לונדון היאעיר עולם מסוג אלפא++. עיר מובילה ומפותחת מאוד בתחומים רבים: אמנות, מסחר, חינוך, תרבות, אופנה, פיננסים, טיפול רפואי, מדיה ותקשורת, שירותים מקצועיים שונים, מחקר ופיתוח, תיירות, תחבורה ועוד. הפיתוח הרב של העיר בכל התחומים הללו תרם למעמדה החשוב בקרב ערי העולם. העיר היא אחת מהמרכזים הפיננסיים הגדולים בעולם ומוצבת במקום החמישי בעולם מבחינת גודלתמ"ג לאזור מטרופוליטני,[2] ונכון ל-2024, היא נמצאת במקום השמיני בדירוג הערים היקרות בעולם של חברת הייעוץ האמריקאית מרסר.[3] נוסף על כך, היא מהווה בירת תרבות עולמית. לונדון היא העיר המתוירת ביותר בעולם[דרושה הבהרה] – מקום ראשון במספר טיסות בין-לאומיות נכנסות, ומערכת שדות התעופה שלה היא העמוסה ביותר בעולם.[2] ריכוז האוניברסיטאות בשטחה של העיר הוא הגדול ביותר של מוסדות להשכלה גבוהה באירופה. בשנת 2012, הייתה לונדון לעיר הראשונה שאירחה את משחקי האולימפיאדה המודרניים בפעם השלישית.
העיר מורכבת ממגוון רחב של אנשים ותרבויות, ויותר מ־300שפות מדוברות בין גבולותיה. ב־2017, מנתה אוכלוסייתה כ־8,825,000 תושבים, מה שהציב אותה במקום השלישי בגודל אוכלוסייה לעיר באירופה (אחריאיסטנבול ומוסקבה). מספר תושביה מהווה כ־12.5% מאוכלוסיית הממלכה המאוחדת.[4] במטרופולין לונדון מתגוררים יותר מ־15 מיליון תושבים,[5] והוא הגדול ביותר באיחוד. לונדון הייתה העיר הגדולה בעולם לפי מספר תושבים בין השנים 1831 ל-1925.
שניממצאים ארכאולוגיים מתארכים את לונדון לתקופות קדומות: שרידים של גשר מתקופת הברונזה נמצאו על גדות נהר התמזה, מצפון לגשר ווקסהול. הגשר הקדום חצה את הנהר, או שהוביל לאי בנהר שכבר אבד. שאריות קורות העץ של הגשר תוארכו לכ־3,500 שנהלפני זמננו. בשנת 2010 נמצאויסודות של מבנה עץ גדול על חוף הנהר, מדרום לגשר ווקסהול. יסודות אלה תוארכו לסביבות 6,500 שנה לפני זמננו. מטרתו של המבנה הזה, מהתקופה המזוליתית, אינו ידוע. שני הממצאים הללו נמצאו על הגדה הדרומית של הנהר, בנקודת חציה טבעית, שבהנהר אפרה משתלב עםנהר התמזה.
אף על פי שישנן באזור העיר עדויות להתיישבויות בריטוניות־קלטיות אחדות, היישוב המרכזי הראשון הוקם על ידי הרומאים בשנת 43 לספירה, בשםלונדיניום. יישוב זה שרד שבע־עשרה שנים ובסביבות שנת 61 שבט איקני־קלטי, שהונהג על ידי המלכהבודיקיאה כבש את היישוב והחריבו. העיר ההרוסה שבה וקמה לתחייה במהרה, ותוך עשור שגשגה והייתה למרכז סחר חשוב, ועד לשנת 100 לספירה כבר עקפה לונדיניום אתקולצ'סטר והייתה לבירת הפרוביניקיה הרומאיתבריטניה. בשיא פריחתה, במאה השנייה, חיו בלונדוןהרומאית כ־60,000 תושבים.
