 | |||||
| טרנר במשרדו שבמוזיאון חיל-האוויר בחצרים, יולי 2006 | |||||
| לידה | 27 בפברואר1935 המנדט הבריטי  כפר יונה,פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 27 באוקטובר2024 (בגיל 89) ישראל  רמת השרון,ישראל | ||||
| מדינה | ישראלישראל | ||||
| השכלה | |||||
| תקופת פעילות | 1953–2024 (כ־71 שנים) | ||||
| מפלגה | מפלגת העבודה הישראלית | ||||
| השקפה דתית | יהדות | ||||
| |||||
| |||||
| תפקידים נוספים | |||||
| |||||
| שירות במשטרה | |||||
| השתייכות |  צבא הגנה לישראל משטרת ישראל | ||||
| דרגה |  תת-אלוף רב-ניצב | ||||
| 1953–1985 (צה"ל) 1985 –1993 (משטרת ישראל) | |||||
| תפקידים בשירות | |||||
בצה"ל
במשטרת ישראל
| |||||
| פעולות ומבצעים | |||||
| מלחמת ששת הימים | |||||
  | |||||
יעקב טרנר (27 בפברואר1935[1] –27 באוקטובר2024) היהפוליטיקאיישראלי שכיהן כראשעיריית באר שבע השביעי (1998–2008) וכמפכ"ל העשירי שלמשטרת ישראל (1990–1993). לפני כן היהטייס קרב ותת-אלוף בחיל האוויר הישראלי. יוזם ומקיםמוזיאון חיל האוויר בחצרים.
טרנר נולד בכפר יונה לצבי טרנר, ילידהונגריה, ולדינה לבית רוזנפלד, ילידתפולין.
התגייס לצה"ל בשנת1953. החל אתקורס טיס מס' 17, אך הודח. הוא הצטרף לאחד הקורסים הבאים, מס' 22, וסיים אותו בהצלחה בשנת1957. לאחר הקורס הוצב לקורס אימון מתקדם (קא"ם) על מטוסדאסו אוראגן בטייסת 113 ("הצרעה") בבסיס חצור. לאחר מכן עבר הסבה למטוסדאסו מיסטר IV. בשנים 1957–1963 היה טייס קרב בטייסת 109 ("העמק"). ב-1963 עבר להטיס מטוסמיראז' 3 והיה חלק מצוות קליטת המטוס בטייסת 117 ("הסילון הראשונה") בבסיס רמת דוד. בשנים שלאחר מכן שירת כמדריך בבית הספר לטיסה, ששכן בבסיס תל נוף, ומאוחר יותר מונה כמפקד טייסת בבית הספר לטיסה.
החל מסוףשנות ה-50 פרסם בבטאון חיל האוויר טור הומוריסטי על הווי החיל.[2]
במלחמת ששת הימים פיקד עלטייסת 107 ("אבירי הזנב הכתום"), שבאותה תקופה הייתה טייסת אוראגן. במהלך המלחמה הוביל מבנים לתקיפת שדות תעופה במסגרתמבצע מוקד. באחת מהגיחות שבה הוביל רביעייה לתקיפת כוח שריון ירדני נפגע מטוסו באשנ"מ, אך הוא הצליח להנחית את מטוסו הפגוע בישראל.
מספטמבר 1967 עד יולי1969, כולל במלחמת ההתשה, פיקד עלטייסת 110 ("אבירי הצפון"), שהייתה טייסתסוד אוויאסיון ווטור. במלחמת ההתשה איבד את שני סגניו,נפתלי פורת ויצחק (אקי) ארצי. בהמשך שירת כמדריך ראשי בבית הספר לטיסה וכמפקדטייסת תעופה בתל נוף. ב-1972 מונה למפקד בית הספר לטיסה.
במלחמת יום הכיפורים לחם טרנר כטייספנטום בטייסת 107, שפעלה באותן שנים מבסיס חצרים. לאחר לימודיתואר ראשון במדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון מונה ב-1975 לראש מחלקת ההדרכה של חיל האוויר שבלהק אוויר. ב-1977 הוענקה לו דרגתתת-אלוף, ובשנים 1977–1981 פיקד על בסיס חצרים. תפקידו הבא היה כראשלהק כוח אדם של חיל האוויר (1981–1985) שאחריו השתחרר מצה"ל בדרגתתא"ל לאחר 32 שנות שירות. כטייס קרב ביצע טרנר מעל 300 גיחות מבצעיות.
