Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

כורדיסטן

קואורדינטות:37°33′31″N43°32′59″E / 37.558513°N 43.54980469°E /37.558513; 43.54980469 
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (29 בדצמבר 2023)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כוללמקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר אתאמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורתקישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (29 בדצמבר 2023)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
פירוש נוסף ערך זה עוסק בחבל ארץ המשתרע על פני איראן, עיראק, טורקיה וסוריה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראוכורדיסטן (פירושונים).
כורדיסטן (חבל ארץ)
کوردستان (כורדית)
דגל כורדיסטן
דגל כורדיסטן
מדינה /טריטוריהאיראןאיראןאיראן
טורקיהטורקיהטורקיה
סוריהסוריהסוריה
עיראקעיראקעיראק
חבלים עצמאייםכורדיסטן הסורית
כורדיסטן העיראקית
שפה רשמיתכורדית
ערבית
פרסית
טורקית
שטח392,000קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בחבל הארץ25,000,000
קואורדינטות37°33′31″N43°32′59″E / 37.558513°N 43.54980469°E /37.558513; 43.54980469 
(למפת המזרח התיכון מוגדלת)
 
כורדיסטן
כורדיסטן
(למפת המזרח התיכון רגילה)
 
כורדיסטן
כורדיסטן


מיפוי אזורי כורדיסטן על ידי ה-CIA, בשנת1992
tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

כורדיסטןכורדית:کوردستان) הואחבל ארץהררי במערבאסיה, המכיל חלקים גדולים מהרי הזגרוס והרי הטאורוס, צפונית וצפון-מזרחית למסופוטמיה. משמעות השם "ארץ הכורדים". המושג הופיע לראשונה בימי הביניים, אם כי כבר בתקופה הקלאסית יש התייחסויות לממלכת קורדואן. שטחו של חבל כורדיסטן כ-195,660 קמ"ר, רוב תושביוכורדים (עם מוסלמי, אך לא ערבי), וכיום הוא משתרע על פני צפון-מערבאיראן, צפוןעיראק, דרום-מזרחטורקיה והפינה הצפון-מזרחית שלסוריה. מספר הכורדים בעולם נאמד בין 25 ל-30 מיליון נפש. כ-50 אחוז מהם חיים בטורקיה (כ-15 מיליון), והיתר בעיראק (כ-5 מיליון), באיראן (כ-5 מיליון), בסוריה (בין מיליון לשלושה) ובארמניה (כ-70 אלף). יש הטוענים, כי הכורדים מהווים אתהקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעולם ללאטריטוריה עצמאית.

לאחרמלחמת העולם הראשונה הובטח לכורדים שיוכלו להקיםמדינה עצמאית על חורבותהאימפריה העות'מאנית, אולם ההבטחה הופרה על ידי המעצמות שניצחו במלחמה, בשל שיקולים פוליטיים וכלכליים. מאז מנהלים הכורדים מערכה להשגתעצמאות. ניסיונות נוספים במהלך שנות העשרים בעיראק ושנות הארבעים באיראן לעצמאות כורדית נכשלו.

בעקבות מלחמת ארצות הברית בעיראק ומיגור שלטונוהדיקטטורי שלסדאם חוסיין, זכו הכורדים בעיראק לאוטונומיה רחבה ביותר המכונהכורדיסטן העיראקית, ואילו הכורדים בסוריה הצליחו להשיגשלטון חצי-עצמאי על שטחים עם אוכלוסייה כורדית משמעותית, במהלךמלחמת האזרחים בסוריה בשנת 2012. אולם הכורדים באיראן ובטורקיה מצויים תחתמשטר צבאי למעשה, מבלי יכולת לממש את זכותם להגדרה עצמית לאומית.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מחוז כורדיסטן באימפריה העות'מאנית. מפה משנת 1794

בעת העתיקה שכנו באזור קבוצות אתניות שונות ביניהם הגותים, החורים, המנאי, הפרסואים והארמנים.

ממלכת קורדואן התבססה באזור עקב התרופפות שלטון האימפריה הסלווקית שהייתה בתהליכי שקיעה והתפוררות. הממלכה הייתה ממוקמת דרום דרום-מזרחית לאגם ואן ביןפרס למסופוטמיה ושלטה בצפון מסופוטמיה ודרום מזרחאנטוליה בין השנים 189 לפנה"ס-384 לספירה. בשנת66 לספירה הפכה קורדואן למדינת חסות שלרומא והמשיכה להיות בעלת בריתה עד 384 לספירה. חלק מההיסטוריונים מוצאים זיקה בין השם קורדואן לכורדים ולכורדיסטן המודרנית.

