ברכת ישתבח |
|---|
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ. |
| ברכת ישתבח (נוסח אשכנז). |
ברכתישתבח (יש אומרים כי נקראת גםברכת השיר[1]) היא הברכה החותמת אתפסוקי דזמרא הנאמרים כחלק מתפילת שחרית. שמה של הברכה, "ישתבח", ניתן לה על שם המילהבה היא מתחילה.
ברכה זו אינה מוזכרת בחז"ל, ומוזכרת לראשונה בגאונים וככל הנראה היא מתקנות הגאונים. אמנם באחרונים קיימות מספר שיטות מי תיקן ברכה זו, וחלקם טענו שברכה זו קדומה יותר, ביסוס לטענתם נמצא בראשונים המביאיםתלמוד ירושלמי האומר ש"כל המספר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר עליה מעורכי המלחמה" (ספר האשכול וספר המנהיג[2]), אמנם בירושלמי שלפנינו אמרה זו איננה קיימת.[3]
ניתן לחלק דעות אלו לשלוש חטיבות עיקריות:
בנוסח עדות המזרח מוסיפים בשבת ויום טוב לפני אמירת ישתבח את המילה "ובכן" וכן בנוסח ספרד כשיטת השערי תשובה, כדי להפסיק ביןנשמת כל חי לישתבח.[9]
בשולחן ערוך כתוב שאומרים "מלך מהולל בתשבחות" כמו בברכת ברוך שאמר. אמנם במשנה ברורה הביא שהנוסח "מלך גדול בתשבחות", כך גם הנוסח בסידוררב עמרם גאון, ברש"י[10] ובתוספות.[11] וכך אומרים בנוסח אשכנז. בנוסחים האחרים צרפו את שניהם ל"מלך גדול ומהולל בתשבחות".
יש שטענו לומר "חי העולמים" בצירי ויש שאמרו בפתח, וגם לדעה השנייה אומרים "העולמים" עם ה', על שני עולמות הזה והבא.
בסיום הברכה נוהגים הספרדים להוסיףאמן ומוזכרת דעה זו בגמרא "כל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח" וביארו כמה ראשונים בדברי הגמרא שהכוונה היא אחר סוף סדרת ברכות כגון ברכותיהם של פסוקי דזמרא.[12] וכתבו התוספות שלאנהגו לענות אמן אחר עצמו אלא בברכת בונה ירושלים שבברכת המזון, וזהו מנהג המתפללים בנוסח אשכנז.
בספרות הגאונים[13] נזכר שיש בברכה זו שמונה עשרה לשונות שבח, כנגדשמונה עשרה ברכות התפילה. ישנם אחרונים שמנו בברכה זה יש שלושה עשר לשונות שבח (ולא מנו את "ברכות והודאות"), כנגדשלוש עשרה מידות.[14] האבודרהם מנה חמש עשרה כנגדשירי המעלות, תיבות שלברכת כהנים ולשונות הקדיש.[15]
ברכת ישתבח אינה פותחת בברוך כיוון שסמוכה לחברתה (ברוך שאמר), ששניהם נתקנו על פסוקי דזמרא (למעט לשיטת הסדר היום[16] שישתבח נתקן רק עלשירת הים, שבכוחו בקע ים), ולכן פסוקי דזמרא אינם נחשבים הפסק כמו ברכה אחרונה שלקריאת שמע והלל שאינה מתחלת בברוך מטעם זה.[17] אמנם ברכת ישתבח אינה כפופה לברכת ברוך שאמר, ואף אם לא אמר ברוך שאמר יכול לומר ישתבח.[18] וגם כשאמר אותה לבד אינו פותח בה בברוך כיוון שלא נתקנה כך.[19]
לנוסחת המוסתערבים ולנוסח הבלדי מזכירים בה גם "מלכות".
בעת אמירת ישתבח נוהגים האשכנזים לעמוד, על פי פסק הרמ"א,[20] מפני מעלת ישתבח,[21] מפני שהיא סיום של ברכת ברוך שאמר,[22] או כדי שלא יצטרך להפסיק בין ישתבח לקדיש בשביל לעמוד.[23] אולם לפי השולחן ערוך וכן נוהגיםיהדות המזרח רק השליח ציבור מחויב לעמוד בישתבח.[24] בשערי תשובה הביא שיש שנהגו דווקא לשבת בישתבח, על פי הקבלה.
יש הטוענים על פי הקבלה,[25] שצריך לומר את כל שבחי ישתבח בנשימה אחת. אולם ביסוד ושורש העבודה טוען בדעתספר הזוהר שאין צורך ואף אסור לומר בנשימה אחת כיוון שאת פסוקי דזמרא צריך להגיד בנחת, רק לא להפסיק.[26]
ברכת ישתבח, באתרויקיטקסטהבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בופסיקה הלכתית.