Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

יהדות צ'ילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות צ'ילה היא אחתהקהילות היהודיות באמריקה הדרומית. מקורה של הקהילה היא בהגירת יהודים מגלות אירופה למדינה. במשך השנים, צ'ילה קיבלה מספר קבוצות של מהגרים יהודים. הקהילה היהודית בצ'ילה מגיעה בעיקר מהגירות שהתרחשו החל מסוףהמאה ה-19 ובמחצית הראשונה שלהמאה ה-20, רובה הגדול של הקהילה הנה שליהודים אשכנזים[1] נכון לשנת 2023 יש בצ'ילה כ-16 אלף יהודים[2]. הכמות הכוללת של צ'יליאנים עם מוצא יהודי, לעומת זאת, היא בערך 30,000 (מוגדרים כאנשים שיש להם לפחות הורה או סבא יהודי אחד, וכל בן זוג של אדם כזה)[3].

היסטוריה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בין הספרדים שהגיעו לצ'ילה במרוצת שנות הכיבוש הספרדי היו, ככל הנראה, גם יהודיםאנוסים. הראשונים שבהם הגיעו החל מאמצע 1535, ורובם נמלטו מן הרדיפה הדתית בספרד, שכן באותן שנים האינקוויזיציה עדיין לא פעלה ביבשת שזה עתה נתגלתה. בין היהודים הראשונים נמנים כנראה גם מגלה צ'ילהדייגו דה אלמגרו, שליטי צ'ילהפרנסיסקו דה ווילאגרה,דייגו גרסיה דה קאסרס ואחרים.

בתקופה הקולוניאלית, הדמות היהודית הבולטת ביותר בצ'ילה הייתה הרופא פרנסיסקו מלדונדו דה סילבה, שניהל את בית החולים בסן חואן דה דיוס. מלדונאדו דה סילבה היה יהודיארגנטינאי שנולד בעירטוקומאן למשפחה יהודית ספרדית מפורטוגל. הוא הואשם בפני בית הדין של האינקוויזיציה על ידי אחיות נוצריות אדוקות, בניסיון להמיר אותן ליהדות. מלדונאדו הכריז בגלוי כיהודי, ונידון להישרף בחיים בשנת 1639. כמו בשאר אמריקה הלטינית, המתיישבים היהודים האנוסים המקוריים לא שמרו על זהותם לאורך הדורות ובסופו של דבר נטמעו ברוב הרחב של החברה הקתולית הצ'יליאנית[4]. בפועל, הקהילה היהודית הנוכחית של צ'ילה מתחילה רק בהגירה היהודית החל ממאה ה-19[1].

עם קבלת עצמאותה התירה צ'ילה לבני דתות השונות מהנצרות הקתוליתלהגר אליה, ביניהן גם היהודים. התפילה היהודית בגלוי הותרה רק בשנת1856. משנת1882 ואילך הגיעו לצ'ילה יהודים בעיקר ממזרח אירופה וממקדוניה הצפונית. הארגון היהודי הראשון בצ'ילה הוקם בשנת1909. הקונגרס הראשון של יהודי צ'ילה נערך בשנת 1919 והשתתפו בו נציגים אשכנזים וספרדים משש ערי צ'ילה[1].

רובם הגדול של יהודי צ'ילה הם מאירופה ורובם הגיעו בתקופהמלחמת העולם השנייה ומיד לאחר המלחמה[5], לרבות קבוצת פליטים יהודים מהונגריה בשנת 1957 לאחרהמרד ההונגרי. בשנת 1970 הגיע מספר היחידים בצ'ילה לכ־30,000 נפש, אך רק רבע מהם היו קשורים אל הארגונים היהודיים או נמנו עם חבריהם[1], שהקהילה הגדולה ביותר הייתה שלהיהדות הקונסרבטיבית[6]. בנוסף הוקם בית ספר יהודי[7] למעלה מ־90% מכלל היהודים במדינה חיים בבירהסנטיאגו דה צ'ילה. בני הקהילה הצליחו להתבסס במהירות בענפי מסחר והתעשייה ולרוב נמנים עםהמעמד הבינוני ווהגבוה. יהודים רבים הם בעלימקצועות חופשיים וכן עוסקים בהוראה באוניברסיטאות במדינה.