אחת מהעדויות המוקדמות לאזכור המונח "כורדים" מופיעה במסמך סורי-נוצרי משלהי העת העתיקה. מסמך זה מתאר את קורותיהם של מספר קדושים נוצרים במזרח התיכון וביניהןאבדישו. כאשר המרזבאן (מפקד צבאי) הפרסי שואל את מאר אבדישו למקום הולדתו, הוא משיב שלדברי הוריו הם היו במקור מהאזה, כפר באזור מסופוטמיה, אך הם נאלצו להגר משם בלחץ הפגאנים והתיישבו בתמאנון שלפי אבדישו שכנה ב"ארצם של הכורדים".

תמאנון שוכנת צפונית בסמיכות לגבול המודרני העיראקי-טורקי, בעוד שהאזה ממקומת 12 ק"מ דרום מערבית לאירביל המודרנית (אזור המחוז האוטונומי של הכורדים בצפון עיראק). במקום אחר באותו מסמך אזור הנהרחבור המקראי מזוהה גם כן כארץ הכורדים.

בשנת640 הגיע לאזורג'אבאן אל-כורדי והחל בהפצת האסלאם.

במאות ה-10–11 התבססו באזור מספר ישויות מדיניות כורדיות: בצפון – שאהדיד (951–1174) (מזרחטרנסאוקסניה בין הנהרות קור ואראקס), ראוואדיד (955–1221) (מרכזה בטיבריז ושלטה על כלאזרבייג'ן), במזרח חסנוויהיד (959–1015) (בזגרוס בין שאהריזור וחוזיסטאן), ואנאזיד (990–1116) (מרכזה בהולואן) ובמערב – מרוואניד (ממוקמת דרומית לדיאבקיר וצפונית לג'זירה).

כורדיסטן בימי הביניים הייתה אוסף של מדינות עצמאיות ועצמאיות למחצה שכונואמירויות והיו תחת השפעה פוליטית ודתית של פרס וח'ליפות בגדאד. ההיסטוריה המקיפה של מדינות אלה ויחסיהן עם שכנותיהם מתוארת בשאראפנמה, טקסט שהועלה על כתב ב-1597 על ידי הנסיך שאראף א-דין ביטליסי. ובו מתוארת ההיסטוריה של האמירויות: באבאן, סוראן, בדינאן וג'רמיאו (בעיראק של היום); בקראן, בוטאן ובדליס (בטורקיה) ומוקריאן וארדאלאן באיראן.

האזכור המוקדם ביותר בימי הביניים של המונח כורדיסטן מופיע בטקסט ארמני מהמאה ה-12 שנכתב על ידימתאוס אורהייסי. הוא מתאר קרב שהתרחש בשנת1062 לידאמיד וסיברק ומאזכר את השם "כורדיסטן" כמקום בו נערך הקרב. אזכור מאוחר יותר של השם מופיעה בטקסט ארמני של תפילות משנת1200 ובטקסטנוזהאת-אל-קולוב שנכתב על ידי חמדואללה מוצאפי בשנת 1340.

במאות ה-16–17 חולקו אזורי המחיה של הכורדים בין האימפריות הספווית (אירנית) והעות'ומנית. האירועים המשמעותיים שהתרחשו היוקרב חאלדיראן בשנת 1514 והסכם זוהאב שאשררו רשמית את החלוקה של כורדיסטן בין האימפריות השונות - דבר שהוביל למעשה לאובדן העצמאות הכורדית.

בטרםמלחמת העולם הראשונה רוב הכורדים חיו בתחומי האימפריה העות'מאנית. לאחר קריסתה של האימפריה העות'מאנית, יצרומדינות ההסכמה מספר מדינות בתחומיה לשעבר של האימפריה, ובמקור לפיהסכם סוור כורדיסטן יחד עםארמניה תוכננה להיות אחת מהן.

