 | |
| יהודה בקון בסטודיו שלו בירושלים, 2008 | |
| לידה | 28 ביולי1929 (בן 96) Moravská Ostrava,צ'כיה  |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תחום יצירה | אמנות חזותית,ציור,גרפיקה |
| השכלה |
|
| פרסים והוקרה |
|
  | |
יהודה בָּקוֹן (Bacon; נולד ב-28 ביולי1929) הואציירישראלי,ניצול השואה.
בקון נולד ב-1929 באוסטרבה שבמוראביה,צ'כוסלובקיה למשפחהיהודיתציונית מסורתית, בנם של אתל לבית גרוס וישראל בקון, ואחיהן של חנה ובלה רבקה. אביו היה בעליו של בית חרושת לעורות. במהלךהשואה, בשנת 1941 גורש בקון לטרזיינשטט, שם למד אצל האמניםאוטו אונגר(גר'),בדז'יך פריטה ולאו האס. בשנת 1943 גורש בקון לאושוויץ, ושהה שישה חודשים בבירקנאו. בקון הועסק ב"קומנדו עגלות" (Rollwagenkommando), קבוצות נערים שעסקו בסבלות במחנה, ובמסגרת תפקיד זה הייתה לו גישה לאזורים השונים של המחנה. נשלח בצעדת מוות למחנהמאוטהאוזן, וממנו שוחרר.
לאחר השואה הפך בקון לאמן שביקש לתעד את חוויותיו בשואה, מתוך תחושת אחריות לשימור זכר השואה. בשנת1946 עלה בקון לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בשנים 1946–1952 למד ב"בצלאל החדש". מ-1955 עד1957 נסע ללמוד בבית הספר המרכזי לאמנויות שבאוניברסיטת לונדון לאמנויות, וב-1957–1958 למד בבית הספר לאמנויות היפות (École des Beaux-Arts, אקול דה בוז-אר) בפריז. בשנת1959 התמנה למרצה בבצלאל.בשנת 1961 העיד במשפט אייכמן.[1]
בשנת2010 זכה בפרסמרדכי איש-שלום עלמפעל חייו.
בתו, חנה וייט (Hanna White), היאעיתונאית ב-BBC. הוא היה נשוי ללאה עד למותה ב-2023, ולהם שני בנים.[2] מתגורר בשכונתקטמון בירושלים.
רוב ציוריו של בקון מתארים אירועים שהיה עד להם כנער בטרזיינשטט ובאושוויץ.
עבודותיו הוצגו במוזיאון ישראל, ביד ושם, בקונגרס של ארצות הברית בוושינגטון הבירה, ובבתיהם שלתאודור רוזוולט,ג'ון ד. רוקפלר,מרטין בובר וחיים ויצמן.
תערוכות מיצירותיו הוצגו בגרמניה,ארצות הברית ובריטניה.
ציוריו של בקון מלווים את הטקסט בכמה ספרי שירה של המשורר הירושלמייונתן גורל.[3]
