יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח,סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שישלעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. | ||
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח,סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שישלעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. | |
| לידה | 27 במאי1954 (בן 71) ניו יורק,ארצות הברית |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| ענף מדעי | קוסמולוגיה, ספרות מדעית,תוכנית טלוויזיה, ספרות מדע פופולרי,פיזיקה תאורטית, תוכנית רדיו |
| השכלה | |
| מנחה לדוקטורט | Roscoe Giles |
| תארים | דוקטור |
| תלמידי דוקטורט | Hong Liu,Raman Sundrum |
| השקפה דתית | אתאיזם |
| פרסים והוקרה | |
| krauss | |
לורנס מקסוואל קראוס (באנגלית:Lawrence Maxwell Krauss; נולד ב-27 במאי1954) הואפיזיקאי וקוסמולוג תאורטיאמריקאי-קנדי ממוצאיהודי, שלימד בעבר באוניברסיטת המדינה של אריזונה,אוניברסיטת ייל ובאוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב. הוא הקים את פרויקט Origins של ASU, המכונה כיום יוזמה בין-פלנטרית של ASU, לחקר שאלות מהותיות אודותהיקום ושימש כמנהל הפרויקט.[1] בחקירת טענות בדבר התנהגות מינית בלתי הולמת של קראוס, קבעה ASU כי הפר את מדיניות האוניברסיטה, והדיחה אותו ממנהלת פרויקט האוריגינס ביולי2018.[2][3] הוא המשיך לכהן כפרופסור ב-ASU עד שפרש במאי2019. כיום הוא משמש כנשיא קרן פרויקט Origins[4] וכמנחה הפודקאסט של The Origins עם לורנס קראוס.[5]
קראוס תומך בהבנת הציבור את המדע, מדיניות ציבורית המבוססת על נתונים אמפיריים תקינים,ספקנות מדעית וחינוך מדעי. קראוס, המגדיר עצמואתאיסט, מבקש לצמצם את ההשפעה של מה שהוא רואה כאמונות טפלות ודוגמה דתית בתרבות הפופולרית.[6]
קראוס הוא מחברם של מספרספריםרבי מכר, כולל הפיזיקה של מסע בין כוכבים (The Physics of Star Trek,1995) ויקום מכלום (A Universe from Nothing,2012).
קראוס נולד ב-27 במאי 1954 בעירניו יורק, אך שהה בילדותו בטורונטוואונטריו, שבקנדה. הוא גדל בבית יהודי.[7] קראוס קיבלתואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה בהצטיינות מדרגה ראשונה באוניברסיטת קרלטון ב-1977, וקיבלתואר דוקטור לפיזיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנת1982.[8][9]
לאחר שהיה חבר באגודת העמיתים שלאוניברסיטת הרווארד, קראוס מונה בשנת 1985 כפרופסור עוזר באוניברסיטת ייל ובשנת1988 לפרופסור חבר . הוא התמנה להיות פרופסור לפיזיקה, פרופסור לאסטרונומיה, והיה יו"ר המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת קייס ווסטרן רזרב משנת1993 עד2005. בשנת2006 הוביל קראוס את היוזמה להצבעת אי אמון נגד מי שכיהן אז כנשיא האוניברסיטהאדוארד הונדרט והרקטורג'ון ל. אנדרסון. ההצבעות התקיימו ב־2 במרץ 2006, והסתיימו בתוצאות: 131–44 נגד הונדרט ו-97–68 נגד אנדרסון.
