מצבת מרנפתח (המאה ה־13 לפני הספירה). רובהארכאולוגים המקראיים מתרגמים קבוצה של הירוגליפים כ"ישראל", המקרה הראשון של תיעוד השם.
השם "ישראל" מופיע בתנ"ך יותר מאלפיים פעמים. הוא נזכר לראשונה בספר בראשית כשמו החדש שליעקב אבינו, שניתן לו על ידימלאךאלוהים שנאבק עמו לפניפגישתו עם עשו. יעקב גבר על המלאך ודרש את ברכתו, וזה הודיע לו כי מעתה ייקרא בשם ישראל”כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל”.[17] בהמשך שימש השם את צאצאיו של יעקב, אשר הפכו לשבטי ישראל.
במגילת העצמאות נאמר: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל". שמה של המדינה נקבע סמוך להקמתה על־פי הצעתו שלדוד בן-גוריון.[18] השם נועד לייצג את אופייה היהודי של המדינה מבלי לפגוע בזהותם של אזרחיםלא־יהודים ומבלי להתחייב לאידאולוגיה או למציאות פוליטית מסוימת. הצעות אחרות לשמה של המדינה שתוקם היו "ציון", "עבר", "צבר", "יהודה" ועוד.[19][20]
ביןדגלי המדינה שעמדו על הפרק בהקמת המדינה בלטו דגל התנועה הציונית והדגל שתיארבנימין זאב הרצל בספרו "מדינת היהודים".[24] לגבי דגל התנועה הציונית עלה חשש כי בחירתו תיצור בעיה עבור יהודים ציונים אזרחי מדינות אחרות, אולם לבסוף הוחלט לאמצו מכיוון שהיה פופולרי מאוד ביישוב העברי בארץ ובקרביהודים בעולם, וכיוון שראשי הסניפים הגדולים של התנועה הציונית בחוץ־לארץ עודדו זאת.
לצורך עיצובסמל המדינה התפרסם מכרז שבו הומלץ השימוש בסמלמנורת שבעת הקנים. העיצוב הנבחר היה הצעתם שלהאחים שמיר, בשינויים קלים. במוקד הסמל מנורת שבעת הקנים כפי שהיא מופיעה בתבליט שעלשער טיטוס ברומא, משני עבריה ענפיזית, ותחתיה המילה "ישראל" בעברית. תיאור הדומה למראה זה מופיע בספר זכריה (פרק ד'), אולם לא ברור אם הדמיון מקרי או שהאחים שמיר אכן השתמשו בספר זכריה כהשראה לעיצוב הסמל.
מדינת ישראל מכירה במעמד עדות של לא-יהודים, ובהתאם לכך ביום המנוחה השבועי ובימי החגים של אותן עדות, כגוןצום הרמדאן של המוסלמים וחג המולד של הנוצרים. בכך מתאפשר להם לשמור על ייחודם התרבותי.
מהמאה ה־4 לספירה ועד המאה ה־20 החליפה ארץ ישראל, שהייתה ידועה בלעז כפלשׂתינה, ידיים רבות בין כובשים מלאומים ודתות שונות. יישוב יהודי משמעותי שמרכזו בגליל התקיים עד המאה ה־9 ואף מאוחר יותר, ובמשך כאלף שנים היו בארץקהילות יהודיות קטנות מאוד. הקהילות היהודיות בגולה סבלו מיחס עוין כמעט בכל מקום שבו התיישבו. במקומות רבים בעולם נאסרה התיישבות יהודית בערים, ואירועים אלימים כלפי האוכלוסייה היהודית אירעו לעיתים תכופות.עלייה יהודית מןהתפוצות לארץ ישראל, בתקופות שבהן הדבר התאפשר, הגדילה את מספר היהודים שחיו בארץ מסוףימי הביניים ואילך. העליות הגדולות ביותר החלו במאה ה־19, ערב הקמתהתנועה הציונית.
ב־14 במאי 1948 (יום שישי, ה' באייר תש"ח, ערב סיום המנדט הבריטי 15 במאי), קראדוד בן-גוריון אתמגילת העצמאות והכריז על הקמתה של מדינת ישראל. אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות:צבאותמצרים,סוריה,עבר הירדן,לבנון ועיראק הצטרפו ללחימה. בתחילת יוני הכריז האו"ם עלהפסקת אש ("ההפוגה הראשונה") למשך חודש ימים. בסוף מאי הוקםצבא ההגנה לישראל, ולאחר ההפוגה הייתה ידו על העליונה והוא עבר להתקפה. לאחר חודשים ארוכים שללחימה הוכרזה ב־1949הפסקת האש. ב־11 במאי 1949הצטרפה ישראל לאומות המאוחדות. בסיום המלחמה נקבעו קווי שביתת הנשק –הקו הירוק (שלא הוגדר מעולם כגבולה הרשמי של המדינה). הקו הירוק שימש כגבולדה פקטו של מדינת ישראל עד יוני 1967. רוב מדינות העולם והארגונים הבין-לאומיים מתייחסים כיום לקו הירוק כגבול הריבונות של ישראל. עלהתושבים הערביים שנשארו בתוך תחומי המדינה או שהיו בשטחים והועברו אליה בעקבות הסכמי שביתת הנשק הוטלממשל צבאי, שבוטל רק ב־1966.
ראשהממשלה בן-גוריון ביקש לבסס את הממלכתיות כעקרון מנחה בהנהגת המדינה. בשנה הראשונה להקמתה, הוא פירק את הפלמ"ח ופעל כנגד המחתרות היהודיותאצ"ל ולח"י, בפעולות שהעיקרית והידועה שבהן הייתההטבעת אוניית הנשק אלטלנה. פעולות נגד ארגוני מחתרת נעשו גם לאחררצח הדיפלומט השוודיפולקה ברנדוט, שבעקבותיו הוציאה הממשלה הזמנית תקנות חמורות למניעתטרור. לח"י וארגון בשם "חזית המולדת", שנטל אחריות לרצח, הוכרזו כארגוני טרור.
שנות ה-50 היו העשור הראשון לעצמאותה של מדינת ישראל, תקופה שהתאפיינה באתגרים גדולים לצד תהליכי צמיחה מואצים. המדינה הצעירה עמדה בפני גלי עלייה המוניים, בעיקר מאירופה,צפון אפריקה והמזרח התיכון, שכללו כ-700,000 עולים. הקליטה ההמונית חייבה פתרונות דיור מיידיים, והממשלה הקימה מחנות עולים ויישובים ארעיים שכּוּנוּמעברות. על מנת להתמודד עם מצב כלכלי קשה ומחסור חמור במזון ומוצרי צריכה, הנהיגה הממשלהמדיניות צנע בין השנים 1949 ל-1959. במסגרת המדיניות, הוטלה הקצבת מזון באמצעות תלושים ופיקוח מחירים הדוק. מטרת הצנע הייתה למנוע אינפלציה קיצונית, להבטיח חלוקה שוויונית של המשאבים המוגבלים ולצמצם את הגירעון התקציבי.
שנות ה-60 בישראל היו עשור של פריחה אמנותית ותרבותית. בתחום המוזיקה, פעלו להקות צבאיות כמוהתרנגולים ושלישיית גשר הירקון, ששיריהן הפכו לקלאסיקות. גם עולםהקולנוע הישראלי החל להתפתח עם יצירת סרטים כמוסאלח שבתי (1964), שביטאו את המתיחות העדתית שהחלה להתפתח בחברה. שלישייתהגשש החיוור הייתה אחד מכוחות המפתח בעיצוב התרבות וההומור הישראליים בשנות ה-60. הם הוקמו בשנת 1963 על ידי האמרגן אברהם דשא (פשנל), וכללו את גברי בנאי, שייקה לוי וישראל פוליאקוב.
ב־1960 לכדהמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים אתפושע המלחמה הנאציאדולף אייכמן, והוא הובא למשפט בישראל. במהלךמשפטו נחשפו בציבוריות הישראלית פרטים רבים וקשים עלהשואה, והחברה החלה לגלות יותר עניין בנושא זה. אייכמן נמצא אשם ונידון למוות. הואהוצא להורג ב־1962. ב-1961 ישראל שיגרה בהצלחה רקטה מתוצרת עצמית,שביט 2, שהיוותה צעד משמעותי בפיתוח היכולות הטכנולוגיות והביטחוניות שלה. ב-1964המוביל הארצי מתחיל לפעול ומזרים מים מהכנרת לנגב, ומאפשר את פיתוח החקלאות באזור.
במהלך חודש מאי 1967 התחדשהמתח בין ישראל לשכנותיה. בעקבות איומים של מצרים, סוריה וירדן, גירוש כוחות האו"ם מרצועת עזה וסגירתמצרי טיראן לשיט ישראלי, שהיוותהעילת מלחמה, פתחה ישראל ב־5 ביוני במתקפת מנע נגד צבאות מדינות ערב, שהתפתחה למלחמת ששת הימים. המלחמה הסתיימה בניצחון לישראל, שהביסה שלושה צבאות ערביים גדולים, וכבשה אתחצי האי סיני, אתרמת הגולן, את רצועת עזה, אתיהודה ושומרון ואתמזרח ירושלים. קו הפסקת האש החדש ברמת הגולן כונה "הקו הסגול". בעקבות המלחמה הפך "הקו הירוק" לגבול מנהלי בין שטחים הנתונים למרות ישראל.החוק הישראלי הוחל עלהשטחים שבתוך הקו הירוק, וכן על החלק המזרחי של ירושלים (שאוחד עםהחלק המערבי) ועל רמת הגולן (מאז 1981). רוב השטחים שמחוץ ל"קו הירוק" הוכפפו לממשל מיוחד.
ביום הכיפורים תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה, שהתפתחה למלחמת יום הכיפורים, במטרה להשיב לעצמן את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים או לפחות חלק מהם. למרות ההפתעה והמכה שספג צה"ל בתחילת המלחמה, הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, וב־24 באוקטובר 1973, עם הכרזת האו"ם על הפסקת האש, הייתהדמשק בטווח הארטילריה הישראלית. מלחמה זו נחשבת לאירוע קשה בתולדות המדינה, עקב המספר הגבוה של ההרוגים במערכה ובעקבותיה מונתהועדת אגרנט. למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות; סללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים.
