יהדות צ'ילה היא אחתהקהילות היהודיות באמריקה הדרומית. מקורה של הקהילה היא בהגירת יהודים מגלות אירופה למדינה. במשך השנים, צ'ילה קיבלה מספר קבוצות של מהגרים יהודים. הקהילה היהודית בצ'ילה מגיעה בעיקר מהגירות שהתרחשו החל מסוףהמאה ה-19 ובמחצית הראשונה שלהמאה ה-20, רובה הגדול של הקהילה הנה שליהודים אשכנזים[1] נכון לשנת 2023 יש בצ'ילה כ-16 אלף יהודים[2]. הכמות הכוללת של צ'יליאנים עם מוצא יהודי, לעומת זאת, היא בערך 30,000 (מוגדרים כאנשים שיש להם לפחות הורה או סבא יהודי אחד, וכל בן זוג של אדם כזה)[3].
בין הספרדים שהגיעו לצ'ילה במרוצת שנות הכיבוש הספרדי היו, ככל הנראה, גם יהודיםאנוסים. הראשונים שבהם הגיעו החל מאמצע 1535, ורובם נמלטו מן הרדיפה הדתית בספרד, שכן באותן שנים האינקוויזיציה עדיין לא פעלה ביבשת שזה עתה נתגלתה. בין היהודים הראשונים נמנים כנראה גם מגלה צ'ילהדייגו דה אלמגרו, שליטי צ'ילהפרנסיסקו דה ווילאגרה,דייגו גרסיה דה קאסרס ואחרים.
בתקופה הקולוניאלית, הדמות היהודית הבולטת ביותר בצ'ילה הייתה הרופא פרנסיסקו מלדונדו דה סילבה, שניהל את בית החולים בסן חואן דה דיוס. מלדונאדו דה סילבה היה יהודיארגנטינאי שנולד בעירטוקומאן למשפחה יהודית ספרדית מפורטוגל. הוא הואשם בפני בית הדין של האינקוויזיציה על ידי אחיות נוצריות אדוקות, בניסיון להמיר אותן ליהדות. מלדונאדו הכריז בגלוי כיהודי, ונידון להישרף בחיים בשנת 1639. כמו בשאר אמריקה הלטינית, המתיישבים היהודים האנוסים המקוריים לא שמרו על זהותם לאורך הדורות ובסופו של דבר נטמעו ברוב הרחב של החברה הקתולית הצ'יליאנית[4]. בפועל, הקהילה היהודית הנוכחית של צ'ילה מתחילה רק בהגירה היהודית החל ממאה ה-19[1].
עם קבלת עצמאותה התירה צ'ילה לבני דתות השונות מהנצרות הקתוליתלהגר אליה, ביניהן גם היהודים. התפילה היהודית בגלוי הותרה רק בשנת1856. משנת1882 ואילך הגיעו לצ'ילה יהודים בעיקר ממזרח אירופה וממקדוניה הצפונית. הארגון היהודי הראשון בצ'ילה הוקם בשנת1909. הקונגרס הראשון של יהודי צ'ילה נערך בשנת 1919 והשתתפו בו נציגים אשכנזים וספרדים משש ערי צ'ילה[1].
רובם הגדול של יהודי צ'ילה הם מאירופה ורובם הגיעו בתקופהמלחמת העולם השנייה ומיד לאחר המלחמה[5], לרבות קבוצת פליטים יהודים מהונגריה בשנת 1957 לאחרהמרד ההונגרי. בשנת 1970 הגיע מספר היחידים בצ'ילה לכ־30,000 נפש, אך רק רבע מהם היו קשורים אל הארגונים היהודיים או נמנו עם חבריהם[1], שהקהילה הגדולה ביותר הייתה שלהיהדות הקונסרבטיבית[6]. בנוסף הוקם בית ספר יהודי[7] למעלה מ־90% מכלל היהודים במדינה חיים בבירהסנטיאגו דה צ'ילה. בני הקהילה הצליחו להתבסס במהירות בענפי מסחר והתעשייה ולרוב נמנים עםהמעמד הבינוני ווהגבוה. יהודים רבים הם בעלימקצועות חופשיים וכן עוסקים בהוראה באוניברסיטאות במדינה.
