יאו נולד בעירשאנגחאי. כילד החל לשחק במועדון המקומי,שאנגחאי שארקס. בשנת1997 הצטרף לקבוצה הבוגרת, במדיה שיחק במשך חמש שנים. לאחר שהיה שותף לזכייתה של קבוצתו באליפות סין ב-2002, נבחר על ידי יוסטון רוקטס במקום הראשון בדראפט ה-NBA. הקריירה שלו נקטעה פעמים רבות עקב פציעות קשות ומסובכות, שאילצו אותו לעבור ניתוחים רבים ולבסוף אילצו אותו לפרוש ממשחק בשלב מוקדם, בשנת2011.
יאו נולד בשאנגחאי ליאו ז'יואן ולפנגדי פאנג, כדורסלנית בעברה וקפטן לשעבר של נבחרת הנשים של סין. הוריו של יאו היו הזוג הגבוה ביותר בסין בעת היוולדו.[3]
בילדותו חלם להיותארכאולוג, אך לאחר ששוכנע להפוך לכדורסלן הוא הלך לאימונים פרטיים עםמאמן אישי, שהחלו כבר בגיל 9.[4] כתלמיד בבית ספר לא הפגין יאו עניין מרובה בכדורסל, בעיקר בשל כושר גופו הירוד וגובהו החריג שהוביל למבנה גוף מגושם שהקשה עליו לשחק. מאוחר יותר הוריו החלו לאמנו, ובעקבות זאת החל יאו לפתח את כישוריו ולאהוב את משחק הכדורסל.[5] בגיל 13 נבחן לראשונה במחלקת הנוער של הקבוצה המקומיתשאנגחאי שארקס, והתאמן 10 שעות ביום על מנת להתקבל לקבוצה.[6] יאו שיחק במשך ארבעעונות בקבוצת הנוער של המועדון, ובקיץ1997 הוא השתתף במחנה כדורסל מיוחד לזיהוי כישרונות שלנייקי, לאחר שמשך תשומת לב בשל הצטיינותו בכדורסל. הוא הצטרף לקבוצה הבוגרת בגיל 17, וקבעממוצעים של 10 נקודות ו-8ריבאונדים בעונת הרוקי שלו,1997/1998. בשנות ה-90 התגברה הפופולריות של הכדורסל בסין, בין היתר כתוצאה מהפופולריות האישית שזכה בה, וכתוצאה מכך הוקמהליגת ה-CBA.[5]
עונתו השנייה נקטעה עקבשבר ברגלו, שלדברי יאו הפחית את יכולת הניתור שלו ב-10 עד 15 סנטימטרים.[7] בקיץ 1999 השתתף יאו עםנבחרת סין לראשונה באליפות אסיה, וזכה עמה במדליית הזהב הראשונה שלו. לאחר מכן, שאנגחאי שארקס העפילה פעמיים לגמר אליפות ליגת ה-CBA בעונות1999/2000 ו-2000/2001, אך הפסידה בשתי הפעמים לקבוצתבאיי רוקטס. בעונה שלאחר מכן, עונת2001/2002, עזבואנג ג'ג'ה את באיי רוקטס ועבר ל-NBA. כתוצאה מכך, הפך יאו לכדורסלן המוביל בסין, והוביל את שאנגחאי שארקס לאליפותה הראשונה מזה 25 שנים. במהלך משחקי הפלייאוף בעונתו האחרונה בשאנגחאי הגיע יאו לממוצעים של 38.9 נקודות ו-20.2 ריבאונדים למשחק, ול-76.6 אחוזי קליעה מהשדה. באחד ממשחקי סדרת הגמר קלע לסל בכל זריקותיו (21 זריקות).
לי יאומין, סגן המנהל הכללי של שאנגחאי שארקס, עודד את יאו ללכת להיבחן בדראפט ה-NBA של שנת1999, בגיל 19.[3] אולם יאו החליט להישאר מספר שנים נוספות בסין. כאשר יאו החליט להירשם לדראפט ה-NBA של 2002, קמה קבוצת יועצים שהייתה ידועה בכינויה "Team Yao" (בתרגום חופשי: קבוצת יאו). הקבוצה הורכבה ממנהל המשא ומתן של יאו, אריק ז'אנג, סוכן ה-NBA שלו, ביל דאפי, הסוכן הסיני שלו לו האו, הפרופסור לכלכלה מאוניברסיטת שיקגו ג'ון הויזינגה, וסגן נשיא מחלקת השיווק של "BDA Sports Management", ביל סאנדרס. הופצו תחזיות רבות שלפיהן יאו ייבחר במקום הראשון בדראפט.[8][9] עם זאת, היו שהטילו ספק ביכולת של יאו להיבחר במיקום גבוה, עקב יציאתו המאוחרת מדי לכאורה מליגת ה-CBA.[10]
ראשי ליגת ה-CBA, יחד עם הנהלת שאנגחאי שארקס והבירוקרטיה הסינית הקשו על מעברו של יאו ל-NBA והיה עליו לקבל שחרור מיוחד.[11] לבסוף, לאחר משאות ומתנים רבים, קיבל יאו אישור לעבור לארצות הברית. יאו נבחר ראשון בדראפט על ידייוסטון רוקטס, ובכך הפך לשחקן הזר הראשון שנבחר במקום הראשון בדראפט, והשחקן הראשון שעושה זאת מבלי ששיחק קודם לכן בליגת המכללות האמריקנית.[12]
יאו לא לקח חלק במחנה האימונים של טרום-העונה שליוסטון רוקטס עקב השתתפותו באליפות העולם עם נבחרת סין. מספר פרשני ספורט, כדוגמתביל סימונס ודיק ויטאל, חזו כי ייכשל בליגה.[13][14] התחזיות נבעו מהעובדה שיאו לא היה שחקן בעל יכולת פיזית גבוהה, עובדה שהייתה עלולה לפגוע בסיכוייו להשתלב ב-NBA. במשחק הראשון שלו, נגדאינדיאנה פייסרס, הוא שותף ב-11 דקות בהן לא קלע אף נקודה והוריד שניריבאונדים. בשבעת משחקיו הראשונים הוא שיחק 7 דקות בלבד וקלע 4 נקודות בממוצע למשחק. עם זאת, יאו השתפר בהמשך העונה, וסיים את עונת הרוקי שלו ב-NBA עם ממוצעים של 13.5 נקודות ו-8.2 ריבאונדים למשחק, ואף זכה במקום השני בבחירתרוקי השנה ב-NBA אחריאמארה סטודמאייר. הוא נבחר פה אחד לחמישיית הרוקיז ב-NBA,[15][16] וזכה גם בתואר רוקי השנה מטעם "Sporting News" ובפרס Laureus ל"פריצת הדרך של השנה בספורט".
לאחר שמאמן יוסטון החדשג'ף ואן גאנדי פיתח את יכולת ההתקפה אצל יאו,[17] הצליח יאו לקבוע ממוצעי נקודות וריבאונדים גבוהים יותר בעונתו השנייה בליגה, כולל שיא קריירה של 41 נקודות ו-7 אסיסטים במשחק הניצחון בשלוש הארכות מולאטלנטה הוקס בפברואר2004. הוא נכלל בפעם השנייה ברציפות כסנטר הפותח במשחק האולסטאר של ה-NBA 2004. יאו סיים את העונה עם ממוצעים של 17.5 נקודות ו-9 ריבאונדים למשחק. הוא העפיל עם יוסטון למשחקי הפלייאוף הראשונים שלו, וקלע בסדרת הסיבוב הראשון, בה הפסידה יוסטון ללוס אנג'לס לייקרס, 15 נקודות בממוצע למשחק.
בקיץ 2004 רכשה יוסטון את כרטיס השחקן שלטרייסי מקגריידי מאורלנדו מג'יק, בעסקה שכללה שבעה שחקנים ובמסגרתה הועברוסטיב פרנסיס וקוטינו מובלי לאורלנדו. מגריידי השלים יחד עם יאו צמד שחקנים מובילים ביוסטון. יאו נבחר למשחק האולסטארס של ה-NBA 2005, כשהוא שובר את שיא הקולות בהצבעה למשחק האולסטאר, שהיה שייך עד אותה עת למייקל ג'ורדן, עם 2,558,278 קולות בסך הכול.[18] בפלייאוף, במשחק השני בסדרת הסיבוב הראשון מולדאלאס מאבריקס, קלע יאו 13 מ-14 זריקותיו, אחוז הקליעות הטוב ביותר במשחקי הפלייאוף בהיסטוריה של יוסטון.[19] עם זאת, ולמרות ממוצע של 21.4 נקודות בממוצע למשחק בסדרה, הוא לא הצליח למנוע את הדחתה של קבוצתו.