ההשתלטות מחדש על אזורים שונים על ידימוסטפא כמאל אטאטורק ונושאים דוחקים אחרים גרמו למדינות ההסכמה לקבל אתהסכם לוזאן שבו ניתן האזור לטורקיה והותיר את הכורדים ללא שלטון עצמאי. אזורים כורדיים אחרים הוקצו למדינות החדשות כמועיראק וסוריה, תחת שני ההסכמים. גבולות אלו שורטטו עם יותר התייחסות לחלוקת משאבי הנפט, השפעה שבין הכוחות הקולוניאליים ולכדאיות מנהיגים ערביים תומכי בעלות הברית מאשר לתפוצה אתנית. טורקיה דרשה את צפון עיראק אך בעלות הברית היו יותר מודאגות בענייני נפט מאשר בענייני יציבות (אחת הסיבות העיקריות לעימותים באפריקה ובמזרח התיכון).

אחרימלחמת העולם הראשונה עשו הכורדים מספר ניסיונות להקים מדינה עצמאית בשטחי האימפריה העות'מאנית לשעבר.

בין השנים 1919–1922 עשו הכורדים בצפון עיראק (שהייתה בשליטה בריטית) מספר ניסיונות להכריז על עצמאות אך הם דוכאו על ידי הבריטים. בספטמבר 1922 מונה שייח'מחמוד ברזאני למושל מחוז כורדיסטן העיראקית, כתגובת נגד לחדירת הטורקים לאזור. באראזני התקומם נגד הבריטים והכריז על עצמו כמלך עלממלכת כורדיסטן.

ממלכת כורדיסטן החזיקה מעמד בין השנים 1922–1924 אך לבסוף הובסה על ידי הבריטים ופסקה להתקיים. בדיכוי המרידה נעשה שימוש נרחב בחיל האוויר הבריטי המלכותי וביולי1924 החזירו הבריטים לידיהם את השליטה באזור.

במהלך שנות ה-20 וה-30 התרחשו מספר מרידות בהיקף נרחב בכורדיסטן הטורקית שבעקבותיהם הושם האזור תחת משטר צבאי ומספר גדול של תושבים כורדים נעקרו ממקומם. הממשלה הטורקית עודדה מתיישביםאלבנים ואשורים להתיישב באזור על מנת לשנות את המאזן הדמוגרפי לרעת הכורדים. צעדים אלה הובילו לחוסר אמון ולקונפליקט מתמשך בין הכורדים לממשלה הטורקית.

בשנת 1927 פרצהמרידה כורדית במזרח טורקיה בעקבותיה הכריזו המורדים על הקמתהרפובליקה של אררט. הרפובליקה נשלטה על ידי ועדה מרכזית בה היו חברים כורדים וארמנים. בספטמבר1930 פלש לאזור הצבא הטורקי ודיכא את המרידה הרפובליקה פורקה והפסיקה להתקיים. בראשית 1937 פרץ מרד סייד ריזא והחל מאפריל 1937 ועד 1938 המרד דוכא באירועים שכונוטבח דרסים.

ב-1945, בתוםמלחמת העולם השנייה,הוכרז על הקמתה שלהרפובליקה של מהאבאד בצפון מערבאיראן שהייתה תחת כיבוש סובייטי. הסובייטים גיבו את המהלך ואף סיפקו לרפובליקה סיוע צבאי, אולם בשנת1946 בעקבות לחצן של בעלות הברית נסוגו הסובייטים מאיראן. הרפובליקה שנותרה מבודדת וללא תמיכה בינלאומית נכנעה לאיראנים שפלשו לתוכה וב-15 בדצמבר 1946 חדלה להתקיים. למרות חיסול כמעט מוחלט של תנועה כורדית לאומית באיראן בשנת 1946, מספר מרידות כורדיות פרצו באיראן שלאחר מכן, הגדולה בשנת 1979. גם כיום "המפלגה לחיים חופשיים בכורדיסטן"מנהלת מאבק אלים במערב המדינה.

מאז מחולקים הכורדים בין מספר מדינות שונות, שבכל אחת מהן הם מיעוט. כורדים רבים לחמו למען עצמאות או אוטונומיה, לעיתים קרובות בכוח הזרוע. אך לא הייתה כל תמיכה מצד הממשלות האזוריות או מכוחות חיצוניים לשינויים בגבולות האזוריים. במערבאירופה קיימת גולה גדולה למדי של כורדים, חלקם מזדהים עם הדיכוי הלאומי הכורדי. רוב הממשלות במזרח התיכון אסרו על פעילות כורדית לאומית גלויה.