ביולי1966 ביקר נשיא המדינהזלמן שזר בצ'ילה ונפגש עם ראשי הקהילה היהודית[8]. בשנת1970 עלה לשלטון הנשיאסלבדור איינדה ולמרות חשש של הקהילה היהודית מעלייתו לשלטון[9], הוא גילה יחס חם לקהילה היהודית[10].
בתקופתהדיקטטורה הצבאית בצ'ילה בראשותאוגוסטו פינושה, בשנים1973 עד1990[11], נרדפו ונרצחו יהודים רבים פעיליזכויות אדם במדינה[12]. בנוסף מיד עם עלייתו לשלטון עצר יהודים חברי הממשלה ותומכים של הנשיא המודח איינדה, חלקם הוצאו להורג[13]. פינושה הצהיר שהוא מוקיר את ספרו 'מיין קאמפף' של היטלר והותיר למושבה של נאצים גרמנים לפעול במדינה ('קולוניה דיגניראד'), בעיירהויה באוויירה[14]. למרות זאת בתקופת שלטונו של פינושה סיפקהישראל נשק, אימונים והכשירה ארגוני ביטחון צ'יליאנים[15]. בשנת 1997 ביקר פינושה בישראל, אז בתפקיד המפקד העליון של הצבא, כדי לדון בעסקאות נשק נוספות[16]. בעקבות הדיקטטורה הצבאית עזבו רבים ומספרם של היהודים במדינה ירד לכ-12,000 בשנת1986[17]
ב-2015 פנו ליועץ המשפטי לממשלה אם ובתה, לילי טראובמן ותמרה סנטוס טראובמן, שתי יהודיות צ'יליאניות שעלו לישראל, לאחר שנרדפו בשנות ה-70 על ידי הדיקטטורה במדינה, שגם חטפה עינתה רצחה את אביה של לילי ארנסטו טראובמן והעלימה את גופתו. השתיים דרשו כי היועץ יורה על פתיחתחקירה פלילית נגד הגורמים המעורבים במשרדי החוץ והביטחון, בצה"ל ובקרב סוחרי נשק ישראלים בגין סיוע בפשעים נגד האנושות, שביצע הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה בראשותו אוגסטו פינושה[18]. היועץ המשפטי סירב לפתוח בחקירה[19].
בצ'ילה ישנןתנועות נוער יהודיות, כגוןהשומר הצעיר,צעירי עמי, תקווה,בית אל, ומכבי. בעבר גם היו התנועות והבונים דרורבית"ר[20]. בצ'ילה ישנה קהילה שלנוצרים פלסטינים המונה כ-400 אלף איש ומקיימת יחסים טובים עם הקהילה היהודית[21].
ב-2006 דווח בעיתונות הישראלית[דרוש מקור] כי אחרי ממשלת ישראל, "הקבינט בצ'ילה שנבחר הוא הממשלה היהודית ביותר בעולם, עם שלושה שרים יהודים וסגן שר יהודי בממשלה". שלושת השרים הצ'יליאנים היהודים היו: שר העבודות הציבוריות אדוארדו ביטרן, השרה לתכנון ושיתוף פעולה קלריסה הארדי, ושר הכרייה והאנרגיה קארן פוניאצ'יק. אליהם הצטרף סגן שר החוץ, אלברטו ואן קלאברן.
במימוןלאונרדו פרקש כול שנה יוצא משלחת להשתתפות ב"מצעד החיים" בפולין.
ג'ודי מלץ,מתחת לאף של פינושה, השגריר הישראלי הציל מאות צ'יליאנים ממוות, באתרהארץ, 23 ביוני 2022
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link){{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) איילת שני,לילי טראובמן: לא אשקוט עד שאגרום לישראל להודות בקשרים עם משטר פינושה, באתרהארץ, 29 באוקטובר 2015רועי צ'יקי ארד,מאות אלפי פלסטינים חיים בשלווה בצ'ילה. לכאן הם לא מתכוונים לחזור, באתרהארץ, 25 באוקטובר 2018| יהדותאמריקה הדרומית | |
|---|---|
|