עם קריסת שלטון האימפריה הרומית, בתחילת המאה החמישית לספירה, התפוגגה הפרוביניקה, לונדון חדלה מלהיות בירתה, וחומות לונדיניום ננטשו. עם זאת ישנן עדויות למעט תושבים רומאיים שנשארו באזור עד שנת 450, ליד מה שכיוםכנסיית סנט מרטין בשדות. משנת 500 והלאה התפתחה באזור התיישבותאנגלו־סקסית שנקראה בשםלונדנוויץ', מעט מערבה מהעיר הרומאית הישנה. לונדנוויץ' גדלה בהדרגה, עד שבשנת 680 כבר הייתה לעיר נמל חשובה. בתחילת המאה התשיעית החלה העיר לדעוך עקב תקיפותויקינגים חוזרות ונשנות, עד לשנת 886, שבה "הוקמה מחדש" על ידי המלךאלפרד הגדול. ממצאים ארכאולוגיים מראים שהעיר שהוקמה על ידי המלך אלפרד חזרה אל הגבולות הרומאיים הישנים.
מהמאה ה־11, לונדון הייתה העיירה הגדולה והחשובה ביותר באנגליה.מנזר וסטמינסטר, שנבנה מחדש בסגנוןרומנסקי, בידי המלךאדוארד המודה, היה לאחת הכנסיות הגדולות באירופה. עד לאותה תקופה, העירוינצ'סטר הייתה בירת אנגליה האנגלו־סקסית, אך מעתה והלאה, לונדון עמדה במרכז העניינים – המקום המרכזי שבו התקיים מסחר בסחורות בין־לאומיות, ובסיס־הגנה מרכזי לתקופת מלחמה. חשיבותה הצבאית, הכלכלית והפוליטית של העיר שגשגה, עד שהייתה לבירת הארץ.
במהלךהמאה ה־12, החלו מוסדות השלטון להתרכז בעיירהוסטמינסטר (הסיטי של וסטמינסטר) – כגון בית המשפט המלכותי, ארמון המלוכה ועוד. בעוד וסטמינסטר הייתה לבירת הארץ מבחינה שלטונית־אדמיניסטרטיבית, שכנתה הקרובה, לונדון, נשארה העיירה הגדולה ביותר ומרכז המסחר הראשי. לונדון שגשגה תחת מוסד השלטון הייחודי שלה –האיגוד של לונדון, שמנהל עד היום את אזור הסיטי. בשנת 1100, אוכלוסיית העיר מנתה כ־18,000 תושבים. בתוך מאתיים שנים מספר זה הגיע לכמעט 100,000.
אסון הכה את העיר במהלךמגפת המוות השחור באמצע המאה הארבע־עשרה, כשהעיר איבדה כמעט שליש מאוכלוסייתה. בשנת 1381, לונדון עמדה במוקדמרד האיכרים.
בעת מלכותבית טיודור התנתקההכנסייה האנגליקנית מרומא וממרותו של האפיפיור, בתהליך שלימים נקרא הרפורמציה, מעבר מהנצרות הקתולית לפרוטסטנטית. לפני הרפורמציה, היה יותר ממחצית שטחה של לונדון בבעלות מנזרים ומוסדות דתיים אחרים וכשליש מתושביה היו נזירים, נזירות ואנשי דת. החלטתו שלהנרי השמיני לפרק את כל המנזרים זכתה לפיכך לאהדה מצד תושבי העיר, שהיו הנהנים העיקריים משינוי הבעלות. התהליך נמשך בערך משנת 1530 עד 1538 כשרוב המנזרים והרכוש הכנסייתי מצא עצמו בסופו של דבר בידי הגילדות השונות של העיר, בתקופת מלכותו שלאדוארד השישי. בתקופה זו החלה חשיבותה הכלכלית של העיר לונדון לגדול גם מחוץ לאנגליה. בעיר התפתחה תעשייה זעירה (בעיקר תעשיית האריגה), והמסחר התרחב. עם גילויהעולם החדש, סחורות הגיעו ללונדון מרוסיה והמזרח התיכון ונשלחו ממנה לאמריקה.
