Movatterモバイル変換

[0]ホーム
URL:

לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

לב יאשין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לב יאשין
Лев Иванович Яшин
לב יאשין, 1965
לב יאשין, 1965
לב יאשין, 1965
לידה22 באוקטובר1929
מוסקבה,ברית המועצות
פטירה20 במרץ1990 (בגיל 60)
מוסקבה,הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית,ברית המועצותעריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורהבית העלמין וגנקובסקויהעריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלאלב איוואנוביץ' יאשין
מדינהברית המועצותעריכת הנתון בוויקינתונים
גובה1.89 מטרים
כינויЧёрный паукעריכת הנתון בוויקינתונים
השכלההאוניברסיטה הממלכתית הרוסית לתיירות, נוער ספורט וחינוך גופניעריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות1949–1971 (כ־22 שנים)עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדהשוער
מפלגההמפלגה הקומוניסטית של ברית המועצותעריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שניםמועדוניםהופעות (ש)
1949–1971דינמו מוסקבה326 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1954–1970ברית המועצות78 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לב יאשין בפעולה, במהלך משחק מולנבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי, יולי 1956

לב איוואנוביץ' יאשין (ברוסית:Лев Иванович Яшин;‏22 באוקטובר1929 –20 במרץ1990) היהשוערה שלנבחרת ברית המועצות בכדורגל וקבוצתדינמו מוסקבה החל בשנות ה-50 ועד לתחילת שנות ה-70. נחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל העולמי.[1] נודע בכינוי "היהלום השחור", "הפנתר השחור" עקב לבושו השחור במשחקים וזינוקיו האקרובטיים, או "העכביש השחור" – בשל ידיו הארוכות והמגיעות לכל מקום.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

קריירה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

לב יאשין נולד במוסקבה, במשפחת פועלים. בגיל 14 עזב את בית הספר והחל לעבוד במפעל. בשעות הפנאי שיחק בקבוצת הכדורגל של המפעל. שנתיים אחר כך הצטרף לקבוצת הנוער של דינמו מוסקבה ובגיל 19 עבר לקבוצת הבוגרים. עד לשנת1953 היה יאשין שוער מחליף, אך כאשר שוער הקבוצה עזב לדינמו מינסק, תפס יאשין את מקומו בקבוצה. בשנים1950–1954 שיחק יאשין גם בליגתהוקי קרח, כשוער של קבוצתדינמו מוסקבה בהוקי קרח, וב-1953 אף זכה עם הקבוצה בגביע ברית המועצות בהוקי קרח. הדבר התאפשר, כי משחקיליגת הכדורגל לא נערכו בחורף, אך בסופו של דבר החליט להתמקד בכדורגל.

בשנת 1954 נבחר יאשין להיות שוער של נבחרת ברית המועצות. הוא הוביל את הנבחרת הסובייטית להישגים חסרי תקדים, ביניהם: מקום ראשון באולימפיאדת מלבורן ב-1956,אליפות אירופה לאומות בשנת 1960, סגנות ב-1964, וחצי גמר המונדיאל בשנת 1966. בשנת1963 זכה בתוארכדור הזהב. יאשין הוא השוער היחידי בהיסטוריה שזכה בתואר הזה (נכון לשנת 2024). יאשין שיחק 78 פעמים במדי נבחרת ברית המועצות.

יאשין זכור לישראלים בעקבות צמד המשחקים ביןנבחרת ישראל לנבחרת ברית המועצות בשנת1956 במסגרת המוקדמות הקדם אולימפיים, באצטדיון המרכזי על שם לנין במוסקבה (0:5 לברית המועצות) ובישראל (2:1 לברית המועצות). במשחק שנערך בישראל, הבקיע את שערו החלוץ הישראלינחום סטלמך.

במהלך הקריירה שלו עצר 151 שערים מבעיטות עונשין.

בגיל 41 פרש יאשין ממשחק. בשנת1971 נערך לכבודו באצטדיון לוז'ניקי במוסקבה משחק הוקרה בין דינמו מוסקבה לנבחרת כוכבי העולם, בו השתתפו בין היתרפלה,פרנץ בקנבאואר,אאוזביו,בובי צ'רלטון וגרד מילר.

לאחר פרישתו ממשחק פעיל אימן יאשין קבוצות ילדים ונוער.

במהלך כל חייו היה יאשיןמעשן כבד. עם השנים גרם העישון לנמק ברגלו, מה שחייב את הרופאים לכרות אותה בשנת1984. גם לאחר הכריתה לא ויתר יאשין על הסיגריות וכעבור 6 שנים, ב-20 במרץ1990, נפטר כתוצאה מסיבוכים הקשורים לניתוח הקודם.

