ב-1771, הנזיר הפרנציסקניחוניפרו סרה הקים אתמיסיון סאן גבריאל במה שנקרא כיוםעמק סן גבריאל, מזרחית ללוס אנג'לס. ב-1777, המליץ המושל החדש של קליפורניה,פליפה דה נווה למלך ספרד החדשה להקיםקבילדו באתר בו ביקר חואן קרספי 8 שנים קודם לכן. העיירה הוקמה ב-4 בספטמבר1781 על ידי קבוצה של כ-44 מתיישבים. על פי המסורת, הקבוצה לוותה על ידי 4 חייליםספרדים, 2 כמרים והמושל דה נווה. העיר נקראה תחילה El Pueblo de Nuestra Señora Reina de los Ángeles de la Porciuncula – "העיר של גבירתנו, מלכת המלאכים, על חלקת האדמה הקטנה" (כאשר ב"גבירתנו" הכוונה היא למרים, אם ישו). העיר נותרה עיירת חווה קטנה, ועד שנת1820 אוכלוסייתה מנתה כ-650 תושבים. הקבילדו, מוסדות ובתי העיר הישנים ממוקמים ברובע ההיסטורי של העיר.
סלילתה שלמסילת הברזל הדרום-פאסיפית ב-1876 וגילוינפט בסביבות העיר בשנת1890 עוררו את צמיחתה של לוס אנג'לס, והפכו אותה ליצרנית הנפט החשובה ביותר בארצות הברית, כשהיא מייצאת כרבע מצריכת הנפט העולמית.
עם כניסתהמאה ה-20, אוכלוסיית העיר גדלה עד למעל ל-102,000 תושבים. העיר הפכה לצומת דרכים חשוב בשל הנגישות של מסילות הברזל והנמל של העיר, והיא התחילה בתנופת צמיחה במהלכה קמו מפעלי תעשייה רבים ואוכלוסיית העיר צמחה במהירות. צמיחת האוכלוסייה הובילה להידלדלות באספקת המים של העיר. השלמת בנייתו של מוביל המים לעיר בשנת1913 הבטיח את המשך צמיחתה. בשנות העשרים תעשיות הקולנוע והתעופה הגיעו לעיר, מה שהבטיח את המשך צמיחתה של העיר אפילו בתקופתהשפל הגדול. ב-1932, כשאוכלוסייתה נושקת למיליון תושבים העיר אירחה אתאולימפיאדת 1932.
בשנת1942 נפוצו שמועות על תקיפה אווירית צפויה, שלא התרחשה כלל. אירוע זה מכונה "קרב לוס אנג'לס".
באוגוסט1965 אירעו בעיר מהומות ווטס מפגינים שמחו על הבדלי המעמדות בין שחורים ולבנים בעיר, במהומות נהרגו 34 בני אדם ולמעלה מ-1,000 נפצעו. ב-1984, אירחה העיר את משחקי האולימפיאדה פעם נוספת. אף על פי שהיא הוחרמה על ידי 14 המדינות הקומוניסטיות, האולימפיאדה של שנת 1984 הייתה האולימפיאדה הרווחית ביותר בהיסטוריה. בסוףשנות ה-80 העיר נפגעה, בדומה לערים גדולות אחרות בארצות הברית, מהתפשטות סם הקוקאין שהובילה לעלייה בפשיעה[2],מלחמת כנופיות ושחיתות משטרתית. ב-1992 פרצו בעירמהומות חסרות תקדים על רקע גזעי. ב-1994,רעידת אדמה בעוצמה 6.4 בסולם ריכטר זעזעה את העיר וזרעה הרס בהון עתק של כ-12.5 מיליארד דולרים וכ-72 הרוגים.
