ערך זה עוסק בכביש בישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראוכביש 1 (פירושונים).  | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כינוי | כביש ירושלים–תל אביב |
| סיווג | כביש ארצי |
| ציר | כביש רוחב |
| כביש מהיר | ממחלף קיבוץ גלויות עדמחלף שער הגיא |
| כביש אגרה | הנתיב המהיר והשמאלי ממזרח למערב ביןמחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות |
| אורך | 96 ק"מ |
| מיקום | |
| ערים ראשיות | תל אביב-יפו,נמל התעופה בן-גוריון,ירושלים,מעלה אדומים |
| נקודת התחלה | מחלף קיבוץ גלויות |
| נקודת סיום | צומת בית הערבה |
| קואורדינטות | 31°48′38″N35°02′45″E / 31.81055556°N 35.04583333°E /31.81055556; 35.04583333 |
  | |
כביש 1 הואכביש מהיר ישראלי באורך של 96קילומטרים. חלקו המערבי, שנסמך ברובו עלהדרך ההיסטורית יפו-ירושלים, מסומן ככביש מהיר המחבר ביןתל אביב-יפו לירושלים ומוכר גם בשם "כביש ירושלים–תל אביב". חלקו המזרחי נמשך מירושלים למעלה אדומים וממנה ליריחו, דרךמדבר יהודה ובקעת הירדן, ומוכר גם בשם "כביש ירושלים–יריחו". קטע מהכביש הוא גם חלק מכביש M40 ברשת הכבישים הערבית הבינלאומית משריק.
חלק הדרך ממחלף קיבוץ גלויות עדמחלף שער הגיא הואכביש מהיר. ממחלף קיבוץ גלויות עדמחלף בן שמן וממחלף ענבה עדמחלף שער מוריה, כביש 1 הוא בן שלושה נתיבי נסיעה לכל כיוון; רובו של יתר הכביש הוא בן שני נתיבי נסיעה, למעט המקטע בין צומת אלמוג לצומת בית הערבה, שבו יש נתיב נסיעה אחד לכל כיוון ואין בו הפרדה בין הנתיבים. בעשור הראשון של המאה ה-21 נסלל בחלקו המערבי של הכבישנתיב מהיר לכיוון תל אביב.
במהלך השנים הוחלפוצמתים על הכביש במחלפים.מחלף הראל נפתח ב־1971,מחלף חמד ב־1972,מחלף לטרון,מחלף לוד,מחלף קיבוץ גלויות ומחלף בן-גוריון ב־1978-1979 (עם פתיחת הכביש המהיר,מחלף גנות נבנה עוד קודם לכן),מחלף בן שמן ב־1981,מחלף מוצא ב־1990,מחלף שער הגיא ב־1994 ומחלף שורש ב־2005.
בעשור השני של המאה ה-21 בוצעו שני פרויקטים משמעותיים בתוואי הכביש וסמוך לו. האחד הוא בנייתמסילת הרכבת המהירה לירושלים שחוצה אותו שלוש פעמים – על גבי גשר סמוך לנמל התעופה בן-גוריון, במנהרה סמוך למחלף ענבה ובגשר מעלדרך יצחק שמיר ועמק הארזים. השני הוא שדרוג הכביש בקטעמחלף שער הגיא עדמחלף מוצא.
בחלקו המזרחי, המכונה כביש ירושלים–ים המלח (אוכביש ירושלים–יריחו), מחבר כביש 1 ביןירושלים,מעלה אדומים וים המלח. חלק זה מסתיים בצומת בית הערבה, צומת מפגש עםכביש 90 בסמוך לקיבוץבית הערבה בבקעת ים המלח. מצומת זה נמשך חלק נוסף באורך של חמישה קילומטרים הסגור לציבור אך נמצא בשימושצה"ל, ומוביל לגשר עבדאללה ההרוס. מעבר לנהר הירדן קיים כביש המשך.
תחילתו של הכביש בכביש שנסלל בתקופת המנדט, על תוואידרך מעלה אדומים הקדומה[1]. הכביש יצא מהעיר העתיקה בדרך יריחו, לאורך שוליהר הזיתים, ועלה אל כיווןאבו דיס. הכביש היה מפותל מאוד (הוא ירד כ-1,100 מטרים לאורך כ-40 קילומטרים).
בתקופת השלטון הירדני שופר הכביש, ובקטעים רבים נבנה למעשה כביש חדש מקביל, פחות מפותל (הכביש המנדטורי נראה בקטעים מסוימים לצד הכביש הקיים). בסוףשנות ה-80 הוסט מוצא הכביש מירושלים למחלף שער מזרח (הגבעה הצרפתית) ונבנה כביש חדש מירושלים למחלף אדומים.