על אף שהחמיץ שני משחקים בלבד בשלוש שנות המשחק הראשונות שלו ב-NBA,[16] בעונת2005/2006 יאו נעדר תקופה ארוכה, לאחר שהתפתחזיהום בכף רגלו השמאלית והוא נאלץ לעבור ניתוח, ב-18 בדצמבר2005. למרות שהחסיר 21 משחקים עקב פציעתו,[16] הוא קיבל שוב את מספר הקולות הרב ביותר בהצבעת האוהדים לבחירה למשחק האולסטאר של ה-NBA 2006.
ב-25 המשחקים שנערכו לאחר משחק האולסטאר, קבע יאו ממוצעים גבוהים של 25.7 נקודות ו-11.6 ריבאונדים למשחק, תוך שהוא קולע ב-53.7% מהשדה וב-87.8% מקו העונשין. ממוצעיו בתום 57 המשחקים שלו במשך העונה היו 22.3 נקודות ו-10.2 ריבאונדים למשחק. ארבעה משחקים בלבד לפני סיום העונה, נפצע יאו שוב במהלך המשחק נגדיוטה ג'אז ב-10 באפריל 2006, ושבר עצם ברגלו השמאלית. הפציעה מנעה ממנו לשחק במשך שישה חודשים.
בעונתו החמישית ב-NBA, קבע יאו ממוצע שיא בקריירה של 25 נקודות למשחק
בתחילת עונת2006/2007, עונתו החמישית ב-NBA, נפצע יאו פעם נוספת, כאשר שבר את ברכו ב-23 בדצמבר2006 בעת שניסה לחסום זריקה. אף על פי כן, לאחר פציעתו הצטיין יאו רבות וקבע ממוצעים של 26.8 נקודות, 9.7 ריבאונדים ו-2.3 חסימות למשחק, והוזכר על ידי פרשנים כמועמד לזכייה בפרס ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA.[20] יאו נבחר למשחק האולסטאר, אך לא היה ביכולתו לשחק בו עקב פציעתו, אך הוא היה כשיר מבחינה רפואית לחזור לשחק ב-4 במרץ2007, לאחר שהחמיץ 34 משחקים. בסך הכל קלע בעונה זו 25 נקודות בממוצע למשחק.
יוסטון הודחה בסיבוב הפלייאוף הראשון לאחר הפסד במשחק השביעי והמכריע מול יוטה ג'אז, חרף 29 נקודות שקלע יאו, 15 מתוכן ברבע הרביעי. ההדחה הגיעה חרף ממוצעים של 25.1 נקודות ו-10.3 ריבאונדים למשחק שהעמיד יאו בסדרה. בעקבות יכולתו הטובה וממוצעיו הגבוהים בעונה זו, יאו נבחר לראשונה בקריירה שלו לתוארהחמישייה השנייה של העונה ב-NBA, לאחר שבשנים קודמות נבחר פעמיים לחמישייה השלישית.
בעונה הבאה, במשחק האולסטאר של ה-NBA 2008, נכלל יאו שוב כסנטר הפותח בנבחרת המערב. בשבוע שלפני האולסטאר ניצחו יאו ויוסטון שמונה משחקים ברציפות, ולאחר ההפוגה שבאה בעקבות האולסטאר האריכו את הרצף ל-12 משחקים. עם זאת, ב-26 בפברואר 2008 צצו דיווחים לפיהם יאו יחמיץ את כל שארית העונה עקבשברי מאמץ ברגלו השמאלית. הוא נעדר ממשחקי הפלייאוף באותה עונה. הוא צלח ב-3 במרץ את הניתוח, שמיקם ברגים ברגלו על מנת לחזק את העצם, וזמן תקופת ההחלמה שלו הוערך בכארבעה חודשים.[21] יאו סיים את העונה, שבמהלכה שיחק 55 משחקים בלבד, עם ממוצעים של 22 נקודות, 10.8 ריבאונדים ו-2 חסימות למשחק. בסיומה הוא נבחר לחמישייה השלישית של העונה, בפעם השלישית בקריירה שלו.