ב-2002, רוב הבוחרים בעיר הצביעו נגד ההצעה להפריד אתעמק סן פרננדו ושכונתהוליווד מהעיר לוס אנג'לס. במהלך אותו עשור, שיעורי הפשיעה בעיר צנחו, דבר שהפך את לוס אנג'לס בשנת2012 לעיר הכי בטוחה בארצות הברית מבין הערים המאוכלסות ביותר (2 מיליון תושבים ומעלה)[3]. בשנים הבאות, בעייתיוקר המחיה בלוס אנג'לס ובמיוחד מחירי דיור גבוהים, הובילו לתהליךג'נטריפיקציה והתפתחות עירונית משמעותית באזורים "נשכחים" של העיר. תהליך זה הוביל לשינוי ניכר בחזות שכונות רבות במרכז ואף בדרום לוס אנג'לס[4]. ביניהן;הוליווד,קוריאה טאון,סילבר לייק,אקו פארק, קרנשו, בולדווין הילס, פארק מסה הייטס ועוד.
ביוני 2025 החלובעיר מהומות על רקע מדיניות הגירוש של הממשל המרכזי.
צורתה של העיר לוס אנג'לס יוצאת מגדר הרגיל, ועל פימפקד האוכלוסין של ארצות הברית שטחה הכולל הוא כ-1,302 קמ"ר, מתוכם כ-1,214 קמ"ר הם שלאדמה וכ-88 קמ"ר הם שלמים. אורכה המרבי של העיר הוא כ-71 קילומטרים ורוחבה המרבי הוא כ-47 קילומטרים. היקפה הכולל של העיר הוא כ-550 קילומטר. שטחה הוא התשיעי בגודלו בארצות-הברית.
בנוסף להיותה עיר מישורית, חלקים מן העיר הם הרריים. הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא כ-1,550 מטרים, הנמצאת בקצהו הצפון מזרחי של עמק סאן פרננדו. רכס ההריםסנטה מוניקה חוצה את העיר לוס אנג'לס, מה שהופך אותה לעיר היחידה בארצות הברית אשר עובר בהרכס הרים. רכס ההרים משתרע ממערב למזרח, ומבדיל בין החלק העירוני של העיר לבין החלק היותר פרוורי של העיר, עמק סן פרננדו (שגם הוא חלק מהעיר). רכס ההרים גורם לכך שיש רק שלושה כבישים מרכזיים שמקשרים בין שני חלקי העיר: ה-5 בצד המזרחי, ה-101 שעובר ליד העיר התחתית, וה-405 בצד המערבי של העיר.
נהרלוס אנג'לס,נהר אכזב הזורם בשטחי העיר הפך עם השנים לערוץ הניקוז שלה. תוואי הנהר יושר ודפנותיו כוסו בבטון על מנת שישמש כמונע הצפות.
לוס אנג'לס, כשאר קליפורניה, נתונה לרעידות אדמה תכופות על שום היותה שוכנת בקרבתטבעת האש. חוסר היציבות הגאולוגית באזור הוביל להעתקים רבים, שהעיקרי מביניהם הואהעתק סן אנדראס, אשר גורמים לכ-10,000 רעידות אדמה בשנה בממוצע באזור. על אף המספר, עוצמת רובן של רעידות האדמה היא חלשה ועל כן אינן מורגשות בעיר. חלקים מן העיר אף חשופים לצונאמים שעשויים להגיע מןהאוקיינוס השקט.
בשל כך בלוס אנג'לס יש פחות בניינים גבוהים בשל הסיכון הגבוה לרעידות אדמה.
לוס אנג'לס ידועה באקלים הנוח השורר בה. היא נהנית מאקליםסובטרופי-ים תיכוני. בשל גודלה של העיר וסביבתה המגוונת הטמפרטורות יכולות להשתנות באופן ניכר בין אזורים שונים, עד כ-C° 20 הפרש בין מרכז העיר לבין חוף הים. בחורף, הטמפרטורות הן בסביבות ה-C° 12. בקיץ הטמפרטורה הממוצעת היא כ-C° 24, אולם לא נדירים גם ימים בהם הטמפרטורה עוברת את ה-C° 30. טמפרטורות הקיצון שנמדדו בעיר הן C° 45 (בספטמבר 2010) ו-C° 4− (בדצמבר 1944). האקלים עיצב במידה רבה את מראה העיר, והיא נהנית מימי שמש מרובים, ורק כ-35 ימי גשם בשנה. במדינת קליפורניה שוררת התופעה המטאורולוגית "עגמומיות יוני" או "אפרוריות מאי", המעניקים לימיו האחרונים של האביב ולימיו הראשונים של הקיץ שמייםמעוננים ומעורפלים, וערבים בהירים ושמשיים.