בטורקיה,איראן וסוריה ישנן קבוצות גרילה כורדיות, שידועות בתרבות הכורדית כ"פשמרגה", לחמו למען מדינה כורדית עצמאית. בצפון עיראק, פשמרגה לחמו נגד הממשלה העיראקית לפני ובמהלךמלחמת עיראק וכעת מפקחים על האזור הכורדי האוטונומי שם. ארגוןגרילה נוסף, "מפלגת הפועלים של כורדיסטן" (PKK), נלחם בטורקיה, עיראק, סוריה ואיראן. ב-21 באוקטובר2011 הודיעו טורקיה ואיראן על תיאום מלחמה משותפת של שתי המדינות נגד הכורדים בצפון עיראק,[1] בד בבד עם ההודעה שלברק אובמהנשיא ארצות הברית על השלמת הוצאתהכוחות המזוינים של ארצות הברית מעיראק עד סוף 2011. במהלך פלישה של צבא טורקיה לצפון עיראק והתקפותיו מהאוויר באוקטובר 2011, נהרגו כ-50 מורדים כורדים.

הכורדים בעיראק הצליחו להרחיב שטח שליטתם בעקבות ניצחונות נגד ארגוןדאעש בסוריה ובעיראק. כך הוקמה אוטונומיה בכורדיסטן הסורית. בספטמבר 2017 קיימו הכורדים בכורדיסטן העיראקיתמשאל עם שאישר את רצון התושבים בעצמאות מדינית. לפי התוצאות הרשמיות שפורסמו ב-26 בספטמבר 2017, 92% מהמצביעים השיבו "כן" לשאלה האם הם מסכימים לעצמאות המחוז. כתגובה לתוצאות אלו הודיעה ממשלתבגדאד על השהיית כל הטיסות מהמחוז ואליו, כל הטיסות לאירביל בירת המחוז וכן לעיר סולימאניה נעצרו. לאחר החתימה, חזרה למעשה כורדיסטן העיראקית לגבולות שלפני 2014.

ב-7 באוקטובר 2019 הודיע הנשיא האמריקנידונלד טראמפ על נסיגת הכוחות האמריקאים מצפון סוריה[2] מיד לאחר מכן הודיע נשיאטורקיהרג'פ טאיפ ארדואן עלמבצע "מעיין השלום" לצורך מחיקת השאיפה הכורדית לעצמאות. לחלק מהפרשנים הסיבה הייתה "נשיא טורקיה מצא דרך נוחה לבסס את מעמדו כשריף האזורי ולהסיט את תשומת הלב הטורקית מהצרות הכלכליות"[3] כעין מה שעשהנשיא רוסיהולדימיר פוטין בפלישה וסיפוח חצי האי קרים.

ב-9 באוקטובר הודיעה טורקיה על כניסה קרקעית לצפון כורדיסטן לצורך יצירת חבל ביטחון לאורך הגבול מיד לאחר מכן הודיע הנשיא האמריקני שבאם טורקיה לא תפסיק את הלחימה יוטלו סנקציות כלכליות קשות על טורקיה. לאחר 7 ימי לחימה בהם צבא טורקיה כבש רק את העירתל אבייד וכפרים נוספים בינתיים הכורדים חתמו על הסכם עםצבא סוריה, שהם נכנסו מידית לחבל הצפוני לעצור את צבא טורקיה[4] למחרת נחתםהפסקת אש בין טורקיה לכורדים בתיווך ארצות הברית באנקרה[5]על פי מקורות זרים טורקיה המשיכה בלחימה על אף הפסקת האש[6].

ב-17 באוקטובר נחתם סופית הסכם על הפסקת אש[7]

המנון

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ראה:המנון כורדיסטן

דגל

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ראה:דגל כורדיסטן

גאוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

צפון כורדיסטן

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –כורדיסטן הטורקית

כורדיסטן הטורקית אוצפון כורדיסטן (בכורדיתBakurê Kurdistanê) הוא אזור גאו-תרבותי הממוקם בטורקיה. לאחר הסכם סוור (במהלכו חולקה האימפריה העות'מאנית) לא הייתה חזקה על המדינה הכורדית העצמאית והיא נשארה תחת שליטה טורקית. הנשיא הראשון שלהרפובליקה הטורקית, מוסטפא כמאל אטאטורק, דיבר לעיתים על "השיתוף פעולה הטורקו-כורדי" במהלך שנות העימות הלאומי כאשר הממשלה באנקרה שלחה צוותים של מדריכים שאימנו מורדים כורדים, כדי שאלה ילחמו מאוחר יותר בחיילים בריטים תחת הסיסמה "ממלכת כורדיסטן". אולם לאחר שני עשורים, המיליטנטים הכורדים כמו ה-PKK המשיכו לדרוש עצמאות בדרכים אלימות והמאבק לעצמאות מטורקיה המודרנית הביא למותם של למעלה מ-30 אלף איש.