באוגוסט2008 הצטרף קראוס לאוניברסיטת המדינה של אריזונה כפרופסור בבית הספר לחקרכדור הארץ והחלל במחלקה לפיזיקה, במכללה לאמנויות ומדעים ליברלים. הוא גם הפך למנהל פרויקט המקורות, יוזמה אוניברסיטאית "שנועדה לחקור את השאלות הבסיסיות ביותר של המין האנושי בנוגע למוצאו".[1][2] בשנת2009 הוא סייע בחנוכת יוזמה זו בסימפוזיון המקור, בו השתתפו שמוניםמדענים, מתוך כשלושת אלפים איש.[10]
בין התורמים לפרויקט המקורות נכללה קרן בשם "חינוך משופר", שנוהלה על ידיעבריין המיןג'פרי אפשטיין. בשנת2011, קראוס הגן על הקשר עם אפשטיין ואמר כי הוא ראה את אפשטיין עם נשים צעירות אך לא עם נשים קטינות בבירור.[11]
קראוס מופיע בתקשורת הן בארצות הברית והן מחוצה לה ומסייע להנגשת המדע לציבור הרחב. הוא כתב גםמאמרי מערכת ל"ניו יורק טיימס ". כחלק מהופעתו בשנת2002 בפני מועצתבתי הספר הממלכתית באוהיו, התנגדותו לעיצוב תבוני זכתה להבלטה לאומית.[12]
קראוס השתתף והיה נואם בסימפוזיה של Beyond Belief הן בנובמבר 2006, והן באוקטובר 2008. הוא כיהן בוועדת מדיניות המדעלקמפיין הנשיאות הראשון שלברק אובמה (2008), ובנוסף באותה שנה הוא נבחר לתפקיד נשיא שותף של מועצת החסות של עלון המדענים האטומיים. בשנת2010 הוא נבחר לדירקטוריון התאחדות המדענים האמריקאים, וביוני2011 הצטרף כפרופסור של המכללה החדשה למדעי הרוח, מכללה פרטית בלונדון.[13] בשנת2013 קיבל משרה של פרופסור במשרה חלקית בבית הספר למחקר אסטרונומיה ואסטרופיזיקה במחלקה לפיזיקה שלהאוניברסיטה הלאומית האוסטרלית.[14]
קראוס נמנה עם מבקריה שלתורת המיתרים, ביקורת המובעת בספרו מסתתר במראה (2005Hiding in the Mirror).[15] בספרו "יקום מכלום", אמר על תורת המיתרים כי "עדיין אין לנו מושג אם המתחם התאורטי המדהים הזה באמת קשור לעולם האמיתי."[16][17] במרץ 2011 יצא ספרו "איש הקוונטים": חייו במדע שלריצ'רד פיינמן. הספר "יקום מכלום" - עםאחרית דבר מאתריצ'רד דוקינספורסם בינואר 2012 והפך לרב מכר של ניו יורק טיימס תוך שבוע. במקור, ההקדמה אמורה הייתה להיכתב על ידיכריסטופר היצ'נס, אך היצ'נס היהחולה מכדי להשלים זאת.[18][19] גרסת הכריכה רכה של הספר הופיעה בינואר 2013 עם קטע חדש בהקדמה, הדן בגילויו שלבוזון היגס בשנת 2013. ב־21 במרץ2017, התפרסם ספרו החדש ביותר, "הסיפור הגדול ביותר שאי פעם אמר - עד כה: מדוע אנחנו כאן?" (?The Greatest Story Ever Told—So Far: Why Are We Here). הוא שוחרר בגרסת כריכה קשה, כריכה רכה ושמע.
מאמר מיולי 2012 ב-Newsweek, שנכתב על ידי קראוס, מציין כיצד חלקיק היגס קשור להבנתנו אתהמפץ הגדול. הוא גם כתב קטע ארוך יותר בניו יורק טיימס בו הסביר את המדע העומד מאחורי החלקיק וחשיבותו.[20]
בינואר 2019 התמנה קראוס לנשיא קרן פרויקט Origins,[21] תאגיד ללא מטרות רווח שנועד לארח דיונים בפאנל הציבורי בנושאי מדע,תרבות וחברה.[21] ב־21 ביוני אותה שנה הושק פודקאסטוידאו חדש, הפודקאסט Origins עם לורנס קראוס, בו קראוס הוא המנחה.[5] הפרקים הראשונים כללו דיאלוגים עםריקי גרוויס,נועם חומסקי וג'ני בוילן.