לחצו כדי להקטין חזרה
לחצו להגדלה
רובעי לונדון. למידע על רובע, לחצו עליו
בתקופה זו היו למספר חברות מסחריות מונופולין על המסחר לאזור מסוים, כך לדוגמה לחברת רוסיה שנוסדה בשנת 1555 היה מונופולין על המסחר עם רוסיה ולחברת הודו המזרחית הבריטית שנוסדה בשנת 1600 על פי צו מלכותי היה מונופולין על המסחר עם צרפת. הרסאנטוורפן בשנת 1572 על ידי הספרדים יצר חלל בעולם הסחר האירופי, ולונדון (לצדאמסטרדם) הפכה לאחר מכן לעיר נמל מרכזית בכל אזורהים הצפוני. בשנת 1565 נוסדההבורסה למסחר של העיר על ידי סר תומאס גרשם, שנקראה על פי צו מלכותי שלאליזבת הראשונה – הבורסה המלכותית. העלייה במסחר הביאה לגידול רב במספר תושבי העיר ובמשך כ־100 שנה הכפילה העיר פעמיים את מספר תושביה מ־100,000 תושבים בשנת 1580 ל־200,000 בשנת 1600 ול־400,000 בשנת 1650.
במהלךהמאה ה־16,ויליאם שייקספיר ועמיתיו חיו ויצרו בלונדון, בתקופה שבה הייתה קיימת עוינות רבה להתפתחות תרבות התיאטראות – מחששות כי הבילוי ההמוני יגרום להתפרעויות, או שהצפיפות תביא להתפשטות מגפות, וכן בשל התנגדות הפוריטנים מנימוקים דתיים. עם זאת, המחזאים פעלו תחת חסות המלך (בעיקראליזבת הראשונה ויורשה,ג'יימס הראשון) ונבנו בעיר – אך עדיין מחוץ לגבולות הסיטי – תיאטראות רבים, בהםהגלוב המפורסם. אכן, הצפיפות הייתה מבעיותיה המרכזיות של העיר, גם במאה ה־17. בתחילת המאה ניגפה העיר במחלות רבות, שהגיעו לכדי שיא במגפה הגדולה, בשנים 1665–1666, שבה נספו כ-100,000 תושבים, חמישית מאוכלוסיית העיר.
השרפה הגדולה של לונדון פרצה בשנת 1666, ולמעשה הביאה לקיצה של המגפה. האש ניצתה בסמטת פודינג, ובמהירות נסחפה והשתלטה על בתי העץ הרבים. בניית העיר מחדש נמשכה יותר מעשור שנים תחת פיקוחו של האדריכל והמדעןרוברט הוק. בשנת 1708 נסתיימה בנייתה המחודשת שלקתדרלת סנט פול, על ידיכריסטופר רן. בראשית מלכותבית הנובר, שכונות חדשות הוקמו במערב, כגוןמייפייר, גשרים חדשים שנתווספו מעל התמזה האיצו את פיתוחדרום לונדון, שמדרום לנהר. במזרח העיר,נמל לונדון פותח אף הוא והורחב עוד במורד הזרם.
בשנת 1762, רכש המלךג'ורג' השלישי אתבית בקינגהאם והחל בשיפוץ שנמשך 75 שנים. במהלךהמאה ה־18, גאתה הפשיעה בעיר ובשנת 1750 הוקם בעירכוח שיטור מקצועי ורשמי. בסך הכול נקבעו 200 עבירות, שעונשן מיתה, ונשים וילדים היוניתלים גם על גנבות פעוטות. מעל 74 אחוזים מהילדים שנולדו בלונדון בתקופה זו מתו לפני הגיעם לגיל חמש. העיר פרחה מבחינה תרבותית ואינטלקטואלית, ובתי־קפה רבים הוקמו כמקום לדיון והעלאת רעיונות. התפתחות זו התאפשרה עקב התפשטות האוריינות והתפתחות העיתונות הכתובה, שהביאה את חדשות העולם לכל דורש.רחוב פליט היה למרכז העיתונות הבריטית.
סמואל ג'ונסון, מאנשי הספרות הבולטים באנגליה, שחי בתקופה זו, כתב כך: "לא תמצא אף אדם עם דעת ישרה, שיהיה מוכן לעזוב את לונדון. לא, אדוני! כשלאדם נמאס מלונדון, הרי שנמאס לו מהחיים; שכן בלונדון יש את כל מה שהחיים יכולים להציע".
לונדון הייתה העיר הגדולה בעולם בין השנים 1831 ל־1925. תנאי הצפיפות הקשים בעיר הובילו להתפרצויות חוזרות ונשנות שלכולרה, שתבעו 14,000 קורבנות ב־1848, ו־6,000 ב־1866. בעקבותעומס התנועה הכבד ששרר בעיר הוקמה הרכבת העירונית הראשונה בעולם. התרחבותה של העיר באה לידי ביטוי גם מבחינה שלטונית־אדמיניסטרטיבית: עד אמצעהמאה ה־19 גוף בשם מועצת העבודות המטרופולינית דאג לעבודות הציבוריות בעיר, ורק העיר העתיקה ורבעים ספורים היו תחת תחום אחריותו. גוף זה בוטל בשנת 1889, ובמקומו הוקמהמועצת מחוז לונדון, שכעת תפקדה כרשות השלטון המקומית של כל אזורלונדון הפנימית. העיר ספגה הפצצות מצד הגרמנים במלחמת העולם הראשונה, שנערכו ברובן באמצעות צפלינים. במלחמת העולם השנייה הייתה הבירה מטרתו העיקרית שלהבליץ, מערכת הפצצות המרוכזת של הלופטוואפה שנועדה להכניע את האימפריה ולאפשר פלישה גרמנית לאיי הבית. יותר מ־30,000 לונדונים נספו, ונהרסו שטחים נרחבים בעיר. מיד לאחר המלחמה, בשנת 1948, נערכו בעיר המשוסעת והחבולה משחקי האולימפיאדה באצטדיון ומבלי הישן.
בשנת 1951 נערךפסטיבל בריטניה בסאות' בנק. בשנת 1952, אירועזיהום אוויר חמור שיתק את העיר למשך ארבעה ימים, הביא למותם של כ־4,000 תושבים, ולנזקים בריאותיים לעוד עשרות אלפים. לימים נקרא הזיהום בשםהערפיח הגדול, והוביל להגברת התודעה לאיכות הסביבה, ואף למספר חוקים בנושא. החל משנות הארבעים של המאה העשרים, לונדון הייתה ליעד מרכזי למהגרים רבים, בעיקר ממדינותחבר העמים כגוןג'מייקה,הודו,בנגלדש ופקיסטן, מה שתרם לאופייה המגוון והקוסמופוליטי.
החל משנות השישים התמלאה העיר בצעירים שהביאו לעיר צביון מרענן. תרבותלונדון החוגגת התרכזה באזורצ'לסי וברחובות קרנבי וקינג. עקב גידול בשטח העיר, הוחלפה רשות השלטון בגוף חדש –מועצת לונדון רבתי. במהלךהסכסוך בצפון אירלנד, ספגה העיר מספר מתקפות טרור מצדהמחתרת האירית. גם עימותים פנים־אזרחיים על רקע גזעי צפו ועלו, כדוגמת המהומות בבריקסטון בשנת 1981, בין כוחות המשטרה ומהגרים אפרו־קריביים. אוכלוסייתה של לונדון רבתי הצטמצמה עם השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, ומשיא של 8.6 מיליון תושבים ב־1939 ירד מספר התושבים לכ־6.8 מיליון בשנות השמונים. אזור הנמל הופצץ רבות במהלך מלחמת העולם השנייה וכמעט כל המחסנים המקוריים נהרסו לחלוטין. על אף ניסיון השיקום, תעשיית הנמל החלה לדעוך בשנות ה־50. חוסר הגמישות והניידות הפכו את המעגנים שלמרכז לונדון לפחות רלוונטיים מול נמלי הים, ועד 1980 כל המעגנים נסגרו. במרוצת הזמן אזור הנמל פותח מחדש ונהפך לאזור מגורים ומסחר: הקמת הדוקלנדס וקנרי וורף בשנות השמונים עלחורבות הנמל הישן העצימו את מקומה החשוב של לונדון בכלכלה העולמית והפכוה למרכז פיננסי עולמי.
מחסום התמזה הוקם בשנות השמונים על מנת להגן על העיר מפני גלי גאות מהים הצפוני. מבחינה שלטונית, שוב פורקה רשות השלטון – מועצת לונדון רבתי בשנת 1986, וכל אזור המטרופולין נשאר ללא שלטון מקומי עד לשנת 2000, עם הקמתרשות לונדון רבתי. לכבוד תחילתהאלף השלישי, נבנו בעיר כיפת המילניום, הלונדון איי וגשר המילניום. ב־6 ביולי 2005 זכתה לונדון במכרז האולימפי, ואירחה אתהאולימפיאדה ב-2012, כך שהיא העיר הראשונה שאירחה את המשחקים שלוש פעמים.