תארים וזכיות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הנצחת זכרו

[עריכת קוד מקור |עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאלב יאשין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^אתר למנויים בלבדעוזי דן,18 השוערים הטובים בהיסטוריה, באתרהארץ, 22 במרץ 2016


שוער השנה בליגת העל הסובייטית בכדורגל
1960:יאשין • 1961:מסלצ'נקו • 1962:קוטריקדזה • 1963:יאשין • 1964:באניקוב • 1965:קוואזישווילי • 1966:יאשין • 1967:קוואזישווילי • 1968:פשיניצ'ניקוב • 1969:רודאקוב • 1970:באניקוב • 1971:רודאקוב • 1972:רודאקוב • 1973:פילגואיי • 1974:פרוחורוב • 1975:פרוחורוב • 1976:אסטאפובסקי • 1977:דגטריוב • 1979:גבאליה • 1980:דסאייב • 1981:צ'אנוב • 1982:דסאייב • 1983:דסאייב • 1984:ביריוקוב • 1985:דסאייב • 1986:צ'אנוב • 1987:דסאייב • 1988:דסאייב • 1989:צ'רצ'סוב • 1990:צ'רצ'סוב • 1991:סאריצ'ב
כדורגלני הזהב של אופ"א
פרוהסקה (אוסטריה) •בלוחין (אוקראינה) •בנישבסקי (אזרבייג'ן) •זוף (איטליה) •לוקין (איי פארו) •סיגורווינסון (איסלנד) •ג'יילס (אירלנד) •פאנו (אלבניה) •מור (אנגליה) •קולדו (אנדורה) •פום (אסטוניה) •חובניסיאן (ארמניה) •סטויצ'קוב (בולגריה) •סושיץ' (בוסניה והרצגובינה) •אלייניקוב (בלארוס) •ון הימסט (בלגיה) •חורצילווה (גאורגיה) •ואלטר (גרמניה) •לאודרופ (דנמרק) •קרויף (הולנד) •פושקש (הונגריה) •צ'ארלס (וויילס) •שוקור (טורקיה) •חציפנאגיס (יוון) •שפיגלר (ישראל) •פילו (לוקסמבורג) •סטרקובס (לטביה) •נרבקובאס (ליטא) •הסלר (ליכטנשטיין) •צ'באנו (מולדובה) •בוסוטיל (מלטה) •פאנצ'ב (מקדוניה) •בראטסט (נורווגיה) •אובלק (סלובניה) •פופלוהאר (סלובקיה) •בוניני (סן מרינו) •די סטפנו (ספרד) •לאו (סקוטלנד) •דז'איץ' (סרביה ומונטנגרו) •לובנסקי (פולין) •אאוזביו (פורטוגל) •ליטמאנן (פינלנד) •מסופוסט (צ'כיה) •בסט (צפון אירלנד) •פונטיין (צרפת) •קבוצ'קין (קזחסטן) •קאיאפאס (קפריסין) •שוקר (קרואטיה) •חאג'י (רומניה) •יאשין (רוסיה) •לארסון (שוודיה) •שפויזאט (שווייץ)
זוכי פרסכדור הזהב
1956:מתיוס • 1957:די סטפנו • 1958:קופה • 1959:די סטפנו • 1960:סוארס • 1961:סיבורי • 1962:מסופוסט • 1963:יאשין • 1964:לאו • 1965:אאוזביו • 1966:צ'רלטון • 1967:אלברט • 1968:בסט • 1969:ריברה • 1970:מילר • 1971:קרויף • 1972:בקנבאואר • 1973:קרויף • 1974:קרויף • 1975:בלוחין • 1976:בקנבאואר • 1977:סימונסן • 1978:קיגן • 1979:קיגן • 1980:רומינגה • 1981:רומינגה • 1982:רוסי • 1983:פלאטיני • 1984:פלאטיני • 1985:פלאטיני • 1986:בלאנוב • 1987:חוליט • 1988:ואן באסטן • 1989:ואן באסטן • 1990:מתאוס • 1991:פאפן • 1992:ואן באסטן • 1993:באג'ו • 1994:סטויצ'קוב • 1995:ואה • 1996:זאמר • 1997:רונאלדו • 1998:זידאן • 1999:ריבאלדו • 2000:פיגו • 2001:אואן • 2002:רונאלדו • 2003:נדבד • 2004:שבצ'נקו • 2005:רונאלדיניו • 2006:קנבארו • 2007:קאקה • 2008:כ. רונאלדו • 2009:מסי • 2016:כ. רונאלדו • 2017:כ. רונאלדו •2018:מודריץ' •2019:מסי • 2020: לא הוענק •2021:מסי •2022:בנזמה •2023:מסי •2024:רודרי
נבחרת ברית המועצות –אולימפיאדת מלבורן 1956 (מדליית זהב)