במאמר מפברואר 2018 המתאר את ההאשמות ש"נעו בין הערות פוגעניות ועד מישושים ללא הסכמה ",[22] ה-BuzzFeed דיווח על מגוון תביעות על התנהגות מינית לא נאותה כלפי קראוס, כולל שתי תלונות משנותיו ב-CWRU.[23] קראוס השיב כי המאמר היה בבחינת "לשון הרע" ו"לא נכון עובדתית ".[22] בהצהרה פומבית הוא התנצל "בפני כל מי שהרגיש מאוים או לא נוח", אך הצהיר כי המאמר של BuzzFeed "התעלם מראיות נגדיות, עיוות את העובדות והעלה טענות אבסורדיות עלי."[24][25]
ASU הצהיר כי לא קיבלו תלונות מטעם סגל ההוראה, הצוות או הסטודנטים לפני המאמר של BuzzFeed, אולם לאחר מכן החלו בחקירה פנימית בנוגע להאשמה שקראוס תפסשד שלאישה בזמןכנס באוסטרליה.[3] החוקרים ראיינו שניעדי ראייה, ושני עדים נוספים שדיברו מייד עם האישה האנונימית. העדים תיארו את האישה כמוטרדת ונדהמת. האישה אמרה לחוקרים כי "היא לא חשה קורבן, הרגישה שמדובר באינטראקציה בינאישית מגושמת וחשבה שהיא טיפלה בזה באותו הרגע".[3] ASU מצאה כי חוסר ההוכחה העדכני מצביע על כך שקראוס הפר את מדיניות האוניברסיטה נגדהטרדות מיניות, בקיום הטרדה על ידי אחיזת שד של אישה ללא רשותה.[2][26] כתוצאה מכך, לא חודש מינויו כמנהל פרויקט המקור, והאוניברסיטה העבירה את עובדיה לפרויקט שמנוהל על ידי מדענית כדור הארץלינדי אלקינס-טנטון, והפרויקט הסתיים רשמית.[27]
בתגובה לקביעת האוניברסיטה, הפיק קראוס מסמך ערעור בן 51 עמודים בתגובה להאשמות, כולל טענה נגדית לפיהתמונה שנטען כי היא של קראוס אוחזת בשד של אישה, מראה למעשה את ידו מתרחקת מהאישה.[28]
כמה ארגונים ביטלו השתתפותם באירועים עם קראוס.[22] קראוס התפטר מתפקיד יושב ראש עלון מועצת הספונסרים של מדעני האטום כאשר הודיע כי חבריו האחרים חשו כי נוכחותו מסיחה את דעתו "מיכולתו של העלון לבצע את עבודתו ביעילות".[29][29]
קראוס פרש מ-ASU בסוף שנת הלימודים 2018–2019.[2]
קראוס מתעסק בעיקר בפיזיקה תאורטית ופרסםמחקרים במגוון נושאים בתחום זה. בשנת 1995 הציע כי צפיפות האנרגיה של היקום נשלטת על ידי האנרגיה של החלל הריק.[30] בשנת1998 אושרה השערה זו על ידי שני שיתופי פעולה תצפיתיים, ובשנת 2011 אף הוענקפרס נובל על תגליתם. קראוס גיבש מודל בו היקום יכול היה להיווצר מ"כלום", כפי שתואר בספרו "יקום מכלום". הוא מסביר כי סידורים מסוימים של שדותקוונטיים יחסותיים עשויים להסביר את קיום היקום כפי שאנו מכירים אותו תוך שהוא מודה כי "אין לו מושג אם ניתן למחוק את התפיסה (של קבלת מכניקת הקוונטים כמובנת מאליה) באופן שימושי".[25] מכיוון שנראה שהמודל שלו עומד עם תצפיות הניסוי של היקום (כמוצורתו וצפיפות האנרגיה), מכונה "השערה מתקבלת על הדעת".[15][31] עם זאת, הקוסמולוג ג'ורג' אליס[32] והפיזיקאי המתמטי IS Kohli[33] התנגדו למודל שלו, וטענו כי רבות מהטענות שלו הנוגעות ליקום מכלום "אינן נתמכות במלואן על ידיתורת היחסות הכללית המודרנית או תאוריית שדות קוונטיים. בחלל מעוקם".