ב־7 ביוני 1981, במבצע אופרה, תקפה ישראל והשמידהכור גרעיניעיראקי בשלבי בנייה, ובכך מנעה מסדאם חוסיין להשיגנשק גרעיני. ב־1982 פלשה ישראל ללבנון במבצע שלום הגליל, שייקרא מאוחר יותרמלחמת לבנון הראשונה, במטרה לסייע לנוצרים במלחמת האזרחים. מטרתה המוצהרת של ההתקפה הייתה הגנה על יישובי צפון הארץ מהתקפות ארגונים פלסטינים שהתרכזו בדרום לבנון, באזור שכונה בישראל "פתחלנד" אך למעשה המלחמה נועדה לבצע שינוי במבנה המשטר בלבנון. במסגרת המטרה הרשמית היה צה"ל אמור לכבוש רצועה ברוחב 40 ק"מ, אך הגיע בסופו של דבר עד לצפון לבנון וכבש אתביירות. צה"לגירש את אנשי אש"ף מלבנון, ומרכז הארגון עבר לתוניס. המלחמה גבתה מצה"ל מחיר דמים גבוה, וב־1986 נסוג הצבא מרוב שטחי לבנון, והקיםרצועת חיץ בדרום לבנון במטרה להגן על יישובי הצפון. ב־1983 התפטר ראשהממשלהמנחם בגין מראשות הממשלה, כשהצהיר בישיבת הממשלה "איני יכול עוד", והוחלף ביצחק שמיר.
שנות ה־80 של המאה ה־20 התאפיינו בתיקו פוליטי בין גוש מפלגות הימין בהנהגת מנחם בגין ויצחק שמיר לגוש מפלגות השמאל בהנהגתשמעון פרס.מלחמת לבנון הראשונה, האינפלציה התלת־ספרתית והתיקו הפוליטי חייבו ב־1984 הקמתממשלת אחדות לאומית שכללהרוטציה בראשות הממשלה. בבחירות 1988 ניצח הליכוד אתהמערך בהפרש של רבבות קולות. שמיר, יושב ראש הליכוד, הקיםממשלת אחדות לאומית בלי רוטציה. ב־15 במרץ 1990 הפילוש"ס והמערך את ממשלת האחדות, בניסיון להקים ממשלת שמאל–דתיים, במהלך שנודע לימים בשם "התרגיל המסריח". הניסיון כשל, ושמיר הרכיבממשלת ימין–דתיים צרה.
במלחמת המפרץ (ינואר–פברואר 1991)הותקפה ישראל בטיליסקאדעיראקיים, במהלך שנועד לגרור אותה למלחמה ולערער בכך את הקואליציה ביןארצות הברית ובעלות בריתה הערביות נגד עיראק.ממשלת ישראל בראשות ראש הממשלהיצחק שמיר נמנעה מתגובה, לבקשת ארצות הברית. בסוף 1991 נערכהועידת מדריד, שסללה את הדרך בהמשך למשא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים.
ב־2019 נערכו שתי מערכות בחירות (באפריל ובספטמבר) שלא הובילו להקמת ממשלה, והן פתחו את המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022), שבמסגרתו התקיימו חמישה סבבי בחירות בתוך פחות מארבע שנים. בעקבות פרישת "ישראל ביתנו" הכנסת ה־20 התפזרה והוקדמו הבחירות מה שפתחמשבר פוליטי בישראל. בכנסת ה־21 לא הושג רוב, והכנסת התפזרה שוב, מה שהוביל לשתי מערכות בחירות נוספות (לכנסות ה־22 וה־23) ללא הכרעה. במאי 2020, על רקע פרוץמגפת הקורונה, הוקמה ממשלת ישראל ה־35 בראשות נתניהו ובני גנץ, ובדצמבר החל מבצע החיסונים "לתת כתף". ב־2020 נחתמוהסכמי אברהם: עםאיחוד האמירויות ובחריין (ספטמבר), עםסודאן (אוקטובר) ועםמרוקו (דצמבר). במרץ 2021 נערכו בחירות לכנסת ה־24. באפריל התרחשאסון הר מירון, ובמאי פרץ מבצע "שומר החומות" לצדמהומות אלימות בתוך ישראל. ביוני הוקמהממשלת ישראל ה־36 ברוטציה ביןנפתלי בנט ליאיר לפיד. היא התמודדה עם הקורונה, גל טרור במרץ 2022, ומבצע "שובר גלים". ב־30 ביוני 2022 התפזרה הכנסת.
ב־7 באוקטובר 2023, בבוקרשמחת תורה, פתחו ארגוני טרור מעזה בטבח שבעה באוקטובר: כ־6,000 מחבלים חדרו ליישובים ולעמדות צבאיות בחסות ירי של כ־4,300 רקטות, ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו 1,163 בני אדם (מתוכם 779 אזרחים), וחטפו כ־251 בני אדם לעזה. בתחילה נלחמו נגדם אזרחים, כיתות כוננות וכוחות ביטחון מועטים. ישראל הגיבה בהכרזה עלמלחמת חרבות ברזל, גייסה מעל 360,000 חיילי מילואים, ופתחה במתקפות נרחבות מהאוויר, מהים ובתמרון קרקעי. המלחמה התרחבה לזירות נוספות: לחימה מול חזבאללה בגבול הצפון, תקיפות ישירות מצד איראן, ירי חות'י מתימן ופעילות טרור ביהודה ושומרון. צה"ל ביצע סיכולים ממוקדים בבכירי טרור.
בספטמבר 2024 פתח צה"ל במבצע חיצי הצפון נגדחזבאללה, שכלל תקיפות בביירות וחיסול בכירים ובהםחסן נסראללה, והידרדר לתמרון קרקעי בדרום לבנון. ב־26 בנובמבר נחתם הסכם הפסקת אש בלחץ אמריקאי. ביוני 2025 נערךמבצע עם כלביא – עימות ישיר בין ישראל לאיראן, שנפתח במתקפת פתע ישראלית על מתקני גרעין ואתרי טילים, וחיסול בכירי מערכת הביטחון האיראנית. ארצות הברית הצטרפה למבצע ותקפה מתקני גרעין באיראן. בסך הכול נהרגו במלחמת חרבות ברזל 1,963 ישראלים (910 חיילי צה"ל, מתוכם 464 במהלך התמרון הקרקעי בעזה). מנגד, בקרב מדינות ערב ואיראן נהרגו כ־72,393 לוחמים ובכירים, כולל כ־23,000 מחבלים בעזה, 3,823 מחבלי חזבאללה ו־1,096 בכירים במשמרות המהפכה. המלחמה הובילה לשיח עולמי נרחב, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.
התפלגות אוכלוסיית ישראל לפי דת בשנים 1949–2015: יהודיםמוסלמיםנוצריםדרוזיםאחרים. עד 1995, נתונים על נוצרים כללו גם את נתוני אחרים.
על פי נתוניהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה ישראל נכון לסוף 2024, 10 מיליון תושבים.[30] מספר זה כולל אתתושבי הקבע במדינה (התושבים הערבים במזרח ירושלים, תושבי רמת הגולן וכן הישראלים הגרים ביהודה ושומרון), ולאו דווקא את האזרחים. ישראל, בשיתוף עםהרשות הפלסטינית, אחראית גם לתושבים הפלסטינים של יהודה ושומרון, אולם אלה אינם נחשבים כאזרחי המדינה או כתושבי קבע בישראל, והם בעלי מעמד אזרחי רק בתחומייהודה ושומרון ורצועת עזה.
תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהגבוהות בעולם,[31] ועמדה ב־2017 על 81.27 לגברים ו־84.58 לנשים.[32]
לפי סקר שלהאקונומיסט מ־2008 ישראל ממוקמת בפסגת הטבלה העולמית במחשוב, עם 122.1 מחשבים לכל 100 תושבים.[33]אזרחישראלי מייצר בממוצע 1.5 ק"ג שלאשפה ביום.[34]
הגיוון הרב באוכלוסיית ישראל מתבטא במספר השפות המדוברות בה. בישראל מדוברות כשלושים שפות, רובן בקהילות עולים ומהגרי עבודה. השפה הראשית המשמשת הן לתקשורת רשמית והן לתקשורת יום-יומית בין תושבי ישראל היאעברית מודרנית.
עם הקמתהמנדט הבריטי בארץ ישראל בשנות ה־20 הוכרזו שלוש שפות רשמיות:אנגלית,ערבית ועברית. עם הקמת מדינת ישראל הוכנס תיקון בחוק המבטל את החובה להשתמש בשפה האנגלית ואת העדיפות המשפטית שלה. עם זאת, נשמרו זכויות השימוש בשפה בפנייה לרשויות, וכן השילוט והתוויות בישראל כוללים לרוב את השפה האנגלית. מבחינה מעשית הפכה העברית לשפה הרשמית העיקרית. הערבית משמשת שפה נוספת בחלק מהפרסומים הרשמיים וניתן להשתמש בה בנאומים בכנסת או בפניות לרשויות.
העלייה הגדולה מארצות ברית המועצות לשעבר והעלייה מאתיופיה, הביאו לשימוש נרחב גם בשפה הרוסית ובאמהרית. המדיניות החדשה (בשונה מהמדיניות שנהגה בשנותיה הראשונות של המדינה) מעמידה לרשות העולים שירותים שונים בשפת ארץ מוצאם. מצד שני נעשה מאמץ להקנות לעולים את השפה העברית, בעיקר באמצעות אולפנים מיוחדים ללימוד עברית. מערכת החינוך הישראלית הממלכתית כוללת בתי ספר המלמדים בעברית ובתי ספר המלמדים בערבית.
כ־73.5% מתושבי הקבע בישראל הם יהודים (כ־7.145 מיליון תושבים), כ־21% הם ערבים מוסלמים ונוצרים (כ־2.048 מיליון תושבים), כ־1.7% דרוזים (כ־119,700 תושבים) וכ־5.5% אחרים (כ-534,000; רבים מהם הםעולים ובני משפחותיהם, בעלי שורשים יהודיים אך אינם יהודים על פיההלכה היהודית; או תושבים ללא סיווג דת). בישראל שוהים גם כ־169 אלף עובדים זרים חוקיים. נכון ל־2009, 72% מהאוכלוסייה היהודית נולדה בארץ, 20% ילידיאירופה ואמריקה ו־10% ילידיאסיה ואפריקה.