בשנת 2012 היה הקטע החד-נתיבי האחרון, מצומתשדרות משה דיין בירושלים עד למחלף הזיתים, בתהליך הרחבה לדו-נתיבי. בשנת 2011 הסתיימה הרחבה לדו-נתיבי של הקטע מהצומת עםכביש 437 עד לצומת אלון (כביש 458) להרחבה הייתה התנגדות מצד ארגוניזכויות האדם, בטענה שהרחבת הכביש תפריע לחייהם של הבדואים המתגוררים (באופן לא חוקי) בסמוך לכביש. בהמשך, הורחב הכביש לאוטוסטרדה מהירה עד לצומתורד יריחו.
פרויקט נוסף שהוחל בביצועו בסוף העשור הראשון של המאה ה-21 היה מחלוף שני צמתים בכביש: צומתרמת שלמה שהפך למחלף רמת שלמה, ומחלף שער מזרח, שהיה ממוחלף רק בכביש 60 החוצה אותו ולא בכביש 1, בו נכרו מנהרות מתחת לצומת הגבעה הצרפתית, כך שמתאפשרת נסיעה רציפה דרך המחלף.
חלק זה הוא העלייה ההיסטורית לירושלים ממחלף שער הגיא. בשנת 1921 תואר הכביש מירושלים ללטרון כבעל איכות נמוכה ומלא בגומות עמוקות[2]. במהלךהמרד הערבי הגדול היה הכביש מסוכן יחסית לנסיעה, בשל קרבתו ליישובים ערבים רבים הן בחלקו המערבי (בשפלה), והן בחלקו המזרחי (משער הגיא לירושלים), שם גם עבר הכביש בתוואי נשלט וקל לתקיפה וחסימה. מטעמי ביטחון הונהגה נסיעה בשיירות, כאשר טנדרנוטרים ליווה את השיירה לעיתים יחד עם רכב משטרה בריטי חמוש במקלע.תחנת משטרה בריטית הוקמה בשער הגיא, ותחנות נוטרים הוקמו בסמוך לקסטל ('נחלת יצחק') ובמוצא.מצודות טגארט נבנו בסמוך לכביש: בצומת בית דגן, רמלה, לטרון ואבו גוש.
בשלבים הראשונים של מלחמת העצמאות נעו בכביששיירות לירושלים בליווי אנשי ההגנה ולעיתים בליווי בריטי, אך לאחר פברואר1948 העבירו הבריטים את תנועת רכביהם לתוואי כביש 443 של ימינו, ועל היישוב היהודי היה לספק בעצמו הגנה לנסיעה בכביש. בתקופה זו היו התקפות על התחבורה היהודית הן בחלקו המערבי והן בחלקו המזרחי של הציר, אך בעוד לחלק המערבי היה כביש עוקף דרךרחובות, צומתמסמיה וחולדה, לחלק המזרחי לא היה כל נתיב עוקף, ותוואי הכביש המתפתל בעומק נחל לצד רכסים שולטים הקל את ההתקפה על התנועה בכביש, והקשה על ההגנה על השיירות. דבר זה הוביל לאבדות ניכרות בקרב השיירות, ולאחר מכן עם המעבר לפעולה התקפית לקרבות קשים באזור שער הגיא, קרבות בהם ניתנה הוראה לכבוש את הכפרים הערביים 'בכל מחיר' על מנת לאפשר את פתיחת הדרך לתנועה. באזור שער הגיא פזורים עד היוםמשוריינים שנפגעו במהלך המלחמה בדרכם לירושלים הנצורה.
בתחילת קיץ1948 החזיק צה"ל בחלקו המזרחי של הציר ובחלקו המערבי, אך באזור לטרון כשלו כל ניסיונות ההתקפה והכביש בנקודה זו נשאר בשליטתהלגיון הירדני. ב-7 באוקטובר 1948 נחתם הסכם לפיו ינועו בכביש אוטובוסים ישראלים בליווי משוריינים ישראלים וירדנים וג'יפים של האו"ם[3]. בפועל נסללה דרך עוקפת זמנית –דרך בורמה, שמסלולה החל באזורקיבוץ הראל, עקף את אזור לטרון מדרום, וטיפס לשלוחת שיירות ובית מאיר (בית מחסיר) דרך תוואי הנחל הקרוי כיום 'נחל דרך בורמה'. עם הרחבת השטח שבשליטת ישראל מדרום ללטרון לאחרמבצע ההר, החלה סלילתכביש הגבורה כנתיב תנועה עוקף לקטע רמלה–לטרון–שער הגיא. הכביש העוקף התבסס על חלקו המזרחי שלכביש 44 (מרמלה לצומת נחשון ולמחלף שמשון) ועל חלקו הצפוני שלכביש 38 (ממחלף שמשון לשער הגיא), שם התחבר הכביש העוקף בחזרה לתוואי המקורי.
