מקובל לקשר את יום חמישי עם כוכב הלכתיופיטר והאליופיטר. בלטינית נקרא היום "דיאס יוביס" (Dies Iovis; יוביס הוא שם אחר לאל יופיטר) ומכאן שמו בחלק מלשונות אירופה: בצרפתית Jeudi, בספרדית Jueves ובאיטלקית Giovedì. לעומת זאת, בפורטוגזית השם הוא Quinta-feira, שפירושו "יום-החג החמישי", משום שימי השבוע בפורטוגזית נקראים על שם שבעת ימיהשבוע הקדוש של חג הפסחא.
בלשונות הגרמאניות, השם מקושר עם האל הנורדיתור, אל הרעם במיתולוגיה הנורדית שנתפש כמקביל ליופיטר. באנגלית שמו Thursday, בגרמנית Donnerstag (שמקורו בשמו הגרמני שלתור), בהולנדית Donderdag, בשוודית ובדנית Torsdag. בכמה משפות אלו (למשל גרמנית והולנדית) פירוש שמו של היום הוא "יום הרעם".
בלשונותהמזרח הקרוב משמעות השם היא "יום חמישי". כך בעברית, בערבית (يوم الخميس - יום אלח'מיס), וביוונית (Πέμπτη, "פֶּבְּטִי").
בלשונות סלאביות שונות קיבל יום חמישי את השם "רביעי", על מנת לציין שהוא היום הרביעי בשבוע המתחיל ביום שני. כך ברוסית השם הוא Четверг (צ'טברג), ובצ'כית השם הוא čtvrtek (צְ'טְבְרְטֶק).
בלשונות המזרח יש לשם משמעויות שונות: ביפנית הוא נקרא "מוקויובי" (木曜日), שפירושו "יום האילן", ובסינית "שינג צ'י סי" (星期四), שפירושו "יום רביעי".
כיום מקובל במקומות עבודה רבים בישראל לראות ביום חמישי היום האחרון בשבוע-העבודה, למעט במקומות בהם נהוגה עבודה ביום שישי, כסניפיבנקים,מרכולים, חנויות ומסעדות. עד שנות התשעים היה נהוג בישראל שבוע עבודה בן שישה ימים, שהסתיים ביום שישי, אך מצב זה שונה עם המעבר לשבוע עבודה מקוצר.
בחלק מהמדינות המוסלמיות נהוג יום חמישי כיום מנוחה נוסף עליום שישי. בעבר כך היה נהוג ברוב המדינות המוסלמיות, אולם בשנים האחרונות הוחלט בכמה מהן לקבוע אתיום השבת כיום מנוחה במקום יום חמישי. זאת כדי לשפר את התיאום בלוחות הזמנים עםאירופה ועםארצות הברית.
יום חמישיזם (או: יום חמישי האחרון) הוא טענהפילוסופית מסוגהוכחה בדרך השלילה לקריאת תיגר על הבריאתנות. לפי הטענה,גיל היקום אינו קדום ליום חמישי שעבר; כל הידוע לנו על מה שקדם ליום חמישי האחרון אינו אלאאשליה, שכן באותו יום נוצרו כל העדויות לקדמותו של העולם, כולל הזכרונות האנושיים והרישומים הפיזיים לכך[4].
_by_M%25C3%25A5rten_Eskil_Winge.jpg)
