לי מיונג-באק חבר במפלגה הלאומית הגדולה GNP, מפלגה שמרנית, וזכה בבחירות לנשיאות ב-19 בדצמבר2007. במצע שלו דגל בחיזוק תפקיד כלכלת השוק ובקו פחות פשרני כלפי המשטר בקוריאה הצפונית תוך דרישה להפסקת תוכניות פיתוחפצצות גרעיניות.
לי מיונג-באק נולד בעיראוסקה ביפן, ברובע מיושב בקוריאנים. גדל כילד חמישי מבין שבעת ילדיה של משפחה קוריאניתנוצרית והוא חבר בכנסייה הפרסביטריאנית. בילדותו אחרי תוםמלחמת העולם השנייה חזרה המשפחה לפּוּהאנג, מקום מוצא אביו. רמת חיי המשפחה התדרדרה וכילד נאלץ לעבוד על מנת לעזור להוריו ולאחיו. בעזרתמלגה התחיל לימודי ערב למינהל עסקים. הפך למנהיג של סטודנטים והשתתף בהפגנות הסוערות של הסטודנטים נגד שיפור היחסים עםיפן (המעצמה השכנה ששלטה בקוריאה בין השנים 1910 - 1945) בשנת1964 בעת שלטונו של הנשיא דאז, הגנרלפארק צ'ונגהי. משום כך נעצר והיה בכלא במשך שישה חודשים. בשנת1965 סיים לימודיו באוניברסיטת קוריאה בסיאול עם תואר ראשון במנהל עסקים.
לפני כניסתו לפוליטיקה, בין השנים1977–1992 ניהל עשר חברות בת של הקונצרןיונדאי, בהן חברת הבנייה "יונדאי קונסטרקשן". בתוקף מעמד זה מילא תפקיד חשוב בנורמליזציית היחסים הדיפלומטיים בין קוריאה הדרומית וביןברית המועצות דאז. כמו כן בנה יחסים מיוחדים עם ראשי מדינות כמו ראש ממשלתסינגפור לשעבר,לי קואן יו, ועם שליטקמבודיההון סן.נבחר לראשונה באספה הלאומית של קוריאה הדרומית, גוקהו (Kukhae), בשנת1992.
בין התאריכים1 ביולי2002 -30 ביוני2006 כיהן לי מיונג-באק כראש העיר סיאול, עיר הבירה. בעת כהונתו ביצע עבודות סביבתיות מרשימות של חידוש האתר המוזנח וזרם המים המיובש עד אז Cheonggyecheon לרווחת תושבי הבירה תוך פירוק הרכבת העילית שנבנתה שם בימי הנשיא פארק צ'ונגהי. כמו כן הרחיב את מערכות התחבורה בעיר. פרויקטים אלה וכן שאר פעילותו כראש עיר הבירה הקנו לו פופולריות רבה.
לי מיונג-באק נכנס מספר פעמים לסכסוך עם רשויות הפיקוח הפיננסי של המדינה ובשנת1996 חויב לשלם קנס בשווי 4 מיליוןוון. בגלל הפרת חוקי בחירות בשנת1998 נאלץ לשלם עוד קנס בשווי שמונה מיליון וון.[1]
לי מיונג-באק נכנס לתפקיד הנשיא ב-25 בפברואר2008. בבחירות בדצמבר 2007 הוא זכה ב-48.7% מהקולות, בעוד יריבו העיקרי צ'ונג דונג יונג זכה ב-26.1%. ב-29 בפברואר אישר הפרלמנט את הרכב הממשלה החדשה בהנהגתו של שר החוץ לשעברהאן סונג-סו (Han Seung-soo).
לי מיונג-באק החמיר את הקו המדיני כלפי המשטר בקוריאה הצפונית והתנה את אספקת מצרכי המזון למדינה זו בהפסקת תוכניותיה לפיתוח פצצות גרעיניות.המשטר קוריאה הצפונית הגיב בהצהרות חריפות נגד לי למשל בעת מערכת הבחירות לפרלמנט הדרום קוריאני ב-9 באפריל2008.יש לציין כי מצד שני הודיע לי גם על צעדי הידוק קשרים עם קוריאה הצפונית בתחומים כלכליים אחרים.בהמשך, תוך התרחקות מעמדתו בהתחלה, הציע הקמת גוף מייעץ משותף לשתי המדינות לשם דיונים בקידום יחסיהם הכלכליים. גוף זה היה אומר לכלול תת-ועדות לכלכלה, לחינוך, כספים, תשתיות ורווחה וכמו כן קרן שיתוף פעולה של 40 מיליארד דולר.הוא הצליח להשיג הסכמת הקהילה הכלכלית הקוריאנית במציאת בסיס חוקי ומערכתי לכל הפרויקטים שייזומו בעתיד. לי קרא גם להקמת משרד לסיוע בקוריאה הצפונית בדרך להפריד בין הסיוע ההומניטרי לשיחות בתחום הגרעין.
בבחירות בעלות שיעור הצבעה קטן יחסית ניצחה מפלגתו של לי מיונג-באק, GNP - (הנארה דאנג - המפלגה הלאומית הגדולה),ניצחון מכריע על הסוציאל-ליברלים UPD והצליחה לראשונה מאז הקמתה לזכות ברוב מוחלט בפרלמנט.לי הצהיר על כוונות להוריד מיסים למעסיקים ולנקוט אמצעים נגד האיגודים המקצועיים המרחיקים לכת בתביעותיהם.[2]בביקורו באפריל 2008 בארצות הברית חיזק לי את היחסים עם מעצמה זו. הגיע עם הנשיאג'ורג' ווקר בוש להבנות לא לצמצם יותר את נוכחות החיילים האמריקאים בארצו ולהמשיך במגמת היבוא שלבשר בקר מארצות הברית, למרות מחאות חוגים בקוריאה הדרומית המתנגדים לכך בטיעון של סיכון בריאותי. שני הצדדים תומכים בהמשך המאמצים בדרכי שלום ודיפלומטיה עם קוריאה הצפונית ועם שלושת שותפיהם הגדולים -סין,רוסיה ויפן, כדי להגיע לפתרון משביע רצון של משבר הגרעין הצפון קוריאני.לי נפגש גם עםראש ממשלת יפןיסואו פוקודה ושניהם סיכמו על הידוק הקשרים בין ארצותיהם, כולל המשך המשא ומתן לחתימתהסכם סחר חופשי ועידוד השקעות יפניות בקוריאה הדרומית.בסתיו 2008 נאלצה ממשלתו של לי להתמודד עם השלכות המשבר הכלכלי העולמי על כלכלת קוריאה הדרומית. משום כך הופסק הפרויקט הקרוב ללבו של הנשיא, פרויקט כריית התעלה הגדולה שהייתה אמורה לחבר בין סיאול לפוסאן.
