Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

ליל הקלשונים

קואורדינטות:32°34′07″N35°07′24″E / 32.568576°N 35.123323°E /32.568576; 35.123323
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין לבלבל עםאין לבלבל ערך זה, העוסק בתקיפה שבה נרצחו שלושה חיילי צה"ל בשטח אש 105, עם הערך "ליל הגלשונים", העוסק בתקיפה (1987) שבה נהרגו חיילים מאש מחבל שחדר לארץ בעזרתגלשן אוויר סמוך לגבוללבנון.
ליל הקלשונים
תאריך14 בפברואר1992
מקוםמאהל בשטח אש 105 שברמות מנשה
קואורדינטות32°34′07″N35°07′24″E / 32.568576°N 35.123323°E /32.568576; 35.123323
סוגפיגוע דקירה
נשקסכינים,גרזנים, וקלשון
הרוגים3 חיילים
פצועיםחייל אחד
מבצע3ערבים ישראלים תושבימושיריפה ואום אל-פחם שבוואדי עארה
(למפת הכרמל מוגדלת)
 
ליל הקלשונים
ליל הקלשונים
(למפת הכרמל רגילה)
 
ליל הקלשונים
ליל הקלשונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליל הקלשונים הוא הכינוי הציבורי לפרשתרציחתם של שלושה חייליצה"ל על ידי מחבליםערבים ישראלים חבריהתנועה האסלאמית מאזורואדי עארה, לאחר שחדרו למאהלם באזורקיבוץגלעד ב-14 בפברואר1992טירונים שנפגעו היו חלק מטירונות שלב ב', המיועדת לחיילים מבוגרים יחסית, בסביבות גיל 30, שנערכה במסגרתפיקוד הנח"ל במחנה 80. בעת האירוע היו הטירונים במהלך שבועשדאות, שנערך במאהל בשטח אש 105 שברמות מנשה, ממזרח לקיבוץ גלעד.

המחבלים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

חוליית המחבלים כללה את אבראהים חסן מחמוד, אחמדאגבאריה ומחמד חסן מחמוד,ערבים ישראלים תושבימושיריפה ואום אל-פחם שבוואדי עארה. השלושה גויסו על ידיהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. הם הודו מאוחר יותר בחקירתם כי בשבועות שלפני כן ניסו לחטוף חיילים בצומת מגידו ובאזורחדרה אך לא הצליחו. בשל כך החליטו לתקוף את המאהל. הם ביצעו סיורים מקדימים ותצפיות על המאהל, וגילו כי בלילות שבת נותר במאהל צוות מצומצם בלבד.

האירוע

[עריכת קוד מקור |עריכה]
אחד מן הגרזנים ששימשו את המחבלים ברצח החיילים
הרמטכ"לאהוד ברק מבקר בזירת הרצח

בליל שבת, 14 בפברואר 1992 (אור לי"א באדר א'תשנ"ב), בשעה 23:15, חדרו שלושת המחבלים למאהל, מצוידים בשניגרזנים שרכשו במיוחד, שלושהסכינים וקלשון. המאהל לא היה מגודר והשמירה בו הייתה דלילה. הם פגשו אתטוראייורי פרדה, שהיה שומר המאהל, ופצעו אותו. פרדה נמלט לאוהל, המחבלים רדפו אחריו והרגו אותו. באוהל דקרו ורצחו גם את טוראייעקב דובינסקי, ופצעו חייל נוסף. שני הנרצחים והפצוע היועולים חדשים מברית המועצות. המחבלים נטלו עימם את נשקם של החיילים,רובים מסוגM-16. כשיצאו מהאוהל נתקלו במפקד הכיתה,רב"טגיא פרידמן, רצחו אותו ולקחו את נשקו, רובהגלילון. חייל נוסף, עולה מארגנטינה, פתח באש, אך סבל ממעצור בנשקו אחרי שני כדורים בלבד. טירונים שלחטיבת הנח"ל שהיו במאהל הסמוך לא שמעו דבר במהלך האירוע. כשהתברר מה התרחש לא הצליחו להזעיק עזרה, כיוון שהגנרטור החשמלי ומכשיר הקשר לא פעלו. חיילים יצאו לקיבוץ גלעד הסמוך כדי להזעיק עזרה, ואנשי הקיבוץ הזעיקו את המשטרה ואת כוחות החילוץ. בשל העיכוב הרב הספיקו המחבלים להימלט.

חקירת האירוע ולכידת המחבלים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מייד לאחר האירוע נעצרו 12 חשודים, אך אלה שוחררו תוך זמן קצר. החקירות התמקדו באום אל-פחם, בכפר עין אברהים (שכונה באום אל-פחם) ובמועאוויה.

חוקרי האירוע מצאו כי במהלך האירוע נשמט כובעו של אחד המחבלים, וחלק מכלי הרצח נותרו בזירה. אחד מכלי הרצח היהגרזן, שבבדיקתו התברר כי מדובר בסוג של גרזן המיובא לישראל מסין על ידייבואן אחד בלבד. החוקרים הצליחו לאתר אחד מהסוחרים שרכשו את הגרזן מהיבואן, ערבי ישראלי, שהודה כי מכר גרזן לאחמד אגבאריה. אגבאריה היה ידוע כאיש דת, והתברר כי הוא נוהג לחבוש כובע כמו זה שנמצא באתר הרצח.

כעשרה ימים לאחר הרצח, בלילה שבין25 ל-26 בפברואר, פשטה היחידה המיוחדת למלחמה בטרור (ימ"מ) על בית משפחת אגבאריה. בני הבית הכחישו כל קשר לאירוע, אך במהלך סריקת הבית נמצא בו קירבטון טרי שטרם התייבש אשר עורר חשד. לאחר שחפרו בבטון מצאו החוקרים בתוכו את הרובים שנגנבו מהחיילים ופריטים נוספים. אגבאריה כפר בחשדות נגדו, אך לאחר כמה ימי חקירה נשבר, הודה והסגיר את שותפיו. שלושת המחבלים נידונו לשלוש תקופותמאסר עולם.

בעקבות האירוע

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בעקבות מסקנותועדת חקירה בראשות אלוףנחמיה תמרי,עוזר ראש אג"ם, שחקרה את האירוע, הודחו שני קצינים בכירים שהיו אחראים לאבטחת המחנה.[1]

צוות נוסף שמינה הרמטכ"ל,אהוד ברק, הגיש המלצות לשיפור האבטחה במחנות צה"ל, והרמטכ"ל הורה על מימוש המלצות אלה.[2]

ב-30 באוקטובר2013 במסגרת מבצע "הפעימה הרביעית" הסכימה ישראל לשחרר אסירים לקראת המשא ומתן עםהרשות הפלסטינית, בהם תוכנן גם לשחרר את רוצחי החיילים מליל הקלשונים. בעקבות מחאה של המשפחות השכולות, הוחלט שלא להוציא לפועל את שחרור הפעימה הרביעית.

באוגוסט 2021 קבעהועדת השחרורים המיוחדת שאין מקום להמליץ לנשיא המדינה על קציבת עונשו של אגבאריה.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • כרמי גילון,שב"כ בין הקרעים (עורך: רמי טל).הוצאת משכל, תל אביב, 2000.
  • נחמן שי (עורך),ביטחון 50: צה"ל, קהיליית המודיעין, משרד הביטחון. אלפא תקשורת, בני ברק, תשנ"ח 1998

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאליל הקלשונים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^בעקבות דרח תמרי: הודחו מפקד מחנה 80 ומחנה דותן,חדשות, 21 בפברואר 1992
  2. ^אהרן קליין,הרמטכ"ל הורה על פעולות מיידיות לאבטחת המחנות,חדשות, 18 בפברואר 1992
  3. ^ליה ספילקין,לאחר הפרסום ב-N12: המלצה שלא לקצר את עונשו של המחבל מ"ליל הקלשונים", באתרמאקו, 8 באוגוסט 2021
פיגועי טרור נגדישראלים מקום המדינה עד סוף המאה ה-20
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים1948 עד 1959שנות ה-60שנות ה-70שנות ה-80שנות ה-90>
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"לשנות ה-70:מתקפת הטרור בשדה התעופה של מינכן (10 בפברואר 70) •הפיגוע בטיסה 330 של סוויסאייר מציריך לנתב"ג (21 בפברואר 70) •חטיפת טיסת 571 של סבנה איירליינס מבריסל לנתב"ג (8 במאי 72) •טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (5–6 בספטמבר 72) •משבר בני הערובה בשגרירות ישראל בבנגקוק (28 בדצמבר 72) •הפיגוע בטיסה 841 של טראנס וורלד איירליינס מנתב"ג לניו-יורק (8 בספטמבר 74) •חטיפת מטוס אייר פראנס 139 מנתב"ג לפריז (27 ביוני 76)

שנות ה-80:ניסיון ההתנקשות בשגריר הישראלי בלונדון (3 ביוני 82) •הפיגוע בראס בורקה (5 באוקטובר 85) •רצח הימאים הישראלים בברצלונה (5 באוקטובר 85) •הפיגועים בדלפקי אל על בנמלי התעופה של וינה ורומא (27 בדצמבר 85) •ניסיון הפיגוע בטיסת אל על מלונדון (17 באפריל 86)
שנות ה-90:פיגוע האוטובוס במצרים (4 בפברואר 90) •הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה (17 במרץ 92) •הפיגוע בשגרירות ישראל בלונדון (26 ביולי 94)


1948–19992000–20092010–20192020–2029

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ליל_הקלשונים&oldid=42191989"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp