טרור פלסטיני הואטרור המבוצע על ידי פרטים או ארגוניםפלסטיניים. הטרור הפלסטיני מופנה נגדאזרחיםיהודים,ישראלים או נגד מטרותיהודיות בארץ ישראל ומחוצה לה וכן נגד תושבים או תיירים בישראל, במסגרתהסכסוך הישראלי-פלסטיני.^[1]

מונח זה מציין גם פעולות טרור של ערביםמוסלמים כנגדיהודים בתקופתהמנדט הבריטי, על אף שהמונח "טרור פלסטיני" לא היה קיים אז (והמונח "פלסטיני" בערבית ו"פלשתינאי" בעברית לא התייחס לערבים בלבד).

קשה להצביע על המועד המדויק לתחילת פעילות הטרור הפלסטיני, אולם מדינת ישראל מכירה ברבאברהם שלמה זלמן צורף כנרצח היהודי הראשון על רקעלאומני, בשנת1851.^[2][3]

השייח'עז א-דין אל-קסאם, אשר פעל בארץ ישראל מראשיתשנות ה-20 של המאה ה-20, נחשב לראשון שהנהיג פעילות טרור מאורגנת נגדהיישוב היהודי והשלטון הבריטי בארץ ישראל, בניגוד לעמדת ההנהגה הפוליטית של ערביי הארץ באותה תקופה. מאורעות הטרור הראשונים נגד יהודים התרחשו ב-1920 (פרעות תר"פ) (6 נרצחים יהודים בירושלים ובגליל) וב-1921 (פרעות תרפ"א), במהלכם נרצחו 43 יהודים על ידי ערבים באזוריפו, ובהם הסופריוסף חיים ברנר. כן הותקפויישובים מבודדים, תוך דרישה מהבריטים לבטל אתהצהרת בלפור ולהפסיק את העלייה וההתיישבות היהודית. בין פעולות הטרור העיקריות היו חדירות לשכונות וישובים יהודיים ורצח תושביהם, מארבים וירי על כלי רכב בדרכים, ושרפת מטעים ושדות של יהודים.

עם התגברות העלייה היהודית התגברה גם ההסתה האנטי-ציונית בקרבערביי ארץ ישראל המוסלמים, בהנהגתו של ראשהמועצה המוסלמית העליונה והמופתי של ירושלים, חאג'אמין אל-חוסייני. ב-1929 פרצופרעות בממדים גדולים ברחבי הארץ (מאורעות תרפ"ט), ונרצחו 133 יהודים ו-339 נפצעו, חלקם הגדול בטבח חברון (תרפ"ט) שבו חוסל היישוב היהודי בעיר.

ערך מורחב –המרד הערבי הגדול

בעקבותהעלייה החמישית ואי-יישוםהספר הלבן השני, פרץהמרד הערבי הגדול בארץ ישראל (המכונה גםמאורעות תרצ"ו-תרצ"ט). המאורעות בתקופה זו הונהגו בידיהוועד הערבי העליון בראשותאמין אל-חוסייני ונמשכו מ-1936 עד1939, בשנים 1937–1939 צויד ומומן המרד על ידיגרמניה הנאצית.^[4]

תחילה פתחו הערבים בשביתה כללית ובשורה של התקפות אלימות ונרחבות נגדהיישוב היהודי ונגד השלטון הבריטי. הפעם הדרישה המרכזית הייתה סילוק הבריטים מהארץ. ב-15 באפריל1936 היום הראשון למאורעות, הותקפויהודי יפו, תשעה מהם נרצחו, 60 נפצעו והשאר נאלצו לברוח לתל אביב. לאורך שלוש שנות המרד נהרגו כ-400 יהודים, אלפים נפצעו ואלפי פליטים יהודים מכל הארץ נהרו לתל אביב. הותקפו בתים פרטיים, בתי ספר, בתי יתומים, יהודים נורו בזמן שעבדו, נסעו וטיילו, נערכו מאות התקפות על רכבות ואוטובוסים וכ-17,000דונמים גידולים חקלאיים של יהודיםנשרפו. המרד הערבי כלל גם תקיפות כנגד חיילים ומוסדות השלטון הבריטי. במהלך המרד נהרגו כ-200 בריטים והם הגיבו בצעדי דיכוי צבאיים: מאות נשפטו כדין והוכנסו לכלא, עשרות הוצאו להורג וכ-5,000 ערבים נהרגו במאבק. ההתפרעויות דוכאו לבסוף על ידיהצבא הבריטי (שפעל בשיתוף פעולה עם ארגון "ההגנה" ועם כוחות שמירה יהודיים).

בשנות ה-40 שיתפו ארגונים ערביים פעולה עם הנאצים נגדבריטניה ונגדהיישוב היהודי, בתכנון השמדת יהודי ארץ ישראל לאחר פלישת צבאגרמניה הנאצית לארץ, שעל פי התוכנית היה אמור להגיע ממצרים (מאתיים ימי חרדה). הנאצים בשיתוף אמין אל-חוסייני ביצעו מבצע כושל, להצנחת כוח מיוחד, שניסה להרעיל את בארות המים של יהודיתל אביב. המופתיאמין אל-חוסייני שמצא מקלט אצלהיטלר, נטל חלק בהנהגתיחידת אס אס מוסלמית באזור הבלקן.

ההנהגה הערבית התנגדה נחרצות לתוכנית החלוקה שלארץ ישראל שהציע האו"ם ב-1947, וכבר בערב אישורה בעצרת הכללית ב-29 בנובמבר פתחו הערבים בלוחמתגרילה והתקפות טרור נגדהיישוב היהודי, שהתחילו למעשה אתמלחמת העצמאות.

ערך מורחב –פדאיון

כבר מייד לאחר סיוםמלחמת העצמאות, ב-1949, החלה פעילות טרור ספורדית כלפי שטחישראל, בעיקר באזורי הגבול עםיהודה ושומרון ורצועת עזה בסיוע לא רשמי שלמצרים וירדן. פעילות זו, שנקראה "פדאיון" (בערבית: "מחרפי נפשם"), בוצעה ברובה על ידיהפליטים הפלסטינים שברחו מהארץ ב-48' וניסו תחילה לחדור לישראל, על מנת לחזור לבתיהם או להציל משהו מרכושם, אך פעולותיהם התמימות התחלפו במהרה למעשים אלימים, שכללו רצח של תושבים באזורי הספר. דוגמה לפעילות כזו המערבת כוונות פליליות ולאומיות, הייתה פעילותו שלמוסטפא סמואלי בפרוזדור ירושלים.

פעולת הטרור הבולטת ביותר בתקופה זו היאטבח מעלה עקרבים בנגב ב-17 במרץ1954, שבו נרצחו 11 נוסעי אוטובוס ישראלים. בעקבות פעולות טרור באופעולות תגמול חריפות של ישראל ביהודה ושומרון וחבל עזה, בהן נהרגו בין היתר מאות חיילים מצרִים. לאחר אחת מפעולות תגמול אלו, מבצע "חץ שחור" שנערך בעזה ב-28 בפברואר1955 בעקבות רצח תושב ישראלי בעיררחובות, אומץ הפדאיון על ידימצרים והפך לחלק מהצבא המצרי, מה שהגביר את פעולותיו. בסך הכול נהרגו בפעולות טרור בשמונה השנים1949–1956 340 ישראלים.

פעילות הפדאיון הייתה הגורם העיקרי למבצע קדש (מלחמת סיני), ופעילותו הופסקה כמעט לגמרי לאחר שמרבית אנשיו נהרגו במבצע. בסך הכול נהרגו בפעולות טרור באחת-עשרה השנים1957–1967 125 ישראלים.

ערך מורחב –הארגון לשחרור פלסטין

ב-2 ביוני1964 הוקם בירדן, ביוזמת מדינות ערב,אש"ף (הארגון לשחרור פלסטין) בראשותאחמד שוקיירי כארגון-גג לכל התנועות הפלסטיניות, ובראשןפת"ח שליאסר ערפאת שהוקם עוד קודם, ב-10 באוקטובר1959. ב-1 בינואר1965 ביצעה תנועת הפת"ח את פיגוע הטרור הראשון שלה (שנכשל),מטען חבלה לעברהמוביל הארצי.

באוקטובר1966 הניחומחבלים שחדרו מירדן, מטעני חומר נפץ ליד עמודי בתים ברחוב גדרה שבשכונתרוממה בירושלים. לבתים נגרם נזק כבד, וחמישה תושבים נפצעו קל. בעקבות הפיגוע אמר ראש הממשלהלוי אשכול את המשפט המפורסם: "הפנקס פתוח והיד רושמת".

