לימודי ארץ ישראל או בקיצור "ידיעת הארץ" הוא תחום לימוד העוסק בהיסטוריה,גאוגרפיה,גאולוגיה וביולוגיה שלארץ ישראל. המושג "ידיעת הארץ" הוטבע לראשונה בשנת1845 על ידי מחבר ספר הגאוגרפיה הראשון עלארץ ישראל,יהוסף שוורץ, במבוא לספרותבואות הארץ - גאוגרפיה של ארץ ישראל.
בארץ פועלים מרכזי מחקר אשר יוזמים חפירותארכאולוגיות, עורכים כינוסים לחוקרים ולחובבי ארץ ישראל ומוציאים לאור פרסומים.
ערך מורחב –הקרן לחקר ארץ ישראלהקרן לחקר ארץ ישראל (PalestineExplorationFund אוPEF) הוקמה ב-1865 ומטרותיה: חקירתארץ ישראל והלבנט מבחינההיסטורית,ארכאולוגית,אנתרופולוגית,טופוגרפית,גאולוגית, וכן מבחינתמדעי הטבע -החי,הצומח והמטאורולוגיה של ארץ־ישראל. הארגון זכה לפופולריות רבה, אשר נבעה בין השאר מהחלטת המייסדים, כי על־אף היות רבים מביניהם אישי כנסייה, פעולות הקרן לא ישאו אופי דתי או פוליטי. אחד מהתומכים שגויסו בזכות מדיניות זו, היהמשה מונטיפיורי.
בין מחקריה:סקר האזור שממזרח להר הלבנון, חפירות ארכאולוגיות טרומיות בכפר נחום, תיעוד מנהגי המקום בשכם ועוד. המפות ששורטטו במהלך מסעות חוקרי הקרן הניחו את היסודות לגולת הכותרת של ה-P.E.F,סקר ארץ-ישראל המערבית. המשלחת השנייה, בראשותו שלצ'ארלס וורן, חקרה את הארץ, בשימה דגש מיוחד על הארכאולוגיה שלירושלים.
ב-1868, יצאה המשלחת השלישית של הקרן, במטרה לחקור אתמדבר סיני, וכן לקבוע האם ג'בל מוסא הואהר סיני המקראי או שמא הכבוד יפול בחלקו של ג'בל סרבל. המשלחת חקרה ומיפתה את חלקו של המדבר שביןתעלת סואץ לג'בל מוסא.
גולת הכותרת של פעילות הקרן הייתה מפעל המיפוי הגדול שלה, בה מופתה כל ארץ ישראל שממערב לנהר הירדן, מנהר הליטני שבצפון ועדנחל באר שבע שבדרום. ארץ ישראל חולקה בין הקרן הבריטית לביןהחברה האמריקנית לגאוגרפיה, והוחלט שהקרן הבריטית תמפה את ארץ־ישראל שממערב לירדן, בעוד החברה האמריקאית תעסוק במיפוי ממזרח לירדן.
ערך מורחב –החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיההחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה בשנת1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקרההיסטורי,הגאוגרפיוהארכאולוגי שלארץ ישראל.
החברה משמשת כארגון-גג למוסדות הארכאולוגיים הישראליים ומהווה גורם מרכזי התומך והיוזם של המחקר הארכאולוגי בישראל. החברה עוסקת בארגון, בניהול כספי של החפירות ומרכזת בשיתוף עם מוסדות אחרים את עיבוד הממצאים והבאתם לידי פרסום סופי בדו"חות מדעיים.
החברה מוציאה לאור, בשיתוף עםרשות העתיקות, את "קדמוניות" - כתב עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא וכן באנגלית את כתב העתIsrael Exploration Journal, "ארץ-ישראל"- מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, "מחקרים-בגאוגרפיה של ארץ-ישראל" וכן דוח"ות סופיים של חפירות.
החברה עוסקת בהפצת ידיעת הארץ ותוצאות החפירות הארכאולוגיות בקרב הציבור הרחב. מאז 1944 נערכו ששים ואחד כנסים לידיעת הארץ. במסגרת הכינוסים מסיירים מאות משתתפיהם באתרים ארכאולוגיים בהדרכת ארכאולוגים וחופרי האתרים. מספר סיורים נערכו גם לארצות השכנות במטרה להכיר את התרבויות שנתקיימו בהן בעבר והקשרים עם תרבותה הקדומה של ארץ-ישראל.
ערך מורחב –המרכז למיפוי ישראלהמרכז למיפוי ישראל ראשיתו במחלקת המדידות שנוסדה בשנת1920 תחתהמנדט הבריטי. בשנות פעילותה הכינה מחלקת המדידותמפות רבות, בעיקרמפות טופוגרפיות, מפות המציגות בעלות על קרקע ומפות ערים. המחלקה המשיכה לפעול לאחר הקמת המדינה תחת השם '"אגף המדידות"'.למרכז שלוחות מחוזיות הממוקמות בירושלים,באר שבע,תל אביב,חיפה ונצרת.
המרכז פועל במספר תחומים:
הסדרה המרכזית בתחום המיפוי היא סדרת המפות הטופוגרפיות בקנה מידה 1:50,000 שממנה נגזרת סדרת 1:100,000. מוצרי מיפוי נוספים, המופקים במרכז בהיקפים מצומצמים, הם מפות ערים, מפות ימיות, שהוכנו בשנים האחרונות ואטלס ישראל, המופק בשיתוף פעולה עםהאוניברסיטה העברית.
לימודי ארץ ישראל הוכרו כדיסצפלינה אקדמאית מיוחדת במספר אוניברסיטאות בישראל בנפרד ממקצוע הגאוגרפיה. ביניהן אוניברסיטת בר-אילן וישיבה יוניברסיטי, שם נפתחו מחלקות מיוחדות בתוך הפקולטה למדעי יהדות. כך נהפכה מגמת לימוד זה כחלק ממורשת ארץ ישראל ומדינת ישראל וכמרכיב בתקומת ישראל החדשה. באוניברסיטת בר-אילן נקראת מגמה זוהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה.
באוניברסיטת חיפה, לימודי ישראל מתקיימים במסגרת הפקולטה למדעי הרוח, ומוצעים לתואר ראשון, לתואר שני, ולתואר שלישי. באוניברסיטת אריאל בשומרון החוגים ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה משתייכים לפקולטה למדעי החברה והרוח של האוניברסיטה, והם מקנים לצד התואר האקדמי תעודת "ארכאולוג חופר" ותעודת מורה דרך.
נכון לשנת תשפ"ה, הלימודים האקדמיים בתחום זה נערכים גם במכללות אקדמיות שונות בישראל[1], וכן במכללות האקדמיות לחינוך, שם הם נלמדים בשילוב תעודת הוראה.
%2c_Israel_03.jpg)