במהלך הקיץ של 2008 רכשה יוסטון את כרטיס השחקן שלרון ארטסט מסקרמנטו קינגס, בעסקה במסגרתה הועברו לסקרמנטודונטה גרין ובובי ג'קסון. ארטסט צורף ליאו ומגריידי, והשלים יחד איתם שלישיית שחקנים מובילים, שגרמה לתחזיות שההגנה של יוסטון תתחזק.[22] לאחר פציעתו של מגריידי, יאו היה המנהיג הבלעדי של יוסטון, והוביל את קבוצתו לצמרת האזור המערבי, תוך שהוא קולע 19.7 נקודות בממוצע למשחק בעונה הסדירה. בניגוד לעונות הקודמות, הפעם יאו לא נפצע לתקופה ממושכת בעונה הסדירה ושיחק ב-77 משחקים. כמו כן, הוא נבחר למשחק האולסטאר של ה-NBA 2009. יאו קלע 15 נקודות בסדרת הסיבוב הראשון בפלייאוף מולפורטלנד טרייל בלייזרס, הוביל את קבוצתו לניצחון 2–4 בסדרה, ובכך עבר לראשונה בקריירה שלו סדרת פלייאוף. אף על פי כן, הוא סבל שוב משבר מאמץ בסדרת הסיבוב השני מול לוס אנג'לס לייקרס, ונעדר משאר משחקי הפלייאוף. בסיום העונה הוא נבחר שוב לתואר החמישייה השנייה של העונה.
בקיץ שלאחר עונה זו התבררו שברי המאמץ של יאו כחמורים במיוחד, מה שהוביל לכך שיאו החמיץ את כל עונת2009/2010. זמן קצר לאחר חזרתו מהפציעה, לאחר שהשתתף בחמישה משחקים בעונת2010/2011, נפצע שוב ונעדר למשך שארית העונה. ביולי2011 נכנע יאו לפציעותיו והודיע על פרישתו הסופית מכדורסל מקצועני.
יאו שיחק לראשונה במשחקים האולימפיים עבורנבחרת סין באולימפיאדת סידני 2000. נבחרתו לא זכתה להצלחה באולימפיאדה, והודחה כבר בשלב הבתים. במהלך הטורניר הוא הפתיע רבים, כאשר במשחק מולארצות הברית הציג יכולות חסימה ולקיחת ריבאונדים מצוינות, והתמודד בכבוד מול כוכבי היריבהוינס קרטר ואלונזו מורנינג.[11] אולימפיאדה זו היוותה בכך את מקור החשיפה שלו ברחבי העולם.
באליפות העולם בשנת2002 שנערכה באינדיאנפוליס הוא היווה גורם משמעותי בנבחרתו ושיחק נגד כוכבי NBA אחרים כדוגמתמאנו ג'ינובילי,דירק נוביצקי ופרדראג סטויאקוביץ'. עם זאת, גם הפעם נבחרת סין לא נחלה הצלחה מרובה, וסיימה במקום האחרון בשלב הבתים השני. למרות הכישלון, נבחר יאו לסנטר המצטיין של הטורניר.
בטקס הפתיחה שלאולימפיאדת אתונה 2004 נשא יאו אתדגל סין, ואמר שהיה זה "חלום ישן שהתממש". לפני פתיחת הטורניר נתלו בו תקוות שיהיה השחקן המוביל של נבחרתו.[23] במשחק הראשון יאו קלע 39 נקודות בניצחון נבחרתו עלניו זילנד. יאו קלע 27 נקודות ולקח 13 ריבאונדים, כולל שתי זריקות מקו העונשין 28 שניות לסיום המשחק, שהבטיחו לנבחרתו את הניצחון עלסרביה, שבזכותו עלתה הנבחרת לשלב הבא. בזכות הופעותיו בטורניר, בהן קבע ממוצעים של 20.7 נקודות תוך דיוק של 55.9% מהשדה ו-9.3 ריבאונדים למשחק, הוא נכלל בסיומו ב"חמישיית הטורניר".[24]
באליפות אסיה2005, ששימשה גם כמוקדמות אליפות העולם, זכה יאו עם סין בטורניר, לאחר ניצחון במשחק הגמר 61–77 עללבנון. הוא זכה בתואר ה-MVP של הטורניר בפעם השלישית ברציפות, לאחר שזכה בתואר גם ב-2003 וב-2001. הייתה זו מדליית הזהב הרביעית בה זכה יאו עם נבחרת סין.
