Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

יעקב אחימאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב אחימאיר
יעקב אחימאיר, 2010
יעקב אחימאיר,2010
יעקב אחימאיר,2010
לידה21 ביולי1938 (בן 87)
כ"ב בתמוזה'תרצ"ח
המנדט הבריטיהמנדט הבריטירמת גן,פלשתינה (א"י)
מדינהישראלישראלישראל
השכלההאוניברסיטה העברית בירושליםעריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילותמ-1965
עיסוקאיש תקשורת
מעסיקהשידור העברי של ה-BBC,רשות השידור,תאגיד השידור הישראלי
בן או בת זוגאורה אחימאירעריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
רשתות חברתיות
טוויטר (X)yakovahimeir

יעקב שלמה אחימאיר (נולד ב-21 ביולי1938) הואעיתונאי,פובליציסט ואיש טלוויזיה ורדיוישראלי. חתןפרס ישראל בתקשורת לשנתה'תשע"ב (2012).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחימאיר נולד ברמת גן בשנת 1938. בנם של סוניה ואב"א אחימאיר. אביו היה מראשיברית הבריונים, הזרם הימני-רדיקלי בתנועה הרוויזיוניסטית.

נקרא יעקב שלמה על שמם של לוחם האצ"ליעקב רז ועולה הגרדוםשלמה בן יוסף[1].

אחימאיר גדל בירושלים, וסיים את לימודיו בגימנסיית "דביר". אתשירותו בצה"ל עשה בחיל השריון. לאחר מכן, למדהיסטוריה כללית ומדע המדינה באוניברסיטה העברית.

את דרכו בעיתונות החל ככתב "חרות לנוער". בשנות השישים שהה בלונדון[2], שם שימש כשדר בשידור העברי של הבי בי סי, אשר כלל שידור יומי קצר בשפה העברית ששודר לישראל בגלים קצרים.

מראשיתשנות השבעים, היה יעקב אחימאיר שדר בקול ישראל ובערוץ הראשון. הוא הגיש את התוכנית "היום הזה"[3], עבד כמראיין ומנחה ב"מוקד"[4], שימש כעורך ומגיש ב"יומן"[5], ככתב מדיני וככתב בוושינגטון. בעשרות שנות עבודתו, סיקר יעקב אחימאיר חלק ניכר מן האירועים המדיניים בישראל. בין היתר, היה ליד כבש המטוס שהביא לארץ את נשיאמצריםאנואר סאדאת ב-19 בנובמבר1977 וסיקר אתההתנתקות מגוש קטיף באוגוסט2005.

בראשיתשנות ה-80 היה כתב הטלוויזיה בכנסת ובשנת1986 נתמנה לעורך "מבט"[6]. בחירתו הגיעה לאחר שמלשכת ראש הממשלהשמעון פרס, ביקשו שלא למנותו לתפקיד מאחר שאחיו היה יועץ התקשורת שליצחק שמיר[7].

במהלךשנות ה-90, הנחה אחימאיר מספר תוכניות אקטואליה, בהן "פוליטיקה" ו"פופוליטיקה". כמו כן, הוא נמנה בין מגישי התוכנית "יש עם מי לדבר" בגלי צה"ל, עד אשר הופסק שידורה.

גם לאחר סגירתרשות השידור והקמתתאגיד השידור הישראלי, המשיך אחימאיר לערוך ולהגיש את התוכנית "רואים עולם", בערוץ "כאן 11", אותה הגיש בימיהערוץ הראשון. המשדר האחרון של "רואים עולם" שודר ב-1 בפברואר2020 ולאחריו אחימאירפרש לגמלאות[8]. עד אז, הגיש אחימאיר לעיתים גם את התוכנית "הבוקר הזה" בכאן ב'. הוא גם פרסם מאמרים במדור הדעות בעיתון "מעריב", וכיום, ב"ישראל היום".

ביוני 2020 החל לשמש כפרשן בחדשות הבוקר, באוקטובר2021 פוטר.

לאחר פיטוריו החל לשמש כפרשן בתוכניתשש - אמנון לוי.

החל מ-2022 הוא משמש כפרזנטור של חברתדינמיקה סלולר.

בשנת 2024 יצא לאור ספרו הראשון,עד כאן - אוטוביוגרפיה בצילו של אב"א, בהוצאתסלע מאיר. הספר הוא אוטוביוגרפיה של אחימאיר, ומספר את סיפור חייו בצילו של אביו.

אחימאיר הוא עמית-בכיר במרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן.

