קודם להתיישבות האירופאית בלואיזיאנה התגוררו באזור שבטים אינדיאנים רבים. זכרם של שבטים אלה נשתמר בשמותיהם ערים ואתרים בלואיזיאנה.
שבטאטאקאפה שכן באזור דרום מערב לואיזיאנה, באזור בו מצויים בימינו המחוזות ורמיליון, קמרון, לאפייט, אקאדיה, ג'פרסון דייוויס וקאלקאסיו.
שבטצ'יטימאצ'ה שכן בדרום מזרח המדינה. באזור זה מצויים המחוזות איבריה, אסמפשן, סנט מרי, סנט מרטין התחתון, טרבון, לה-פורש, סנט ג'יימס, סנט ג'ון (יוחנן המטביל), סנט בו, סנט צ'ארלס, ג'פרסון, אורלינס, סנט ברנרד ופלאקוומינס.
שבטבאיוגולה, חלק מאומת האינדיאניםצ'וקטאו, שכן באזור בו נמצאים היום מחוזות סנט הלנה, טנגיפוהא, וושינגטון, מחוזות באטון רוז' המזרחי והמערבי, מחוז ליווינגסטון ומחוז סנט טאמאני.
שבטהומה שכן במקום בו מצויים היום מחוזות פליסיאנה המזרחית והמערבית, ומחוז פויינט קופי (השבט שכן 150 ק"מ צפונית לעיר הקרויה על שמו).
שבטאבוייל (חלק מאומת נאצ'ז) שכן באזור בו מצויים במאה ה-21 המחוזות אווילס וקנוקורדיה.
שבטטוניקה שכן באזור בו מצויים מחוזות טנסס, מדיסון וקרול המזרחית והמערבית.
הצרפתים התחילו להתיישב בצפון אמריקה כבר ב-1600, בקנדה של ימינו. ההתיישבות בלואיזיאנה היוותה חלק ממושבת הכתרצרפת החדשה, שטענה לבעלות על שטחים נרחבים משני עברינהר המיסיסיפי ביןמפרץ מקסיקו לקנדה. רוב ההתיישבויות שכנו לאורך נהר המיסיסיפי ויובליו שימשו נתיב התחבורה והמסחר העיקרי של ההתיישבויות ותחנות סחר.
בתקופת השלטון הספרדי גרשו הבריטים מספר אלפים של דוברי צרפתית מאקדיה ללואיזיאנה, ואלה התיישבו באזור ניו אורלינס. דוברי צרפתית אלה יצרו את תרבות הקאג'ון של האזור.בשנת1800 השתלטנפוליאון על לואיזיאנה בהתאם לחוזה סן אילדפונסו.
בשנת1803 רכשה ארצות הברית את הפרובינציה הצרפתית לואיזיאנה מנפוליאון תמורת 15 מיליון דולרים. היא חילקה אותה לשתי טריטוריות -טריטוריית אורלינס - שהפכה למדינת לואיזיאנה בשנת1812, ומחוז לואיזיאנה.
בינואר 1815, במסגרתמלחמת 1812, התקיים בניו אורלינס, קרב בין חיילים בריטים לחיילי ארצות הברית בפיקודו שלאנדרו ג'קסון, לימים הנשיא, זה היה הקרב שסלל את דרכו לנשיאות והיה הקרב האחרון על אדמת ארצות הברית שבו האמריקאים נלחמים מול כוחות זרים.
אף שלואיזיאנה הייתה מדינה בה העבדות הייתה מותרת, הייתה בה אוכלוסיית השחורים המשוחררים הגדולה ביותר מבין מדינות ארצות הברית.
ב-26 בינואר1861 פרשה לואיזיאנה מארצות הברית, והצטרפה לקונפדרציית המדינות של אמריקה. ב-25 באפריל1862 נכבשה המדינה על ידי כוחות הצבא הפדרלי. בשל תמיכת רבים מהתושבים בהישארות באיחוד, המשיכה לואיזיאנה לשלוח נציגים לקונגרס החל משנה זו ועד תום המלחמה (שאז חזרה להיות מדינה באיחוד).
במהלך ההיסטוריה ספגה לואיזיאנה מספר סופות הוריקן חריפות במיוחד. תיעוד מסודר בנושא התגבש בהדרגה. התיעוד המוקדם ביותר להוריקן כזה הוא משנת1856 שגרם להרס רב. בשנת1957הוריקן אודרי שפגעה בלואיזיאנה וטקסס גרמה ליותר מ-500 מקרי מוות. בשנת1965הוריקן בטסי גרמה אף היא להרס רב ופגיעה בנפש. בשנת 1992הוריקן אנדרו פגעה בלואיזיאנה,פלורידה ואיי באהמה, וגרמה לנזק כולל שנאמד בכ-26 מיליארד דולר.[2]
ב-30 באוגוסט2005 פגעה סופת ההוריקןקתרינה בחופי המדינה וגרמה נזקים נרחבים באזור החוף. למעלה משני מיליון תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם, והנזקים הוערכו בעלות של עשרות מיליארדידולרים.
