_taken_by_Alan_Lomax.jpg) | |
| לדבלי בערוב ימיו עם גיטרה 12 מיתרים. צולם על ידיאלן לומקס | |
| לידה | 23 בינואר1888 לואיזיאנה,ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה | 6 בדצמבר1949 (בגיל 61) ניו יורק,ארצות הברית  |
| מקום קבורה | Mooringsport |
| שם לידה | האודי ויליאם לדבטר |
| שם במה | Walter Boyd |
| מדינה | ארצות הברית |
| לאום | אפרו-אמריקאים |
| מוקד פעילות | ארצות הברית |
| מקום מגורים | לואיזיאנה |
| כינוי | Lead Belly |
| תקופת פעילות | 1903–1949 (כ־46 שנים) |
| סוגה | בלוז,קאנטרי |
| שפה מועדפת | אנגלית |
| כלי נגינה | אקורדיון,גיטרה |
| בן או בת זוג | Martha Promise |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה | _(cropped).jpg) |
| פרופיל ב-IMDb | |
| www.leadbelly.org | |
  | |
האודי ויליאם לדבטר שנודע בשם הבמהלדבלי אולד בלי (באנגלית: Huddie William Ledbetter ,LeadBelly אוLead Belly; 23 בינואר1888 -6 בדצמבר1949) היהמוזיקאיפולק,גוספל ובלוזאפרו-אמריקאי, נגןוירטואוז בגיטרה בת 12 מיתרים,מפוחית,אקורדיון,פסנתר וכינור. בשל זכרונו ללחנים ותמלילים היה למאגר חי שלמוזיקה עממית מדרום ארצות הברית, זכרונו החי תועד על ידי חוקרי הפולקלור ג'ון ואלן לומקס ושיריו היוו תשתית לצמיחת מוזיקת הפולק שלניו יורק. בנוסף לאיסוף ותיעוד לדבלי עסק גם בכתיבת שירים, בין תמליליו שירים בנושאי בלוז סטנדרטיים כעבודה קשה, נשים,אלכוהול,פשע,גזענות, חייבית סוהר וכדומה ושירים ביקורתיים אודות אירועים אקטואליים ואודות דמויות כאדולף היטלר,תאודור רוזוולט,ג'ין הארלו,נערי סקוטסבורו,הווארד יוז ועוד.
לדבלי נולד בחווה חקלאית על גבוללואיזיאנה וטקסס. ב-1903 כבר פעל כמוזיקאי והגיע לסנט פול בוטומס עם משפחתו. הוא למד לנגן פסנתר מצפייה בפסנתרנים ואימץ את שיטת הנגינה של הרגטיים ביד שמאל לגיטרה ולגיטרת 12 מיתרים, שיטה אותה פיתח לכדי וירטואוזיות[1]. ב-1912 כתב את שירו הראשון על נושא אקטואלי "טיטניק" ובו הוא מבקר אתההפרדה הגזעית ששררה על סיפון הטיטניק ששקעה[2]. באותה עת עבר לדאלאס והכיר אתבליינד למון ג'פרסון, הופיע יחד איתו ולמד ממנו שירים ואת שיטת נגינתו בגיטרה (פינגר סטייל).
אופיו הקשה גרם לו להסתבך לא אחת עם החוק. ב-1915 נאסר בעוון "החזקתאקדח" ונענש בעבודת פרך בקבוצה כבולה בשלשלאות (Chain Gang), ממנה נמלט. ב-1918 רצח אחד מקרובי משפחתו במהלך קטטה ונכלא בבית סוהר לעבודות פרך. בשל כוחו הפיזי הרב הצטיין בעבודה ולפיכך הותר לו להופיע בפני האסירים וצוות הסוהרים ושם גם למד שירים רבים. ב-1925 שוחרר לאחר שכתב שיר-בקשה לחנינה למושל טקסספאט מוריס נף שחנן אותו.
אולם ב-1930 נאסר שוב, לאחר ניסיוןדקירה של אדם במהלך קטטה בלואיזיאנה. שלוש שנים לאחר מכן, בעודו יושב בכלא "אנגולה", הגיעו לראיין אותו ולהקליטו חוקרי הפולקלור האב והבן ג'ון ואלן לומקס, אשר שמעו שבכלא בלואיזינה יושב אדם שהוא ארכיון מהלך לשירי-עם. הקלטותיו של לדבלי הועברו לספריית הקונגרס. במהלך1934 הגיעו השניים לבקרו והקליטו מאות שירים. במקביל כתבג'ון לומקס עתירה לחנינה עבור לדבלי למושל לואיזיאנה, שחנן אותו ב-1 באוגוסט1934. כיוון שארצות הברית הייתה שקועה בשפל הגדול ולדבלי נזקק לעבודה קבועה על-מנת לקיים את תנאי שחרורו, שכר אותו ג'ון לומקס כנהג. עד סוף השנה סייע ללומקס האב במסעותיו בדרום ארצות הברית.