הסכם שביתת הנשק בין ישראל לירדן כלל סעיף בדבר פתיחת הכביש לתנועה יהודית באזור לטרון, אך סעיף זה לא מומש למעשה. רק כיבושה של לטרון במלחמת ששת הימים אפשר את פתיחת הקטע רמלה–לטרון–שער הגיא לתנועה מחדש.
בשנות ה-50 התקשה הכביש לשאת את עומסי התנועה שנסעו עליו והתנועה עליו הייתה איטית מאוד בגללמשאיות שנסעו עליו באיטיות רבה ועכבו את שאר הרכבים. הוחל בפריצת כביש בעמק רפאים שיתחבר לכביש 386 ויישא את המשאיות לירושלים, אך פריצת הכביש לא הושלמה[4].
באמצעשנות ה-60 הוחל בהרחבת הכביש לכביש דו־מסלולי עם הפרדה בין כיווני הנסיעה. בשנת 1965 הושלמה הרחבת קטע הכביש בין מוצא לירושלים ל-4 נתיבים[5]. לצורך הרחבת הכביש הוגבה מפלס הנחל באזור שער הגיא באמצעות מילויו בעפר. מעקף מדרום לקטע שעבר בתוך אבו גוש נפתח ב־1971[6]. התוואי ההררי הוביל לכך שחלקים ניכרים מהדרך הם ללא שוליים או עם שוליים צרים, דבר המוביל לעומסי תנועה ניכרים בכביש במקרה של חסימת נתיב נסיעה עקבתאונת דרכים או תקלה טכנית ברכב. לאורך קטע זה של הכביש, באזור שער הגיא, פזורים המשוריינים ממלחמת העצמאות (אם כי למעשה רובם של המשוריינים המקוריים שהיו במקום הוחלפו במהלך שנות ה־60 בשלדות כלי רכב אחרים). חלק מהרחבת הכביש כללהחציבה בצידי הכביש, ובמספר מקרים נחסמה חלק מהדרך לתנועה לזמן קצר עקבמפולות סלעים על הכביש באזור שער הגיא ובאזור אבו גוש. בסמוך לחוות שער הגיא הפרידשטח פתוח את הכביש לשני נתיבים חד סטריים, כאשר במרכז השטח הפתוחקברו של שייח' עלי.
.JPG)
בשנת2007 נסלל מקטע חדש לכביש בעמק הארזים, שקישר ישירות ביןמחלף שער מוריה לביןמחלף יגאל ידין, ומנע את המעבר בכניסה לעיר ושדרות בגין. קטע זה מכונה על ידיעיריית ירושלים בתוכניות הפיתוח שלהכביש 9. קטע הכביש מאפשר לנוסעים מגוש דן לשכונות הצפוניות של ירושלים ולנוסעים לים המלח לעקוף את נתיבי התחבורה העירוניים הצפופים של ירושלים ובכך מקל על גודש התנועה בכניסה המערבית לירושלים, שעד לפתיחת המחלף התאפשרה רק מצומתגינות סחרוב. באוקטובר2014 ניתן לקטע השםדרך יצחק שמיר[7]. לאחר שדרוג צומת גינות סחרוב למחלף ושינוי הסדרי התנועה במחלף שער מוריה, סומן התוואי הישן של כביש 1 בתורכביש 333.
במאי2010 החליטההוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות לתת תוקף לתוכנית השדרוג של כביש 1 שבמסגרתה הוגבה הכביש, נסלל נתיב נוסף לכל כיוון, והוקמו מחלפים חדשים בנווה אילן[8],עין חמד,מבשרת ציון ומוצא. כמו כן, הוקםמעבר אקולוגי, ומנהרה מתחת לקסטל. פרויקט השדרוג בוצע במסגרת התוכנית הרב-שנתית (2011–2016) שלהחברה הלאומית לדרכים בישראל[9]. העבודות היו בשיאן מסוף2013 עד2016, אך הכביש המשיך לפעול כסדרו באותה עת. עלות העבודות הצפויה הייתה כ-2.35 מיליארד שקל[10].