ערב הקמת המדינה היו בישראל 716,000 יהודים, שהיוו כ־7% מן העם היהודי באותה עת. מספרם המדויק שלערבים באותה עת אינו ידוע, אולם לפי הערכות כ־700,000.[35] ערבים רבים עזבו את הארץ בעתמלחמת העצמאות והיו לפליטים במדינות ערב וכ־156,000 נשארו במדינה.[36]
מגילת העצמאות של ישראל וחוקי היסוד שלה קובעים מדיניות של שוויון זכויות מלא בלא הבדלי דת, גזע ומין. אף־על־פי־כן, המוצא האתני הוא בעל משמעות רבה בישראל. כל ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם היו ממוצא מזרח־אירופי. שילובם של יהודיםמזרחים בתפקידים בכירים, כגון שרים בכירים ובעלי עמדות בכירות בצבא, החל בסוף שנות ה־70 של המאה ה־20. המשכורות הממוצעות של יהודים גבוהות משל משכורות הערבים. המשכורת הממוצעת לגברים גבוהה מהמשכורת הממוצעת לנשים.[37]
אוכלוסיית ישראל מונה מעל 10 מיליון נפש. כ-7.7 מיליון הם יהודים ו"אחרים" (78.6%), 2.104 מיליון ערבים (21.4%) וכ־260 אלף זרים. רובם המכריע המוגדרים כ"אחרים" הם עולים ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים, למשל כאלה שאמם איננה יהודייה או שנשואים ליהודי. מאז קום המדינה עלו כ-3.5 מיליון עולים. אוכלוסיית המדינה בקרב בני 20 ומעלה מתפלגת כך: 42.7% הגדירו עצמם חילונים או לא דתיים, 21.5% מסורתיים, 12% דתיים ו־11.4% חרדים. שיעורהערבים הנוצרים בקרב הערבים בישראל הוא כ־9% ומהווה כ־2% מכלל האוכלוסייה. נוסף על כך ישנםדרוזים (כ־120 אלף איש, או 1.7%) וצ'רקסים, שגם הם נספרים כערבים.[38]
חברי כנסת מצביעים בעד מועמד לתפקיד יו"ר הכנסת, בפתיחת מושבהכנסת התשיעית
מדינת ישראל היארפובליקהאוניטרית ודמוקרטיה פרלמנטרית. בהיותה רפובליקה, השלטון במדינה אינו עובר בדרך ירושה, ולאזרחים חלק פעיל ומשפיע בהליכי השלטון ובקביעת ההנהגה. כמדינה אוניטרית, היא מנוהלת על-ידי ממשל מרכזי וריכוזי המחזיק במרב הסמכויות השלטוניות (בניגוד למדינה פדרלית שבה מבוזרות סמכויות השלטון בין הממשל המרכזי לבין ממשלים מקומיים). ישראל היאדמוקרטיה, מדינה שבה האזרחים הם הריבון, והם בוחרים את ההנהגה בבחירות חופשיות, ומובטחות בהזכויות אדם ואזרח. המשטר בישראל הואדמוקרטיה פרלמנטרית, שיטה דמוקרטית שבההרשות המחוקקת היא הרשות הבכירה, בהיותה הרשות היחידה שנבחרת באופן ישיר על-ידי האזרחים. ישראל שאלה את השיטה הזו מן השליטה הקודמת על הארץ,בריטניה, שבה נולדה השיטה (ולכן היא קרויה גם "שיטתוסטמינסטר").
מדינת ישראל היא מהמדינות הבודדות בעולם אשר אין בהחוקה. על אף שבהכרזה על הקמתה התחייבה ההנהגה לכונןחוקה בתוך חודשים אחדים, נתקלה מלאכה זו בקשיים פוליטיים, והוחלט על יצירת מערכת שלחוקי יסוד שיאוגדו ביום מן הימים לכדי חוקה אחודה. נכון להיום קיימים 13 חוקי יסוד בישראל, אך הם לא מאוגדים לכדי חוקה. יש המציעים לחוקק חוקי יסוד נוספים לקראת גיבושה של החוקה –חוק יסוד: החקיקה,חוק יסוד: השוויון וכדומה.המדינה מוגדרת כ"דמוקרטיה פגומה" על-פימדד הדמוקרטיה. נכון לשנת 2024 היא קיבלה ציון 7.80 ונמצאת במקום ה-31 בעולם.
בראש המדינה עומד הנשיא, אשר בדומה לנשיאים במשטרים פרלמנטריים אחרים – אינו מחזיק בסמכויות ביצועיות רבות, ותפקידו ייצוגי בעיקרו. ואולם, לנשיא תפקיד משמעותי בהליך כינון הממשלה: בהתאם להמלצותיהן של סיעות הכנסת, הוא מטיל את המשימה להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת. בנוסף, לנשיא סמכות לפזר את הכנסת לפי בקשת ראש הממשלה, ולחנון עבריינים לפי המלצת משרד המשפטים. הנשיא מסמיך את הנציגים הדיפלומטיים של המדינה בחוץ לארץ, מקבלכתבי האמנה מאת נציגים זרים, וחותם על כל חוק שחוקקה הכנסת ובכך מכניס אותו לתוקף.
הנשיא נבחר על-ידי הכנסת בהצבעה חשאית לתקופת כהונה בת שבע שנים, שלאחריה אין הוא יכול להיבחר מחדש.
הרשות המחוקקת בישראל היאהכנסת, שהיא בית המחוקקים ובית הנבחרים במדינה. היא מורכבת מבית אחד בן מאה ועשרים חברים. הכנסת נבחרת בבחירות ארציות ויחסיות – כל אזרח שהוא תושב קבע ובן 18 ומעלה רשאי להצביע, והבחירה היא בין רשימות מועמדים המוגשות על-ידימפלגות הרשומות כחוק. לכל רשימה שעברה אתאחוז החסימה (נכון להיום – 3.25%, כ-4 מושבים), מוקצים מושבים בכנסת לפי יחס הקולות שקיבלה מתוך כלל הקולות, והם מאוישים על-ידי המועמדים בהתאם לסדר שבו דורגו ברשימה. לדוגמה פשוטה: רשימה שזכתה ב-10% מהקולות תקבל 12 מושבים בכנסת, שיאוישו על-ידי 12 המועמדים הראשונים בה. המועמדים שנבחרו מטעם רשימה מסוימת ונהיו לחברי הכנסת מאוגדים יחדיו במסגרת הנקראתסיעה.
הכנסת מוגדרת כריבון במדינה, בהיותה הרשות היחידה הנבחרת באופן ישיר על-ידי האזרחים ומהווה תחליף לאספת עם (דמוקרטיה ייצוגית) וככזו המשקפת את יחסי הכוחות העדכניים ביותר בין הפלגים הפוליטיים והמגזריים בחברה הישראלית. בתוקף בכירותה של הכנסת על הרשויות האחרות, מצויות בידיה סמכויות חשובות רבות, והעיקרית שבהן – החקיקה. חוקים מחוקקים בכנסת בהליך הכולל שלוש קריאות במליאה וביניהן דיונים בוועדה מוועדות הכנסת (לפי תחום העניין הנוגע בהצעת החוק). הצעת חוק יכולה שתוגש על-ידי חבר הכנסת או קבוצה של כמה חברי הכנסת (ואזי עליה לעבור קריאה טרומית במליאה טרם הקריאה הראשונה), על ידי הממשלה או על-ידי ועדה מוועדות הכנסת.
מלבד תפקידה כמחוקקת, מצויות בידיה של הכנסת סמכויות משמעותיות נוספות: הבעת אמון בממשלה מוצעת,הבעת אי-אמון בממשלה מכהנת (ובכך – הפלתה), פיקוח על הממשלה ועל פעילותה, קבלתתקציב המדינה, בחירתנשיא המדינה ומבקר המדינה. חברים אחדים בכנסת מכהנים גם בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת דיינים.
הכנסת נבחרת לתקופה של ארבע שנים, אך היא רשאית לפזר את עצמה טרם סיום כהונתה באמצעות חוק שמתקבל ברוב מוחלט של חבריה, ובנסיבות מיוחדות היא רשאית לדחות את הבחירות ולהאריך את כהונתה.
הרשות המבצעת בישראל היאהממשלה, המורכבת מראש הממשלה ומשרים. כל אדם בישראל יכול לכהן כשר, בלי משים לחברות בכנסת. לעומת זאת, ראש הממשלה (וגם ממלא מקומו) חייב להיות חבר הכנסת. הממשלה מורכבת בהליך שבו מעורבים נשיא המדינה והכנסת.
אחריבחירות לכנסת, או אם כהונת הממשלה נפסקה לפני גמר כהונת הכנסת, פותח נשיא המדינה בסבב התייעצות עם נציגי סיעות הכנסת כדי להבין למי מחברי הכנסת הסיכויים הגבוהים ביותר להרכיב ממשלה, ובהתאם להמלצות אלו מטיל נשיא המדינה משימה זו על אחד מחברי הכנסת. מכיוון שמעולם לא זכתה אף רשימה ברוב מוחלט בכנסת, נוצר תמיד הצורך לכונן ממשלה בשותפות של כמה סיעות (במה שנקראקואליציה). למי שהוטלה עליו מלאכת הרכבת הממשלה נתונה תקופה של 28 ימים (שניתן להאריכה בשבועיים נוספים). אם עלה בידו של המועמד להרכיב ממשלה – הוא מציג אותה ואת מדיניותה בפני הכנסת, והכנסת מצביעה בהצבעה אחת על כינון הממשלה והרכבה ועל קווי היסוד של מדיניותה כפי שהציג ראש הממשלה המיועד. אם מתקבל רוב מוחלט של חברי הכנסת (מעל 60) בעד ההצעה – הממשלה מקבלת את אמון הכנסת וראש הממשלה והשרים מושבעים.
בשנות ה-90 של המאה ה-20 שונתה שיטת הבחירות והופרדה בחירת ראש הממשלה מבחירת הכנסת, אך מקץ 11 שנים הוחזר המצב לקדמותו בעקבות חוסר היציבות שנגרם כתוצאה מן ההפרדה (ראו:חוק הבחירה הישירה).
הממשלה היא האחראית להוציא לפועל את חוקי הכנסת ולנהל את ענייני היום-יום של המדינה: היא אחראית על הגנת המדינה באמצעותהצבא וגופי הביטחון, היא אחראית על שמירת הסדר והביטחון הציבורי באמצעותהמשטרה, היא מנהלת את יחסי החוץ דרך נציגיה הדיפלומטיים ברחבי העולם, היא מנהלת את המערכות האזרחיות (בריאות, חינוך, רווחה, תשתיות ועוד), היא מנהלת מערכת תביעה ציבורית כדי להביא למשפט את העוברים על החוק, היא מוציאה לפועל את חלוקת הכספים שנקבעה בתקציב המדינה והיא מנהלת את המדיניות הכלכלית. בנוסף לכך, וכחלק משיטת המשטר הפרלמנטרית, יכולה הממשלה להגיש הצעות חוק לכנסת.
