| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ציונות דתית |
| תקופת הפעילות | כ' בחשווןה'תשל"ח – הווה |
| מייסדים | הרבזלמן ברוך מלמד,יעקב כ"ץ (כצל'ה) |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב זלמן ברוך מלמד |
| תלמידים | |
| 350 | |
| שונות | |
| ספרים | אורות ולנתיבות ישראל בהוצאות מחודשות,יש שואלים ועוד |
| מיקום | |
| מיקום | בית אל |
| מדינה | ישראל |
| קואורדינטות | 31°56′33″N35°13′21″E / 31.942388888889°N 35.222444444444°E /31.942388888889; 35.222444444444 |
| www.ybe.org.il | |
(למפת ישראל רגילה) | |
ישיבת בית אל היאישיבה גבוההציונית דתית בראשות הרבזלמן ברוך מלמד.
הישיבה הוקמה על ידי הרבזלמן ברוך מלמד בשנתה'תשל"ח, ביישובבית אל שמצפון לירושלים. נכון לשנתה'תשפ"ד (2024) לומדים בה כ-400 תלמידים ו-130 אברכים[1].
בשנת 1977,ה'תשל"ח, פנההרב זלמן יחד עםיעקב כץ (כצל'ה) ואנשים נוספים, ובעידודהרב צבי יהודה להקים ישיבה ברוחישיבת מרכז הרב על מנת לחזק את ההתיישבות. תכנון ראשוני להקמתה בעפרה לא צלח, ולכן פנו להקמתה בבית אל. הם הקימובית המדרש בראש הגבעה, בטרם קיבלו אישורים ותכננותב"ע. בית המדרש הישן של הישיבה הוא מבנה האבן הראשון שנבנה ביהודה ושומרון[2].
בשנתה'תשע"ו נחנך בית המדרש החדש של הישיבה.
בשנתה'תשפ"ה הודיעה הישיבה על הקמת שלוחה חדשה שתפיץ את דרכה של הישיבה בעירנתניה, בראשות הישיבה בנתניה עומד הדיין הרבמשה חביב.[3]

הישיבה מחנכת את תלמידיה לאור עקרונותיו שלהרב קוק ובנו, הרבצבי יהודה קוק, ובראשם הקשר והחיבור שלעם ישראל לארץ ישראל ולתורת ישראל. כמו כן, הישיבה מצהירה על קו חינוכי של גדלות בכל תחומי החיים מתוך תודעת שליחות לעם ישראל ומדגישה באופן יחסי את לימוד הבקיאות, לצד לימוד עיון. מדי חודש נערכים מבחנים על עשרים דפיגפ"ת (למעוניינים). כמו כן מתקיימים בישיבה לימודי אמונה (מחשבת ישראל). הישיבה ממשיכה את הקו האידאולוגי שלישיבת מרכז הרב וחלק מהרבנים, כולל הרב מלמד, הם בוגרי ישיבה זו.
הישיבה נחשבת כאחת משלוש הישיבות הגבוהות הגדולות בציבור הדתי הלאומי לצדישיבת מרכז הרב וישיבת הר המור, שתלמידיהן על פי רוב מגיעים לישיבה בשביל ללמוד בה לתקופה יותר ממושכת וארוכה יחסית לשאר הישיבות בציבור הציוני דתי.
הרב זלמן מלמד מנחיל בישיבה דרך של הסתכלות חיובית על המציאות – "עין טובה" – שאומרת שבכל קושי צריך לראות אתגר ואפשרות להתקדמות וצמיחה, ואין להסתכל על אתגרי הדור בעין שלילית.
הישיבה מחנכת לשירות בצה"ל ומרבית בוגריה מתגייסים דרך מסלולהסדר מרכז או ישיבות ההסדר (חיצוני לישיבה). מיעוטם, משרתים שירות מלא.

בעבר לימדו בישיבה גם בנו של ראש הישיבה,הרב אליעזר מלמד, הרבאיתמר אורבך, הרבמשה דימנטמן, הרבחיים ירוחם סמוטריץ', הרבשלמה פישר, הרבחיים שטיינר, הרבראובן ששון הרבשבתי סבתו הרב משה חביב והרב הלל גפן.
ישנם רבנים נוספים המעבירים שיעורים בישיבה אך אינם מוגדרים כר"מים, דוגמת הרב משה גנץ (אחיו של הרבחיים גנץ), הרב יהודה מלמד (בנו של הרבזלמן ברוך מלמד), הרב שמעון קליין (חתנו של הרב זלמן ברוך מלמד), הרבהראל כהן, הרב חיים בן שושן (בנו של הרבישועה בן שושן וחתנו של הרבאביהוא שורץ) והרב בן ציון אוריאל.
הרבחנוך הכהן פיוטרקובסקי היה מנהל הישיבה משנתה'תשמ"ו ועד פטירתו בשנתה'תשפ"א.
'מאבני המקום' היא הוצאת ספרים העורכת שיחות של רבני הישיבה ומוציאה אותם כספרים וחוברות, לצד עריכה מחודשת לספריהראי"הוהרצי"ה קוק[5]. ההוצאה כוללת ספרים על הימים הנוראים, סוכות, חנוכה, פורים וחגי אייר.
אתר האינטרנט של הישיבה היווה פריצת דרך בתחום האינטרנט הדתי, בהיותו האתר העברי הראשון שהציע שיעורי תורה לקריאה, צפייה והאזנה.
בנוסף, רוב הרבנים המלמדים בישיבה הם בוגרי הישיבה בעצמם.