טרנר יזם והקים אתמוזיאון חיל האוויר בחצרים אותו ניהל מיום הקמתו ועד2015. גם לאחר שחרורו מצה"ל המשיך להטיס את מטוסי המוזיאון, עד שהגיע לגיל 75.[3]
לאחר שחרורו מצה"ל התגייס למשטרת ישראל, שם כיהן כראש אגף כוח אדם (כיוםאמ"ש) בשנים 1985–1989, וכמפקדמחוז מרכז בשנים 1989–1990. ב-1 באפריל 1990 הוענקה לטרנר דרגתרב ניצב והוא מונה למפכ"ל העשירי של המשטרה. בשלוש שנות כהונתו כמפכ"ל הקים אתמשטרת התנועה הארצית ואתהיחידה האווירית של משטרת ישראל, הפעיל את מדיניות ה"דלת הפתוחה" לאזרח בכל תחנות המשטרה, פעל לקידום השוטרים ומבחינת תושבי באר שבע והנגב הייתה גולת הכותרת לפעילותו הקמת המחוז הדרומי בתחומי באר שבע.[דרוש מקור]
כמה חודשים אחרי תחילת תפקידו כמפכ"ל, ביום הכיפוריםה'תשנ"א, 29 בספטמבר 1990, עלתה קבוצה גדולה של מפגינים מוסלמים לכיווןהכותל המערבי. המשטרה עצרה את התקדמותם אך היו נפגעים רבים משני הצדדים, והאירוע נתפס כחריג בהיקפו בירושלים, וכאיום על ביטחון המתפללים בכותל.[4] ההפגנה נוצרה אחרי פרסום כרוז של הוואקף הקורא להתנגד לכוונתנאמני הר הבית להציבאבן פינה טקסית לבית המקדש השלישי. למחרת נערכה ישיבה ובה הנחה ראש הממשלהיצחק שמיר את שר המשטרהרוני מילוא ואת מפכ"ל המשטרה טרנר לדאוג "להנמכת האש" בירושלים. בהתאם הוחלט שלא לאפשר לנאמני הר הבית לקיים את הטקס והדבר פורסם והועבר לוואקף. בתפילות המוסלמים ביום שישי, 5 באוקטובר 1990 (חגסוכות תשנ"א), הכריז המואזין שיש למנוע את טקס הנחת אבן הפינה המתוכנן ליומיים לאחר מכן.[4] ביום שני, ד' חול המועד סוכות, תשנ"א (8 באוקטובר 1990) נזרק מטר אבנים מאזורהר הבית על המתפללים והמבקרים הרבים ברחבת הכותל, וכ-20,000 איש פונו משם לאחר שחלקם נפצעו. השוטרים בהר הותקפו, תחנת המשטרה ברחבת הר הבית ננטשה והועלתה באש. המשטרה הסתערה על המתפרעים באש חיה, ו-17 מהנוכחים בהר נהרגו. בהופעה טלוויזיונית למחרת, ולמרות ביקורת משמעותית, הודיע טרנר כי הוא מצדיק את החלטת המשטרה ואת פעולתה, בייחוד לאור תקיפת המתפללים ברחבת הכותל מתוך רחבת הר הבית, בפעם הראשונה מאז שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים.[4]
סיים את תפקידו כמפכ"ל בשנת1993.
מאז 2002 כיהן טרנר כנשיא הסניף הישראלי שלארגון השוטרים הבינלאומי - IPA.
לפני כהונתו של טרנר כראש עירייתבאר שבע, קיבל הצעות להתמודד לראשות עירייתתל אביב ורמת גן, אך סירב להצעות ואמר "אם אני אהיה ראש עיר זה רק של העיר באר שבע". בשנת1998 נבחר לראשותעיריית באר שבע, ובשנת2003 נבחר לכהונה שנייה עם 48.29% מהקולות.[5] טרנר עמד בראש רשימת "באר שבע 1", רשימה מקומית שנתמכה על ידימפלגת העבודה. עם הקמת מפלגתקדימה ב-2005 הודיע על תמיכתו בה.
כראש עירייה, טרנר שם למטרה לבנות שני דברים שהיו חסרים בעיר: היכל תרבות ואצטדיון כדורגל. היכל התרבות (משכן האומנויות) הושלם בימי כהונתו, ואילו האצטדיון נבנה לאחר תום כהונתו ונקרא על שמו.[6] כמו כן, השקיע במוסדות חינוך ורווחה בעיר וגייס כספים למיזם פארקנחל באר שבע ולפארק ההייטק.[7]
בבחירות לרשויות המקומיות בשנת2008, גבר עליורוביק דנילוביץ' עם 60.39% מהקולות.[8]
טרנר עבר להתגורר ברמת השרון, והמשיך להתנדב במוזיאון חיל האוויר בחצרים.[7]
טרנר היה נשוי לאריאלה, עד למותה ב-2017.[9] לזוג נולדו שלושה בנים, שניים מהם טייסים. אחייניתו היאקרן טרנר אייל, לשעבר מנכ"ליתמשרד האוצר ומשרד התחבורה.
טרנר הלך לעולמו ב-27 באוקטובר2024, בגיל 89.[10]
טרנר זכה שלוש פעמים בפרס מפקד חיל האוויר.
טרנר קיבל בשנת 2009 את אות יקיר הנגב מטעםאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באותה שנה קיבל את אות יקירבאר שבע על שירותו למען העיר.
בשנת 2013 זכה בפרס יקיר הרשויות המקומיות מטעםמרכז השלטון המקומי על תרומתו לפיתוח באר שבע והנגב ותרומתו לביטחון המדינה. הפרס הוענק לו בטקס בכנסת על ידייו"ר הכנסתיולי אדלשטיין כנציג ראש הממשלה וע"ישלמה בוחבוט יו"ר מרכז השלטון המקומי.
אצטדיון טוטו באר שבע על-שם יעקב טרנר שנפתח בשנת2015 נקרא על שמו.[11]
בחודש ינואר2020 חנכה עירייתיבנה גינה ציבורית על שמו בשכונה המשטרתית בעיר שהוקמה ביוזמתו, בה מתגוררות 255 משפחות.[12]