בשנת1999 התרחשה בעירמתקפת הטרור שכללה שלושה פיצוצים באזורים שונים בעיר. ב־7 ביולי 2005, התרחשוסדרה של פיגועי טרור ברכבת התחתית של לונדון ובאוטובוס. ארגון הטרוראל־קאעידה נטל אחריות על הפיגועים, שגבו את חייהם של 52 תושבים.
לונדון של היום מורכבת מצירוף של ערים, עיירות, רבעים, שכונות ופרוורים אשר לאורך השנים נסתפחו לשטחה האדמיניסטרטיבי של "לונדון רבתי", וכולם יחד נקראים "לונדון". הגרעין ההיסטורי המקורי של העיר נקרא "הסיטי של לונדון" (City of London) או בקיצור "הסיטי", ומשמש היום בעיקר כמרכז המוסדות הפיננסיים של העיר. מסביב לו 32רבעים (boroughs), שלכל אחד מהםאוטונומיה אדמיניסטרטיבית מסוימת, אך כולם יחד מהווים את לונדון רבתי. מעבר להם, פרוורים נוספים שאינם חלק מלונדון אך מהווים חלק משטחה המטרופוליני של העיר. תושבי העיר לרוב מתייחסים לכל השטח התחום בכביש ההיקפי M25 כאל "לונדון", הגם שהוא כולל כמה שכונות ועיירות שאינן משתייכות לתחום המנהלי של לונדון רבתי.
בשנת 2011 מנתה העיר וסביבתה 8 מיליון תושבים. מתוכם 59.8% הם לבנים, 20.9%אסייתים, 15.6% שחורים ממוצאאפריקני, מאזורהקריביים, ו-5% מעורבים. החלוקה הדתית היא: 48.4%נוצרים, 20.7% ללא דת, 12.4%מוסלמים, 5%הינדו, 1.8%יהודים, ו-1.5%סיקים. 21.8% מהתושבים נולדו מחוץ לאיחוד האירופי.
המטרופולין של לונדון מונה כ-15 מיליון תושבים ונחשב למטרופולין הגדול ביותר באירופה ואחד מבין 20 הגדולים בעולם.
בלונדון ישנהקהילה יהודית גדולה בת כ-150 אלףיהודים, והיא מהווה את הקהילה היהודית הגדולה ביותר בבריטניה, ואחת הגדולות באירופה. רובה של הקהילה מרוכז בצפון מערב לונדון, באזורים –גולדרס גרין (Golders Green),הנדון (Hendon) ופינצ'לי (Finchley). הקהילה הישראלית נמצאת בעיקר באזור גולדרס גרין וניתן למצוא ברחוב הראשי של האזור חנויות ומסעדות רבות בבעלות ישראלית. ישבית ספר ישראלי שפועל ביום ראשון לטובת הקהילה הישראלית. ישנה מגמת נהירה של יהודים לשכונות אלו, תוך עזיבה של אזורים אחרים בעיר בהם היו קיימות בעבר קהילות יהודיות משגשגות.
בצפוןמזרח לונדון, באזורסטמפורד היל (Stamford Hill) נמצאת קהילהחרדית גדולה המונה מעל 50,000 נפשות.[8] הקהילה החרדית של לונדון היא אחת הגדולות והמשפיעות באירופה כולה. הקהילה ברובה מאופיינת כחסידית, אך כוללת גם חוגיםליטאיים. במהלך העשור הראשון של המאה, עד תחילתמשבר הסאבפריים, ידעה הקהילה החרדית תנופה כלכלית אדירה. רבים מהם התעשרו מאוד, הודות לשוק הנדל"ן הפורח באנגליה. חלק מחברי הקהילה מופיעים דרך קבע ברשימת האנשים העשירים ביותר באנגליה, המתפרסם מדי שנה בטיימס הלונדוני.
