מולקולת היוד מורכבת משניאטומי יוד הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי יחיד (I-I), ומסומלת כ-I2. היוד שייך למשפחת ההלוגנים וככל שאר ההלוגנים, גם היוד הוא חומר מחמצן, אך עצמת פעילותו קטנה משלהם. הוא מחמצן, לדוגמה, מימן גפריתי לגפרית[2] . הוא מוצק בטמפרטורת החדר, ומבצעהמראה. במים מסיסותו קטנה מאוד וצבע התמיסה חום-בהיר. הוא מתמוסס בקלות בכלורופורם, בפחמן ארבע כלורי ובפחמן דו-גופרי (CS2) ויוצר תמיסות סגולות.כאשר היוד בא במגע עםעמילן צבעו הופך לכחול. ריאקציה זו של היוד עם עמילן משמשת כשיטה אנליטית לזיהויו גם בריכוזים מאוד נמוכים.
ברפואה פנימית, לתירוקסין ולתרכובות יוד אחרות יש מספר יישומים.
למספר איזוטופיםרדיואקטיביים של יוד יש שימוש הן לטיפול על ידי הקרנה להרס רקמות בבלוטת התריס או גידולים סרטניים בה ולעיתים באיברים אחרים, והן לדימות רפואי של בלוטת התריס.
ליודיד הכסף (AgI) יישומים בצילום וכן בהגברתגשם על ידיזריעת עננים (פיזור יודיד הכסף בתוך ענן על ידי מטוס הטס בתוך הענן).
טבליות המכילותאשלגן יודי (KI) ומכונות בישראל "לוגול" (שם מסחרי של חברתטבע) משמשות להגנה מפני חלק מהסיכונים של חשיפה לנשורת גרעינית. הטבליות מחולקות[דרוש מקור] בישראל לאנשים שגרים בסביבתכור גרעיני. אם יש תקלה בכור הגרעיני, עלולים להיפלט לסביבה חומרים רדיואקטיביים (ביניהםאיזוטופים רדיואקטיביים של יוד) שפולטיםקרינה מייננת מזיקה. איזוטופים אלו נכנסים למחזור הדם ומתרכזים בבלוטת המגן, שם הם מצטברים ומקרינים עליה ועל הרקמות שמסביבה. היוד שבטבלית הלוגול נקלט בבלוטת המגן לפני התפזרות האיזוטופים המזיקים בסביבה ומביא אותה למצב רווי שמונע את קליטת היוד הרדיואקטיבי.
נורות ההלוגן המוקדמות הכילו כמות קטנה של יוד להארכת חייהן. אולם בשל צבעו הסגול במצב גזי, אשר בולע חלק מהאור המופק מחוט הלהט, ומקטין את יעילותן, נפסק השימוש ביוד בנורות הלוגן מאוחרות, ובמקומו משתמשים בברום.
חנקן תלת יודי (NI3) הוא חומר נפץ לא יציב במיוחד, מסיבה זו אין לו יישומים בתורחומר נפץ תעשייתי והוא משמש בעיקר בהדגמות.
היוד זוהה על ידיברנרד קורטואה (Bernard Courtois) ב-1811. אביו היה יצרןאשלגן חנקתי, אחד ממרכיביאבק השרפה. באותו זמן הייתהצרפת במלחמה וצריכת אבק השריפה גברה. לצורך הפקתה בודד אשלגן חנקתי מעשבי ים שנשרפו, נשטפו במים והושרו בחומצה גופרתית. היוד נתגלה בטעות: כאשר הוסיף ברנרד עודף חומצה גופרתית, נפלט גז סגול, שהתעבה והתגבש כשנגע במשטחים קרים. ברנרד סבר שזהו יסוד חדש.
לאחר שנתן לחבריו (שארל ברנר, ניקולא קלמנט,ז'וזף לואי גה-ליסאק ואנדרה מרי אמפר) דגימה מהיסוד החדש, הם החלו במחקר. ב-1813 נתן אחד החוקרים דגימה מהחומר להאמפרי דייווי, שהבחין בדמיון לכלור. מאוחר יותר שלח האמפרי דייווי מכתב לחברה המלכותית בלונדון והודיע להם שזיהה יסוד חדש, דבר שמאוחר יותר גרם לוויכוח בין החוקרים.
ניתן להכין יוד טהור בתגובה בין אשלגן יודי (KI) לבין נחושת גפרתית (CuSO4). ישנן מספר טכניקות נוספות לבידוד יוד. למרות שיוד הוא נדיר יחסית,אצות מסוימות ומספרצמחים נוספים מסוגלים לאגור אותו וכך מכניסים אותו לשרשרת המזון.