פציעתו של יאו בסיום עונת 2005/06 ב-NBA גבתה ממנו שישה חודשים של היעדרות, והעמידה את השתתפותו באליפות העולם 2006 בסימן שאלה. אף על פי כן, הוא החלים לפני פתיחת הטורניר, ובמשחק האחרון בסיבוב המוקדם הוא קלע 36 נקודות ולקח 10 ריבאונדים בניצחון נבחרת סין עלסלובניה, ניצחון שהעלה אותה לשמינית הגמר. עם זאת, נבחרתו הובסה במשחק שמינית הגמר 64–95 על ידינבחרת יוון, שהעפילה לבסוף עד לגמר הטורניר. יאו זכה בתוארמלך הסלים של הטורניר עם 25.3 נקודות למשחק, ואף סיים רביעי בדירוגמלך הריבאונדים עם 9 בממוצע למשחק.[25]
בשנת2007, על אף ששיחק במספרמשחקי ידידות במדי הנבחרת, נעדר יאו ממשחקי אליפות אסיה, עקב ההעפלה האוטומטית לאולימפיאדת בייג'ינג. ראשי הנבחרת רצו לשמור על כושרם של שחקני הנבחרת המובילים עבור ההצלחה באולימפיאדה, ועל כן הם לא לקחו חלק באליפות כדי שלא להתעייף או להיפצע. עקב כך, איבדה הנבחרת את תואר אלופת אסיה וסיימה רק במקום העשירי הכללי בטורניר.
לאחר שעבר ניתוח על מנת לחזק את רגלו השבורה, אמר יאו שאם לא יוכל לשחק באולימפיאדת בייג'ינג 2008, "זה יהיה ההפסד הגדול ביותר בקריירה שלי". למרות הניתוח, חזר להתאמן עם נבחרת סין ב-17 ביולי2008.[26] ב-6 באוגוסט נשא יאו אתהלפיד האולימפי לתוךכיכר טיין-אן-מן, כחלק מטקס מסירת הלפיד. הוא אף נשא את דגל המשלחת הסינית במהלךטקס הפתיחה של האולימפיאדה. לאחר שני הפסדים של נבחרת סין, יאו קלע 30 נקודות בניצחונה של סין עלאנגולה ו-25 נקודות בניצחונה עלגרמניה. כתוצאה מכך, העפילה סין לרבע גמר הטורניר האולימפי בפעם השלישית בהיסטוריה שלה. ברבע הגמר הפסידו יאו ונבחרתו לנבחרת ליטא בתוצאה 94-68; יאו קלע 19 נקודות ולקח 7 ריבאונדים במשחק זה.
יאו, שהיה בזמנו השחקן הגבוה ביותר ב-NBA, מיתמר לגובה של 2.29 מטר. בהתאם לגובהו, הוא שיחק בעמדת הסנטר, וגובהו העניק לו יתרון על פני יריביו במאבקים מתחת לסל, בלקיחתריבאונדים, ובקליעת נקודות.[27] ממוצעי הנקודות שלו גבוהים מאוד ביחס לשחקנים אחרים בעמדת הסנטר. הוא היה מלך הסלים באליפות העולם ב-2006, והקולע המוביל מבין השחקנים בעמדתו בעונת 2006/07. עם זאת, הוא לא הצטיין בזריקות מטווח השדה או מטווח שלוש נקודות (לאורך כל הקריירה שלו ב-NBA קלע רק שלוש שלשות).
החל מאולימפיאדת סידני, בה הופיע לראשונה על הבמה הבינלאומית, התגלה יאו כבעל יכולות אתלטיות טובות וכחוסם מצטיין.[11] עם זאת, בעת הגעתו ל-NBA היו פרשנים שחזו כי הוא לא יצליח להשתלב בליגה עקב יכולת פיזית לא טובה.[13] במהלך שנותיו הראשונות בליגה הוא שיפר את יכולתו הפיזית מתחת לסל ואת האומץ שלו במאבק מול שחקנים יריבים.[27] גם יכולת ההתקפה שלו השתפרה, לאחר הגעתו של המאמןג'ף ואן גאנדי לקבוצה.[17] דרך קבע היה יאו שחקןהגנה מצטיין, וממוצעי החסימות שהשיג היו בין הגבוהים בליגה. אולם דווקא גופו הגדולוכושרו הגופני היווה גורם לפציעותיו הרבות.
