 | |
| לידה | 2 במרץ1928 קרקוב,הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| פטירה | 2 באפריל2014 (בגיל 86) |
| שם לידה | Ya’akov Janek Hollaende |
| מדינה | ישראל |
| מוקד פעילות | ישראל |
| שפה מועדפת | עברית |
  | |
יעקב הוֹלַנדֶר (2 במרץ1928 –2 באפריל2014) היהמלחין בזמר העברי,מעבד מוזיקלי ומנצחמקהלותישראלי. מגדולי המלחינים בזמר העברי, המזוהה בעיקר עםפסטיבלי הזמר, בהם זכה שלוש פעמים במקום הראשון, ועם חבורות הזמר הרבות שיסד לאורך השנים.
יעקב (יָנֶק) הולנדר נולד בעירקרקוב שבגליציה,פולין למשפחה בעלת רקע מוזיקלי. במלחמת העולם השנייה עבר בגטו קרקוב וב-12 מחנות שונים, כוללפלאשוב,אושוויץ ומאוטהאוזן. הוריו ושני אחיו הגדולים נספו בשואה, והוא היחידי ששרד. לאחר המלחמה, כשהוא בן 17, נמנה עםילדי סלבינו ששהו בבית שיזופולי באיטליה, ושם הצטרף למקהלת נערים שאורגנה בבית הילדים ואף ניצח עליה בהזדמנות אחת. כאן החל לכתובפיליטונים וחתם בכינוי "הראי העקום". עם חלק מילדי סלבינו ניסהלהעפיל לארץ ישראל באונייה "כתריאל יפה" אך היא נתפסה על ידי כוחותהמנדט הבריטי, והוא נכלא עם חבריו במחנה המעצר בקפריסין. עם השחרור מקפריסין, נקלט בקיבוץמשמר השרון יחד עם כל חבריו למקהלה, ומשם נשלח ללמוד את יסודות הניצוח וההלחנה. כשנה מאוחר יותר התנדב לחטיבת הראל של הפלמ"ח והשתתף בקרבות לשחרור הדרך לירושלים במלחמת העצמאות. לאחר שחרורו נקלט בקיבוץצאלים, שם התגורר כשנה, ולאחר מכן עבר לתל אביב ושם החל ללמוד באקדמיה למוזיקה אצל המלחיןמרדכי סתר (שלימים היה לשכנו ברמת אביב ולאחד מידידיו הקרובים ביותר). בתקופת הלימודים עבד למחייתו כמורה למוזיקה בבתי ספר, ביניהם "כרמל" בתל אביב, ובתור מנצח מקהלה.[1][2][3]
עד 1964 התעניין הולנדר יותר במוזיקה קלאסית, אבל בשנה זו חל המפנה הגדול בקריירה המוסיקלית שלו, כאשר הייתה זו אשתו דבורה שעודדה אותו לכתוב שיר לפסטיבל הזמר והפזמון שהיה האירוע המוסיקלי הנחשב ביותר בשנות השישים והשבעים והתקיים בכל מוצאי יום העצמאות ושודר בשידור חי בערוץ הטלוויזיה הבודד בישראל. השיר הראשון שהלחין היה "ילדתי אִמרי" (מאתמשה דור), שזכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון 1964, בביצועם שלבני אמדורסקי ונחמה הנדל.[4] שני שירים נוספים שהלחין, זכו אף הם במקום הראשון בפסטיבלי הזמר מאוחרים יותר : "מי יודע כמה" למילים שלרימונה די-נור ולעיבוד שלשמעון כהן בביצועו שלמייק בורשטיין,1967[5] ו-"פתאום עכשיו, פתאום היום" ("אהבתיה") (מיליםתרצה אתר, עיבודאריה לבנון, בביצועו שלשלמה ארצי,1970). בכך למעשה היה הולנדר לשיאן הזכיות במקום הראשון בפסטיבלי הזמר עם שלוש זכיות, שקידמו את הקריירה המוסיקלית שלו בצורה משמעותית, וקיבעו את מעמדו כאחד המלחינים החשובים והמובילים בזמר העברי.
