ערך זה עוסק ברב מאיר בר-אילן. אם התכוונתם לנכדו, פרופ' מאיר בר-אילן, ראומאיר בר-אילן (חוקר)..jpg) | |||||||
| הרב מאיר בר-אילן | |||||||
| לידה | 10 באפריל1880 כ"ט בניסןתר"מ רוסיה רומנוב  וולוז'ין,האימפריה הרוסית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 17 באפריל1949 (בגיל 69) י"ט בניסןה'תש"ט ישראל  ירושלים,ישראל | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה,ירושלים | ||||||
| מדינה | ישראלישראל | ||||||
| השכלה | |||||||
| אב | נפתלי צבי יהודה ברלין | ||||||
| ילדים | טוביה בר-אילן | ||||||
| חתימה |  | ||||||
| |||||||
  | |||||||
.jpg)
הרבמאיר בר-אילן (ברלין;כ"ט בניסןתר"מ,10 באפריל1880 –י"ט בניסןה'תש"ט,17 באפריל1949) היהרב, מחבר ופעילציוני, מראשי ומנהיגיתנועת המזרחי והציונות הדתית. מייסד עיתון "הצופה", מייסדהאנציקלופדיה התלמודית ועורכה הראשון.
מאיר ברלין נולד ב־1880 בעיירהוולוז'ין, בפלךמינסק שבתחום המושב שלהאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) כבן זקונים לרבנפתלי צבי יהודה ברלין (ה'נצי"ב'),ראש ישיבת וולוז'ין, בנישואיו השניים. מאיר גם למד בישיבת וולוז'ין עד גיל 14, כשהתייתם מאביו[1]. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת טלז אצל הרבאליעזר גורדון ומאוחר יותר גם אצל רביחיים מבריסק (הרב סולוביצ'יק), חתן אחותו מאביו, ואצל הרביחיאל מיכל אפשטיין (ערוך השולחן), סבו מצד אמו. לדברי תלמידו של הרב אפשטיין, הרביהודה לייב מימון, חרף עמדתו המורכבת של אפשטיין ביחס לציונות, הוא לא מנע מנכדו להתקרב לתנועה. בשנתה'תרס"ב נשא לאישה את ביילה, בתו של ר' טוביה רבינוביץ (נפטרה בשנתה'תש"ה)[2].
בשנת1905 כיהן כציר בקונגרס הציוני השביעי בבזל, כצירם של הציונים באושמינה שברוסיה, ובכך החל את התקרבותו לציונות בכלל ולתנועת "המזרחי" בפרט. בהמשך עבר לברלין, שם היה מייסד ועורך העיתון "העברי", ששימשבמה לרעיונותהזרם הציוני-דתי. בזכות פעלו בעיתון, יצא לו מוניטין כבעל מחשבה ודעה ברורה, כעיתונאי מוכשר וכמארגן מעולה. בשנת1912 מונה למזכיר המזרחי העולמי, תפקיד שממנו פרש בעקבותמלחמת העולם הראשונה, שאילצה אותולהגר לארצות הברית, שם שימש כיו"ר הסתדרות המזרחי. ב-1914 הקים את הסניף האמריקני של המזרחי, ובשנים1915–1926 כיהן כנשיא המזרחי בארצות הברית ועמד בראשישיבת רבי יצחק אלחנן, לימיםישיבה יוניברסיטי. כמו כן, היה מעורב בהקמת "נשי המזרחי", לימים נשיאמי"ת.
בשנתה'תרע"א,1911, קיבל כנראה הצעה לכהן ברבנות פתח תקווה, והתייעץ עםהראי"ה קוק אם לקבל את ההצעה[3].
מיד לאחר סיומה שלמלחמת העולם הראשונה, התחיל לחשוב על עלייה לארץ ישראל. הרב ברלין הבין היטב שנקודת הכובד בתנועת התחייה עוברת לחזית ההגשמה בארץ ישראל. הוא היה בין המעטים שבין המנהיגים הציוניים בימים ההם, שהיו משוכנעים בחובת העלייה. משרק נגמרה המלחמה, ונפתחו דרכיאירופה, החל נודד על פני הקהילות במדינות השונות לשם ארגון עבודת המזרחי ועידוד העלייה. בשנתה'תרפ"ד ערך את ביקורו הראשון בארץ ישראל, ובשנתה'תרפ"ו,1926,עלה לארץ והתיישב בירושלים, שם שימש בשורה של תפקידים מרכזיים, כולל מזכירהמזרחי העולמי. שימש כראשהוועד הפועל הציוני והיה חבר במועצת המדינה הזמנית. בשנים 1942–1944 כיהן כיו"ר משותף שלהקרן הקיימת לישראל.