הממשלה מקבלת החלטות במליאתה או באמצעות ועדות שרים. מליאת הממשלה מתכנסת בכל יום ראשון ומקבלת החלטותיה בהצבעת רוב פשוטה. אם הממשלה מאשרת הצעה מטעם אחד השרים (מה שמכונה "הצעת מחליטים") – היא הופכת להחלטת ממשלה ועל השרים כולם לבצעה. בנוסף, הממשלה רשאית להקים ועדות שרים שיקבלו החלטות ויפעלו בשמה, והבולטות בהן היאועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (המכונה "הקבינט") וועדת השרים לענייני חקיקה.
הכנסת רשאית להביע אי-אמון בממשלה, בהחלטה שמתקבלת ברוב מוחלט של חברי הכנסת. אם החלטה כזו מתקבלת – הממשלה נחשבת כמתפטרת ויש להרכיב ממשלה חדשה.
הרשות השופטת בישראל מורכבת ממערכת בתי המשפט ובתי הדין בהם מכהנים שופטים ודיינים הממונים על-ידי ועדות בחירה. שופט בישראל ממונה לכהונה עד גיל פרישה (שעומד כיום על 70).
המשפט הפלילי והאזרחי בישראל מנוהל בשלושה דרגים:
בתי משפט השלום – המכוננים ביישובים עירוניים או ביישובים מרכזיים באזורים בעלי צפיפות נמוכה ובהם נדונות תביעות פליליות קטנות ותביעות אזרחיות עד סכום מסוים.
בתי משפט מחוזיים – המכוננים אחד בכל מחוז של המדינה ובהם נדונות תביעות פליליות גדולות ותביעות אזרחיות מסכום מסוים, וכן הם משמשים כערכאת ערעור על החלטות בית משפט השלום.
השופטים בישראל ממונים על-ידי נשיא המדינה לפי בחירתהוועדה לבחירת שופטים המורכבת משני שרים, שני חברי הכנסת, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטים. הדיינים בישראל נבחרים על-ידי הוועדה לבחירת דיינים.
בניגוד לרוב מדינות המערב, השיח הפוליטי בישראל מתמקד בעיקר בתחום המדיני ולא הכלכלי. הגושים המרכזיים הם: ימין, שמאל, מרכז, חרדים וערבים. מ־1930 ועד 1977 שלטו מפלגות תנועת הפועלים, בתמיכת מפלגות דתיות, מרכז ואף ימין. בבחירות 1977 עלה "הליכוד" לשלטון, ומאז הוא המפלגה המרכזית בשלטון, למעט הפסקות קצרות.
הימין – מזוהה עם לאומיות יהודית וציונות, מתנגד לחלוקת הארץ ותומך בהתנחלויות. רובו בעד שוק חופשי, אך קיימת גם נטייה למדינת רווחה. הימין הקיצוני תומך לעיתים בטרנספר.
החרדים – מונחים על ידי רבנים, מתמקדים באינטרסים מגזריים, דוגלים בשילוב דת ומדינה ובמדינת רווחה נדיבה. משתפים פעולה עם ימין ושמאל בהתאם לצורך.
המרכז – שואף לשילוב רעיונות משני הצדדים, תומך בצמצום הנוכחות ביו"ש אך לא סומך על הפלסטינים להסדר קבע, ולכן מעדיף צעדים חד־צדדיים. כלכלית – ליברלי ושוק חופשי.
השמאל – תומך בפתרון שתי המדינות ופינוי רוב ההתנחלויות. מדגיש סוציאליזם, מדינת רווחה, זכויות עובדים והפרדת דת ומדינה. שלט עד 1977, ומאז נחלש משמעותית. ציוני ברובו אך יש בו גם זרמים אנטי־ציוניים
המפלגות הערביות – שונות זו מזו באידאולוגיה (קומוניסטית, לאומית, אסלאמית), אך מאחדות ערבים אזרחי ישראל. כולן מתנגדות לציונות ותומכות בלאומיות פלסטינית. לרוב לא משתתפות בקואליציות, למעט רע"מ שהצטרפה לממשלה ה־36.
מדיניות החוץ של ישראל מאז שנות ה־50 נשענה על קשרים עםהעולם המערבי, שהיו מקור מרכזי לסיוע בינלאומי וצבאי. בתחילה הייתהצרפת התומכת המרכזית שלה, ומאמצע שנות ה־60, במיוחד אחרי1967, הפכהארצות הברית למעצמה העיקרית התומכת בישראל, עםסיוע כלכלי וצבאי נרחב ותמיכה באו"ם, כולל שימוש בזכות הווטו במועצת הביטחון. בין ידידותיה המסורתיות של ישראל נמצאתגרמניה, שלאחר תהליך ארוך שכלל אתהסכם השילומים ב־1952 וכינון יחסים דיפלומטיים ב־1965 נמצאת ביחסים טובים עם מדינת ישראל,[42] ואף מעניקה לה סיוע צבאי.
ישראל סבלה מחרם ערבי שנמשך עד תחילת שנות ה־90, אז בעקבות הסכמי השלום צומצם החרם ושופרו יחסיה הבין-לאומיים.ברית המועצות עמדה לצדמדינות ערב לאורךהמלחמה הקרה, שתמכה בהחלטה 3379 הקובעת כי "הציונות היא גזענות". לאחרנפילתה הצהרה זו בוטלה, ויחסי ישראל עםרוסיה השתפרו. לישראל היו קשרים עםמדינות עולם שלישימתפתחות ובאפריקה, אך חלקם נפסקו עקב לחץ ערבי וטענות לכיבוש אדמות פלסטיניות. לשם מציאת מדינות ידידות, ישראל קיימה קשרים גם עם מדינות מבודדות כמודרום אפריקה וטאיוואן. לאחרהסכמי שלום עם מצרים וירדן ויישוםתוכנית ההתנתקות, שופרו יחסים עם חלק ממדינות ערב ועםטורקיה (אם כי היחסים עם טורקיה התקררו ב־2010 לאחרמשט המרמרה). עד 1979 היו לאיראן יחסים טובים עם ישראל, אך לאחרהמהפכה האיסלאמית הם הפכו לעוינים. פעולות צבאיות בעקבותהאינתיפאדה השנייה והלחימה בעזה פגעו בתדמית ישראל והגבירהאנטישמיות במדינות מערביות רבות, במיוחד באירופה. מספר חברות אףהחרימו את ישראל, אך הייצוא לא נפגע. באופן מסורתי, קיימת תפיסה בציבור בישראל ש"כל העולם נגדנו", כאשר חלק מהביקורת מופנה באופןאנטי-ציוני אך מלווה באספקטים אנטישמיים.
בשלושה העשורים הראשונים לקיומה, הייתה ישראל מוקפת מכל עבריה במדינות עוינות שלא הכירו בה וניהלו נגדה מלחמות. מצב זה החל להשתנות בהדרגה ב־1977, עם ביקורו שלנשיא מצרים בישראל. נכון ל־2022, יש לישראל חוזי שלום ויחסים דיפלומטיים עם שתיים משכנותיה,מצרים וירדן, ועם חלק ממדינות המפרץ, והכרה דה־פקטו מצד יתר שכנותיה. בין ישראל לסוריה ולבנון שוררים יחסי איבה ומתיחות ביטחונית. מתחילתמלחמת האזרחים בסוריה ב־2011התנגשויות צבאיות קורות מפעם לפעם בגבול ישראל–סוריה, וכן תקריות מעטות בגבול עם לבנון.
האסטרטגיה הביטחונית הרשמית של ישראל היא "קונספציה הגנתית־היגבית". ישראל ממתינה שתהיה מצד האויב תקיפה או פעילות מאיימת ורק אז פועלת בתגובה. לעיתים כמו בתקיפת הכור העיראקי, היא יוזמתמכת מנע צבאית, כדי למנוע התפתחות איום חריף יותר. ישראל נחשבת לגורם צבאי חזק באזורהמזרח התיכון ויש התולים בעוצמה צבאית זו את נכונותן שלארצות ערב השכנות להכיר בה ולהיכנס למשא ומתן מדיני איתה מאז סוף שנות ה־70 של המאה ה־20.
הביטחון הוא הנושא המרכזי בפוליטיקה הישראלית, ונחשב למהותי יותר מנושאי חברה וכלכלה. ישראל היא אחת המדינות הדמוקרטיות היחידות בעולם שבה רוב המנהיגים הפוליטיים וראשי הממשלה הם אנשי צבא בכירים לשעבר או בעלי קשר חזק לביטחון.[דרוש מקור]
צבא הגנה לישראל (צה"ל) – הצבא של ישראל, מורכב מחיילים סדירים, אנשי קבע ומילואים. השירות בו חובה לרוב האוכלוסייה. אחראי על הגנת ישראל מפני איומים חיצוניים וטרור.
הרשות הלאומית להגנת הסייבר – גוף המתאם אתהגנת הסייבר ואבטחת המידע של ישראל. לגופים שונים במערכת הביטחון – בהם צה"ל, משטרת ישראל, השב"כ והמוסד – יש יחידות סייבר, וישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום זה.
