| לידה | 1640? Torryburn,הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה | 1704(יוליאני) (בגיל 64 בערך) |
| מקום קבורה | Torryburn |
| מדינה | ממלכת סקוטלנד |
  | |
ליליאס אדי (באנגלית:Lilias Adie; נולדה:1640 לערך –1704) הייתה אישה סקוטית שגרה בכפר טוריברן הסמוך לחוף הים, במחוז פייף,סקוטלנד[1]. היא הואשמה בכישוף ובניאוף עם השטן, אך מתה בכלא לפני שניתן גזר דינה. קברה נמצא באזור הכרית והוא הקבר היחיד בסקוטלנד השייך למכשפה לכאורה, משום שרוב מי שהואשמו בכישוףניצודו והועלו על מוקד[2].
מרישומים שאותרו נראה כי שמה הפרטי היה לילי (Lilly) ושם משפחתה היה אדי (Addie) או אידי (Eddie). בשנת 1704 הוחזקה במאסר בגין עיסוק במעשי כשפים[3]. בכפר בו גרה פרצה מחלה שהביאה לתקופה קצרה אך אינטנסיבית שלציד מכשפות. אישה בשם ג'ין בזיי האשימה את אדי בכישוף, והכריזה כי יש להישמר ממנה: "הזהרו פן תתקלו אתם או ילדיכם בליליאס אדי". בעקבות האשמות אלו נאסרה אדי, שהייתה אז ככל הנראה כבת 60[4]. אדי נלקחה אל ראש הכנסייה המקומית, הכומר אלן לוגן, כדי להשיב להאשמות שהועלו נגדה. למשך חודש שלם, יום אחר יום, הייתה נתונה לחקירה קשה – עד שלבסוף נשברה והודתההודאת שווא[5].
במסגרת ה"הודאה" שסיפקה אדי לכומר, סיפרה כיצד לכאורה הגיע השטן לפגוש אותה לראשונה בשדה תירס בזמן שקיעה בעודו חובש כובע. היא תיארה אותו כבעל "עור קר וחיוור, ורגליים בצורת פרסות כמו של פרה", כיצד שכבו בחושניות ואיך שכנע אותה לוותר על חיינצרות. ככל שנמשכה החקירה, נאלצה אדי להמשיך לספק פרטים ולהרחיב את סיפור הודאתה. היא סיפרה כי לאחר המפגש הראשון, הגיע השטן אל ביתה "כמו צל" כדי לפגוש אותה, וכי היא עצמה נהגה להיפגש ולהתרועע עמו ועם מכשפות נוספות[5]. אף על פי שעברהעינויים בזמן החקירה, סירבה לתת שמות של נשים נוספות כדי שיואשמו בכישוף גם הן, וטענה כי המכשפות באותם מפגשים נהגו להתחפש[6].
אדי מעולם לא נשפטה, ומתה בעודה במאסר לפני שהושלמה חקירתה[3]. היא נקברה בחוף הים סמוך לטוריברן, בתוך תיבת עץ פשוטה, תחת "חצי טון" של סלע חולי, בעקבות אמונת התושבים המקומיים כי השטן עלול לשוב ולהקים אותה לתחיה ולרדוף אותם[4].
בשנת1852 הגיעושודדי קברים ואספני עתיקות אל קברה והוציאו את שרידיה[5]. התיבה שהוצאה מן הקבר הייתה באורך של כמעט 2 מטר, ועצמות הירכיים היו זהות לאלו של אדם בגובה 1.80 מטר. רוב השיניים עוד היו בפיה, והן נראו "לבנות ונקיות". באותו הזמן לא נמצאה הגולגולת שלה, אך זו התגלתה בשנת1875 במוזיאון פרטי של אספן העתיקותג'וזף נואל פייטון בעיירהדנפרמליין. לאחר מכן, הוצגה הגולגולת במוזיאון שלאוניברסיטת סנט אנדרוז, אבדה וצצה שוב בשנת1938 במסגרת תערוכה בינלאומית שנערכה בגלאזגו, אך מאז נעלמה[2].
מזכרות כמומקל הליכה שככל הנראה גולף מארון קבורתה של אדי וצמיד כסף עליו חרוט שמה נתרמו בשנת1927 למוזיאון פיטנקריף האוס בדנפרמליין.
בשנת 1904 צילמו חוקרים את שרידי הגולגולת של אדי. בעזרת צילומים אלה, הנמצאים כיום בספרייה הלאומית של סקוטלנד, הצליחו בשנת 2017 צוות של מדענים ואנשי מקצוע מתחום המשפט הפלילי מהמרכז לאנטומיה וזיהוי אנושי באוניברסיטת דנדי ליצור מודל תלת־ממדי ותמונה דיגיטלית של פניה של אדי[6].
הרשויות במחוז פייף יזמו מבצע לאיתור שרידיה של אדי על מנת שיוכלו לערוך לה קבורה הולמת. "הגיע הזמן להניח למושג המשעשע של המכשפה בסגנוןליל כל הקדושים, ולהתייחס אלהאפליה המגדרית ההיסטורית והסבל שנגרם לנשים בשם ציד המכשפות", אמרו. הרשויות קיבלו חזרה מקלות הליכה שנטען כי גולפו מתיבת העץ בה נקברה אדי, כאשר אחד מהם היה שייך לאנדרו קרנגי[7].
"חשוב לזכור כי ליליאס אדי, כמו גם אלפי נשים וגברים אחרים, שנרדפו והואשמו בכישוף בעת החדשה המוקדמת בסקוטלנד, לא היו אנשים מרושעים כפי שההיסטוריה מתארת. הם היו קורבנות של זמנים חשוכים. הגיע הזמן שנהיה מודעים לאי הצדק שנגרם להם. אני מקווה שבהעלאת המודעות לסיפורה של ליליאס, ניתן לה ולהם את הכבוד והמנוחה המגיעים להם", אמרה ג'ולי פורד המובילה את המבצע.
ב-31 באוגוסט 2019, 315 שנים לאחר מותה, נערך לאדי טקס אזכרה. על קברה הונח זר פרחים שנועד להעלות מודעות לרדיפה שחוו נשים וגברים על ידי תושבי האזור בשם הפחד ממכשפות[2].
ערך זה הואיתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמניםלתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח"ליליאס אדי".