לאחר פטירת הראי"ה קוק שימש שנים מספר כיו"ר "האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק זצ"ל". במסגרת זו, לצד הרביהושע הוטנר, ערך והוציא לאור את הקובץחזון הגאולה (ירושלים ה'תש"א).[4]
בשנת1946, לאחרהשבת השחורה, נקבעה הנהלה זמנית של הסוכנות בארץ, שבה כיהן בר-אילן יחד עםלוי אשכול וזלמן שזר.
הרב ברלין והרביהודה ליב מימון היו שניהם מנהיגי תנועת המזרחי בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, והיו חלוקים ביניהם במגוון נושאים, דבר שגרם לחיכוכים רבים בתנועת המזרחי.
נפטר בי"ט בניסןתש"ט (1949), ונקבר זמנית בבית העלמין שייח' באדר בארון מתכת שתאפשר העברה קלה לקבורת קבע[5]. ההצעה לקוברו בחצר של מטה המזרחי בירושלים נדחתה על ידי הרב הרצוג שאמר: "דרכו של המנוח היה ללכת עם העם ובתוך העם ולא לפרוש ולהתבדל"[6]. בהמשך פונה לקבורה בבית הקברות סנהדריה[7][8].
עד יומו האחרון היה פעיל בפעילות ציבורית, ושעות ספורות לפני פטירתו עוד נשא בבית העם שבירושלים נאום אחרון על ירושלים, שאין להפרידה מגוף המדינה.
מאיר בר-אילן נולד בשם ברלין, אך בבגרותו כאשר הכיר אתמשה בר-אילן עברת את שם משפחתו בעקבותיו[דרוש מקור].
פעילותו הספרותית של בר-אילן הייתה רחבת היקף: עריכת העיתון "הצופה" במשך שנים רבות[9], עריכתהאנציקלופדיה התלמודית וכתיבת מספר ספרים, בהם הספרים "מוולוז'ין עד ירושלים" ו"רבן של ישראל" – ספרביוגרפי על אביו הנצי"ב.
מבחינה פוליטית, השתייך הרב בר-אילן לזרם הימני יותר במפה הפוליטית. התנגד ל"תוכנית אוגנדה" שהועלתה בקונגרס הציוני השישי, הוביל את המאבק בספר הלבן והיה ממתנגדיהם המרים ביותר שלהבריטים.
בתחילת מלחמת העולם השנייה, הוא קיים קשרים עם נשיא וועד הישיבות, הרבחיים עוזר גרודזנסקי בווילנה וגדולי הרבנים החרדיים באירופה, ועם חברי התנועה שנמלטו מפולין לווילנה (זרח ורהפטיג ושמואל זנוויל כהנא). הוא דאג לרישיונות עלייה ש"לא יסולה בכסף ובזהב"[11] לראשי ישיבות (רובם לא השתייכו לציונות הדתית), אך חלקם לא מיהר לממש את העלייה מסיבות שונות, כגון: סיבות משפחתיות, אי רצון לעזוב את תלמידיהם או לפצל את הישיבה.[12] במכתב לרב גרודזנסקי, הוא מביע את אכזבתו הקשה מכך:
תוכן מכתבו הפליא אותי כי הר"מים אשר קיבלו את הסרטיפיקטים נמנעים מלעלות אל ארצנו הקדושה, הלא הם מפסידים לאחרים
—מכתב הרב ברלין אל הרב גרודזנסקי, ה' בשבט ת"ש[13]
תנועת המפד"ל, שהוקמה בשנת 1956, ואיחדה לתוכה את הסתדרות המזרחי, שאבה ממנו ומדרכו את השראתה.
לרב בר-אילן ולאשתו בילה לבית רבינוביץ, היו שתי בנות ובן:
| עץ משפחת ברלין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
טקס חנוכת מרכז חינוך על שם בר-אילן.יומני כרמל יוני 1951(התחלה 7:14)