ישראל הסתמכה ועדיין מסתמכת על צבא גדול יחסית לגודל אוכלוסייתה, זאת בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. עד תחילת שנות ה־80 של המאה ה־20 היו חיילי המילואים כוח מרכזי בעיקר בשעות חירום. צה"ל מסתמך בעיקר על הכוחות הסדירים שכוללים חיילים בשירות חובה וחיילים בשירות קבע. צה"ל מתאפיין ברמת תחכום טכנולוגי גבוהה, ובציוד מתקדם, שחלקו מיוצר בישראל, אולם רובו נקנה מארצות הברית, באמצעות כספי הסיוע הביטחוני. הברית הבין-לאומית המרכזית שעליה מסתמכת ישראל היא הברית עם ארצות הברית. במסגרת זו ישראל נאלצת (באופן לא־רשמי) לקבל את הסכמתה של ארצות הברית למכירת פיתוחי נשק ישראלים למדינות שנמצאות בהתנגשות אינטרסים עם ארצות הברית, למשלהרפובליקה העממית של סין. אף על פי כן, ישראל היא אחת מיצואניות הנשק הגדולות בעולם, בעיקר למדינות מתפתחות.[43]
חלק ניכר מתקציב המדינה מופנה לצורכי הביטחון (לצה"ל כ־12% ב־2017).חוק גיוס חובה, שנחקק ב־1949, קובע שכלתושב קבע בישראל, גבר או אישה, חייב לשרת בצה"ל מגיל 18 לתקופה של שלוש שנים לגברים ושנתיים לנשים (תקופות השירות משתנות מפעם לפעם לפי הצורך). עם זאת פטור גורף ניתן לכל התושבים שמוגדרים "בני הלאום הערבי" (כלומר לכלערביי ישראל, למעט הדרוזים), וכן ניתן פטור פרטני לתלמידיישיבות, בעיקר חרדיות, לנשים דרוזיות ולנשים אשר מצהירות שאמונתן הדתית מונעת מהן לשרת בצבא. מספר העילות הרפואיות או הסוציואקונומיות לפטור משירות צבאי עלה עם השנים ועם הגידול באוכלוסייה.
בהתבסס על נתוני צה"ל, 30% מקרקעות המדינה מיועדים לשטחי אימונים וניסויים; ב־11% מקרקע המדינה יש מגבלות בנייה מטעמי ביטחון; על 4% קרקע נוספים מוקמים מתקנים של צה"ל; ועל עוד 1% מהאדמות יש מתקנים של מערכת הביטחון. על־פי המחקר "ההשלכות הכלכליות של האחזקה והשימוש בקרקע על ידי מערכת הביטחון", נתונים אלה אינם משקפים את ההיקף האמיתי של שיעור שימושי הקרקע לצורכי ביטחון, שכן גם בשטחים נוספים נמצאה זיקה ושימוש ביטחוני עקיף.[44]
חוק לימוד חובה הוא אחד החוקים הראשונים שנחקקו בכנסת הראשונה ב־1949. החוק קובע שכלילד בישראל חייב להיות במסגרתחינוך (גן ילדים אובית ספר) מגיל 5 ועד גיל 14 ומטיל חובה עלהורי הילד לרשום אותו למוסד החינוכי ולדאוג להופעתו הסדירה ללימודים עד לסיום גיל חינוך חובה. החוק לא נגע להעמדת אמצעים נלווים לחינוך:ספרים,כלי כתיבה, מחברות. מאוחר יותר הורחבה תחולת החוק בשלבים ובמאה ה־21, הכוונה ללימודים חובה חינם הכוללים 12 שנות לימוד (עד כיתה י"ב). בישראל קיימים בתי ספר ממלכתיים, שהם בתי ספר ממשלתיים המיועדים לציבור האזרחים הכללי, בתי ספר ממלכתיים־דתיים המיועדים לציבור הדתי, מערכת חינוךחרדית, וכן רשתות חינוך פרטיות נוספות.
מערכת החינוך החרדית כוללתתלמוד תורה, בתי ספר חרדיים וישיבות, שבדרך כלל מתנהלות בנפרד מהחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי, ובדרך כלל לא כוללותלימודי ליבה של מקצועות כמומתמטיקה,אנגלית ואזרחות. היעדר לימודי ליבה מבתי הספר החרדיים הביא לביקורת ציבורית חריפה על התבדלותו של החינוך החרדי והשפעתו על אחוזי התעסוקה הנמוכים בקרב הציבור החרדי.
אחוז ההוצאה לחינוך יחסית לתמ"ג הוא הגבוה בעולם – 7.3%.[47] אף־על־פי־כן, יחסית למספר הילדים, ההשקעה בחינוך לתלמיד נמוכה מאשר רוב מדינות ה־OECD. ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל עומדת על 15,696 דולר.[48]
ישראל היא אחת המדינות המשכילות ביותר בעולם, ומובילה במדדים של בעלי תארים אקדמיים לנפש ובעלי תוארדוקטור לנפש.
כלכלה
פרק זה טעון עריכה. אנאתרמו לוויקיפדיהועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: המידע לא מחולק לפי נושאים, סוקר את ההיסטוריה של הכלכלה בצורה כרונולוגית ורק משנות האלפיים, פסקת "תשתיות מים וחשמל" צריכה להפוך לפסקת "אנרגיה" ולהכיל את נושא הגז בים, מכיל לפעמים פירוט יתר.
כלכלת ישראל בולטת בעוצמתה למול שכנותיה: התמ"ג של ישראל עמד ב-2022 על 481 מיליארד דולרים, מקום 28 בעולם.[49] והתמ"ג לנפש עמד על 54,710 דולר בשנה (נכון ל-2022) מקום 14 בעולם,[50] ישראל ממוקמת במקום 19 במדד הפיתוח האנושי. על פיסקר הכנסות שלהלמ"ס ל־2010, הכנסה ממוצעת ברוטו לחודש, עמדה על 14,385 ש"ח למשק בית, ועל 4,323 ש"ח לנפש.[51] במדד הגלובליזציה של כתב העת האמריקניForeign Policy ישראל דורגה ב־2006 במקום ה־15 בעולם.[52]
ישראל הצליחה ליצור כלכלה יציבה וחזקה תוך עשורים בודדים, בתנאיאי-ודאות ביטחונית תוך ניהול מספרמלחמות שדרשוגיוס מילואים כללי ובעוד אוכלוסייתה גדלה בקצב מהיר. בשל המחצבים המועטים ושטחה הקטן, כלכלת ישראל שמה דגש על הגורם האנושי: תעשיות עתירות ידע כגוןהיי טק,טכנולוגיה רפואית וטכנולוגיה צבאית שאחראיות לחלק נכבד מהיצוא התעשייתי. ישראל היא מרכז הסחר הגדול בעולם ליהלומים מלוטשים, וענף זה אחראי לכ־28% מהיצוא הישראלי הכללי. הענף השני בגודלו הוא יצוא וייצורכימיקלים ומוצרים כימיים הכולל תזקיקי נפט ותרופות (24% מהיצוא הישראלי).[53]
כלכלת ישראל הצליחה לצמוח הודות למקורות כספיים שבאו מבחוץ. הסיוע האמריקני הכולל מאז הקמת המדינה מסתכם כבר ביותר ממאה מיליארד דולרים.יהודים מהתפוצות תרמו גם הם סכומי עתק למדינה ולמוסדותיה הודות להם הוקמובתי ספר, ארגונים ומוסדות אשר תרמו להתפתחות הכלכלית המואצת של המדינה. נוסף לכך מכרה ישראלאיגרות חוב ליהודים בתפוצות באמצעותארגוןהבונדס ובכך פיתחה עוד יותר את כלכלתה. עם זאת, ישראל הוציאה יותר כספים משהיו לה – על כן היא לוותההלוואות עתק. בעשורים האחרונים, כשמדינת ישראל הפכה חזקה יותר מבחינה כלכלית, היא מחזירה בהדרגה את חובותיה. כחמישית מתקציב המדינה ב־2018 הוקדש להחזר חובות וריביות.
כלכלת ישראל מאופיינת בהוצאה ציבורית גדולה יחסית העומדת על כ־54%.[דרוש מקור] זאת בעיקר בשלתקציבי הביטחון והרווחה הגדולים. בעבר הייתה המדינהסוציאליסטית יותר – כלומר ההוצאה הציבורית הייתה גדולה יותר והכלכלה הייתה ריכוזית יותר. בעשורים האחרונים הכלכלה הישראלית מתאפיינת בליברליזציה,[54] כלומר הפחתה בשיעור המס –מס על החברות ומס על יחידים, המשק נעשה פחות ריכוזי – מפעלי ממשלה רבים יותר ויותר הופרטו, וכן ההוצאה הציבורית מופחתת, כדוגמתביטחון ורווחה.
מאז שנות ה־90 של המאה ה־20 נרשמת עלייה מתמדת בהוצאות הפרטיות על בריאות ובמקביל ירידה בהשתתפות המדינה בהוצאות האלה. בשנת 2019 הקדישה ישראל 7.3% מהתמ"ג לתקציב הבריאות.[55] ישראל מאופיינת בהוצאה נרחבת על צורכי ביטחון. במהלךהעשור השני של המאה ה־21 השקיעה המדינה כל שנה בביטחון כ־62 מיליארד שקל (כ־16 מיליארד דולר), ו־6.9% מהתמ"ג של המדינה.
ב־2002 ישראל הגיעה למשבר כלכלי חמור בעקבותהאינתיפאדה השנייה, השפעת התפוצצותבועת הדוט־קום העולמית בשנת 2000 המיתון העולמי שפרץ בשלפיגועי 11 בספטמבר. בעקבות המצב הונהגה מדיניותחומת מגן כלכלית שנועדה להוציא את המשק מהקיפאון הכלכלי ולאושש את הכלכלה. במסגרת זו הורדו ההוצאות הציבוריות והופחתה הריכוזיות המשק. המשבר הוביל חלק מהחברות הישראליות להשקיע מחוץ לגבולות המדינה. חלק ניכר מהקניונים במזרח אירופה נבנה על ידי אנשי עסקים ישראליים.מוטי זיסר בנה 40 קניונים בהונגריה ו-12 מרכזי קניות בפולין.[56]לב לבייב בנה את הקניון הגדול במזרח אירופה.[57]
מאז שנת 2007 חלה בישראל עלייה הדרגתית במחירי הדיור ועליית מחירים כללית. העלייה במחירים נבעה מסיבות שונות, ובהן ריבית נמוכה ומחסור ביחידות דיור.[58] החלטתמשרד האוצר בשנת 2007 להגביל את הבנייה במרכז כדי לגרום לעליית מחירים ובכך לאלץ רוכשים רבים לעבור לפריפריה.[59] בעקבות זו קמו מחאות חברתיות כדוגמתהמחאה החברתית ב־2011 ומחאת הקוטג'.
תעשיות עתירות טכנולוגיה לקחו מרכיב חשוב בכלכלת ישראל, בייחוד בשני העשורים האחרונים. המשאבים הטבעיים המוגבלים ודגש על חינוך והשכלה טכנולוגיים היוו גורם מרכזי בהכוונת התעשייה לתחומיהיי־טק. כתוצאה מהצלחתה של ישראל בפיתוחחומרה,תוכנה,תקשורת ובמדעי הטבע וכתוצאה מריבוי חברות הסטארט־אפ רבים מתייחסים לישראל כעמק הסיליקון השני (שמכונה לעיתים "סיליקון ואדי").[61] חברתאינטל פתחה מספר מפעלים בישראל בהשקעות של מיליארדי דולרים וחברות אחרות כמומוטורולה מחזיקות בישראל גם מרכזי פיתוח. בישראל קיימים מרכזי פיתוח רבים בתחומיהסייבר והבינה המלאכותית.
על פי ארגון OECD ההשקעה בישראל במחקר ופיתוח יחסית לתמ"ג היא הגבוהה בעולם (4.21% שהם 10.236 מיליארד דולר ב־2013).[64] ישראל מכונה "אומת הסטארט־אפ" וקיימת בהתופעה של הקמתחברות הזנק ומכירתן לגורמי חוץ. בכל שנה מבוצעת מכירות של חברות כאלו, בעיקר לחברות בין-לאומיות בסכום מצטבר של מיליארדי דולרים לשנה. שנת 2014 הייתה שנת שיא בהשקעות זרות בחברות הזנק ישראליות – 15 מיליארד דולרים ברכישת חברות ישראליות (בהשוואה ל־7.6 מיליארד ב־2013) ו־9.8 מיליארד דולרים בגיוסי הון בבורסות חוץ לארץ (לעומת 1.2 מיליארד ב־2013).[65] בשנת 2021 חלה קפיצת מדרגה נוספת בפריחת ההייטק הישראלי. בשנה זו חברות הטכנולוגיה גייסו 25.4 מיליארד דולר, והונפקו 57 חברות בסכום כולל של כ-4 מיליארד דולר. בשנה זו מספר חברות חדי הקרן (ששוויין מעל מיליארד דולר) הוכפל וקפץ ל-53.[66]
ב־2004 השקעות הון הסיכון בישראל היו גדולות מבכל מדינה באירופה.[67] ויחס ה־VC/GDP הגדול בעולם אחריארצות הברית. למעט ארצות הברית וקנדה לישראל יש הכי הרבה חברות הרשומות בנאסדק.[68] ישראל היא בעלת האחוז הגבוה ביותר שלמחשבים אישיים לנפש.
מספר המאמרים המדעיים לנפש שנכתבו על ידי ישראלים הוא מהגבוהים בעולם.[69] היא במקום השלישי בעולם (עםשווייץ) ביחס הפטנטים הרשומים לנפש.[70]
במאה ה־21 זכו שמונה מדענים ישראלים בפרס נובל בתחומי המדעים, בכימיה, ביוכימיה, וכלכלה.
בשנת 2015 ישראל דורגה במקום החמישי בעולם במדד החדשנות שלבלומברג, אשר מודד ביצועי מדינות בתחום המחקר והפיתוח, חינוך טכנולוגי, פטנטים ויכולות טכנולוגיות נוספות.[71]
תעשייה צבאית
התעשייה הצבאית (התעשייה האווירית,רפאל,אלביט מערכות ועוד, ובעבר גםתעש) משגשגת למרות תלותה בחומרי גלם מיובאים. ישראל השקיעה בתעשייה זו לצרכיה הפנימיים, ובשל האיכות, הטכנולוגיה המתקדמת והניסיון המוכח בשדה הקרב של מוצריה הצבאיים, מדינות רבות קונות מישראל את תוצרתה. המכירות מכניסות רווחים ומטבע זר למדינה, ומשפיעות על המשך המחקר הפיתוח. ישראל היא אחת מיצואניות הנשק הגדולות בעולם ונמצאת במקום התשיעי עם 2.4% משוק הנשק העולמי (2024).[72]
מאז שנות השבעים מספר ההרוגים בתאונות דרכים מצטמצם, למרות הגידול באוכלוסייה. ב-2011 נהרגו בכבישי ישראל 412אזרחים בתאונות דרכים. מדובר בירידה של 163 הרוגים, מ-2001. המגמה הכללית היא ירידה שנתית של כ-4% בממוצע במספר ההרוגים בכל שנה.
אף שישראל היא ארץ דלה במים, יש בה תשתיות מים מתקדמות. על תשתיות המים הארציות אחראית חברתמקורות, שנחשבת לאחת מחברות המים המתקדמות בעולם. את המים שואבת מקורות מהכנרת,אקוויפר ההר ואקוויפר החוף ומובילה אותם לרוב היישובים בישראל. המים מהכנרת מובלים למרכז ודרום הארץ על ידיהמוביל הארצי שנבנה בשנות ה-50 ובשנות ה-60 של המאה ה-20. בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 החלה המדינה בעזרתמכרזים בהקמת מפעליהתפלה גדולים, שתפקידם להתגבר על שנות בצורת ועל המחסור במים מתוקים. מקורות מקימה אתהמוביל הארצי החדש, המזרים מים ממפעלי ההתפלה לרשת המים הארצית. את המים מוכרת מקורות לרשויות המקומיות והן מובילות את המים לתושבים.מחסור במים גרם לישראל להיות המדינה המתקדמת ביותר בעולם בהשבתשפכים לצורכי חקלאות.[דרוש מקור] כ-70% ממי הביוב בישראל עוברים טיהור ומושבים לצורכי השקיה, וכ-60% משדות הנגב מושקים במי קולחין שעברו השבה.
רובו המכריע שלהחשמל בישראל מיוצר על ידיחברת החשמל לישראל שהיאחברה ממשלתית וציבורית שהוקמה ב-1923. בעשור השני של המאה ה-21 ואילך ישראל נמצאת ברפורמה שלהפרטת שירותי החשמל. ישראל ייצרה ב-2006 50,372 מיליוןקוט"ש (קילוואט-שעה), שהופקו ברובם מפחם ומיעוטם מדלק וממקורות אחרים.[73] נכון ל-2010 כ-36.6% מתפוקת החשמל בישראל מיוצר משרפתגז טבעי, כ-61% משרפתפחם, ורוב היתרה משרפת סולר ומזוט. ב-2019 סך תפוקת החשמל השנתית של ישראל עלתה ל-72,345 מיליוני קוט"ש. וייצור החשמל מיצרנים פרטיים עמד על 33.9% מסך הייצור.[74] בשנת 2020 קפצה תפוקת החשמל מגז ל-67% ומפחם ירדה ל-26%.[75] כ-725 מגוט"ש יוצרו על ידי יצרנים פרטיים מתוכם 290 מגוט"ש נמכרו בחזרה לחברת החשמל.
לישראלמחצבים מועטים המהווים מקור חשוב ובסיס לתעשייה הישראלית. ישראל מפיקה מאדמתהברום,אשלגן,גופרית,פוספט וגז טבעי שהתגלה בכמויות גדולות ב־2009 למול חופיחיפה וחדרה, והפך את ישראל לספקית גז טבעי. מחצבים אלה מספקים תשתית לפעילותם של מפעלים רבים, המהווים את עמוד השדרה של התעשייה בישראל, ועם זאת ישראל עדיין תלויה באופן רב במדינות זרות שיספקו לה מתכות ומשאבי אנרגיה – כגוןנפט ופחם.[76]
בשנים 2009–2012 נתגלו מספר מאגריגז טבעי משמעותיים במים הטריטוריאליים של ישראל:תמר 1,לווייתן ותנין. מאגרי הגז חיזקו את מעמדה הגאופוליטי של ישראל. הגז מוזרם לירדן ולמצרים באמצעות צינור גז ירדני.
חלק ניכר מהיצירה התרבותית החילונית מוצגת באזורתל אביב, אף שרבים ממוסדות התרבות הממלכתיים נמצאים בירושלים. בזכות אוכלוסייה המורכבת מעולים מחמש יבשות ומ-100 מדינות ויותר, ובשל תרבויות אוטונומיות כמו הפלסטינית, הרוסית והחרדית, שכל אחת מהן מונה כמיליון איש ומחזיקה עיתונים ורשתות להפצת תוצרי תרבות, התרבות הישראלית מצטיינת בעושר ומגוון רב.
בסיסה של התרבות הישראלית בעליות הראשונות ממזרח אירופה. העליות שבאו לאחר מכן נאלצו לוותר על חלק מזהותן לטובת "כור היתוך" בעל תרבות משותפת. החל משנות ה-80 של המאה ה-20, "כור ההיתוך" התחלף בזירה תרבותית פתוחה ומגוונת, שהתבטאה במוזיקה הישראלית שגוונה בצלילירוק,מוזיקה מזרחית וסגנונות נוספים, בטלוויזיה ובקולנוע הישראלי, שהחלו לעסוק בזהות הישראלית המגוונת ובהבדלי התרבויות של האוכלוסייה (למשל דרך "סרטי הבורקס"). באותן שנים התפתחה בישראלתרבות ישראלית אלטרנטיבית מפותחת, בתחומי המוזיקה, המחול, הקומיקס, השירה, האמנות, הפרינג' ובתחומים אחרים. בשנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות הפיכת הטלוויזיה לרב-ערוצית עם כניסתהכבלים,ערוץ 2 והאינטרנט, התפוררה "מדורת השבט" לטובת גיוון הסגנונות ותחומי העניין התרבותיים.
עם השנים, ממשלת ישראל תומכת פחות ופחות באמנויות. אחוז התמיכה נמוך מהנהוג במדינות המערב ומגיע לפחות מחצי אחוז מהתקציב.[דרוש מקור]
בשנת 2016 הוריד "מדד חופש העיתונות" שלפרידום האוס את דירוגה של ישראל מ"בעלת חופש עיתונות מלא" ל"חופשית בחלקה". בסך הכול ישראל דורגה במקום 65 מתוך 200 המדינות במדד (ב-2017, במקום[77] 64).[78] ב-2020, דורגה ישראל במדדחופש העיתונות של ארגוןעיתונאים ללא גבולות במקום 88 מתוך 180 מדינות וטריטוריות.[79]
הספורט הוא חלק חשוב מן התרבות הלאומית בישראל ונתמך על ידימשרד התרבות והספורט. למרות מיקומה הגאוגרפי של ישראל ביבשתאסיה, איגודי הספורט בישראל בענפים השונים משתייכים לאיגודים האירופיים על רקע סירובן של מדינות אסיאתיות ערביות להתחרות מול ספורטאים ישראלים. בישראל חמישה מרכזי ספורט גדולים:מכבי,הפועל,בית"ר,אליצור ואס"א. ענפי הספורט הפופולריים ביותר בישראל הם הכדורגל והכדורסל. בישראל צמחו מספר שחקני כדורגל, כדורסל, טניסאים, לוחמיג'ודו, וספורטאים ימיים אשר זכו להצלחה בין-לאומית. בין ההישגים של ספורטאים ישראלים ישנם זכיות באליפויות עולמיות בענפי השיט, ג'ודו,אגרוף,היאבקות וקאנו/קיאק. ישראל היא מרכז בין-לאומי לספורט היהודי ברחבי העולם והחל משנת 1932, עוד לפני קום המדינה, נערכת בישראלהמכביה מדי ארבע שנים.