במרץ2015 נחנךמחלף נווה אילן במלואו, והשלים את המחלף החלקי שעמד במקום מאז בוטל הצומת[11]. גשר חדש בכיוון מערב, באורך 800 מטר, החליף את קטע הכביש שכלל סיבוב חד סמוך למחלף מוצא. הגשר בכיוון מערב נפתח לתנועה ביוני2016[12] והכיוון הנגדי נחנך בינואר2017[13]. שני הגשרים מתנשאים לגובה של 30 מטרים ועלות הקמתם נאמדה ב-380 מיליון שקל. בסמוך לקבר שיח' עלי הוסט הכביש כך שמבנה הקבר אינו נמצא במרכז הכביש, אלא בדרומו.
ב-20 בינואר 2017 נחנכומנהרות הראל, שבהמשכן גשר מוצא. שני רכיבים אלה ביטלו את העליות והירידות שאפיינו את הנסיעה באזור זה[12]. ביוני 2017 הושלמו העבודות בכביש ושלושה נתיבי נסיעה היו זמינים בשני הכיוונים[14].
כביש 1 בחלקו המערבי עובר בעיקרו על תוואיהדרך ההיסטורית יפו–ירושלים. זהו כביש שטוח ומהיר ברובו, המתחיל במחלף קיבוץ גלויות בתל אביב, בהתפצלות מנתיבי איילון, חולף על פנינמל התעופה בן-גוריון והעירלוד ומגיע עד לשער הגיא.
ב-1965 החל תכנון כביש מהיר מתל אביב לנמל התעופה בן-גוריון[15], בתוואי צמוד למסילת הרכבת מתל אביב ללוד. בנייתו שהייתה אמורה להסתיים ב-1966 התעכבה ולבסוף נחנך ב-26 בפברואר1970 הכביש מחלף גנות–נתב"ג (המסלול הצפוני בלבד, שהתנועה בו נעה בשני הכיוונים)[16]. לקראת פתיחתו של הקטע נחנך באוקטובר1969 הגשר הראשון שלמחלף גנות[17]. הקטע מגנות לנמל התעופה תוכנן מתוך מחשבה להרחיבו בעתיד לכיוון ירושלים ולתל אביב, ללא החלטה על התוואי המדויק.
לאחר מכן הוחלט לבנות את הכביש המהיר בין תל אביב למחלף שער הגיא בתוואי חדש דרך לטרון, במקום להרחיב את הכביש הישן (כביש 44). קטע הדרך גנות–לטרון ארוך ב-10 קילומטרים מהכביש הישן (עקב מעקף סביבלוד ובן שמן), אך הנסיעה בו מהירה יותר בשל תכנונו ככביש מהיר עם מיעוט צמתים ומחלפים[18]. בינואר1978 נחנך הקטע בין לטרון לשער הגיא[19]. סלילת הכביש המהיר בתוואי מצפון ללטרון הובילה לכך שהכביש הוא מהתשתיות הלאומיות הבולטות בישראל שחוצות אתהקו הירוק. ביןמשטרת לטרון לאמאוס ניקופוליס חוצה הכביש את מה שהייתה פעם שלוחה ירדנית שהסתיימה במנזר השתקנים, מעבר למנזר ומסביב לשלוחה היהשטח הפקר ברוחב של קילומטר עד 2.5 קילומטר. מחלף לטרון עצמו נמצא כקילומטר מעבר לקו הירוק.
ביולי 1978 נפתח הקטע לנסיעה לכל אורכו, ביןמחלף קיבוץ גלויות עד לטרון (שם התחבר עם הכביש הישן), אך עםרמזורים זמניים ונתיב בודד בחלקים מסוימים[20]. הכביש חצה את השטחים החקלאיים שלמקוה ישראל ולפיכך הוקם מעליו, בין מחלף גנות לקיבוץ גלויות, גשר מתכת המיועד לטרקטורים[21].
הקטע כולו נחנך רשמית באוגוסט 1979[22] בטקס חגיגי ומתוקשר אליו הוזמנו רבים. את הסרט גזר ראש הממשלהמנחם בגין. אחד הנוסעים הראשונים בחלק החדש של הכביש היה נשיאמצריםאנואר סאדאת בעתביקורו בישראל בנובמבר1977. היה זה עוד לפני שנסתיימה סלילת הכביש.ראש הממשלה באותה תקופה, מנחם בגין התעקש שסאדאת יסע בכביש המהיר כדי שיתרשם מהפיתוח בישראל.