בלונדון מספר בתי ספר יהודיים וישיבות, בהם ניתן למנות את חב"ד ליובאוויטש, Independent Jewish Day School, JFS, King Solomon ו"חשמונאים". קיימים בעיר גם סניפים של תנועות נוער יהודיות רבות כגון FZY,בני עקיבא,עזרא,הבונים דרור צבאות ה' חב"ד, ועוד. כמו כן פועל שבטצופי צבר שלתנועת הצופים העבריים, אשר פונה בעיקרו לקהילה הישראלית ומתנהל בעברית. בלונדון יוצאים לאור מספר שבועונים יהודיים כשהראשי והוותיק שבהם הוא הג'ואיש כרוניקל. עבור הקהילה הישראלית ודוברי העברית בלונדון פועל האתרעלונדון.
האקלים בלונדון הואאקלים אוקיאני ומשקעים יורדים בעיר לאורך כל חודשי השנה, לרוב בצורה מתונה. החודש החם ביותר הוא יולי עם טמפרטורה ממוצעת של 18.7מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר עם טמפרטורה ממוצעת של 5.5 מעלות צלזיוס. ממוצע המשקעים בעיר הוא 601.7מילימטרים כאשרפברואר הוא החודש היבש ביותר.שלג יורד לעיתים בתקופת החורף, אך הוא אינו נפוץ.
התוצר האזורי הגולמי (GRDP) של לונדון בשנת 2019 היה 503 מיליארדליש"ט, כרבע מהתמ"ג הבריטי. ללונדון יש חמישהמרכזי עסקים ראשיים:הסיטי, וסטמינסטר,קנרי וורף, קמדן ואיסלינגטון ולמבת' וסאות'וורק. אחת הדרכים לקבל מושג על חשיבותם היחסית היא להסתכל על כמויות יחסיות של שטחי משרדים: בלונדון רבתי היו 27 מיליוןמ"ר של שטחי משרדים בשנת 2001, והסיטי מכיל את השטח הרב ביותר, עם 8 מיליון מ"ר של שטחי משרדים. בלונדון יש את מחירינדל"ן מהגבוהים בעולם. לונדון מדורגת במקום השני כאחת הערים היקרות בעולם. נכון לשנת 2024, מחיר ממוצע שלמ"ר הוא 26,500 דולר, על פיחברת ייעוץ ההגירה הנלי אנד פרטנרס.[9]
אינדקס הערים העולמיות (של Oxford Economics)[ב] לשנת 2024, דירג את לונדון במקום השני.[11]
לפי דירוג של חברת הייעוץ הבין-לאומית "מרסר" לשנת 2024, לונדון דורגה במקום ה-40* ברשימת מדדיוקר המחיה[ג] בערים היקרות בעולם, והיא דורגה במקום ה-8 ברשימת מדד איכות החיים[ד] בערים הגדולות בעולם.
לונדון היא אחד מיעדי התיירות המובילים בעולם. היא גם העיר המובילה בעולם לפי הוצאות מבקרים חוצות גבולות, המוערך ב-20.23 מיליארדדולר ב-2015. תיירות היא אחת הענפים העיקריים של לונדון, העסיקה 700,000 עובדים במשרה מלאה בשנת 2016, ותרמה 36 מיליארדליש"ט בשנה לכלכלה. העיר מהווה 54% מכלל הוצאות המבקרים הנכנסים בבריטניה.
בשנת 2023, עשרת האטרקציות הפופולריות ביותר בבריטניה היו רובן בלונדון (מוצגות עם ביקורים לכל מקום[ה]):[12]
מספר חדרי המלון בלונדון בשנת 2023 עמד על 155,700 וצפוי לגדול ל-183,600 חדרים, הכי הרבה מכל עיר מחוץ לסין. מלונות היוקרה בלונדון כוללים אתמלון סבוי (נפתח ב-1889),קלארידג' (נפתח ב-1812 ונבנה מחדש ב-1898),מלון ריץ (נפתח ב-1906) ומלון דורצ'סטר (נפתח ב-1931), בעוד שרשתות מלונות בתקציב נמוך כוללות את מלונותפרמייר אין ומלונותטרוולודג'.