ענף הספורט הפופולרי ביותר בישראל הוא הכדורגל. הישג השיא שלנבחרת ישראל בכדורגל היה זכייה בגביע אסיה בכדורגל 1964. מלבד זאת, הנבחרת העפילה פעם אחת לטורניר המונדיאל (מקסיקו 1970), אך מאז כשלה בהעפלה לטורניר זה ולאליפות אירופה בכדורגל. בין ההצלחות הבולטות של הכדורגל הישראלי ניתן למנות את העפלתה שלהפועל תל אביב לרבע גמרגביע אופ"א בעונת 2002 והעפלתה שלמכבי חיפה לרבע גמרגביע המחזיקות בעונת 1999. בעונת 2003 הייתה מכבי חיפה לקבוצה הישראלית הראשונה שמעפילה לשלב הבתים שלליגת האלופות. חיפה העפילה פעמיים נוספות, בעונת 2010 ובעונת 2023. שתי קבוצות נוספות שחזרו את ההישג:מכבי תל אביב בעונת 2005 ובעונת 2016 והפועל תל אביב בעונת 2011. המועדון המעוטר ביותר בארץ הוא מכבי תל אביב (23 אליפויות ו-24גביעי מדינה). קבוצות מצליחות אחרות הן הפועל תל אביב (13 אליפויות ו-16 גביעים), מכבי חיפה (15 אליפויות ו-6 גביעים),בית"ר ירושלים (6 אליפויות ו-7 גביעים),הפועל פתח תקווה (6 אליפויות, מהן 5 רצופות, ו-2 גביעי מדינה),מכבי נתניה (5 אליפויות וגביע אחד) והפועל באר שבע (5 אליפויות ו-2 גביעים).
ענפי השיט והג'ודו הם הענפים היחידניים המצליחים ביותר בישראל עם זכיות במדליות רבות מהמשחקים האולימפיים ומאליפויות עולם. בענפים הפופולרייםאתלטיקה והתעמלות, ספורטאים ישראלים זכו במספר מדליות מאליפויות עולם ובענף השחייה הפופולרי זכו ישראלים במדליות מאליפויות אירופה. ענף השחמט בישראל הוא בעל היסטוריה ארוכת שנים ובעל הישגים בין-לאומיים. משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימות ליגות בין המועדונים שבערים השונות. גם תחוםספורט הנכים הוא תחום מפותח בישראל, ונציגיה זוכים במדליות רבות במשחקים הפאראלימפיים.
לפיארגון הבריאות העולמי, נכון למאי 2016,תוחלת החיים בישראל היא במקום השישי בעולם. תוחלת החיים הממוצעת של הגברים מגיעה ל-80.6 שנים ושל הנשים היא 84.3 שנים.[32] על-פי נתונימשרד הבריאות הישראלי, תוחלת החיים בארץ עלתה בין השנים 2000–2010 בשלוש שנים.[80] לפימרכז טאוב,שירות חובה בצה"ל, המיקום הגאוגרפי ומידת הדתיות של תושביה, הובילה לתוחלת חיים ארוכה יותר בישראל.[81] בנוסף מצא המרכז שחרדים בישראל בריאים יותר ומאריכים חיים.[82]
נכון לשנת 2015, הגיל החציוני הוא 29.7, אצל הגברים הגיל החציוני הוא 28.6 ואילו בקרב הנשים 30.8.[83] שיעור הילדים ובני הנוער באוכלוסיית המדינה גבוה יחסית ועומד על כ-30%, לעומת כ-20% במערב אירופה. האוכלוסיות בעלות שיעור הילדים הגבוה ביותר הן הציבור הערבי-מוסלמי והציבור החרדי. לפי נתוניהלמ"ס הגיל החציוני לנישואין ראשונים עולה בהתמדה לגברים 26.9 ולנשים 23.9. ב-2009 נמצא כי בישראל ישנהתמותה של 2.6תינוקות על כל 1,000 לידות.[84] בין השנים 1979–2004 חלה ירידה של 70% בשיעורי תמותת תינוקות בישראל.[85] עם זאת פערים שונים הובילו לכך שתינוקות ערבים מתים פי שלושה יותר מתינוקות יהודים.[86] תמותת התינוקות במגזר הבדואי היא הגבוהה ביותר, בה נשמר יחס של 1:4 בשיעורי תמותת תינוקות שלבדואים לעומת יהודים.
שיעור פריון לפי לאום האם
שנה
יהודים
ערבים
סך הכול
2002
2.64
4.19
2.89
2003
2.73
4.14
2.95
2004
2.71
3.99
2.90
2005
2.69
3.72
2.84
2006
2.75
3.68
2.88
2007
2.80
3.62
2.90
2008
2.88
3.57
2.96
2009
2.90
3.49
2.96
2010
2.97
3.51
3.03
2011
2.98
3.34
3.00
2012
3.04
3.32
3.05
2013
3.05
3.15
3.03
2014
3.11
3.17
3.08
2015
3.13
3.13
3.09
2016
3.16
3.11
3.11
הגיל החציוני של האוכלוסייה הוא 28.3, ושיעור המבוגרים מעל גיל 65 הוא כ־10% מהאוכלוסייה. שיעור הילדים ובני הנוער באוכלוסיית המדינה גבוה יחסית ועומד על כ־30%, לעומת כ־20% במערב אירופה.שיעור הילודה בישראל עומד על 19 לידות לשנה לכל אלף נפשות, השיעור הגבוה ביותר מבין כלהמדינות המפותחות.[87] האוכלוסיות בעלות שיעור הילדים הגבוה ביותר הן הציבור הערבי־מוסלמי והציבור הדתי ובעיקר החרדי. לפי נתוניהלמ"ס הגיל החציוני לנישואין ראשונים עולה בהתמדה – לגברים 26.9 ולנשים 23.9. תוחלת החיים בלידה היא 78.9 שנים לגברים ו־83.4 לנשים.[87]
בשנותיה הראשונות של ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה באופן משמעותי משיעור הפריון של נשים יהודיות. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2015, לראשונהשיעור הפריון הכולל של הנשים הערביות והיהודיות היה זהה ועמד על 3.13 ילדים בממוצע לאישה.
מערכת הבריאות מורכבת ממספר קטן יחסית של ארגונים גדולים המפעיליםשירותי בריאות, והיא, בעיקרה, מערכת בריאות ציבורית, המבוססת על כספימסים ותקצוב ממשלתי. מערכת הבריאות בישראל צברה ברבות השנים הישגים רבים בתחומי הרפואה והמחקר הרפואי,בריאות הציבור ונגישות הציבור לשירותי הבריאות. הרופאים הישראליים זוכים להערכה רבה בעולם ולמוניטין רב. שירותי החירום של ישראל מורכבים בעיקר ממגן דוד אדום (ארגון ההצלה הלאומי של ישראל), אך כוללים גם ארגונים התנדבותיים אחרים כמואיחוד הצלה,זק"א והצלה יו"ש, לצד מספר חברות פרטיות המפעילותאמבולנסים כגוןשחל ונטלי. התשתית של מערכת הבריאות בנויה עלקופות החולים, כאשר הגדולות שבהן הןשירותי בריאות כללית ומכבי שירותי בריאות. הללו מפעילות מאותמרפאות ומרכזים רפואיים ברחבי הארץ. בישראל נמצא גם מספר רב שלבתי חולים, הנמצאים ברובם או תחת בעלות המדינה (בתי חולים ממשלתיים) או תחת בעלות קופות החולים. הגדולים והידועים שבהם הםבית החולים הדסה (ירושלים),בית החולים שיבא (תל השומר),בית החולים איכילוב (תל אביב) ובית החולים רמב"ם (חיפה). ב-2013 דורגה ישראל חמישית במדד הבריאות שלבלומברג, כאשר מערכת הבריאות הישראלית דורגה רביעית ביעילותה.[88]
בשנת 2011 פרצהשביתה של הרופאים והמתמחים בעקבות שחיקה בשכר ובתנאי העבודה, וכן העומס על קופות החולים ובתי החולים. מבחינת המשאבים המוקצים לבריאות, מצבה של ישראל ירוד יחסית ליתר מדינות ה-OECD.[89]
כמדינה בה נמצאים מהאתרים החשובים בעולם לדתות שונות, הרב-תרבותיות, והאקלים הנוח יחסית, ישראל מושכת אליה תיירים מכל העולם. בשנת 2022 מוקמה ישראל במקום ה-18 ברשימת היעדים התיירותיים הטובים בעולם שלמגזין התיירותקונדה נאסט טראבלר.[90][91]שביל ישראל – מסלול הליכה רגלי העובר באתרים רבים בארץ מצפונה ועד דרומה – נבחר כאחד מ-20 מסלולי ההליכה הטובים ביותר על ידינשיונל ג'יאוגרפיק, ותואר על ידי צוות השופטים כמשלבטבע,היסטוריה,מורשת ותרבות עם "נופים תנ"כיים בקנה מידה גדול וכןנופים מחיי היום-יום של הישראלים המודרניים".[92]
תמונות לוויין של ישראל וסביבתה במשך היום (מימין) והלילה (משמאל)
ישראל ממוקמת ביבשתאסיה, במזרח התיכון. מצפון היא גובלת עםלבנון; במזרח עםירדן; בצפון־מזרח עםסוריה; בדרום נמצאהים האדום; במערב:מצרים והים התיכון. רוחבה המרבי של המדינה נמצא בקו הישר הדמיוני העובר בין דרום ים המלח לגבול מצרים והוא כ-109 ק"מ. בישראלאקלים ים תיכוני, כלומר – הקיץ ארוך, בהיר, חם ויבש, ואילו החורף מתון, בהרים ובצפון קר יותר. הצפון והמרכז המזרחי הרריים, המערב שפלת חוף, במזרח זורםנהר הירדן, הדרום מדברי, 5% מיוערים. חרף שטחה המצומצם יחסית, בישראל קיים מגוון של תצורות גאוגרפיות שונות: החל בחרמון, המתנשא לגובה של מעל 2,000 מטרים ואף מתפקד כאתרסקי במשך שבועות ספורים בשנה, דרךרמת הגולן הבזלתית והמוריקה,הגליל ההררי והשופע מים,מישור החוף החם והלח,בקעת הירדן הצחיחה וים המלח – המקום הנמוך בעולם,הרי ירושלים הקרירים,הנגב הצפוני הפורח ועדמדבר יהודה,הנגב המדברי – שבו תופעות גאולוגיות ייחודיות כגון המכתשים,הערבה וחבלאילת החמים ברוב עונות השנה. גיוון גאוגרפי וגאולוגי זה נובע ממיקומה הייחודי של ישראל על קוהבקע הסורי־אפריקני ועל היותו גשר בין המדבר לאקלים הממוזג שלדרום אירופה והאקלים הים-תיכוני.
