אף על פי שלפי מספר עדויות, ההיסטוריה הלוקסמבורגית התחילה בזמןהאימפריה הרומית,[10] מקובל להתייחס לשנת 963 כנקודת ההתחלה שלה. בחמש מאות השנים שלאחר מכן עלה כוחו שלבית לוקסמבורג בדוכסות, וחיסולו גרר את ביטולעצמאותה של לוקסמבורג. לאחר תקופה קצרה של שלטוןדוכסות בורגונדיה, עברה לוקסמבורג לשלטוןבית הבסבורג ב-1477.
לאחרמלחמת שמונים השנים הפכה לוקסמבורג לחלק מארצות השפלה הדרומיות (הספרדיות), שחזרו לחזקתה של שושלת הבסבורג (הפלג האוסטרי) ב-1713. לאחר הכיבוש בזמןהמהפכה הצרפתית, ולפיחוזה פריז מ-1815, הוענק ללוקסמבורג מעמד שלדוכסות גדולה הנמצאת באוניה פרסונלית עםהולנד. לפי ההסכם, חולקה לוקסמבורג, דבר שנעשה קודם לכן ב-1659 ופעם נוספת ב-1839. אף כי ההסכמים הללו גרמו להקטנת שטחה של לוקסמבורג, הם חיזקו את מידת עצמאותה. עצמאות זו של לוקסמבורג נקבעה סופית לאחרמשבר לוקסמבורג ב-1867.
בעשורים שלאחר מכן, נכנסה לוקסמבורג למעגל ההשפעה שלגרמניה, בייחוד לאחר שנפרדה מהולנד ב-1890. לוקסמבורג הייתה תחת כיבוש גרמני בין 1914 ל-1918 (בזמןמלחמת העולם הראשונה) ומאוחר יותר תחת שלטוןגרמניה הנאצית בין 1940 ל-1944 (במהלךמלחמת העולם השנייה). לאחר מלחמת העולם השנייה, הפכה לוקסמבורג לאחת המדינות העשירות בעולם, כאשר היא נשענת על מערכתבנקאית מפותחת, יציבות פוליטית ואינטגרציהאירופית.
המשטר בלוקסמבורג הוא במהותומונרכיה חוקתית, שבהראש המדינה מקבל את תפקידו בירושה, אך סמכויותיו מוגבלות וטקסיות בעיקרן, ועיקר הכוח הפוליטי מצוי בידי נציגים הנבחרים באופןדמוקרטי. בניגוד למדינות אחרות בעלות משטר דומה, כגוןבריטניה והולנד, לוקסמבורג מוגדרת כדוכסות גדולה, והעומד בראשה נושא בתוארדוכס גדול ולאמלך. החל משנות האלפיים, לוקסמבורג היא הדוכסות היחידה בעולם.
סדרי השלטון במדינה מוגדרים בחוקת לוקסמבורג, שנכנסה לתוקפה בשנת-1868 ועברה מאז מספר שינויים.
בית הנבחרים מורכב מ-60 צירים, הנבחרים על ידי האזרחים לתקופה של חמש שנים, ומושבי הפרלמנט מוקצים לפי ייצוג יחסי ואחוז החסימה.
מועצת המדינה מורכבת מ-21 חברים, הנבחרים על ידי הדוכס לכל חייהם, ותפקידה הוא לחוות דעה על הצעות חוק.
מדיניות החוץ של לוקסמבורג מעודדת אינטגרציה אירופית ושיתוף פעולה ביןמדינות המערב בכלל. לוקסמבורג הייתה שותפה-מייסדת שלקהילת הפחם והפלדה האירופית, שקדמה לאיחוד האירופי, ושל האיחוד עצמו. כמו כן הייתה מן החברות המייסדות בארגוןנאט"ו. למדינה שיתוף פעולה הדוק במיוחד עםבלגיה והולנד, תחת המסגרת המשותפת שלבנלוקס.
ללוקסמבורג יש יחסים תקינים עם ישראל. הדוכסות הקטנה צידדה בקשירת ישראל לשוק האירופי המשותף.
לוקסמבורג נמנית עם המדינות המעטות המצדדות בישראל ברוב ההצבעות נגדה באו"ם. עם זאת, בהצבעה שנערכה בדצמבר 2014 באשר להצעה הפלסטינית לסיום הכיבוש, היא הצביעה בעד ההצעה.
