ערך זה עוסק באטום או מולקולה בעלי מטען חשמלי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראויון (פירושונים).
הפוטנציאל האלקטרוסטטי של יוןניטראט. האזורים הצבועים בכתום הם בעלי פוטנציאל אלקטרוסטטי נמוך יותר מאלה הצהובים.
יוֹן (מיוונית עתיקה:Ἰόν – "מתקדם"; "נע") הוא חלקיקאטומי אומולקולרי בעלמטען חשמלי כולל חיובי או שלילי, זאת כיוון שכמות האלקטרונים אינם תואמים למספר הפרוטונים. זאת בשונה מאטום או מולקולה שבהם מספר האלקטרונים והפרוטונים תואם בדיוק ועל כן אינם נושאים מטען חשמלי (אלקטרומגנטי) כלשהו.
ביוןחיובי, מספר האלקטרונים קטן ממספר הפרוטונים. הוא נקראקַטְיוֹן וסימונו+X (סימן היסוד ופלוס)
ביוןשלילי, מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים, והוא נקראאַנְיוֹן וסימונו-X (סימן היסוד ומינוס)
בתא אלקטרוכימי היון החיובי נמשך לקתודה (האלקטרודה השלילית, כלומר זו שדרכה זורמים אלקטרונים לתוך התא). והיון השלילי נמשך לאנודה (האלקטרודה החיובית, כלומר זו שממנה זורמים אלקטרונים החוצה מהתא האלקטרוכימי).
תהליך הפיכת אטום או מולקולה נייטרליים ליון נקרא "יינון", ונעשה על ידי הוספת או הסרת אלקטרון או מספר אלקטרונים.
תרכובות רבות נוצרות הודות למשיכהחשמלית חזקה בין יון חיובי ויון שלילי; הן ידועות כתרכובות יוניות, אומלחים. הקשר בין שני היונים נקראקשר יוני.מלח בישול, לדוגמה, מורכב מיונים של-Cl ו+Na במספר שווה. במצב מוצק, היונים מסודרים בסריג יוני.
מלחים פשוטים הם לעיתים קרובות הִתרַכּבוּת שלמתכת ואל-מתכת יחד, ליצירת יון חיובי ויון שלילי. יוני המתכת יהיו חיוביים, בעוד שיוני האל-מתכת יהיו שליליים. גודלו של המטען נקבע על פי הערכות האלקטרונים ברמות החיצוניות של האטום והיון, המשפיעה על אנרגיות הזיקה אלקטרונית והיינון.
כך, למשל, אטום ממשפחת ההלוגנים יעבורחיזור בדרגה אחת (יקבל אלקטרון אחד) ליצירת יון שמטענו מינוס אחת, וישלים בכך רמה חיצונית מלאה; בעוד שאטום שלמשפחת המתכות האלקליות העפרוריותיתחמצן בשתי דרגות (יתן שני אלקטרונים) ליצירת יון שמטענו פלוס שתיים, והוא בעל רמה חיצונית מלאה.
לדוגמה,נוסחתה של התרכובתמגנזיוםכלורי תהיה MgCl2, משום שמטענו של הכלור הוא מינוס אחת ומטענו של המגנזיום הוא פלוס שתיים; מטענה של התרכובת הוא נייטרלי, ולכן דרוש מספר כפול של יוני כלור שמטענם רק מחצית ממטען יוני המגנזיום.
תחמוצות של מתכות הן דוגמה למלחים הבנויים מיונים חד אטומיים: החלודה היא תחמוצת הברזל Fe2O3; הסיד, CaO, הוא תחמוצת הסידן; האלום (אלומינה), Al2O3 ועוד.
בביוכימיה ובמערכות הגוף השונות ממלאים היונים תפקידים מרכזיים. כך לדוגמה, ה"ברזל" אותו אנו מקבלים ממזונות שונים אינו אלא יוני ברזל ( Fe2+/Fe3+). הברזל הטעון במטען פלוס שתיים משמש כמרכיב המרכזי במולקולות ההמוגלובין והמיוגלובין, המתפקדות כנושאיחמצן במערכת הדם.
מייקל פאראדיי הוא שהגה לראשונה את תאוריית היונים, בסביבות שנת1830, על מנת לתאר את המולקולות שנעות בתמיסה, חלקן לאנודה וחלקן לקתודה. אולם רק ב-1884 תיארסוונטה ארהניוס את המנגנון שעל פיו הגיע פאראדיי למסקנותיו, בעבודת הדוקטורט שלו לאוניברסיטת אופסלה. בתחילה התאוריה לא התקבלה, אך מאוחר יותר אף קיבל על המחקרפרס נובל לכימיה ב-1903.
את השם יון טבע פאראדיי ב1834 לפי הצעתאיש האשכולותוויליאם הוול. יון ביוונית עתיקה פירושו נע. הוול הוסיף וטבע את המונחים קטיון, אניון, קאתודה ואנודה תוך שימוש במילים היווניותקאטו (κάτω) - כלפי מטה ואנו (ἄνω) - כלפי מעלה. פירוש המילים קטיון ואניון הוא אם כן יון הנע כלפי מטה ויון הנע כלפי מעלה, אך אין לכך כל קשר לתנועתם במציאות.