ביולי1966 ביקר נשיא המדינהזלמן שזר בצ'ילה ונפגש עם ראשי הקהילה היהודית[8]. בשנת1970 עלה לשלטון הנשיאסלבדור איינדה ולמרות חשש של הקהילה היהודית מעלייתו לשלטון[9], הוא גילה יחס חם לקהילה היהודית[10].

בתקופתהדיקטטורה הצבאית בצ'ילה בראשותאוגוסטו פינושה, בשנים1973 עד1990[11], נרדפו ונרצחו יהודים רבים פעיליזכויות אדם במדינה[12]. בנוסף מיד עם עלייתו לשלטון עצר יהודים חברי הממשלה ותומכים של הנשיא המודח איינדה, חלקם הוצאו להורג[13]. פינושה הצהיר שהוא מוקיר את ספרו 'מיין קאמפף' של היטלר והותיר למושבה של נאצים גרמנים לפעול במדינה ('קולוניה דיגניראד'), בעיירהויה באוויירה[14]. למרות זאת בתקופת שלטונו של פינושה סיפקהישראל נשק, אימונים והכשירה ארגוני ביטחון צ'יליאנים[15]. בשנת 1997 ביקר פינושה בישראל, אז בתפקיד המפקד העליון של הצבא, כדי לדון בעסקאות נשק נוספות[16]. בעקבות הדיקטטורה הצבאית עזבו רבים ומספרם של היהודים במדינה ירד לכ-12,000 בשנת1986[17]

ב-2015 פנו ליועץ המשפטי לממשלה אם ובתה, לילי טראובמן ותמרה סנטוס טראובמן, שתי יהודיות צ'יליאניות שעלו לישראל, לאחר שנרדפו בשנות ה-70 על ידי הדיקטטורה במדינה, שגם חטפה עינתה רצחה את אביה של לילי ארנסטו טראובמן והעלימה את גופתו. השתיים דרשו כי היועץ יורה על פתיחתחקירה פלילית נגד הגורמים המעורבים במשרדי החוץ והביטחון, בצה"ל ובקרב סוחרי נשק ישראלים בגין סיוע בפשעים נגד האנושות, שביצע הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה בראשותו אוגסטו פינושה[18]. היועץ המשפטי סירב לפתוח בחקירה[19].

בצ'ילה ישנןתנועות נוער יהודיות, כגוןהשומר הצעיר,צעירי עמי, תקווה,בית אל, ומכבי. בעבר גם היו התנועות והבונים דרורבית"ר[20]. בצ'ילה ישנה קהילה שלנוצרים פלסטינים המונה כ-400 אלף איש ומקיימת יחסים טובים עם הקהילה היהודית[21].

ב-2006 דווח בעיתונות הישראלית[דרוש מקור] כי אחרי ממשלת ישראל, "הקבינט בצ'ילה שנבחר הוא הממשלה היהודית ביותר בעולם, עם שלושה שרים יהודים וסגן שר יהודי בממשלה". שלושת השרים הצ'יליאנים היהודים היו: שר העבודות הציבוריות אדוארדו ביטרן, השרה לתכנון ושיתוף פעולה קלריסה הארדי, ושר הכרייה והאנרגיה קארן פוניאצ'יק. אליהם הצטרף סגן שר החוץ, אלברטו ואן קלאברן.