יאו התחתן עםיי לי, כדורסלנית בנבחרת הנשים של סין, אותה פגש לראשונה כבר בהיותו בן 17. הקשר ביניהם נחשף כאשר הם הופיעו יחד בטקס הסיום שלאולימפיאדת אתונה,[28] וב-6 באוגוסט 2007 הם התחתנו בטקס פרטי ללא נוכחות התקשורת.
ב-2004, כתב הספורט שלESPN ריק בוצ'ר שימש כסופר צללים עבור האוטוביוגרפיה של יאו בשם "יאו: חיים בשני עולמות" (Yao: A Life in Two Worlds). הספר מתאר את מהלך הקריירה של יאו עד לעונת הרוקי ב-NBA, את קשיי השתלבותו בארצות הברית, ואת הפיכתו לסמל ספורט לאומי בסין.[29] באותה שנה הוסרטסרט תיעודי שנקרא "השנה של יאו" (The Year of the Yao), ועסק בעונת הרוקי שלו ב-NBA.[30] הסרט סופר על ידי חברו של יאו, קולין פיין, ששימש כמתורגמנו לאורך שלוש שנותיו הראשונות בארצות הברית. בשנת2005 הוציא ברוק לארמר, כתב העבר של השבועון "ניוזוויק",ספר בשם "מבצע יאו מינג", בו חשף כי הוריו של יאו שוכנעו להינשא זה לזה על מנת שילדם יהפוך לספורטאי דומיננטי. במהלך ילדותו, היה יאו נתון בטיפול מיוחד על מנת לסייע לו להפוך לכדורסלן מצטיין.[3]
יאו הוא אחד מהספורטאים הסינים המפורסמים ביותר, לצדו של האתלטליו שיאנג.[33] הוא הוביל את דירוג 100 הידוענים המובילים בסין של מגזיןפורבס מבחינת הכנסה ופופולריות, עם הכנסה של 54.6 מיליוןדולר (387.8 מיליוןיואן) ב-2007.[34] חלק ניכר מהכנסותיו מגיע מהסכמי החסויות שלו:[35] יאו חתם עם חברתנייקי עד לסיום עונת הרוקי שלו ב-NBA; כאשר נייקי החליטה שלא לחדש את חוזהו, הוא עבר לחברתריבוק. הוא היה חתום בחוזה גם עם חברתפפסי. ב-2003 תבע אתחברת קוקה-קולה, לאחר שזו השתמשה בתמונתו על הבקבוקים שלה ללא הסכמתו והגיע להסדרפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. מספר שנים לאחר מכן, חתם עם קוקה קולה על חוזה עבור אולימפיאדת בייג'ינג.[35] הסכמי הפרסום האחרים שלו כוללים את החברותויזה,אפל,גרמין ומקדונלד'ס.
