר-אילן, (תל אביב): מורשת, [תשכ"ט].
  • הרב מאיר בר-אילן: עשרים שנה לפטירתו, י"ט בניסן תשכ"ט, ירושלים: הנהלת ההסתדרות הציונית, [תשכ"ט].
  • נתנאל קצבורג, הרב מאיר בר-אילן והמדיניות הציונית בשנות השלושים,ניב המדרשיה, אביב (תש"ל) 212-235.
  • נתנאל קצבורג, מאגרותיו הראשונות של הרב מאיר בר-אילן,שנה בשנה (תשל"ה) 274-278.
  • נתנאל קצבורג [ע],אגרות: הרב מאיר בר-אילן, כרך א, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ו.
  • דוד שמש,הרב מאיר בר-אילן: דמותו של מנהיג, ירושלם:משרד החינוך והתרבות - אגף החינוך הדתי, תשל"ט.
  • יהושע הוטנר, הרב מאיר ברלין ו"אנציקלופדיה תלמודית",הדרום מט (תש"ם) 165-173 [נדפס גם בנפרד].
  • יהושע הוטנר, האנציקלופדיה התלמודית ויוצרה,שנה בשנה (תשמ"ב) 341-350.
  • אריה סטריקובסקי [ע],הרב מאיר בר-אילן: ממנהיגי הציונות, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט - מינהל התרבות - האגף לתרבות תורנית, תש"ס.
  • חוה אשכולי ווגמן,בין הצלה לגאולה, הציונות הדתית בארץ ישראל לנוכח השואה,יד ושם ירושלים תשס"ד.
  • דינה פורת [ע],שואה ממרחק תבוא, אישים ביישוב הארץ ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה 1933 - 1948,יד בן צבי ירושלים תשס"ט עמודים 137 - 163.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאמאיר בר-אילן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^אנצקלופדיה של הציונות הדתית, עמ' 334
  2. ^הרבנית בילה ברלין,הצופה, 18 באוקטובר 1944, עמ' 10
  3. ^אגרות הראי"ה, חלק ב', עמ' יד.
  4. ^על אודות האגודה ראו: הרב פרופ'נריה גוטל, 'פרוטוקול האגודה להוצאת כתבי הרב קוק',סיני קכו-קכז, ניסן-אלול תש"ס – תשרי-אדר תשס"א, עמ' שמ-שנג.
  5. ^י. אופיר,דרכו האחרונה של הרב בר-אילן ז"ל,חרות, 19 באפריל 1949
  6. ^הלוית הרב ברלין,מעריב, 18 באפריל 1949
  7. ^מאות התייחדו עם זכרו של הרב בר אילן ז"ל,הצופה, 12 באפריל 1955
  8. ^מאיר בר-אילן באתר GRAVEZ
  9. ^הצפה - אודות העיתון באתר הספרייה הלאומית
  10. ^המכתב מתוך הספר: פדות: הצלה בימי השואה, נ' קצבורג (עורך),רמת גן תשמ"ד, עמ' 19.
  11. ^מתוך מכתב הרב ברלין אל הרב גרודזנסקי, ה' בשבט ת"ש[10]
  12. ^מנהיגות ציונית-דתית בימי השואה: הרבנים בר-אילן (ברלין) ומימון (פישמן), חוה אשכולי, עמ' 151, בתוך הספר: שואה ממרחק תבוא : אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1948-1933, עורכת דינה פורת, 2009.
  13. ^המכתב מתוך הספר:פדות: הצלה בימי השואה, נ' קצבורג (עורך),רמת גן תשמ"ד, עמ' 20.


ציונותישראלישראל
נושאים ומושגים מרכזייםהתנועה הציוניתהתקווהארץ ישראלאוטואמנציפציהתוכנית בזלתוכנית אוגנדהתוכנית בילטמור • "אלטנוילנד" ו"מדינת היהודים" •עלייה לארץ ישראל,ההעפלה וחוק השבותתחיית הלשון העבריתעבודה עברית וכיבוש העבודהחלוציותקיבוץמחתרות עבריות בארץ ישראלכוח המגן העבריכרונולוגיית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשהאנטישמיותטריטוריאליזם יהודיהצהרת בלפור,הספר הלבן הראשון ותוכנית החלוקההכרזת העצמאות ומלחמת העצמאותדגל ישראלהסכסוך הישראלי-פלסטיניפוסט-ציונות ואנטי-ציונותהחלטת האו"ם 3379החלטת האו"ם 4686
זרמים בציונותציונות מדיניתציונות מעשיתציונות סינתטיתציונות רוחניתהציונים הכלליים וציונות כלליתציונות סוציאליסטיתציונות רוויזיוניסטיתציונות דתיתארץ ישראל השלמהציונות נוצריתניטשה והציונות
ארגונים ציונייםקונגרס פוקשאן והוועד המרכזי ליישוב ארץ ישראל וסוריהההסתדרות הציונית העולמיתהקונגרס הציוני העולמיהוועד הפועל הציוני וההנהלה הציוניתהסוכנות היהודיתקרן קיימת לישראלקרן היסודמינהל מקרקעי ישראלהמשרד הארצישראליהמוסדות הלאומייםהכשרת הישובאוצר התיישבות היהודים ובנק אנגלו-פלשתינהפיק"אהגדודים העברייםההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראלהסתדרות העובדים הכללית החדשהסולל בונההארכיון הציוני המרכזיארכיון התצלומים של קק"ל
תנועות ציוניותביל"וחובבי ציוןציוני ציוןפועלי ציוןההתיישבות העובדתהתנועה הקיבוציתעליית הנוערתנועת המזרחיברית הציונים הרוויזיוניסטיםציונות ברוסיהציונות בלוב
מחתרות עבריותבר-גיוראהשומרהרועההגדעוניםארגון המגןניל"יהקיבוץההגנהפלמ"חאצ"ללח"יתנועת המרי העברי
ראשוני הציונותמבשרי הציונותיהודה לייב פינסקרבנימין זאב הרצלנתן בירנבויםמקס נורדאואחד העםליאו מוצקיןדב בר בורוכובמשה הסנפתלי הרץ אימברדוד וולפסוןחיים ויצמןמשה לייב ליליינבלוםנחום סוקולובנחמן סירקיןיוסף לוריאמקס בודנהיימראדמונד ג'יימס דה רוטשילדיצחק יעקב ריינסאוטו ורבורגנחום גולדמןיחיאל צ'לנובאבא הלל סילברצבי הירש קלישרשמואל מוהליבר
אישים ציונים נוספיםואנשי היישובאהרן דוד גורדוןמרטין בובררחל המשוררתשמואל הוגו ברגמןהנרייטה סאלדזאב ז'בוטינסקימאיר בר-אילןחיים ארלוזורובזלמן שזראברהם יצחק הכהן קוקארתור רופיןדוד בן-גוריוןמנחם אוסישקיןאב"א אחימאירחיים בוגר (בוגרשוב)ברל כצנלסוןאלכסנדר זיידיוסף שפרינצקישראל שוחטשמריהו לויןיוסף טרומפלדורמיכאל הלפרןגרשם שלוםיהודה לייב מאגנסיצחק טבנקיןיצחק בן-צבימנחם בגיןאברהם שטרן (יאיר)ציונים לא יהודים
ראו גם100 מושגי יסודפורטל ישראלפורטל היישובהיסטוריה של עם ישראלהיסטוריה של ארץ ישראל
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מאיר_בר-אילן&oldid=42257475"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp