 | |
| לידה | 1822 אשמיאני,בלארוס  |
|---|---|
| פטירה | 19 ביוני1885 (בגיל 63 בערך) ירושלים,האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מספר ילדים | 5 |
  | |
הרביעקב הלוי ספיר (התקפ"ב,1822אשמיאני,האימפריה הרוסית –ה'תרמ"ה,1885ירושלים) היהתלמיד חכם,שד"ר, חוקרכתבי יד,אתנוגרף ותייר. מחבר הספראבן ספיר על מסעו חוצה היבשות לקהילות יהודיות רחוקות, בהןתימן. על שמו נקרא מושבאבן ספיר.
ספיר נולד באשמיאני שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) ועלה לארץ ישראל כילד עם משפחתו, הוריו, אחותו ואחיו בשנת1832. הוריו, הרב נתן הלוי ספיר (1790–1832) וטובה (?–1833) שהיו מעדת הפרושים, התיישבו בצפת. תוך שנה מת אביו וחודש לאחר מכן מתה אמו. בגיל 12 היה עד ראייה להתנפלותם של ערביי הגליל על יהודי צפת במהלךמרד הפלאחים בסיווןה'תקצ"ד,1834. בשנת1836 עבר לירושלים, שם למד בישיבה. בתחילה היה מלמד בתלמוד תורה של עדת הפרושים ואחר כך סופר העדה וכן מזכיר עדת הפרושים בירושלים. באותה עת כתב שירים לכבוד נדבנים ואורחים מכובדים שביקרו בארץ ישראל, כך למשל פרסם בשנת1854 את השיר "כנף רננים" לכבודו שלמשה מונטיפיורי. פרסם מאמרים רבים בעיתון 'הלבנון' שהוציא-לאור חתנויחיאל ברי"ל, בפרט בענייניאתרוגים.
בשנת1859 נשלח כשד"ר להודו ולאוסטרליה על-מנת לגייס כספים לבנייתבית הכנסת החורבה על שםרבי יהודה החסיד בירושלים. במסעו לאוסטרליה והודו נאלץ לעבור בתימן שכן הורד מהאוניה מפני שכספו נשדד ממנו ולא יכול היה לשלם את דמי המסע ועקב כך פגש ביהודי תימן. במיוחד התרשם מיהודי תימן אשר שכנו בפנים הארץ. הוא ביקר גם באינדונזיה שהייתה אז תחת שלטוןהולנדי וגם שם פגש יהודים.
בהודו פגש בקהילתבני ישראל וכתב עליהם רבות כולל על שושלת נשיאי הקהילה ומשפחתו שלדאדא קמודן.
כשחזר מאוסטרליה דרךעדן בשנת1864 אסף חומר על יהודים אלו וכתב את ספרו "אבן ספיר" על מסעו לתימן והקהילה היהודית שם. בספרו זה אשר יצא לאור בשניםתרכ"ד–תרכ"ו (1864–1866) פרסם גם מחקרים עלכתר ארם צובא וכן על כתבי-יד אחרים של התורה והמקרא. בספרו היה הרב ספיר מהראשונים להעיר את תשומת לבו של העולם היהודי על קיומם ומצבם שלהיהודים באתיופיה ואף של יהודי המזרח הרחוק.
בירושלים המשיך להתעניין ביהודי תימן, ובהישמע דברמשיח השקר,שוכר כחיל, שקם בתימן, כתב איגרת שבה הזהיר את יהודי תימן מפניו.
בשנים1865 ו-1873 יצא לשני מסעות נוספים, באירופה ובצפון אפריקה. כמו כן פרסם תשובה בשם "עדות ביהוסף" בנושא עיזבונו של הגביר ניסים שמאמא.
אחד מגילוייו המשמעותיים ביותר היה אודות הגניזה העתיקה בקהיר, שעליה דיבר בספרו. בעקבות הפרסום החלו חוקרים לפקוד את הגניזה ולחקור את ממצאיה.
בשנות1883–1885 סייע להדפיס בירושלים את הספר "חמדת ימים" מאת גדול משוררי תימן ר'שלום שבזי ואף הוסיף לו הקדמה.
נפטר בו' בתמוזה'תרמ"ה1885. נקבר בהר הזיתים.[1]
מושבאבן ספיר בהרי ירושלים קרוי על שמו, וכן רחוב "אבן ספיר" בשכונתנחלת אחים בירושלים ובשיכון דן בתל אביב.
ממצאיו ועדויותיו ההיסטוריות זכו להכרה הלכתית, כך למשל הסתמך על תיאוריו בנוגע לבני ישראל שבהודו, הרב הראשי לישראל, הרביצחק אייזיק הרצוג "נאמנים עלי דברי הרב יעקב ספיר ז"ל... שהיה גדול בתורה וביראה וחשוב מאד בעיני גאוני ירושלים איתני ארץ ז"ל שבימים ההם".[2]
היה נשוי לבתו של רבי שלמה זלמן הכהן ולהם נולדו 5 ילדים.
חתניו הם שמואל ברוך, בנו של הרבחיים נסים ברוך, ויחיאל ברי"ל.
נכדו הוא העסקן הציוניאליהו ספיר, ונינו הואיוסף ספיר, מראשיהציונים הכלליים ושר בממשלות ישראל.
בנימין זאב ספיר בנימין זאב ספיר | הניה בריינא הניה בריינא | |||||||||
יעקב ספיר (1822-1885), דף שער בספרייה הלאומית