בעברית, שמם של כל שאר ימות השבוע מבוסס על מספרם הסידורי בשבוע (יום ראשון,יום שני וכו'). יוצא מן הכלל היום השביעי, שאינו קרוי "יום שביעי" אלא שבת. לפי התורה, ביום זה הסתיימהבריאת העולם, ואלוהיםשָׁבַת מכל מלאכתו, ומכאן שמו של היום -שַׁבָּת. בהתאם לכך, ביהדות זהו יום המנוחה השבועי.
בכל ארצות אירופה ואמריקה זהו יום מנוחה, הנוסף עליום ראשון. בחלק מהארצות המוסלמיות זהו יום העבודה הראשון בשבוע, ובחלק אחר זהו יום מנוחה הנוסף עליום שישי.
בארצותסקנדינביה יום שבת נקרא lördag, ולפי מסורת עממית ילדים אינם רשאים לאכולממתקים במהלך השבוע, ורק ביום זה הוריהם יכולים להרשות להם לזלול ממתקים. הממתק הנאכל ביותר הוא ממתק דגים העשוי ממח עצם של הדג,ג'לטין.
בחלק מלשונות אירופה נקרא יום שבת בשמות שנגזרו מהמילה העברית "שבת", ובחלק אחר הוא נקרא על-שם כוכב הלכתשבתאי (בלועזית: Saturn,סטורן). בערבית, שגם בה מקובל לכנות את רוב ימי השבוע על-פי מספרם הסידורי, נקראים ימי שישי ושבת בשמות מיוחדים. יום שבת מכונה "א-סבת" בדומה לשמו בעברית, אך בחלק ממדינות המגרב נהוג לכנותו "סוף השבוע". כמו כן בטורקית הוא נקרא 'היום שאחרי "יום ההתכנסות"' הלא הוא יום שישי[2].
^על פיהאקדמיה ללשון העברית, היום נקרא באופן מסורתי 'יום השבת' או 'היום השביעי', על פי לשון המקרא, כגון: "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות,כ',ז'), "וישבת ביום השביעי" (בראשית,ב',ב'). עם זאת, השם 'יום שבת' גם הוא תקני. ניתן למצוא לכך סימוכין רבים בקרב השירה והספרות העברית, כגון שירו שלשלום שבזי, "ביום שבת".