1 יאשין •2 רזינסקי •3 טישצ'נקו •4 באשאשקין •5 אוגונקוב •6 קוזנצוב •7 פרמונוב •8 נטו •9 מסליונקין •10 בצה •11 טאטושקין •12 איסייב •13 סימוניאן •14 סלניקוב •15 איליין •16 איוואנוב •17 סטרלצוב •18 ריז'קין •19 בלייב •20 פורחונוב •מאמן: קצ'לין

ברית המועצותברית המועצות
נבחרת ברית המועצות –מונדיאל 1958

1 יאשין •2 קסרב •3 קריז'בסקי •4 קוזנצוב •5 וויונוב •6 נטו •7 אלטוחין •8 ו. איוואנוב •9 סימוניאן •10 סלניקוב •11 איליין •12 מסלצ'נקו •13 בלייב •14 אוסטרובסקי •15 מסליונקין •16 צריוב •17 א. איבנוב •18 בובוקין •19 גוסארוב •20 פלין •21 פדוסוב •22 ירוחין •מאמן: קצ'לין

ברית המועצותברית המועצות
נבחרת ברית המועצות –אלופת אירופה 1960

1 יאשין •2 מסלצ'נקו •3 קיסארב •4 צ'וחלי •5 מסליונקין •6 קרוטיקוב •7 ווינוב •8 נטו •9 צאריוב •10 מטרוולי •11 איוואנוב •12 פונדלניק •13 בובוקין •14 קובליוב •15 מסחי •16 אפוחטין •17 קלואב •מאמן: קצ'לין

ברית המועצותברית המועצות
נבחרת ברית המועצות –מונדיאל 1962

1 יאשין •2 מסלצ'נקו •3 קוטריקדזה •4 דובינסקי •5 צ'וחלי •6 אוסטרובסקי •7 מסליונקין •8 שסטרניוב •9 מנושין •10 נטו •11 סאבו •12 וורונין •13 גוסארוב •14 איוואנוב •15 קנבסקי •16 ממיקין •17 מסחי •18 מטרוולי •19 פונדלניק •20 סברריניקוב •21 חוסאינוב •22 צ'יזלנקו •מאמן: קצ'לין

ברית המועצותברית המועצות
נבחרת ברית המועצות –יורו 1964 (מקום שני)

1 יאשין •2 וורונין •3 פונדלניק •4 איוואנוב •5 חוסאינוב •6 צ'יזלנקו •7 גוסארוב •8 שסטרניוב •9 גלוטוב •10 מודריק •11 קורנייב •12 שיקונוב •13 אורושדזה •14 שוסטיקוב •15 אניצ'קין •16 מאלופייב •17 קופייב •18 דובינסקי •מאמן: בסקוב

ברית המועצותברית המועצות
נבחרת ברית המועצות –מונדיאל 1966 (מקום רביעי)

1 יאשין •2 סרבריאניקוב •3 אוסטרובסקי •4 פונומריוב •5 אפונין •6 שסטרניוב •7 חורצילווה •8 סאבו •9 גטמנוב •10 דנילוב •11 צ'יזלנקו •12 וורונין •13 קורנייב •14 סיצ'ינווה •15 חוסאינוב •16 מטרוולי •17 פורקויאן •18 בנישבסקי •19 מלופייב •20 מרקרוב •21 קאוואזשווילי •22 בניקוב •מאמן: מורוזוב

ברית המועצותברית המועצות
נבחרת ברית המועצות –מונדיאל 1970

1 שמוץ •2 קבזאשווילי •3 אפונין •4 דזודזואשווילי •5 קפליצ'ני •6 לובצ'ב •7 לוגופט •8 חורצילווה •9 שסטרניוב •10 זיקוב •11 אסתיאני •12 קיסליוב •13 יאשין •14 מונטיאן •15 סברריניקוב •16 בישובץ •17 יבריוז'קין •18 מטרוולי •19 נודיה •20 פוזאץ' •21 חלמניצקי •22 פורקויאן •מאמן: קצ'לין

ברית המועצותברית המועצות
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לב_יאשין&oldid=42220789"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:
[8]ページ先頭
©2009-2025 Movatter.jp