לוקסמבורג נמנית עם מייסדות בריתנאט"ו ב-1949, חרף העובדה שצבאה נמנה עם הצבאות הקטנים בעולם. בצבא משרתים כ-450 חיילי קבע בלבד, ולצידם 340 טירונים שהתגייסו ו-100 אזרחים (סה"כ, 990 חיילים). למרות גודלו הקטן, הוא מתוקצב ב-369 מיליון דולר, משמע מעל ל-370,000 דולר לחייל בממוצע. בראש הצבא עומד ראש ההגנה (הכפוף לשר ההגנה בממשלה), והוא, יחד עם הדוכס הגדול, הם הגנרלים היחידים בצבא. לצבא אין חיל ים או חיל אוויר, אף על פי שיש ברשותו כלי טיס.
הגיוס לצבא לוקסמבורג הוא התנדבותי מאז 1967, והוא מורכב מארבע פלוגות: שתי פלוגותרובאים, פלוגת אימון והדרכה ופלוגה רביעית, האחראית על הכנת מתנדבים לחזרה לחיים האזרחיים. כחברה בנאט"ו, צבאה של לוקסמבורג השתתף במבצעים רבים, חרף גודלו המזערי בהשוואה לצבאותיהם של בנות הברית האחרות, כדוגמת ארצות הברית ובריטניה.
אף על פי שלוקסמבורג היא מדינה קטנה ומעוטתמשאבים, היא נמנית עם העשירות שבמדינות העולם: שיעור האבטלה בה הוא הנמוך באיחוד האירופי והתוצר הלאומי לנפש של לוקסמבורג הוא הגבוה בעולם נכון לשנת 2021.[11]
עד שנות ה-70 התבססה הכלכלה על תעשייתפלדה, אך עם הירידה בביקוש והתחרות הקשה מצד מדינותהמזרח הרחוק השתנה הבסיס הכלכלי. הענף המרכזי הוא פעילות פיננסית,בנקאות וביטוח (25.1%). קיימת פעילות רחבה בענף המסחר הסיטונאי והקמעונאי, שירותי תחבורה, אירוח ומזון (14.9%) ומינהל ציבורי, ביטחון, פעילויות חינוך, בריאות אדם ועבודה סוציאלית (17.5%).[12] גם תעשיות הכימיקלים, הפלסטיק וההיי-טק משגשגות. ענפים חשובים נוספים הםתיירות, שירותי אירוח והאכלה ומינהל ציבורי (חינוך, בריאות ושירות סוציאלי).[13]
הכלכלה נהנית מחברותה של המדינה באיחוד האירופי ובאיחודבנלוקס, כמו כן לוקסמבורג היא אחד משלושת המרכזים של האיחוד האירופי, ובה נמצאים בנק ההשקעות האירופי ומזכירות הפרלמנט האירופי.
לוקסמבורג משמשתמקלט מס לתאגידים רב-לאומיים, חברות הרשומות במדינה משלמות מס של 1% בלבד.[14] באפריל 2009, החשש מחוקי הסודיות הבנקאית של לוקסמבורג, כמו גם מהמוניטין שלה כמקלט מס, הוביל לכך שמדינות ה-G-20 הוסיפה אותה ל"רשימה אפורה" של מדינות עם הסדרים בנקאיים מפוקפקים. בתגובה, המדינה אימצה זמן קצר לאחר מכן את תקני ה-OECD. הפעילות הבינלאומית של חברתאמזון רשומה בלוקסמבורג, ועל ידי ניתוב הכנסות שלה למדינה היא פועלת בפטור כמעט מלא ממס באירופה.[15] בשנת2018, לוקסמבורג דורגה כמקלט מס השישי הבטוח בעולם.[16]
ב-29 בפברואר2020 הייתה לוקסמבורג למדינה הראשונה בעולם בה הנסיעה בתחבורה ציבורית (ברכבות, רכבות קלות ואוטובוסים) היא בחינם בכל רחבי המדינה. עד אז ניתן היה לקנות כרטיס יומי ב-4אירו וכרטיס שנתי למחלקה רגילה בכ-440אירו, ולעומת זאת, כרטיס שנתי לנסיעות במחלקה ראשונה ימשיך לעלות כ-660 אירו.[17] ההחלטה נעשתה מטעמים סביבתיים, כדי להנמיך את פליטת הפחמן במדינה בה רבים מאוד מתניידים ברכב.[18] נכון ל-2021, לוקסמבורג הייתה המדינה עם הכי הרבה רכבים לנפש באירופה,[19] ונכון ל-2022, לוקסמבורג הייתה המדינה עם הכי הרבה רכבי יוקרה לנפש בעולם (רכב יוקרה אחד ל-13 נפשות).[20]
לוקסמבורג היא אחת המדינות הקטנות ביותר באירופה (2,586 קמ"ר בלבד), ומדורגת במקום ה-168 בגודלה מתוך 194 מדינות בעולם. המדינה נמצאת בחלק המערבי שלאירופה ממזרח לבלגיה, צפון לצרפת ומערבית לגרמניה.