שיר פסטיבלי נוסף שכתב הולנדר הוא, "תנו לנו יד ונלך" (למילותיו שלצבי זליקוביץ') – שיר געגוע לאתרים אהובים בתל אביב שאינם עוד. שיר זה הושר בפסטיבל הזמר והפזמון 1973 על ידיעירית דותן.[6] כמו כן הלחין את "שיר לערב חג" למילים שלתרצה אתר, שמירי אלוני ביצעה באותו פסטיבל. הולנדר אמנם לא זכה במקום הראשון אך, כאמור, הביא לפסטיבל שני שירים. תופעה נדירה בפני עצמה. לחן אחר שכתב הוא "אני אוהבת באך" למילותיו שלשמואל רוזן.[7] בלחן זה יש מרכיבים המזכירים תבנית לחנית של המלחין הקלאסיבאך. עדות נוספת לגיוון הרב בלחניו של הולנדר ניתן למצוא בפסקול שכתב ב-1967 לסרטו הראשון שלג'ורג' עובדיה, "הנחשקת" (נקרא גם "אהבה בנמל"), בכיכובו שלאריס סאן; השירים שבסרט, ובמיוחדשיר הנושא, "רק חיוך אחד", למילותיו שליעקב שרת ובביצועם שליהורם גאון ודליה עמיהוד, נושאים גווןים-תיכוני מובהק.
הולנדר, מהאבות המייסדים של חבורות הזמר בארץ, שימש במשך עשרות שניםמעבד קולי ומנצח של הרכבים קוליים רבים, מהם כמה שייסד: "הרעננים" (1970), "אדם לאדם", "שירן", "השרונים" (1994), "זמר לך".
ב-1966 הקים את להקת "זמרי החוף", שפעלה במשך שנה אחת בלבד והוציאה אלבום אחד המורכב משיריו ומעיבודיו בהפקת חברת "ישראפון".[8]
מהמחצית השנייה של שנות השישים ובמהלך שנות השבעים הִרבה לעבוד עםהלהקות הצבאיות ושימש כמנהל מוזיקלי של תוכניות, שהבולטות שבהן היו "במרכז העניינים" שללהקת פיקוד מרכז, "שבר ענן" שללהקת חיל האוויר ו"במוצב רוח" שללהקת גולני. כמו כן, הלחין עבור הלהקות הצבאיות שירים רבים, בהם "להתראות" למילים שלשמואל רוזן (בביצועלהקת פיקוד דרום), "בימים שכאלה" למילים שלצביקה זליקוביץ' (גם הוא בביצוע להקת פיקוד הדרום), "למפקד באהבה" למילים של רימונה די-נור (בביצועלהקת פיקוד צפון), "כל העיר מרכלת עלינו" למילים שליוסי גמזו (בביצועצוות הווי הנח"ל), ועוד שירים רבים שהיולהיטים באותה תקופה.
בשנת1980 זכה בפרס זעירא.[9]ביום הזיכרון לשואה ולגבורה2007 נבחרלהדליק משואה במהלך העצרת הממלכתית ביד ושם.ב-23 במאי 2011 הוענק להולנדר אות הוקרה על תרומה לזמר העברי בפסטיבל ימי הזמר בר-אילן, שנערך על ידי הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן, המחלקה למוזיקה והמרכז לחקר המוזיקה העממית הישראלית, בשיתוף עםגלי צה"ל ובמלאת 40 שנה למחלקת המוזיקה בתחנה הצבאית.
ב-1 ביוני 2014, חודשיים לאחר מותו, הוענק להולנדר אות הוקרה מטעם "שירת רבים" (מיסודה של עמותת "מיתר" לטיפוח הזמר העברי) על תרומה לתרבות הישראלית ולזמר העברי.[10]
הולנדר היה נשוי לדבורה ואב לשניים.הוא נפטר ב-2 באפריל2014, בגיל 86. נקבר בבית העלמין קריית שאול.
יעקב הולנדר, באתרMusicBrainz(באנגלית)
סרטוניםבערוץ של אבי הולנדר, המוקדש כולו ליצירתו של אביו, יעקב הולנדר, באתריוטיובלשרוד את השואה: סיפורו של יעקב הולנדר, סרטון באתריוטיוב
יעקב הולנדר, הפרויקט שלמפעל הפיסלתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עםיואב קוטנר, מאי 2015עם מותו:
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