ליוד ישאיזוטופ יציב אחד -127I. היוד הוא אחד מ-26 יסודות להם יש רק איזוטופ יציב יחיד.
האיזוטופ הרדיואקטיבי בעל הדעיכה האיטית ביותר הוא129I, שלוזמ"ח של 15.7 מיליון שנה, והוא עוברהתפרקות בטא ל129Xe, תוך שחרור אנרגיה יחסית נמוכה, ולאחריה הקסנון משחררפוטון גאמא באנרגיה נמוכה גם היא. הוא נוצר מפגיעה שלקרניים קוסמיות ביסודות אחרים באטמוספירה, וכאחד מהתוצרים שלביקוע גרעיני שלאורניום אופלוטוניום. כיום חלק ניכר מאטומי ה-129I בכדור הארץ מקורו בניסויים גרעיניים וזיהומים מדלק גרעיני משומש בכורים. מדידת היחס בין129I ל-127I משמשת מדד לזיהום רדיואקטיבי של תוצרי ביקוע.
איזוטופ חשוב נוסף הוא131I. גם הוא עובר התפרקות בטא ל-131Xe שאחריה פליטת פוטון גאמא, אך עם זמן מחצית חיים של כ-8 ימים, ותוך שחרור אנרגיה גבוהה יחסית. תכונות אלה הופכות אותו לבעל חשיבות רפואית, והוא משמש להרס רקמות שלבלוטת התריס הסופגת יוד. מאותה הסיבה איזוטופ זה מסוכן, שכן במנות קטנות יותר הוא עלול לגרום לסרטן בבלוטת התריס. לעיתים הוא משמש גם לדימות רפואי של בלוטת התריס.
האיזוטופים123I (זמ"ח 13 שעות) ו-125I (זמ"ח 59 יום) מתפרקים על ידילכידת אלקטרון לאיזוטופים המתאימים שלטלור הפולטים מיד קרינת גאמא. שני איזוטופים אלה משמשים לדימות רפואי בלוטת התריס.125I משמש גם לטיפולי הקרנות מקומיים (ברכיתרפיה) במקומות אחרים.
128I (זמ"ח 4.2 יום) דועך גם על ידי לכידת אלקטרון, אך גם על ידי פליטתפוזיטרון בהתפרקות בטא פלוס. דבר זה מאפשר שימוש בו בבדיקתPET במקום ב18F שהוא בעל זמ"ח של כשעתיים בלבד.
מגע ישיר של העור עם יוד יכול להזיק וחשיפה לאדי יוד עלולה לגרות את העיניים ואת האף, ובליעתו גורמת לעליית חום הגוף ולכאבי בטן עזים[דרוש מקור] ואף עלולה לגרום למוות[דרוש מקור].
מחסור ביוד במהלך ההיריון וכן במהלך הגיל הרך עלול לפגום בגדילה ובהתפתחות מוחו של התינוק. מחסור שכזה קשור בעליה בתמותת תינוקות. בתקופת הילדות, מחסור ביוד פוגע בגדילה הפיזית ובתפקוד המוטורי והקוגניטיבי, ועשוי להוביל לקרטיניזם –פיגור שכלי משולב בדרגות שונות של חירשות,פזילה ושיתוק גפיים תחתונות. מבין הגורמים הניתנים למניעה, מחסור ביוד הוא הגורם העיקרי ללקות שכלית התפתחותית הניתנת למניעה. הוא מביא לפי הערכות לירידה ממוצעת[3] בת 10–15 נקודות במנת המשכל.
נוסף על בדיקות שתן, הימצאותזפק היא סממן מובהק של מחסור יוד. שלל הפרעות אלו קרויות הפרעות כתוצאה ממחסור יוד. זפק ניתן לאיבחון על ידי בחינה ומישוש הצוואר וכן על ידי בדיקת גלי קול (Ultrasound - US). חשיבות בדיקת ה-US נובעת מהעובדה הפשוטה שחלק ניכר ממקרי הזפק, בעיקר בשלבים הראשונים בהתפתחותו, אינם ניתנים לזיהוי בקלות. הערכת צריכת יודבילדים מתבצעת לרוב באמצעות בדיקות ריכוז יודידבשתן. בניגוד לבדיקות שתן, המעידה על צריכת יוד בימים הבודדים הקודמים, זפק עשוי להעיד על מחסור ביוד חודשים עד שנים טרם הבדיקה[4].
מחסור ביוד בתזונת בני אדם נובע בדרך כלל מהימנעות ממאכלים המכילים יוד (כגון אצות ים, דגים מסוימים, חלב, ביצים ולעיתיםמי שתייה) ולפי הערכותארגון הבריאות העולמי הוא נחלתם של רבע עד שליש מאוכלוסיית העולם[5].