מזרח כורדיסטן

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –כורדיסטן האיראנית

כורדיסטן האיראנית - המכונה בשפה הכורדיתRojhilatê Kurdistanê, הוא החלק המזרחי של כורדיסטן. בשנת1946 הוקמה הישות הכורדית הסובייטית בתוך איראן, שלא האריכה ימים, לאחר שהופלה על ידי השלטונות באיראן וכאשר הכוחות הסובייטים גורשו ממנה. לפי חוקתהרפובליקה האיסלאמית של איראן, כל המיעוטים רשאים לדבר בשפה שלהם וללמד את שפתם בבתי הספר. באיראן קיים מגוון ספרים בשפה הכורדית ומספר עיתונים כורדים, כמו כן ישנו מחוז שלם בשם "כורדיסטן".

דרום כורדיסטן

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –כורדיסטן העיראקית

דרום כורדיסטן, חבל כורדי אוטונומי בעיראק. כורדיסטן העיראקית משתרעת על פני צפוןעיראק, ולכן לעיתים גם מכונהצפון עיראק בידי הממשל העיראקי הפדרלי אודרום כורדיסטן (Başûrê Kurdistanê) בידי תושביו הכורדים. שטחו של החבל 40,643 קמ"ר, והוא כולל שלשה מחוזות עיראקיים -מחוז סולימאניה,מחוז ארביל (האולר) ומחוז דוהוק; כמו כן, הממשל הכורדי האוטונומי למעשה שולט על חלקים של מחוזותכירכוכ,סלאח א-דין ונינוה - שליטה שלא מוכרת על ידי השלטון הפדרלי העיראקי בבגדד. רוב תושביה של כורדיסטן העיראקית הםכורדים (לרב מוסלמים מהזרם הסוני), וישנם מיעוטים אתנו-דתיים משמעותיים שלאשורים נוצרים,ערבים מוסלמים (לרב סונים),טורקמנים (שיעים),יזידים,שבאקים,מנדעים ירשנים ועדות נוספות. בלית מפקד תושבים רשמי, מספר התושבים בחבל הכורדי נאמד בין 6.2 ל-6.5 מיליון תושבים, אם כי מספר זה עלה משמעותית מאז תחילתמלחמת האזרחים בסוריה - עם הגעתם של מעל 200 אלף פליטים (רובם כורדים), ועם השתלטות המיליציה הכורדית על אזורכירכוכ, אשר הוסיפה אוכלוסיות נוספות לאזור הכורדי.

מערב כורדיסטן

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –כורדיסטן הסורית

כורדיסטן הסורית, המכונה גם כורדיסטן המערבית או רוז'אבה (בכורדית:Rojavayê Kurdistanê) היא חבלכורדי בסוריה, שהכריזאוטונומיה חד-צדדית בשנת2013, במהלךמלחמת האזרחים בסוריה.[8] הארגון הפוליטי העיקרי שהוביל את המהלכך של הכרזת אוטונומיה וכינון שלטון כורדי עצמאי הואהמפלגה הדמוקרטית המאוחדת (PYD) בראשותם שלסאלח מוסלים מוחמד ויושבת-הראש השותפהאסיה עבדאללה. החבל האוטונומי מוכר בידיכורדיסטן העיראקית ובמידה חלקית בידימשטר אסד, שרואה בו אמצעי חצי-רשמי למאבק נגדדאעש ומקיים עמו הבנות הפסקת אש. טורקיה היא מתנגדת נחרצת לקיום האוטונומיה הכורדית בסוריה עקב הקשר הלא רשמי בין המפלגה הדמוקרטית המאוחדת בסוריה לביןמפלגת הפועלים של כורדיסטן שנלחמה שנים רבות מול טורקיה, ואילו מדינות ערב שתומכות באופוזיציה הסורית מסתייגות מהאוטונומיה הכורדית עקב חשש מבדלנות וקשריה העקיפים עם המשטר של אסד. במרץ2016, עם התגברות הקרבות בסוריה, הכריזה רוז'אבה על ייסוד פדרציה עצמאית והתנתקות מסוריה, אך עדיין לא ברור, מה יעלה בגורל הכרזה זו.קודם להכרזת הפדרציה הכורדית, הוכרזה בשנת2004ממשלה גולה לכורדיסטן הסורית אשר מקום מושבה בלונדון.

