רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כירכוכ (בכורדית:کەرکووک/Kerkûk; בערבית:كركوك, תעתיק מדויק:כרכוכ; בארמית חדשה: ܟܪܟ ܣܠܘܟ -כרכ סלוכ) היא עיר בכורדיסטן ובירת המחוזהקרוי על שמה בצפוןעיראק. העיר שוכנת על גדתנהר ח'אסה(אנ') כ-240 ק"מ מצפון לבירהבגדאד במקום שבו ניצבה בימי קדם העיר חוריה וכן עיר הבירה החוריתארפחה (ערפה), שהייתה עיר מרכזית באשור במאות ה-10 וה-11 לפני הספירה. הודות למיקומה האסטרטגי של העיר, כירכוכ הייתה לזירת קרבות בימי שלוש אימפריות:אשור,בבל ומדי, אשר שלטו בעיר בתקופות שונות לאורך ההיסטוריה. מצפון-מזרח לעיר שוכניםהרי זגרוס, ממערבה נהרותהזב הגדול והחידקל, מדרומההרי חמרין ומדרום-מזרחנהר דיאלא.
הכורדים והטורקמנים העיראקים רואים בה עיר בירתם מבחינה תרבותית. היא כונתה "בירת התרבות של עיראק" על ידי שר התרבות של עיראק בשנת 2010.
משאל עם בנושא האם כירכוכ צריכה להצטרף לכורדיסטן העיראקית היה אמור להיערך בנובמבר 2007 אך נדחה שוב ושוב.
לאור החמרה באלימות אסלאמית באזור ומתקפה שלדאעש עלמוסול ואתרים נוספים שבשליטת ממשלת עיראק כבשו כוחות כורדיים ביוני2014 את העיר מידיהמדינה האסלאמית. מאז כירכוכ תחת שליטתהממשלה האזורית של כורדיסטן. בעקבות משאל העם של הכורדים לעצמאות החבל הכורדי האוטונמי בספטמבר 2017, פתח צבא עיראק בהוראתראש ממשלת עיראקחיידר אל עבאדי במתקפה עלכירכוכ לכיבוש האזור. הכורדים נסוגו ללא קרבות וכירכוכ חזרה לשליטת ממשלת עיראק בתוך פחות מיומיים.
אוכלוסייתה של כירכוכ מגוונת ויושבים בהאשורים, כורדים,ערבים, טורקמנים עיראקים וארמנים. לפי אומדן רשמי מתאריך1 ביולי2018 אוכלוסיית העיר מנתה 972,272 בני אדם, עובדה ההופכת אותה לעיר הרביעית בגודלה בעיראק, אחרי בגדאד,מוסול ובצרה.
ליהודים היסטוריה ארוכה בכירכוכ. רשומות של האימפריה העות'מאנית מראות כי בשנת1560 היו בעיר 104 בתי אב יהודיים. ב-1896 היו 760 יהודים. אחרי מלחמת העולם הראשונה, גדלה משמעותית האוכלוסייה, בעיקר לאחר שכירכוכ הפכה למרכז נפט. ב-1947 נרשמו במפקד 2,350 יהודים. מרבית היהודים בעיר עסקו במסחר, במלאכות זעירות ובחקלאות. הקהילה ישבה בשכונה היהודית בתוך המצודה וניהלה חיי קהילה ערים ומוסדות דת וחברה. עד עלייתם לישראל של יהודי כירכוכ, היה נציג של הקהילה בפרלמנט העיראקי.
בשנת1927 התגלתה פריצתנפט ענקית בשדה הנפטבאבא גורגור סמוך לעיר כירכוכ. הפקת נפט החלה משדה זה בשנת1934 על ידיחברת הנפט העיראקית (IPC – Iraq Petroleum Company, שלמרות שמה הייתה תאגיד-על של מספר חברות מערביות ולא מקומיות) ומאז הוא המקור העיקרי להפקת נפט בצפון עיראק. בשנת 1998 נמצאו בשדה רזרבות נפט של למעלה מעשרה מיליארדחביות נפט. לאחר כשבעים שנות הפקת נפט, שדה הנפט בכירכוכ עדיין מפיק כמיליון חביות ביום, כמעט מחצית מכמות הנפט המיוצאת מעיראק. מעת שפרצו הקרבות בעיראק היה שדה הנפט מוקד לחבלות חוזרות.
לדעת מומחי נפט, ניהול כושל של השדה בימי שלטונו שלסדאם חוסיין פגע קשות בתפוקתו של השדה.
בתקופה שבין אפריל 2003 ודצמבר 2004 היו לפי הערכות 123 התקפות על מתקני הנפט בעיראק, כולל על רשתצינורות הנפט במדינה שאורכה למעלה מ-6,000 ק"מ. התקפות אלה גרמו לנזקים של מיליארדי דולרים בהפסדי הכנסות מנפט ובתיקון הנזקים לתשתיות. צבא ארצות הברית הקים כוח משימה מיוחד להגנה על תשתיות האנרגיה בעיראק ובאופן מיוחד על קו צינור הנפט מכירכוכ לקיהאן השוכנת בטורקיה לחוףהים התיכון.