באמצעשנות ה-80 של המאה ה-20 חוברונתיבי איילון לכביש 1, כך שהכביש הוא המשכם של נתיבי איילון[23].
בינואר 2011 נפתח לתנועההנתיב המהיר – נתיב נוסף ביןמחלף בן-גוריון למחלף קיבוץ גלויות, שנסלל כדי להקל על התנועה בכביש לכיוון תל אביב. הנתיב הואכביש אגרה המשמש לתחבורה ציבורית ולכלי רכב שמשלמים תמורת הנסיעה בו. במקביל הוקםמגרש חניה פטור מתשלום בין שני מסלולי הכביש מזרחית למחלף שפירים, ולרשות החונים בו עומד שירות אוטובוסים מהיר ותכוף למרכז תל אביב. עם חנוכת הנתיב המהיר, בוטל הנתיב השלישי בכביש הרגיל לאורך קטע של כמה מאות מטרים, בסמוך למחלף קיבוץ גלויות, כדי לאפשר השתלבות חלקה מהנתיב המהיר אל כביש 1 בחזרה[24].
בינואר2013 הועלתה מהירות הנסיעה המותרת ביןמחלף גנות למחלף שער הגיא מ־100קמ"ש ל־110 קמ"ש[25].
בעקבות הרחבת הכביש ביןמחלף שער הגיא למחלף שער מוריה, נוצרו עומסי תנועה כבדים מזרחית למחלף שער הגיא – בקטע שנותר עם שני נתיבים לכל כיוון. בעקבות כך, בינואר2018 ביצעהחברת נתיבי ישראל עבודות סימון ליליות בקטע שביןמחלף ענבה למחלף שער הגיא, בשני כיווני הנסיעה. במסגרת העבודות סומנו שלושה נתיבים בכביש לכל כיוון, אך לא בוצעה הרחבה של מסעה הכביש בפועל. הנתיבים החדשים שסומנו נעשו צרים יותר מכפי שנתיבי הכביש היו לפני עבודות הסימון, והנתיב השמאלי בכל כיוון סומן בעיקר על חשבון רובו המוחלט של השול המרכזי של הכביש. בעקבות כך, בוטל הסימון של הקטע בין מחלף ענבה למחלף שער הגיא כדרך מהירה (על ידי התמרור המיועד לכך), ומהירות הנסיעה המרבית המותרת בקטע זה הופחתה מ-110 קמ"ש ל-90 קמ"ש.
ביולי 2021 נסגר חלק מהנתיב המהיר בכביש[26] לטובת עבודות באזור כפר חב"ד להקמתמחלף נתב"ג מערב, המיועד לקצר את הגישה לנמל התעופה למגיעים מכיוון מערב.
באמצע 2019 החלו עבודות להוספת מסילת רכבת רביעית במסילת איילון[27]. הפרויקט כלל גם עבודות במקטע מחלף קיבוץ גלויות עד מחלף גנות. העבודות מצפון לכביש כללו העתקת תשתיות, פינויתחנת משנה במחלף גנות והכנת רצועה להסטת הכביש צפונה. ב-2021 הוצרו נתיבי הכביש לכיוון מערב במקטע זה, כהכנה לסלילת תוואי הכביש החדש מצפון ופינוי גשר הפלדה ביןאזור לפארק אריאל שרון. הסטת הכביש והנתיב המהיר צפונה יאפשרו הוספת שתי מסילות רכבת בתוואי הכביש הקיים[28].
באוגוסט 2022 הוחלט להפוך את הנתיב השמאלי במקטע בין מחלף דניאל למחלף הראל לנתיב תחבורה ציבורית ושיתופית עבור רכבים בעלי 3 נוסעים לפחות[29]. בהמלצת משטרת ישראל הוחלט להעביר את הנתיב זה לצידו הימני של הכביש. העבודות לסימון החלו בנובמבר 2022[30]. לאחר השלמת הסימון על ידי חברת נתיבי ישראל, הנתיב הופעל במתכונת החדשה בתחילת דצמבר 2022, רק בימי ראשון-חמישי בשעות העומס בבוקר, בין 06:30 ל-09:30, ובימי שישי בין השעות 12:00 עד 17:00 בצהריים או עד כניסת השבת. בשאר השעות הנתיב פתוח לנסיעה לכל משתמשות ומשתמשי הדרך[31].
אורן דורי,סוף ל"סיבוב המוות": גשר מוצא החדש ייפתח הלילה לתנועה, באתרTheMarker, 30 במאי 2016
.svg)
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)