חברות המדיה מרוכזות בלונדון, ותעשיית הפצת המדיה היא המגזר השני בלונדון. ה-BBC, רשת השידור הארצית הוותיקה בעולם, היא מעסיק משמעותי, בעוד שלתחנות שידור אחרות, כוללITV,ערוץ 4,ערוץ 5 וסקיי, יש מטה ברחבי העיר. עיתונים לאומיים רבים, כוללהטיימס, שנוסד ב-1785, נערכים בלונדון; המונחרחוב פליט (שם פעלו רוב העיתונים הלאומיים) נותרמטונימים לעיתונות הלאומית הבריטית. חברת התקשורתWPP היאמשרד הפרסום הגדול בעולם.
מספר רב של חברות טכנולוגיה מבוססות בלונדון, בעיקר במזרח לונדון Tech City, הידועה גם בשם Silicon Roundabout. בפברואר 2014 דורגה לונדון כעיר העתיד באירופה לשנת 2014/15, על ידי fDi Intelligence. מוזיאון בבלצ'לי פארק, שבו התבססאלן טיורינג במהלךמלחמת העולם השנייה, נמצא בבלצ'לי, 64 ק"מ צפונית למרכז לונדון, וכך גםהמוזיאון הלאומי למחשוב.
על פי דירוג רשימת הערים העשירות בעולם שפרסמה חברת ייעוץ ההגירה הנלי אנד פרטנרס בתחילת 2024, לונדון היא העיר החמישית בדירוג המקומות המועדפים ביותר על עשירי העולם. נכון ל-2024 גרים בה מעל 227,000 מיליונרים ומתוכם 35 מוגדרים כמיליארדרים.[14]
העיר לונדון ידועה כאחד ממרכזי התרבות המרכזיים בעולם, כעיר בירה היא גם מכילה את מרכזי התרבות שלאנגליה והממלכה המאוחדת כולה. בלונדון ישנם עשרות אולמותתיאטרון המרוכזים בעיקר ב"וסט אנד" ברובע וסטמינסטר (שבניגוד למשתמע משמו דווקא אינו במערב העיר, אלא ממש במרכזה. הוא נקרא היסטורית West End משום מיקומו ממערב ל"סיטי", הגרעין המקורי של העיר). כמה מהידועים בין התיאטראות הם התיאטרון הלאומי ותיאטרון הפלדיום. מדי ערב מוצגות בעיר עשרות הצגות הסוחפות אליהן מספר רב של צופים. בעבר אף הציגויליאם שייקספיר את מחזותיו בתיאטראות בבירה.
בלונדון יש מועדוני ספורט רבים, ובפרט מועדוניכדורגל. ללונדון יש 13 מועדונים בליגות המקצועניות. כמות נמוכה יחסית לעומת אזורים אחרים באנגליה עם אותה כמות אוכלוסייה: המועדונים הבולטים ביותר הםארסנל מרובע איזלינגטון עם 13 אליפויות,צ'לסי מפולהאם עם 6 אליפויות (לה האצטדיון הקרוב ביותר למרכז לונדון), וטוטנהאם מרובע הארינגיי עם 2 אליפויות.
למגוון אמצעי התחבורה הציבורית של לונדון יצא מוניטין בין-לאומיים וכמה מסמליהם הפכו לסמלי תרבות מוכרים. התחבורה הציבורית כוללת אתהרכבת התחתית של לונדון, הנקראת גם ה-"Tube" (אשר החלה לפעול ב-1863 והייתה לרכבת התחתית הראשונה בעולם),רכבת עילית ליעדים בלונדון ומחוץ לה,אוטובוסים עירוניים (המאופיינים לרוב בצבעם האדום הבוהק ובמבנה הקומתיים), רכבות קלות במזרח המטרופולין ובדרומו ותחבורת שיט בנהר התמזה. ישנן המוניות השחורות הייחודיות ללונדון ו-"Mini-Cabs", שהן מוניות שניתן להזמינן רק בטלפון ולא ברחוב, אך הן זולות בהרבה מהמוניות השחורות.