טבע הארץ הוא קונטיננטלי בדרום,גבעות ועמקים נרחבים והצפון הררי. בלוקסמבורג יש מספר מקווי מים והם:נהר מוזל, ויובלי הנהר זואר. האקלים בה הוא ממוזג, מבלי טמפרטורות קיצוניות, כשהחורף קר, הקיץ קריר והגשם נפוץ. בחלק מהאזורים, הגשם יכול להגיע עד ל-1,200 מילימטרים בשנה.
על פידו"ח האושר העולמי השנתי שפורסם בסוף מרץ 2024, לוקסמבורג ממוקמת במקום השמיני במדד האושר בקרב האוכלוסייה הכללית, ובמקום השישי בקרב צעירים מתחת לגיל 30.[21]
ידיעות ראשונות על קיומם של יהודים בלוקסמבורג קיימות משנת1267.בית הכנסת הראשון הוקם בשנת1823.בשנת1828 השתקעו בשלייפמיהל על גדות הנחל אלזט שני האחים גטשליק ושמשון גודשו (Godchaux) מהעירטיונוויל שבחבל לורן הסמוך, והקימו מפעלטקסטיל גדול. הם נחשבים לחלוציהמהפכה התעשייתית בלוקסמבורג,רחוב נקרא על שמם וב-2006 נחנך בנוכחות כמה עשרות מצאצאיהם (ביניהם אחדים החיים בישראל) מסלול הליכה לכבודם, שלאורכו מוצבים פאנלים מאוירים המספרים על פעולתם.[22][23]
במהלךשנות ה-30 של המאה ה-20 גדלה הקהילה באופן משמעותי בעקבות נהירתיהודים מגרמניה הנאצית אליה. לאחרהפלישה הגרמנית ללוקסמבורג, ברחו יהודים רבים לבלגיה וצרפת. השלטונות עודדו גירוש והגירת יהודים מהמדינה, והעבירו 16 משלוחים לצרפת ופורטוגל. רבה הראשי של הדוכסות בתקופתמלחמת העולם השנייה והשואה בלוקסמבורג היה הרבאברהם רוברט סרברניק, הוא נשאר במדינה ודאג, תחת הכיבוש הנאצי, להימלטות רבים מבני הקהילה לליסבון שבפורטוגל. באביב 1941, זומנו לפגישה עםאדולף אייכמן שני המנהיגים האחרונים של יהודי לוקסמבורג שם נמסר להם שהגירת יהודים מלוקסמבורג תופסק. הם עצמם יצאו בשיירה האחרונה. מ־3,500 היהודים שהיו במדינה ניצלו 1,555 לאחר שנמלטו ממנה, שהסתתרו בה או ששרדו במחנות. 1,945 איש נספו.[24][25][26]
בלוקסמבורג חיים יותר מ-1,600 יהודים, רובם גרים בעיר הבירהלוקסמבורג. קיימים שני בתי כנסת, בעיר הבירה לוקסמבורג ובעיר אש-סור-אלזט (השנייה בגודלה במדינה), הפועלים רק בשבת, בחגים ובאירועים מיוחדים. בשנת2005 נפתח במדינה גםבית חב"ד.
ב-27 באוקטובר 2011, הרבאלן נקש, אזרח צרפת שבתפקידו הקודם שימש כרבה שלבורדו, הושבע על ידי שר התרבות פרנסואה בילטגן כרבה הראשי של הדוכסות. ב-4 במרץ 2012 התקיימה ה'הכתרה' הרשמית בבית הכנסת בלוקסמבורג.[27]
^Gabriel Zucman; Thomas Torslov; Ludvig Wier (June 2018). "The Missing Profits of Nations". National Bureau of Economic Research, Working Papers. p. 31. Archived from the original on 2 April 2019. Retrieved 17 August 2018. Appendix Table 2: Tax Havens,https://gabriel-zucman.eu/missingprofits/