_and_Martha_Promise_Ledbetter%2c_Wilton%2c_Conn..jpg)
בראשית1935 הגיע לדבלי עם לומקס לניו יורק והתקבל בסקרנות הקהל לשמוע את "המורשע המזמר".CBS ומגזיןטיים הפיקו אתהסרט הראשון בסדרת "The March of Time" אודות לדבלי בפברואר 1935[3], המתעד בין היתר את חתונתו עם חברתו מרת'ה פרומיס (Martha Promise) שהגיעה מלואיזיאנה. באותה שנה הוחתם לחוזה הקלטות בחטיבת "מוזיקת הגזע" שלקולומביה רקורדס (ARC race records), אך הקלטותיו לא זכו להצלחה כלכלית.
לדבלי המשיך ללוות את ג'ון לומקס בהרצאות בין היתר באוניברסיטת הרווארד, כמו כן תיעד לומקס את תמלילי שירי העם ששמע מלדבלי בספר Negro Folk Songs as Sung by Lead Belly בשנת 1936. לאחר מכן חזר לניו יורק והופיע בהארלם. ב-19 באפריל1937 פרסם המגזין "לייף" כתבת צבע גדולה על לדבלי[4] העובדה ש"ידיים שרצחו אדם" מנגנות בווירטואוזיות על גבי גיטרה הייתה לסנסציה.
באותה עת התיידד לדבלי עם ריצ'רד רייט, חברהמפלגה הקומוניסטית של ארצות הברית ובעל טור בביטאונה "העובד היומי" (Daily Worker), באמצעות רייט התוודע לדבלי לוודי גאת'רי ופיט סיגר הצעיר והופיע עמם במועדונים בניו יורק. ב-1939 שוב הסתבך לדבלי באישום של תקיפה, אך חולץ באמצעות אלן לומקס בן ה-24, שגייס עבורו כסף לסיוע משפטי. בעונת1940–1941 אירח אלן לומקס את לדבלי בתוכנית הרדיו שלו. בשנת1942 הוא כתב שיר "Mr. Hitler".
הוא הקליט בתקליטי RCA והיה לאמן הבלוז או הפולק השחור הראשון שהצליח באירופה ויצא לסיור בצרפת ב-1949[5].
לאחר שחזר מצרפת אובחן כלוקה ב-ALS (שנקראה אז "מחלתלו גריג"). הופעתו האחרונה הייתה באוניברסיטת טקסס באוסטין, במופע מחווה למיטיבו ג'ון א. לומקס.
ב-1950 הפיק פיט סיגר תקליט ובו הוא מלמד נגינה בגיטרת 12 מיתרים (כלי אותו אימץ בהשראת לדבלי), בסגנונו של לדבלי.
המוזיקאיםבוב דילן,ג'ניס ג'ופלין,ואן מוריסון,קית' ריצ'רדס ("האבנים המתגלגלות"),רוי אורביסון,רוברט פלנט ("לד זפלין") וקורט קוביין התבטאו כולם לגבי גדולתו של לדבלי כזמר, יוצר, נגן ומתעד של הבלוז ושל מוזיקת העם וכהשראה מרכזית עבורם[6].
השירים שנכללו ב"ספר השירים של לדבלי" (בפרפרזה על "ספר השירים האמריקאי הגדול") זכו לעשרותגרסאות כיסוי לדוגמה:
בשנת1976 הופק סרט הקולנוע "Leadbelly"[7].
שם הבמה שלו, הניתן לתרגום כ"בטןעופרת" או "בטן יצוקה" ניתן לפירוש במספר דרכים. ברור שזהומשחק מילים עם שם משפחתו לדבטר או ביטוי של השם במבטא דרומי כבד. מעבר לכך, גרסה אחת טוענת שהשם בא לו מכך שספגקליע בבטנו[5], גרסה אחרת טוענת שמקור השם נובע מחוזקו הפיזי הבלתי רגיל שבא לידי ביטוי פעם כאשר אסיר-עמית דקר אותו בסכין ולדבלי, מדמם קשות, מצא כוחות לקחת את הסכין ופנה לדקור את דוקרו[5].
אתר האינטרנט הרשמי של לדבלי
לדבלי, במסד הנתונים הקולנועייםIMDb(באנגלית)
לדבלי, באתראפל מיוזיק(באנגלית)
לדבלי, באתרספוטיפיי
לדבלי, באתרAllMusic(באנגלית)
לדבלי, באתרMusicBrainz(באנגלית)
לדבלי, באתרDiscogs(באנגלית) "לדבלי", במסד הנתונים הקולנועייםIMDb(באנגלית)