כפר הוא דפוסהתיישבות אנושי המאופיין במספר פרמטרים, בהם היותו מבוסס עלחקלאות, גודלו ביחס לעיר, או מיקומו באזורספר. הכפר יהיה לרוב (אבל לא תמיד) קטן מעיירה. עד למהפכה התעשייתית ועידן העיור שבא בעקבותיה היה הכפר צורת ההתיישבות של מרבית האוכלוסייה האנושית.
שרידי הכפרירח'רבת אל-עומור בהרי ירושלים, על שלוחה לצדינחל כסלון, שהתקיים עד לשנת 1948. "חִ'רבה" הוא כינוי מקובל בערבית במזרח התיכון לכפרירהכפריר ויילר אוברוויל ברשות המקומית ואלדקירך בשווייץבאיטליה, הכינוי "בּוֹרְגוֹ(אי')" מתייחס לכפר קטן, שבדרך כלל גדול מכפריר אך קטן מעיירה, ושלעיתים קרובות יש לו חשיבות היסטורית. הוא מאופיין בכיכר מרכזית, מבנים היסטוריים וקהילתיות פנימית משמעותית. בתמונה –קסטיליונה דל לאגו(אנ') שבאומבריה
הכפר המסורתי היה יישוב קטן שבו בדרך כלל חיו בין 5 ל-30 משפחות, וסביב בתי הכפר השתרעו האדמות החקלאיות שלו. המונח "כפריר" (Hamlet) משמש להגדרת כפר קטן ביותר הקשור מבחינה מנהלית ליחידה גדולה יותר. מקורו של השם במונח הגרמאני למתחם אדמה או מרעה. בישראל משתמשים במונח "כפריר" גם ביחס לכפר המיושב באופן עונתי או ארעי. במזרח התיכון, בערבית, לעיתים קרובות כפריר מכונה חִ'רבּה (خربة(ער')) (למשל,ח'רבת אל-לוז), ואין לבלבל בין הכינוי הזה לבין המושג "חורבה" בעברית, או לשימוש בכינוי ח'רבּה לאתר ארכאולוגי.
באנגליה, ההבדל המסורתי בין כפר לכפריר היה נעוץ בקיומה שלקהילהדתית נפרדת בכפר, עם או בליכנסייה. לעיתים הכפריר התהווה באזור מסחרי בשטחי הכפר, כגוןטחנת קמח,מכרה אומזח. ההבדל בין כפר לעיירה אועיר הוא היעדרו שלשוק בכפר וקיומו של שוק (בדרך כלל יום אחד בשבוע) בעיירה או בעיר. בקנדה גםרשות מקומית המונה אלפי תושבים עשויה להיקרא "כפריר" (Hamlet).
בחלק ממדינותארצות הברית המונח "כפר" (Village) מהווה צורת התאגדותמוניציפלית בה ניתנות סמכויות פחותות ליישוב על ידי השלטון המקומי האזורי, מאשר הסמכויות הניתנות לעיר. אין משמעות למספר התושבים בהבחנה בין עיר לכפר.
בשנת 2011 בהודו, 68.84% מההודים (כ-833.1 מיליון בני אדם) חיו ב-640,867 כפרים שונים. הגודל של כפרים אלה משתנה באופן ניכר. ב-236,004 כפרים הודים מתגוררים פחות מ-500 איש, ולעומת זאת, ב-3,976 כפרים גודל האוכלוסייה הוא 10,000+. ברוב הכפרים יש מקדש, כנסייה או מסגד משלהם, בהתאם לדת המקומית.
בסין, הכפרים (村) קטנים מעיירות (乡) או ערים (镇). בטאיוואן, הכפרים הם נמוכים מבחינה מנהלית מעיירות. שם הכפר בסינית הוא "צוּן" (村) מתחת לעיירה כפרית ו"שְׂיָאנְג" (鄉) מתחת לעיירה עירונית.
על פיהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושאר רשויות המנהל הישראליות,כפר מוגדר כיישוב שיש בו בין 40 ל-2,000 תושבים קבועים. יישוב גדול יותר נקראעיירה, ויישוב קטן יותר נחשב מקום.[1]
בלשון הדיבור כפי שהתפתחה בארץ ישראל, המונח "כפר" מתייחס בפועל כמעט תמיד לכפרערבי, בעוד יישוביהודי שאינו עירוני נקרא "קיבוץ", "קבוצה", "מושב", "מושבה", או "יישוב קהילתי" – אך כמעט לעולם לא "כפר". יתר על כן, המונח "כפר"משמש לא פעם גם להתייחסות ליישובים ערביים גדולים המונים אף עשרות אלפי תושבים. למרות זאת, בהגדרות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קיימת הגדרה ייחודית ליישוב יהודי קטן שאינו "קיבוץ", "מושב", או "יישוב קהילתי": "כפר יהודי אחר".
.jpg)