בשנת תשפ"ד מונה ליו"ר ועדתפרס ישראל בקטגוריית התקשורת לשנה זו, ובמרץ 2024 התפטר מתפקיד זה, בנימוק שעבודת הוועדה הפכה למיותרת בעקבות החלטתשר החינוך,יואב קיש, שלא להעניק את הפרס בקטגוריה זו ובקטגוריות נוספות[9].

נשוי לסופרת וחוקרת הספרותאורה אחימאיר, ואב לבן ובת. אחיו הואחבר הכנסת לשעבריוסף אחימאיר. בנוסף יש לו אחות למחצה, זאבה, מנישואיו הראשונים של אביו.

פרסים בהם זכה

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • פרס ישראל בתקשורת לשנתה'תשע"ב. מנימוקי זכייתו בפרס:”יעקב אחימאיר מעמודי התווך של השידור הציבורי מזה כחמישה עשורים. נמנה עם מייסדי הטלוויזיה בישראל. עיתונאי במובן הקלאסי. עשה שורה של תפקידים: כתב, עורך, מגיש, שליח בחו"ל, פרשן, פובליציסט ודוקומנטר. אחימאיר הקפיד בעבודתו על הפרדה מוחלטת בין דעות ועובדות. סגנונו העיתונאי נטול פניות, אמין, מעמיק ורחב אופקים. סגנון זה שימש השראה ומופת לדורות של עיתונאים”.
  • פרס סוקולוב לעיתונות האלקטרונית לשנת2005, "על מפעל חיים ועבודתו היסודית והאחראית בסיקור מכלול נושאים בחברה הישראלית ובעולם"
  • הפרס לביקורת התקשורת מטעםהאגודה לזכות הציבור לדעת
  • פרס ירושלים לתקשורת הגונה לשנתה'תש"ף (2020), "בהיותו המצפן של השידור הציבורי ביושר ואמת ובקור רוח"[10]
  • פרס כנס העיתונות באילת, על מפעל חיים בשנת2010
  • פרס סמולר, מטעם ארגון הג'וינט, על סיקור נושאים יהודיים ב"רואים עולם"
  • 1988 –פרס זיו לעיתונות טלוויזיה מטעם צדק-מדות-מוסר[11].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • יעקב אחימאיר,עד כאן - אוטוביוגרפיה בצילו של אב"א, הוצאתסלע מאיר, 2024[12].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מיזמיקרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט:יעקב אחימאיר
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:יעקב אחימאיר

ממאמריו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^אביש"י,רשימות אנטי־מא,המשקיף, 11 באפריל 1940;
    הבן: יעקב אחימאיר, באתר ארכיון אבא אחימאיר
  2. ^הגיע הזמן להציג בעיות כהוויתן,מעריב, 20 בפברואר 1967
  3. ^נחום ברנע,עלייתו ונפילתו של היום הזה,דבר, 17 באפריל 1970
  4. ^הטלוויזיה הכללית,מעריב, 17 בדצמבר 1970
    7 ימים על המסך הקטן,מעריב, 28 בינואר 1971
    7 ימים על המסך הקטן,מעריב, 1 באפריל 1971
    דליה רביקוביץ,אדם קרוב אצל עצמו,מעריב, 13 באוגוסט 1979
    צבי לביא,מילים ריקות,מעריב, 3 באוקטובר 1985
  5. ^צבי לביא,מעמד של אדונים?,מעריב, 5 בינואר 1971
  6. ^אריה בנדר,יעקב אחימאיר נבחר פה אחד לעורך מבט,מעריב, 15 בספטמבר 1986
    שרוף על תל אביב,מעריב, 19 באוקטובר 1986
  7. ^אילנה באום,בטלוויזיה מוחים על פסילתו של אחימאיר,מעריב, 12 באוגוסט 1986
  8. ^צפו: יעקב אחימאיר נפרד אחרי 50 שנות שידור, באתר "סרוגים", 1 בפברואר 2020
  9. ^תמר טרבלסי חדד,יו"ר ועדת פרס ישראל לתקשורת, יעקב אחימאיר, התפטר: "מיותרת בגלל החלטת קיש", באתרynet, 6 במרץ 2024
  10. ^"פרס ירושלים" יוענק ליעקב אחימאיר, באתרערוץ 7, 6 בפברואר 2020
  11. ^יאיר לפיד,להבליט את הצד החיובי של המציאות,מעריב, 8 ביוני 1988
  12. ^אתר למנויים בלבדמורן שריר,הספר נועד לתבוע את עלבונו של אביו של המחבר, באתרהארץ, 16 באפריל 2024
רשתות חברתיות
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יעקב_אחימאיר&oldid=42241683"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp