לאורנטיה (הקראטון של אמריקה הצפונית) הואקראטוןיבשתי גדול, המהווה את הליבה הגאולוגית העתיקה של יבשתאמריקה הצפונית. פעמים רבות בעבר הייתה לאורנטיהיבשת נפרדת כפי שהיא כיום בצורת אמריקה הצפונית, אף שבמקור היא כללה גם חלקים מהקראטון שלגרינלנד ואת החלק הצפון-מערבי של סקוטלנד, המכונהפיסת הקרום ההברידי(אנ') (Hebridean Terrane).[1] בזמנים אחרים בעבר הייתה לאורנטיה חלק מיבשת גדולות יותר ויבשות-על, ובעצמה מורכבת מפיסות קרום[1] קטנות רבות שהתחברו על רשת של חגורותאורוגניות מתחילת הפרוטרוזואיקון.יבשות זעירות[2] ואיים אוקייניים התנגשו והתחברו לגוש ההולך וגדל של לאורנטיה, וביחד יצרו את הקראטון היציב שלעידן הארכאיקון כפי שהוא מוכר כיום.
הקראטון קרוי על שםהשילד הלאורנטי הקרוי על שםההרים הלאורנטינים בקנדה, אלו קרויים בתורם על שם הנהרסנט לורנס והוא קרוי על שם הקדוש הנוצרילאורנטיוס מרומא שהנהר נתגלה לאירופאים לראשונה ביום חגו (ה-10 באוגוסט).
הקראטון היציב נחשף במזרח ובמרכז קנדה כמגן הקנדי, אבל כשלוקחים בחשבון גם את השלוחות התת-קרקעיות המונח הנרחב יותרהשילד הלאורנטי (Laurentian Shield) נפוץ יותר, מכיוון שחלקים גדולים של המבנה נמשכים מחוץ לקנדה. האזור המשתרע מעל הקראטון היציב מכונה "המישורים הפנימיים" (Interior Plains) או גם ה"בימה הפנימית" (Interior platform) - אזורפיזיוגרפי המשתרע על שטח נרחב בפנים אמריקה הצפונית וכולל אתהמישורים הגדולים וחלקים גדולים במרכז קנדה. בארצות הברית מכוסה תשתית הסלע של הקראטון בסלעי משקע של המישורים הפנימיים למעט בצפוןמינסוטה,ויסקונסין,הרי אדירונדק של צפון מדינתניו יורק וחלקו העליון של חצי האי שלמישיגן. עובי הסלעים בקראטון נע בין 1,000 ל-6,100 מטרים. הסלעים המרכיבים את הקראטון הםסלעי יסוד וסלעים מותמרים המכוסים בסלעי משקע:סלע גיר,סלעי חול ופצלים. סלעי משקע אלו הושקעו בין לפני 650 מיליון שנים ל-290 מיליון שנים.
סלעי היסוד והסלעים המותמרים שלתשתית הקראטון נוצרו בין לפני 1.5 מיליארד שנים ללפני מיליארד שנים בסביבה פעילה טקטונית שפעלו בה הן לחץ רב והן טמפרטורה גבוהה. סלעי המשקע הצעירים יותר שהושקעו על גבי סלע התשתית נוצרו בסביבה ימית שקטה או בסביבת נהרות. במרבית תקופתקרבון מיסיסיפי היה הקראטון אזור שלמשטח קרבונטי ימי שעליו הושקעו בעיקר סלעי גיר,דולומיט וסלעי התאדות. משטח זה השתרע או מהרי האפלצ'ים או מעמק המיסיסיפי עד לאגן הגדול של ימינו. הקראטון כוסה ביםטרופי רדוד וחמים המכונה "ים אפיקראטוני" (כלומר "על גבי קראטון") שעומקו המקסימלי 60 מטרים בקצה מדף היבשת. מדי פעם התרוממו שרשרות הרים על השוליים המרוחקים של הקראטון ואזנשחקו, כשהחול שנוצר בשחיקה התפזר על פני השטח.
החלק הדרום-מערבי של לאורנטיה מורכב מסלעי התשתית מהפרקמבריון שעוותו בשל התנגשות היבשות (האזור הצבוע בסגול במפה למעלה משמאל). אזור זה היה נחשף לביקוע משמעותי כאשרפרובינציית אגן ורכס התמתחה עד 100% מרוחבה המקורי. אזור זה היה מוקד למספרהתפרצויות געשיות גדולות.
| יבשות ואזורים בכדור הארץ | |
|---|---|
| |
| יבשות קדומות:רודיניה •פנגיאה •לאוראסיה •גונדוונה •לאורנטיה |
.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
_political.svg)
.svg)
.svg)
.svg)