יאו השתתף באירועי צדקה רבים במהלך הקריירה שלו, ביניהם התוכניתכדורסל ללא גבולות.[36] בסיום עונת ה-NBA בשנת2003 הוא אירח תוכנית לאיסוף תרומות, שאספה 300,000 דולר על מנת לעזור בעצירת התפשטות מחלת הסארס. בספטמבר 2007 קייםמכירה פומבית שגרפה 965,000 דולר (6.75 מיליון יואן), והשתתף במשחק צדקה שבו נאסף כסף עבור ילדים מעוטי יכולת בסין, יחד עם עמיתיו, כוכבי ה-NBAסטיב נאש,כרמלו אנתוני ובארון דייוויס, וכוכב הקולנועג'קי צ'אן. לאחררעידת האדמה בסצ'ואן 2008 תרם יאו 2 מיליון דולר לסיוע לעבודות החילוץ והקים קרן מיוחדת שנקראה "קרן יאו מינג" על מנת לסייע בהקמתם מחדש של בתי הספר שנהרסו ברעידת האדמה.[37] יאו משמש דובר הקמפיין הסיני להגברת המודעות למחלת האיידס ושל הקמפיין להגנת חיות בסכנת הכחדה, במסגרתו קרא לסינים להימנע מאכילתמאכלים מסורתיים כגוןמרק סנפיריכרישים.[38]
באוגוסט2008, לאחר שהדליק את הלפיד האולימפי באולימפיאדת בייג'ינג, נבחר יאו להוביל קמפיין מיוחד מטעםארגון האומות המאוחדות שמטרתו לשפר אתאיכות הסביבה על אףמשבר האנרגיה. לדברי יאו, "כספורטאי, אני מאמין שלספורט תפקיד מרכזי בקידום הנושאים הסביבתיים".[39] ביולי2009 רכש יאו את הבעלות על קבוצתו לשעבר שאנגחאי שארקס, שהייתה מצויה בקשיים כלכליים, תמורת כ-3 מיליון דולר.[40]
יאו בטקס סיום אולימפיאדת בייג'ינג 2008. יאו יצר עניין רב במשחקו במדי סין באולימפיאדה זו
ליאו השפעה רבה על הכדורסל בסין, והוא תרם רבות לפיתוח הספורט והכדורסל במדינתו.[41] מאז הצטרפותו ליוסטון רוקטס ב-NBA בשנת 2002 גדלה הפופולריות של הכדורסל בסין במידה רבה. הצלחתו של יאו הביאה אתארצות הברית לשים לב לשחקנים סינים כישרוניים,[42] כדוגמתאי ג'יאנליאן שנכנס ל-NBA מספר שנים לאחר כניסתו של יאו.[43] פציעתו בעונת 2007/08 ב-NBA שסיכנה את השתתפותו באולימפיאדת בייג'ינג, גרמה לדאגה רבה בקרב מארגני האולימפיאדה. עקב כך עבר יאו טיפולים רפואיים מיוחדים, ולאחר שנודע שיוכל להשתתף הוקל למארגני האולימפיאדה ולאנשי סין עקב הרייטינג הגבוה שמביא יאו למגרשים.[4]
יאו הוא גורם עיקרי בתרומתה הגדולה של סין לפיתוח הכלכלי של ה-NBA – 20 אחוז מהכנסות הליגה השנתיות מגיעות ממדינות אחרות, ובסין למעלה מ-20,000חנויות המוכרותסחורה של ה-NBA. על אף שליטתה של נבחרת ארצות הברית בענף, שהתבטאה בניצחונה הגבוה על סין באולימפיאדת בייג'ינג, ישנה מעיןשותפות בין המדינות, המסייעת לפיתוחה הכלכלי והעסקי של ה-NBA. יאו אמר בסיום המשחק מול ארצות הברית: "אוצר בשבילי, כולי תקווה שזה יהיה סימן ליותר סינים שמשחקים את המשחק".[44] בנוסף, יש הרואים בו גורם לפיתוחו הרב שלהכדורסל האולימפי לעומת משחקי כדור אחרים, כדוגמתהכדורגל האולימפי.[23]
הצלחתו של יאו ב-NBA משפיעה גם עלהפוטבול האמריקני, כאשר ניכרים שיפורים בענף ברחבי סין וליגת ה-NFL, ליגת הפוטבול האמריקנית המובילה בעולם, מחפשת כישרונות סינים חדשים. שחקני פוטבול צעירים נמשכים לענף ומתקדמים בעקבות השיפורים.[45] יאו נערץ מאוד על ידי אנשים רבים בסין ומשפיע על התרבות הסינית; בסין ראו בו כוח לפיתוח של ספורטאים סינים רבים, ופתחו בפרויקט הנקרא "תוכנית יאו מינג".[4]
יאו נתפס גם כסמל פוליטי; העובדה שסין אפשרה לו להתחיל בקריירה עצמאית מחוץ למדינה נתפסה כניסיון סיני ליצור קשרים טובים עם ארצות הברית, ולהיתפס כמדינה פתוחה יותר לעולם.[46]
^Ben Keeler and John Nauright, "Team Yao: Yao Ming, the NBA, Sporting Goods and Selling Sport to China",American Journal of Chinese Studies 12(2), 2005, p. 209 (המאמר זמין לצפייה במאגרJSTOR לאחר הרשמה)