שטחה של לואיזיאנה מתחלק לשניים - אזור גבעות ואזור החוף.אזור החוף הוא אזור ביצתי הנמצא לגדותיו שלנהר המיסיסיפי, החוצה את המדינה מצפון לדרום, ונשפך למפרץ מקסיקו.
נהר המיסיסיפי זורם על רמה הנוצרת ממשקעיו ומהסחף שהנהר מביא. משני צידי הנהר משתפלת הקרקע ונמצאים שטחי ביצות נרחבים, שגובהם הממוצע 3 מטרים מעל פני הים.
סוללות עפר משני צידי הנהר וכן מצידי זרועות הנהר נועדו למנוע את הצפת השטחים על ידי המיסיסיפי.
אזור הגבעות בצפונה של המדינה הוא שטח גבעות מיוער שגובהו כ-20 מטרים מעל פני הים. בין אזור הביצות לאזור הגבהות נמצאת ערבת עשב מישורית. אזור הגבעות בשיאו (הר דריסקול) מגיע לגובה של 164 מטרים מעל פני הים.
נהרות נוספים במדינה:נהר סבין המהווה את גבול המדינה המערבי, ונהר פרל המהווה את גבול המדינה המזרחי,נהר קלקאסיו,נהר מרמנטאו,נהר ורמיליון. אורכם הכולל של נהרות המדינה מגיע לכ־6,400 ק"מ. שטח פני האגמים במדינה הוא כ־2,735 קמ"ר, ושטח פני הנהרות 804 קמ"ר.
מרבית הקרקע של לואיזיאנה מקורה במשקעים שהובאו לאזור על ידינהר המיסיסיפי. סחף שהביא עמו הנהר יצר אתלשון הים ואתדלתת המיסיסיפי המהווה את מרבית שטח המדינה.
בשל חסימת הנהר בסכרים שנועדו למנוע הצפות, נעצרת הבאת הסחף על ידי הנהר לאזורים השונים בדלתת הנהר, דבר המביא לירידת פני הקרקע ולאובדן שטחי חוף, וכיסויים במי ים.
בירת מדינת לואיזיאנה היא באטון רוז' ובה ממוקם בניין הקפיטול המדינתי של לואיזיאנה, בה שוכנים בתי המחוקקים של לואיזיאנה ומשרד המושל. הבניין נחנך ב-1932 וגובהו 137 מטר. נחשב לבניין הקפיטול הגבוה ביותר בכל ארצות הברית.
לואיזיאנה היא המדינה היחידה בארצות הברית בה שיטת המשפט היא "קונטיננטלית" (Civil Law), ולאמשפט מקובל אנגלי.השיטה מכונה גם "השיטה האזרחית" ("Civilian System"). בניגוד לשמועה המקובלת, המשפט של לואיזיאנה אינו מבוסס עלקוד נפוליאון (אף שהקוד האזרחי התקבל בלואיזיאנה באותה עת, שכן קוד נפוליאון הוכנס לשימוש ב-1804 בעוד רכישת לואיזיאנה התבצעה ב-1803).
בלואיזיאנה אחוז הכלואים הגבוה בעולם - 1% מאוכלוסיית המדינה נמצאים בבתי כלא (1,013 אסורים על כל 100,000 תושבים).
לואיזיאנה ייחודית בין מדינות ארצות הברית בשיטת הבחירה שלה, הן בפן המדינתי והן בפן המקומי. ביום הבחירות רצים כל המועמדים בכל מחוז בחירה במעיןפריימריז, והמועמד לו מעל 50% מהקולות זוכה. אם אין מועמד לו מעל 50% מהקולות, שני המועמדים להם מספר הקולות הרב ביותר רצים שוב לבחירה חוזרת חודש לאחר מכן. בבחירות אלה אין חשיבות למפלגה - וכל מפלגה יכולה לשלוח מספר מועמדים לכל מחוז בחירה.
התוצרים התעשייתיים של המדינה כוללים מוצרים כימיים, נפט ומוצרי זיקוקו, פחם,מזון מעובד, מוצרי נייר וכלי תחבורה. תנועת המסוקים היומית בלואיזיאנה היא מהגבוהות ביותר בכל ארצות הברית עקב הצורך בהעברת עובדים מתחנות זיקוק ואסדות הקידוח.
בחישוב שנערך על ידי המכון האמריקאי לחקר מדיניות ציבורית "American Enterprise Institute", נמצא כי מבין כלל מדינות ארצות הברית, התל"ג של לואיזיאנה היה הקרוב ביותר לתל"ג של מדינת ישראל, נכון לשנת 2012 (243 לעומת 241 מיליארד דולר, בהתאמה).[3]
קבוצת הפוטבול המובילה של מדינת לואיזיאנה היא קבוצתניו אורלינס סיינטס (באנגלית: New Orleans Saints- "הקדושים") מליגת ה-NFL, הקבוצה נוסדה בשנת 1967 וזכתה פעם אחת בתולדותיה בסופרבול של שנת 2009.לרוב צבעי הקבוצה הם - שחור, זהב ולבן.