חופי ישראל: קו החוף הים תיכוני בישראל משתרע לאורך כ־190 ק"מ, מצפון לדרום. מלבדמפרץ חיפה, קו החוף ישר ומתעקל בהדרגה: בדרום כיוונו צפון־מזרח–דרום־מערב, ובצפון – כמעט צפון–דרום. קו החוף ברובו חלק וחולי, ובמקומות מסוימים יש רכסים סמוך לחוף. קו החוף הקעור של ישראל חותך מערכת זו של רכסים ושקעים בזווית קלה. אי לכך בקו החוף בצפון הארץ יש רצועות רכסי חוף לא שחוקים, ואילו רכסי החוף במרכז קו החוף שחוקים ויוצרים צוקי חוף בולטים. אורכה של רצועה זו חמישים ק"מ, והיא ידועה בשם "מדרון השרון". הצוקים והרכסים בה הם הגבוהים ביותר. ככל שמדרימים, הרכסים מיושרים פחות בבירור ויוצרים קטעי צוקים לא־אחידים, וביניהם רווחים גדולים. קווי החוף במרכז ובצפון, בפרט באזוריהגליל המערבי והכרמל, הם אתרים חשובים לקינון צבים, בעיקרצב הים (Caretta caretta), אך מלבד אלה מבחר המינים בהם הוא דל. מאידך, דיונות החול הנודדות והיציבות למחצה משמשותבית גידול למינים מגוונים, ובהם מספר גדול של מיניזוחלים.
גאולוגיה של ישראל: הגאולוגיה עשירה ומורכבת מאירועיםגאולוגיים רבי עצמה שהשאירו את חותמם בסלעים ובגאומורפולוגיה המקומית, בין היתר בקמטיהקשת הסורית המצויים לכל אורכה של ישראל. אירועים אלה אינם רק נחלת ההיסטוריה – מיקומה בנקודת המפגש בין שלושהלוחות טקטוניים מותיר אותה חשופה להשפעתם של תהליכים המתקיימים גם כעת, אשר מתבטאים בעיקר ברעידות אדמה.
ארץ ישראל, ומדינת ישראל בתוכה, נמצאת במזרח החבל הים תיכוני המקיף אתאגן הים התיכון. באזור זה שורראקלים ים־תיכוני המתאפיין בשתי עונות עיקריות:חורף קצר וגשום וקיץ ארוך, חם ושחון. החבל הים תיכוני משתרע על מרבית חלקה הצפוני של ארץ כישראל. הוא מגיע במישור החוף עד לאשקלון ובחבל ההר – עד לדרוםהרי יהודה, להוציא את מדרונותיהם המזרחיים של הרי השומרון והרי יהודה – באזורים אלה מתחלף החבל הים תיכוני בשוליו המערביים שלהאזור האירנו־טורני. גם רצועות רחבות בחרמון ובנגב התיכון נחשבות כחלק מהאזור האירנו-טורני. ברוב חלקי האזור הזה שורראקלים יבשתי וקיצוני ביותר: החורף קר ומושלג, אביב וסתיו גשומים וקיץ חם ויבש, אך בישראל התנאים האלה כמעט שאינם מורגשים כיוון שהיא נמצאת בשולי האזור ונתונה להשפעה הממתנת של הים התיכון. הצמחייה עשירה מאוד במספר מיניה והצומח הוא של יער ערבתי דליל, בתות וערבות דגניים, וכןצומח ים תיכוני.
מדרום לחבל האירנו־טורני וממזרח לו משתרעהחבל הסהרו־ערבי. בישראל הוא כולל את מדבריות יהודה והנגב. האקלים באזור זה הוא דו־עונתי.עונת הגשמים שלו קצרה מאוד ועונת היובש ארוכה מאוד, החורף נוח והקיץ חם ויבש מאוד. כמות הגשמים בו מועטה ביותר ומאפשרת חקלאות בסיסית בלבד. ברוב שטחיו לא קיים צומח אלא בערוצים ובשקעים, האוגרים את המים היורדים מהרמות. צמחיית האזור היא ענייה, ומספר מיניה נאמד ב־1,400 בלבד. הצומח הוא מדברי קיצוני ומקורו באזורי הסהרה, סיני וערב. החבל הסהרו־ערבי הוא הגדול ביותר בשטחו מבין החבלים הגאוגרפים בישראל, אך מספר המינים בו קטן.
הצומח בארץ מתאפיין בגיוון רב עקב ריבוי אזורי האקלים השונים של ארץ ישראל. החל מההאזור האירנו־טורני המאפיין את צפון ישראל וכלה באקלים המדברי שלהנגב. צורות הצומח הנפוצות בארץ ישראל הםהחורש הים־תיכוני, הבתה והגריגה. העצים האופייניים לארץ ישראל הם הזית, האלון, האלה, התאנה, החרוב והשיטה. בארץ ישראל מספר עצים עתיקים, שנשמרו הודות לפולחן מקומות וקברים קדושים וכןחקלאות מצד תושבי הארץ לאורך ההיסטוריה. עם הקמת מדינת ישראל החלהקרן קיימת לישראל בנטיעתיערות רבים, רובם הם יערותמחטניים.
במפרץ אילת חיים 1,270 מינידגים, מעל 3,000 מינים שלחסרי חוליות ואלמוגים, עשרות מיניעופות, ארבעה מיניצבי ים, ומעל 10 זנים שליונקים ימיים. מפרץ אילת הוא קטן. ממדיו מגיעים לכדי 1% משטחו הכללי שלהים האדום, שאף הוא איננו גדול בממדים עולמיים. כמותו הוא עמוק – 1,860 מטר – ופתחו אל הים האדום עצמו רדוד וצר. טמפרטורות המים גבוליות: פחות מ־20 מעלות בחורף, וגם המליחות קיצונית, 4.1% מלחים. שני אלה מגבילים את תפוצת החי והצומח שבו. למרות כל אלה, שוניות הים האדום ומפרציו ידועות בעושרן והמגוון הביולוגי שלהן, והאחוז הגבוה של מיניםאנדמיים (30%–35%). עיקר העושר הביולוגי במפרץ אילת הוא בשונית האלמוגים, שכיום תחומה בעיקר בשטחשמורת חוף האלמוגים בדרום אילת.
מספר רב של מינים נכחדו או שנמצאים על סף הכחדה בגלל הרס בית גידול; דוגמאות לכך:ייבוש החולה, כריית חול על חופי ישראל (המפריעה לצבי ים להטיל ביצים) ובניית ערים, כפרים וקיבוצים למיניהם. בעלי החיים נעלמים גם מסיבות אחרות:ציד בלתי חוקי, סחר, והשתלטות שלמינים פולשניים אשר לא אמורים להיות בארץ וברחו מגני חיות ומחזיקי סחר בלתי חוקי. מינים אלה דוחקים את שאר המינים לצד; חלקם אוכלים אותם, פוצעים אותם או נושכים אותם (דוגמת הנוטריה), את חלקם מהססים לאכול מאי ידיעה, וחלקם פשוט אוכלים על חשבון מינים אחרים. בעבר חיו בארץ ישראלתנינים,אריות ודובים – אך הם נכחדו עקב ציד וכיום נמצאים בה רק בשבי. בנובמבר 2011 נתגלתה מחדש הצפרדעעגלשון שחור גחון, שנחשבה לנכחדת מאז ייבוש ביצת החולה.
על פי נתוני האו"ם ל־2011, ישראל נחשבת לאחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, עם 343.91 נפש לקמ"ר. בפועל הצפיפות גבוהה יותר, שכן רק 50% משטח ישראל בגבולות הקו הירוק מיושב או מעובד.חלק הארי של השטח הבלתי מיושב הוא מדברהנגב. רוב הקרקעות הבלתי מיושבות או הבלתי מעובדות משמשות שטחי אימונים לצה"ל. בין המדינות הצפופות יותר מישראל:הודו,לבנון,יפן,בלגיה והולנד. 6% משטח מדינת ישראלמיוער ו־27% משטחה הואחקלאי. מאז שנות ה־70 העיר הגדולה ביותר היאירושלים, שבה מתגוררת כעשירית מאוכלוסיית המדינה.
פורטל ישראל הוא שער לכל הערכים והנושאים אודותישראל. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בישראל על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, כלכלה, חברה, תרבות, ספורט ועוד.
^טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ:UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתרהאו"ם
^לפיהערכת האו"ם אוכלוסיית ישראל מונה 9,038,309 תושבים בתאריך 1 בנובמבר 2025, מכיוון שהם אינם מונים את תושבייהודה ושומרון. הנתון כאן לפי אקסטרפולציה שללמ"ס ל-1 בנובמבר 2025.
^טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ:WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתרהאו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
^מספר הפליטים זכה לאומדנים שונים מגורמים רבים. לאחר המלחמה ציינו גורמים ערבים את המספר "900,000 או מיליון", ואילו דובריה הרשמיים של ישראל נקבו במספר "520,000 בקירוב".ג'ואן פיטרס טוענת בספרהמאז ומקדם שהמספר המרבי האפשרי הוא 430,000. אומדנים נייטרלים נוקבים במספרים הנמצאים בתווך בין הערכות אלה. אומדן שלאונר"א העמיד את המספר על 726,000, והבריטים קבעו את המספר 810,000.בני מוריס מאמץ את האומדן "בין 600,000 ל-760,000". למידע נוסף ראו ספרו "לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949", עמ' 397.