בתחילה, קראוס התייחס בספקנות לגבי קיומו של בוזון היגס.[34] עם זאת, לאחר שהלה התגלה על ידיהמאיץ ב-CERN, הוא חקר את ההשלכות שלשדה היגס על טיב האנרגיה האפלה.[35]
קראוס טען כי דיונים על מדיניות ציבורית בארצות הברית צריכים להתמקד יותר במדע.[36][37][38][39] הוא ביקר את התבטאויותיו שלהמועמד הרפובליקני לנשיאותבן קרסון על מדע, וכתב כי דבריו של קרסון "טוענים שמעולם לא למד או בחר להתעלם ממושגים מדעיים בסיסיים ובדוקים היטב."[40][41]
קראוס תיאר את עצמו כאנטיתאיסט,[42] ומשתתף בדיונים ציבוריים עלדת. קראוס מוצג בסרט הדוקומנטריThe Unbelievers (הלא מאמינים), משנת 2013, בו הוא וריצ'רד דוקינס מסתובבים ברחבי העולם ומדברים בפומבי על חשיבות המדע וההיגיון לעומת דת ואמונות טפלות.[43] הוא השתתף בוויכוחים רבים עם מטיפים דתיים, כוללויליאם ליין קרייג.[44]
בספרו "יקום מכלום: מדוע יש משהו יותר מאשר כלום" (2012), דן קראוס בהנחה שמשהו לא יכול לבוא יש מאין, שלעיתים קרובות שימש כטיעון לקיומו של יוצר ראשוני. מאז טען בדיון עםג'ון אליס ודון קופיט כי חוקי הפיזיקה מאפשרים ליצור את היקום יש מאין. "מה יהיו המאפיינים של יקום שנוצר יש מאין, רק עם חוקי הפיזיקה וללא כל שנאנגנים על טבעיים? מאפייני היקום היו בדיוק אלו של היקום בהו אנו חיים."[45] מנגד,בריאיוןלאטלנטיק הוא קובע שמעולם לא טען ש"שאלות על מקורות היקום נגמרו ". לדברי קראוס, "אני אף פעם לא טוען לפתרון של אותה רגרסיה אינסופית של למה-למה-למה-למה; מבחינתי זהצבים כל הדרך למטה".[46]

בריאיון עם קראוס ב"סיינטיפיק אמריקן",סופרת המדעקלאודיה דרייפוס כינתה את קראוס "אחד הפיזיקאים הבכירים הבודדים הידוע גם כאינטלקטואל ציבורי."[31] קראוס הוא אחד המעטים ביותר שקיבלו פרסים משלוש אגודות הפיזיקה האמריקאיות הגדולות: האגודה האמריקאית לפיזיקה, האיגוד האמריקאי למורים לפיזיקה, והמכון האמריקאי לפיזיקה. בשנת 2012 הוענק לו מדליית השירות הציבורי של מועצת המדע הלאומית על תרומותיו לחינוך הציבורי במדע והנדסה בארצות הברית.[47] בשנת 2016 זכה בפרס ריצ'רד דוקינס.
בדצמבר 2011, קראוס הפך לחבר כבוד שאינו רשאי להצביע בהנהלתמרכז המחקר.[48] המרכז השעה את הקשר עם קראוס במרץ 2018 בעקבות טענות על התנהגות מינית לא ראויה, "בהמתנה למידע נוסף".[49]