במהלך עונת סופות החורף העיר מוכה בגשמים חזקים וסופות רעמים. מרכז העיר והאזורים ההרריים הם גשומים במידת מה יותר מאשר אזור החוף. ירידתשלגים בעיר היא מחזה נדיר ביותר, על אף שהאזורים ההרריים שבגבולות העיר מושלגים כמעט בכל חורף. ירידת השלגים הגדולה ביותר בעיר הייתה בשנת1932, עת כיסה את העיר מרבד שלג בגובה 5 סנטימטרים בעוד שהשלג האחרון התרחש בפברואר2019 (השלג הראשון מאז1962).
בעקבות צורתה המיוחדת של העיר, נסיעה מרובה במכוניות, ופליטות מנמל לוס אנג'לס-לונג ביץ', העיר לוס אנג'לס סובלת מזיהום אוויר כבד בצורה שלערפיח.אגן לוס אנג'לס ועמק סאן פרננדו פגיעים להיפוך טמפרטורות, אשר נובע מפליטות האגזוזים של מכוניות,מטוסים,רכבות,ספינות ומהפליטות התעשייתיות ברחבי העיר. שלא כמו בערים אחרות המסתמכות על הגשם בניקויו של זיהום האוויר, בלוס אנג'לס ישנם רק כ-35 ימי גשם בשנה, ולכן זיהום האוויר מצטבר יום אחר יום. בעיות באיכות האוויר בלוס אנג'לס ובערים אחרות ברחבי ארצות הברית הובילו להוצאתו לפועל שלחוק האוויר הנקי, אשר הגדירתקני זיהום אוויר מחמירים. הערפיח צפוי להיעלם בשנים הקרובות עקב מספר צעדים שנקטה מדינת קליפורניה, ביניהן: הגברת התפוצה שלמכוניות חשמליות אוהיברידיות ושכלולים בתחבורה הציבורית.
על אף שיפורים אלו באיכות האוויר ובתקני זיהום האוויר, הדוחות השנתיים שלאיגוד הריאות האמריקני ב-2006 וב-2007 הציב את לוס אנג'לס בראש רשימת הערים המזוהמות, אך ב-2008, היא ירדה למקום השני. בנוסף לזאת,מי התהום בעיר נמצאים בסכנה מתגברת מפני התרכובת הכימיתMTBE הנשפכת מתחנות דלק ומחומצה על-כלורית המופקת מדלק טילים. הזיהום בעיר הוא עדיין בעיה משמעותית, אך ננקטים צעדים משמעותיים על מנת לשפר את מצב האוויר והמים. ב-2010 השיגה העיר את אחת ממטרותיה העיקריות, כש-20 אחוז מצריכת האנרגיה שלה הופקה מאנרגיה מתחדשת.
עד לאמצעשנות ה-90, הייתה לוס אנג'לס ביתם של מוסדותבנקאיים ופיננסיים רבים ומשמעותיים במערב ארצות הברית. אך איחודם של רבים ממוסדות אלו עם מוסדות גדולים יותר גרמו להעתקתם לערים אחרות, כמוסן פרנסיסקו,סיאטל ושארלוט.
האזור המטרופוליטני והפרוורי של העיר מאכלס את החברות הפרטיות שהעתיקו את משרדיהן מחוץ לעיר על מנת להתחמק מן המיסים הגבוהים שגובים בה, אך עדיין ליהנות מהקרבה אליה. לעומת המיסים הגבוהים שנגבים בתחומי העיר, בערי המגורים הסובבות אותה המס הוא נמוך וסמלי.אוניברסיטת דרום קליפורניה היא המעסיק הגדול ביותר מןהמגזר הפרטי בעיר, והיא תורמת כ-4 מיליארד דולר לכלכלתה.
נכון לשנת2010 ממוצע ההכנסה למשק בית בעיר עומד על כ־49,497דולר, וכ-22% מתושבי העיר חיים מתחת לקו העוני.
למרות הצפיפות הגדולה של העיר, ממוצע נסיעה של אזרח למקום עבודתו נכון לשנת 2016 עומד על כ־29.2 דק', בדומה לסן פרנסיסקו וקצר יותר מאשר בערים כמוניו יורק,אוקלנד,פילדלפיה ושיקגו.
בעיררכבת קלה,רכבת תחתית,מטרו אוטובוסים בעלות גבוהה מאוד, על פי סקר שנערך בשנת 2016 עולה שכ־9.2% מתושבי העיר נוסעים למקום עבודתם בתחבורה הציבורית. הרכבת התחתית בעיר היא התשיעית הכי עמוסה בארצות הברית.
בעיר גםנמל לוס אנג'לס שאורכו 69 ק"מ. נמל זה ביחד עם נמל לונג ביץ' החמישי העמוס ביותר בעולם והראשון בארצות הברית. בשנת 2014 שירת הנמל כ־590,000 נוסעים. בעיר עוד מספר נמלים קטנים אינם תעשייתיים.
פעמים רבות מכונה העירבירת הבידור של העולם. לוס אנג'לס היא ביתו שלהוליווד, שנודע בעולם כמקום בו נולדו לראשונה סרטי הקולנוע. כעדות לעליונותה של העיר בתחום זה, מדי שנה נערך בה טקספרסי האוסקר, שהוא טקס חלוקת פרסי הקולנוע הוותיק, המפורסם והמשמעותי ביותר בעולם. יתרה מזו, בכל שנה נערכים בעיר כ-54פסטיבלי סרטים בין-לאומיים. בנוסף, בעיר נמצא בית הספר ללימודי הקולנוע הוותיק והטוב ביותר מסוגו בארצות הברית, שהוא שלוחה שלאוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס אנג'לס.
שלט הוליווד בשדרה, השוכן על גבעות הרובע, משמש כסמל לתעשיית הסרטים האמריקאית
היותה של לוס אנג'לס העיר השנייה בגודלה בארצות הברית, אחריניו יורק, והיותן של שתי ערים אלו מרוחקות כל כך האחת מהשנייה, גרם להשוואות אין-סופיות בין שתי הערים; שתיהן מייצגות נאמנה היבטים רחבים של התרבות ואורח החיים האמריקאי, ועם זאת שתיהן שונות לחלוטין באופיין האחת מהשנייה.
אמצעי התקשורת בלוס אנג'לס משרתים אוכלוסייה רחבה של מיליוני אנשים.לוס אנג'לס טיימס הוא העיתון המרכזי בסביבות העיר, ואילולה אופיניון הוא העיתון דובר הספרדית המרכזי בסביבותיה. בנוסף לעיתונים אלו, ישנם עיתונים קטנים – שבועונים וירחונים – היוצאים לאור בעיר וישנם אף המתמקדים באזוריה השונים ובנושאים ספציפיים כמועסקים ומוזיקה. ישנם גם עיתונים קטנים היוצאים לאור בשפות השונות של תושבי העיר:עברית,ארמנית,קוריאנית,פרסית,רוסית,סינית ויפנית. רוב הערים הנמצאות בפרווריה של לוס אנג'לס גם הן מוציאות לאור עיתון משלהם הנוגע לתחומי העיר.
לוס אנג'לס אירחה פעמיים את משחקי האולימפיאדה, בפעם הראשונה ב-1932 ובפעם השנייה ב-1984. טרם משחקי האולימפיאדה ב-1932, שמו של הרחוב העשירי בעיר שונה לשדרות האולימפיאדה. בנוסף, העיר אירחה את משחקי הסופרבול הראשון והחמישי, וכמה משחקים ממונדיאל 1994, וביניהם גם את גמר הטורניר.