ישראל גובלת בים התיכון ונחשבת לעשירה ביוד ולפיכך בעלת שיעורזפקת נמוך. עם זאת, שיעורים גבוהים נמצאו בקרב ילדים תושביהגליל העליון בשנות ה-50 וילדים ברמת הגולן בשנות ה-80. בנוסף, בקרב ילדי עולים ממדינות מזרח אירופה ומאתיופיה בשנות ה-90 נמצאו שיעורים גבוהים, ככל הנראה עקב מחסור ביוד והמצאות גויטרוגנים במזון.
מחקרים מהעשור השני של המאה ה-21 העלו באוניברסיטה העברית ובמרכז הרפואי האוניברסיטאי "ברזילי" בשל החשש כי העלייה בשימוש במים מותפלים כמי שתייה יביא למחסור ביוד וכתוצאה מכך לתחלואה הקשורה במחסור במינרל ההכרחי. ממחקר שבוצע בישראל עולה כי חלה עליה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד[7]. עוד נמצאו ערכיתירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם הקשורים במחסור יוד ובזפקת[8]. החוקרים הציגו הדמיה על בסיס בדיקות קליניות המראה כי הסתמכות יתר על מים מותפלים בישראל יכולה להביא למחסור ביוד ועלולה להגביר את התחלואה בבלוטת התריס[7].
סקר בישראל העלה כי בקרב 62 אחוזים מדגימות שתן של ילדים בגיל בית הספר ו-85 אחוזים מדגימות שתן של נשים הרות, רמות היוד נמוכות מהמינימום המומלץ על ידיארגון הבריאות העולמי[9]. התוצאה עלולה להיות ירידה מסוימת ברמות ה-IQ של האוכלוסייה[3]. כחמש שנים לאחר סקר היוד הלאומי הראשון, פורסם מחקר ישראלי נוסף (בוצע בקרב מדגם ילדים קטן יותר) המראה שמחסור ביוד עדיין קיים בילדי ישראל[10]. ד"ר עובדיה ועמיתיו מבי"ח ברזילי, משרד הבריאות והמרכז הרפואי שמיר, הציגו בהמשך קשר אפשרי בין מחסור יוד בהיריון לסיכון ללידת תינוק במשקל גבוה מדי[11].
במחקר מ-2022 שבוצע במסגרת התוכנית הלאומית לניטור ביולוגי, נאספו דגימות שתן מכמעט 400 נבדקים בישראל, שענו על שאלון תזונה מפורט לגבי צריכת מזון ומים. ריכוזי היוד אצל האוכלוסייה הישראלית הושוותה לזו אצל אוכלוסיות של מדינות שונות בעולם, תוך התייחסות למדיניות העשרה ביוד באותן מדינות. נמצא כי ריכוזי היוד בקרב הילדים ובקרב המבוגרים היו נמוכים משמעותית מהסף שקבע ארגון הבריאות העולמי, וריכוזי היוד בקרב הילדות והנשים אף היו נמוכים באופן מובהק סטטיסטית מריכוזי היוד בקרב הילדים והגברים[12].
בקרב אוכלוסיות המתגוררות ב-13 מדינות שיש בהן שימוש נרחב במים מותפלים, נמצא כי ישראל ולבנון הן המדינות היחידות שריכוזי היוד בקרב אוכלוסייתן נמוכים מהסף שקבע ארגון הבריאות העולמי. ייתכן שהסיבה לכך היא שרק בישראל לא נעשית העשרת מלח ביוד, ואילו בלבנון היו ניסיונות העשרה שלא צלחו[12].
משרד הבריאות ממליץ על החלפת מלח רגיל במלח מועשר ביוד, תהליך זול וחסר סיכון משמעותי[13][14][15] כדרך היעילה ביותר למניעת מחסור ביוד, אבל כרגע אין שום חיוב להעשיר מלח או כל מוצר אחר ביוד בישראל. המחסור ביוד בישראל גרם למספר קריאות לחיוב מדיני להעשרת מלח ביוד[16][17]. מלח מועשר ביוד לא יפתור את הבעיה לחלוטין, אבל הוא כנראה יעזור לה בצורה משמעותית[15].
Lubina A, Cohen O, Barchana M, Liphshiz I, Vered I, Sadetzki S et al. Time trends of incidence rates of thyroid cancer in : what might explain the sharp increase.Thyroid. 2006, 16 (10): 1033-40
Michael B Zimmermann, "Iodine deficiency",Endocr Rev. Jun 2009, 30 (4): 376-408