רשות התחבורה המטרופולינית של לונדון (ה-TfL) מרכזת את כל מפעילי התחבורה הציבורית (שרובם פרטיים) לכדי מערכת אינטגרטיבית אחת, ומהווה למעשה את ה"פנים לציבור" של כלל התחבורה הציבורית. הרשות מרכזת את כלל התחומים: מיפוי, כרטוס, קביעת ותיאום לוחות זמנים, מודיעין, שילוט, תכנון קווים ואף מיתוג השירות. רבים מתושבי לונדון אף אינם יודעים מיהי החברה המפעילה קו מסוים, שכן אין להם כל צורך לדעת זאת. הקמת רשות זו ופעילותה האינטנסיבית (בשילוב תמריצים שליליים לשימוש ברכב פרטי) העלו את מספר המשתמשים בתחבורה הציבורית בלונדון רבתי בעשרות אחוזים.
החל מ-17 בפברואר2003 הוחלה "אגרת גודש בלונדון". נהגימכוניות שנכנסים ל"תחום העומס" (Congestion Zone) בין השעות 7:00 בבוקר ל-22:00 בערב בימים שני עד ראשון (שבעה ימים בשבוע) חייבים בתשלום אגרה של 15 פאונד ליום. אם האגרה לא משולמת עד חצות ביום שלמחרת הנסיעה היא גדלה ל-130 פאונד; אם משלמים את הקנס תוך 14 יום, הנהג יצטרך לשלם רק חצי מהקנס בסך 65 פאונד.אופנועים,אופניים וכלי רכב שעובדים עלדלק חלופי פטורים מהאגרה, כמו גם תחבורה ציבורית, רכב נכים ורכבי חירום. תושבי "תחום העומס" מקבלים 90% הנחה על אגרת העומס, אך רק בתשלום עבור שנה מראש.
המחזאיחנוך לוין שילב את העיר לונדון בכמה מונולוגים במחזותיו, הידוע בהם הוא המונולוג של בלה במחזה "אורזי המזוודות", שהתפרסם לאחר שהפך לשיר עם הפזמון "לונדון לא מחכה לי". הדוברת בשיר היא ישראלית מדרום תל אביב המתעתדת לעזוב את הארץ ללונדון כדי לחפש עתיד טוב יותר על אף שאין לה אשליות שתמצא עתיד כזה, אך "בלונדון הייאוש יותר נוח". בנוסף מופיעה לונדון במחזה שלו "הטיול המאורגן",[16] וכן במונולוג "בבית המלון".[17]
פורטל לונדון הוא שער לכל הערכים והנושאים אודותלונדון. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בלונדון על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.
^מדד המרכזים הפיננסיים העולמי לשנת 2024, דירג 121מרכזים פיננסיים בעזרת 143 פרמטרים
^אינדקס הערים העולמיות מדרג את 1,000 הערים הגדולות בעולם על בסיס חמש קטגוריות מפתח, תוך שימוש ב-27 אינדיקטורים:כלכלה (30%),הון אנושי (25%),איכות חיים (25%),סביבה (10%) וממשל (10%).
^דירוגמדד יוקר המחיה בערים היקרות בעולם התבסס על ניתוח מקיף של תנאי החיים ב-226 ערים על פני חמש יבשות לשנת 2024. המדד העריך את העלויות ההשוואתיות של יותר מ-200 פריטים בכל מקום - מדיור ותחבורה ועד מזון, ביגוד, מוצרי בית ובידור. הנתונים ששימשו בהשוואות העלויות נובעים מסקר שנערך במרץ 2024, המקיף למעלה מ-400 ערים. כדי להבטיח עקביות בהשוואות דירוג ערים, העירניו יורק שימשה כעיר הבסיס והמרות המטבע נמדדו מול הדולר האמריקאי.
^דירוגמדד איכות החיים בערים התבסס על ניתוח מקיף של תנאי החיים ב-241 ערים ברחבי העולם לשנת 2024, המדד בחן 39 פרמטרים הכוללים את הסביבה הפוליטית והחברתית, מערכות הבריאות והחינוך, בטיחות וביטחון, ידידותיות לסביבה ותשתיות, אפשרויות הפנאי והדיור. העיר ניו יורק שימשה כעיר הבסיס לדירוג העולמי.
^הנתונים לפי האיגוד לאטרקציות מבקרים מובילות (ALVA).
.svg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
