יום שלישי הוא היום השלישי מצאת השבת. בחלק ממדינותאירופה ועל-פי תקן ISO-8601 הוא היום השני בשבוע (השבוע מתחיל ביום העבודה הראשון). מקובל לקשר יום זה עם כוכב הלכתמרס, ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה.
במדינות המערב הלטיניות מקובל לזהות את יום שלישי עם האל הרומימרס וכוכב הלכתמאדים. בצרפתית נקרא היום Mardi, באיטלקית martedì, ובספרדית martes, כולם גלגולים של dies Martis הלטיני.
לעומת זאת, בשפות גרמאניות יום שלישי נקרא על שם האל הנורדיטיר, המקביל במעמדו למארס: באנגלית Tuesday, בגרמנית Dienstag (גלגול הצורה Ziestag, בעקבות שמו הגרמני של אותו אל, Zio),שוודית Tisdag,דנית Tirsdag.
ברוסית השם הוא וְטוֹרְנִיק (במקור: Вторник), שמקורו במילה שפירושה "השני". בבסקית אַשְׂטֶאַרְטֶאַה (asteartea = אמצע השבוע. יום שני הוא תחילת השבוע [astelehena] ויום רביעי סוף השבוע [asteazkena]).
בערבית يوم الثلاثاء – יום א-ת'לאת'אא – היום השלישי.
בישראל, קובעחוק יסוד: הכנסת: "הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת, אולם אם הייתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש". גם כאשרהכנסת מקדימה את מועד הבחירות, נהוג לקבוע אותן ליום שלישי. יש המסבירים זאת במגמה להרחיק את ההכנות לבחירות ואת המלאכה שלאחריהן מיום השבת. זאת, בהתחשב בעובדה שההכנות לבחירות וספירת הקולות צריכות להתבצע בלא הפסקה כדי למנוע אפשרות לזיופים. את הקביעה הזו מקובל לייחס גם למסורת היהודית המייחסת ליום זה מזל טוב במיוחד.
בפרק א' בספר בראשית נאמר על כל יום מימי הבריאה "כי טוב", מלבדיום שני שבו לא נגמרה המלאכה עד יום שלישי. ביום שלישי נאמר פעמיים כי טוב – אחת על מלאכת השמיים והארץ והשנייה על עולם הצומח[1]. בעקבות כך נאמר עליו הביטויפעמיים כי טוב, והוא נחשב, במסורת היהודית, כיום שיש בו מזל טוב במיוחד[2], ולפיכך ראוי לקבוע אותו כמועד לטקסנישואים[3].
בתרבות היוונית והספרדית, יש הנוהגים לציין מדי שנה בימי שלישי בשלושה עשר בחודש את נפילת קונסטנטינופוליס, במהלךמסע הצלב הרביעי בשנת 1204. המצור תם ביום שלישי ה-13 לחודשאפריל ומונצח כיום המביא מזל רע.