אקלים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
נהר "זה" באזור "זברי", בצד העיראקי של כורדיסטן

כורדיסטן ידועה בשפע המים והנהרות הרבים שזורמים בהרים, אשר תורמים לאדמה פורייה מאוד, מים שופעים, טבע ציורי.הטבע ההררי בכורדיסטן, ההבדל בין הטמפרטורות בחלקים השונים, והעושר במים, הופכים את כורדיסטןלארץ של חקלאות ותיירות. בהרי כורדיסטן ירידות שלגים מרובות.המשקעים נעים בין 350 ל-600 מילימטרים בשנה במישור, ובין 700 ל-3,000 מילימטרים לשנה במישורים הגבוהים שבהרים.

דתות ודמוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

רוב הכורדים הםמוסלמים, אולם חיו עמם גם בני מיעוטים של דתות אחרות (כמו היהודים) בחבל הארץ שבו שכנו. ישנם גםהכורדים היזידים

יהדות כורדיסטן

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –יהדות כורדיסטן

הקהילה הוקמה ככל הנראה בימיגלות בבל ובימיעזרא הסופר. מרבית הקהילה היהודית בכורדיסטן ישבה באזורעיראק ואיראן של היום ופחות באזורטורקיה וארמניה.

כבר בשלהי המאה התשע-עשרה, בתקופה העות'מאנית, עלו חלק מיהודי כורדיסטן לארץ ורבים אחרים, הגיעו בתקופתהעלייה השלישית. לאחר הקמתמדינת ישראל, עלו לישראל מרבית הנותרים, במסגרתמבצע עזרא ונחמיה וחלקהּ היגר, למדינות אחרות.

בישראל חיים היום 120,000 יהודים כורדים. מיעוט של כורדים מוסלמים היגרו לישראל אחרי מלחמת המפרץ, רובם חזרו בהמשך להתגורר בכורדיסטן בחבל האוטונומי דרום כורדיסטן.

הקהילה הכורדית בישראל שומרת על קשרים עם הכורדים בחבל כורדיסטן.

בראשית שנות ה-2000 קמה בישראל קבוצת פעילים פרו כורדים, הנושאת את דגל כורדיסטן. בראש הקבוצה עומדת הפעילה הכורדית ישראלית עמנואלה סייאר ברזאני Emanuela Siyar Barzani, שהחלה להפיץ מודעות והכרה בעם הכורדי, בזמנים שמתבקשים מקהילות כורדיות בעולם הקבוצה הפרו כורדית ישראלית יוצאת להפגנות תמיכה בעם הכורדי ועצמאות עבור כורדיסטן

ראו גם

[עריכת קוד מקור |עריכה]
עיינו גם בפורטל:
פורטל המזרח התיכון

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מיזמיקרן ויקימדיה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע:כורדיסטן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:כורדיסטן

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^הקשר מתהדק: טורקיה ואיראן נלחמות בכורדים בצפון עיראק, באתרהארץ, 21 באוקטובר 2011
  2. ^אתר למנויים בלבדבשיחת טלפון אחת, החליט טראמפ להסיג את הכוחות מסוריה. כך היא התנהלה, באתרהארץ, 22 בדצמבר 2018
  3. ^דני זקן, ‏מה עומד מאחורי התקיפה של ארדואן בסוריה | פרשנות, באתרגלובס, 11 באוקטובר 2019
  4. ^ראשוני: כוחות הצבא הסורי התחילו לנוע לצפון סוריה לאיזור..., באתר חמ״ל
  5. ^ארה"ב: טורקיה הסכימה להפסקת אש. טראמפ: "תודה, ארדואן", באתרynet, 17 באוקטובר 2019
  6. ^אביתר בן-צדף,טורקיה הפרה את הפסקת-האש בצפון סוריה, באתרNews1 מחלקה ראשונה, 19 באוקטובר 2019
  7. ^רשמית: הושגה הפסקת אש בין טורקיה לכוחות הכורדים בסוריה, באתרמאקו, 17 באוקטובר 2019
  8. ^פרופ' עופרה בנג'יו. אל-מוניטור.לידתה של מדינה כורדית בסוריה.[1]
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כורדיסטן&oldid=41537629"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp