 | |||
| מאדאם דו בארי, ציורה שלאליזבט ויז'ה-לה ברן | |||
| לידה | 19 באוגוסט1743 ווקולר,לורן,ממלכת צרפת  | ||
|---|---|---|---|
| הוצאה להורג | 8 בדצמבר1793 (בגיל 50) פריז,הרפובליקה הצרפתית הראשונה | ||
| מקום קבורה | בית הקברות מדלן | ||
| שם לידה | Jeanne Bécu | ||
| מדינה | צרפת | ||
| תקופת פעילות | 1769–1792 (כ־23 שנים) | ||
| בן או בת זוג | Guillaume Dubarry (1 בספטמבר 1768 –8 בדצמבר 1793)
| ||
| חתימה |  | ||
| |||
  | |||
מאדאם דו בארי (בצרפתית:Madame du Barry;19 באוגוסט1743 -8 בדצמבר1793) הייתהקורטזנה שהפכה לפילגשו שללואי החמישה-עשר מלך צרפת והוצאה להורג במהפכה הצרפתית.
מארי ז'אן בקו נולדה בווקולר,לורן,צרפת כבת מחוץ לנישואין של אן בקו (Anne Bécu). אמה, אן, לא הייתה נשואה, ואביה היה ככל הנראה הנזיר הקתולי ז'אן-בטיסט גורמאן (Jean Baptiste Gormand). את לימודיה של מארי במנזר מימן אחד מהמאהבים של אמה.
בגיל 15 עברה מארי לפריז, שינתה את שמה לז'אן רנקון (Jeanne Rancon) ועבדה כשולייה בחנות. בשל יופייה הרב, התאהב בה ז'אן דו בארי (Jean du Barry) בשנת1763, הפך אותה לפילגשו והציג אותה בחברה הגבוהה הפריזאית.
מאדאם דו בארי יצרה קשרים רומנטיים עם אנשים עשירים (ובהם הדוכס לואי פרנסואה ארמאנד דו פלסי (Louis François Armand du Plessis), הדוכס רישליה) וכך שיפרה את מצבה החברתי. בשנת1768 פגשה לראשונה את מלך צרפת,לואי ה-15 ובשנת1769 הפכה לפילגשו של המלך, אשר פילגשו הקודמתמאדאם דה פומפדור נפטרה מספר שנים קודם לכן. על מנת שתוכל להיחשב כפילגש מלכותית היה עליה לקבל קודם לכן תואר אצולה. לואי ה-15, אשר רצה אותה כפילגשו, דאג להפכה לבעלת תואר אצולה באמצעות הוראה לאחיו של הדוכס דו בארי, הרוזן גיום דו בארי (Guillaume du Barry) לשאת אותה לאישה. מאדאם דו בארי הוצגה רשמית כפילגש מלכותית בפני חצר המלוכה ב-2 באפריל 1769.
בשונה ממאדאם דה פומפדור, השפעתה על החלטות המלך בעניין יחסי החוץ של צרפת וכלכלת צרפת הייתה מועטה, אולם היא הייתה בין אלה שלחצו על המלך והביאו למפלתו שלאטיין פרנסואה דה שואזל, דוכס שואזל, וכן בשל השפעתה השקיע המלך כספים רבים בתמיכה באמנים רבים. יחסיה של מאדאם דו בארי עםמארי אנטואנט, אשת יורש העצר, היו עוינים, בשל דעותיה של מארי אנטואנט על מוצאה הנחות של דו בארי, ובשל דעותיה של דו בארי וניסיונותיה להשפיע על המלך בעניין יחסי החוץ של צרפת עם אוסטריה (מולדתה של אנטואנט).
זמן קצר לפני מותו של המלך, במאי1774, גורשה מאדאם דו בארי מחצר המלוכה, ונשלחה למנזר פונט-או-דאם (Pont-aux-Dames), מאחר שהמלך היה סבור שנוכחותה בקרבת מיטת חוליו תמנע ממנו לקבלמחילה עלחטאיו.
מאדאם דו באריהוצאה להורג בגיליוטינה בכיכר המהפכה לאחר שהורשעה במשפט בטענה כי סייעה לאנשי אצולה צרפתים להימלט מהצדק שלהמהפכה הצרפתית.מילותיה האחרונות היו: "רק עוד רגע אחד, אדוני התליין, רגע קטן אחד".("Encore un moment, monsieur le bourreau, un petit moment.")
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:מאדאם דו בארי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:מאדאם דו בארי |