במימוןלאונרדו פרקש כול שנה יוצא משלחת להשתתפות ב"מצעד החיים" בפולין.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאיהדות צ'ילה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^1234ג'ופרי ויגדור,מה יהיה גורל יהודי צ'ילה?,דבר, 17 בספטמבר 1973
  2. ^ראש השנה תשפ"ד: כ-15.7 מיליון יהודים בעולם, באתרהסוכנות היהודית לארץ ישראל, ‏15 בספטמבר 2023
  3. ^American Jewish year book 2019 : the annual record of the North American Jewish communities since 1899. Dashefsky, Arnold., Sheskin, Ira M., 1950–. Cham: Springer. 2020. p. 330.ISBN 978-3-030-40371-3.OCLC 1164581561.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
  4. ^Elkin, Judith Laikin, 1928– (2014).The Jews of Latin America (3rd ed.). Boulder, Colorado: Lynne Rienner. pp. 1–25.ISBN 978-1-58826-896-9.OCLC 858914473.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  5. ^יהודה גור-אריה,צ'ילה: בתי־כנסת, "קלובים" ופלגים,מעריב, 11 במרץ 1988
  6. ^עמוס לבב,"טוב להם ־ ואילו בישראל המצב הכלכלי מרתיע",מעריב, 28 בנובמבר 1976
  7. ^צדוק אשל,כינוס שנתי לחינוך עברי בצ'ילי,למרחב, 9 בדצמבר 1965
  8. ^צדוק אשל,יהודי צ'ילה מקבלים נשיא ישראל,למרחב, 17 ביולי 1966
  9. ^צדוק אשל,יהודי ציילה כבר רכשו כרטיסי־טיסה,מעריב, 15 בספטמבר 1970
  10. ^איינדה בירך את יהודי צ׳ילה לרגל השנה החדשה,על המשמר, 27 בספטמבר 1971
  11. ^סימני שאלה מרחפים על ראשי 25,000 יהודי צ'ילה אחר ההפיכה,דבר, 13 בספטמבר 1973
  12. ^פינושה רצח את בני,כותרת ראשית, 18 בנובמבר 1987
    אמנון לוי,למסיבה הזו חיכו העולים מדרום אמריקה 15 שנה,חדשות, 9 באוקטובר 1988
  13. ^דאגה לגורל היהודים שהיו בעמדות בכירות בממשל איינדה,על המשמר, 13 בספטמבר 1973
    היהודים תומכי איינדה במחנות ריכוז בצ'ילי,דבר, 28 במרץ 1974
  14. ^מאיר טהנאי,הכבשה השחורה בעדר,מעריב, 29 באפריל 1986
  15. ^נחום ברנע,מגש הכסף,כותרת ראשית, 29 באפריל 1986
  16. ^פינושה, רודן צ'ילה לשעבר, הוזמן לארץ לשיחות על רכש צבאי, באתרגלובס, 18 בנובמבר 1997
  17. ^מאיר טהנאי,סנטיאגו: ספרדים, אשכנזים ונישואי תערובת,מעריב, 5 בדצמבר 1986
  18. ^אתר למנויים בלבד איילת שני,לילי טראובמן: לא אשקוט עד שאגרום לישראל להודות בקשרים עם משטר פינושה, באתרהארץ, 29 באוקטובר 2015
  19. ^ג'ון בראון,פנייה ליועמ"ש: חקור ספקי נשק ישראלי לצ'ילה בחשד לפשעים נגד האנושות, באתר "שיחה מקומית", 28 בפברואר 2017
  20. ^אברהם אקסלרוד,יחודים בסנטייגו־דה־צ'ילה,חרות, 15 בדצמבר 1961
  21. ^אתר למנויים בלבדרועי צ'יקי ארד,מאות אלפי פלסטינים חיים בשלווה בצ'ילה. לכאן הם לא מתכוונים לחזור, באתרהארץ, 25 באוקטובר 2018


יהדותאמריקה הדרומית
אורוגוואיאקוודורארגנטינהבוליביהברזילגיאנהונצואלהסורינאםפרגוואיפרוצ'ילהקולומביה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יהדות_צ%27ילה&oldid=42135839"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2026 Movatter.jp