צה"ל נאבק באופן יום יומי עם חוליות החבלה של אש"ף, והגיב בפעולות תגמול, שהגדולה שבהן הייתהפעולת סמוע, ב-13 בנובמבר1966, בה חדר כוח צה"ל לשטח ירדן ופוצץ עשרות בתים בכפר לאור יום. התגברות פעולות הטרור חייבה את שלטונות צה"ל באותה שנה להאריך מחדש את משךהשירות הצבאי, שקוצר שלוש שנים קודם, ולהעמידו מחדש על 30 חודשים.^[5]

לאחרמלחמת ששת הימים בה כבשה ישראל אתיהודה ושומרון ועזה, התחזק כוחם של הארגונים הפלסטיניים שקראו למאבק מזוין בישראל. הפלסטינים הפגיזו מגבול ירדןבאש ארטילרית את היישובים הישראליים בבקעת הירדן ובית שאן, לעיתים בסיוע הצבא הירדני, והיישובים הגיבו ב"האפלה" (החשכה של הבתים בלילות כדי להטעות את היורים). ישראל תקפה את בסיסיהם במספר פעולות שהגדולה בהן הייתהפעולת כראמה ("מבצע תופת") במרץ1968 שבה חדרו יחידותצה"ל לירדן.

ביולי 1968 אירעהחטיפת מטוס אל על לאלג'יריה.^[6] בדצמבר 1968 ירו טרוריסטים של "החזית העממית" על מטוס נוסעים של "אל על" בעת שחנה באתונה והרגו נוסע אחד.^[7] בשנת 1969 ביצעה המחבלת רסמיה עודה אתהפיגוע בסניף שופרסל בירושלים, בו נהרגו שני סטודנטים ונפצעו תשעה אנשים. בפברואר 1970 פוצץ מטוס נוסעים שווייצרי בדרכו לישראל, וכל 47 הנוסעים נהרגו.^[7]

כמו כן בשנים אלו קמו מספר ארגוני טרור פלסטיניים שמאלניים עם רקעקומוניסטי–אנטי אימפריאליסטי, כגוןהחזית העממית לשחרור פלסטין (בראשותג'ורג' חבש) וארגוןהחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין (בראשותנאיף חוואתמה) שהחלו בחטיפת ותקיפת מטוסים ישראליים ברחבי העולם. ישראל הגיבה בתקיפה אווירית של הארגונים בסוריה ולבנון.

הטרור ברצועת עזה בתחילת שנות ה-70 הביא למבצע צבאי נרחב שבמהלכו הכניסה ישראל כוחות גדולים לרצועה, הפעילה יחידות קומנדו לפגיעה במבוקשים, הרסה אלפי בתים והעתיקה אלפי תושבים ממקום מגוריהם. צעדים אלה הביאו לשקט יחסי ברצועה למשך כ-15 שנה.

ערך מורחב –פתחלנד

בתחילת שנות השבעים התגברה פעילות הטרור הפלסטינית. לאחר שהמילציות הפלסטיניות איימו על שלטונו שלהמלך חוסיין (אירועי "ספטמבר השחור") בשנים1970–1971 הם גורשו מירדן, התמקמובמחנות הפליטים בדרוםלבנון והשתלטו על האזור, שכונה בהמשךפתחלנד. משם החלו בפעילות טרור בין-לאומית ענפה ברחבי העולם תחילה נגד מטרות ירדניות, אך בעיקר נגדיהודים וישראלים, על ידי ארגון חשאי בשם "ספטמבר השחור" שהפעילפת"ח באירופה באמצעות מתנדבים ממוצא פלסטיני שגייס במימון וסיוע של מדינות ערב (אלג'יר,תוניסיה,לוב), ועל ידי החזית העממית שנעזרה בארגוני טרור שמאלניים כגון הבאדר מיינהוף הגרמני והצבא האדום היפני.

במסגרת זונחטפו מטוסי נוסעים רבים בדרישה לשחרור אסירים פלסטיניים, ובוצעו התקפות על יעדים ישראליים ויהודיים ברחבי העולם.ארגוני הטרור הפלסטיניים שכללו את שיטת חטיפת המטוסים. בין השנים 1968–1977 הם חטפו או ניסו לחטוף 29 מטוסים. בנוסף לכך, הם היו הראשונים שהפכו מטוסי נוסעים ליעדי נשק קל ורקטי; הם היו הראשונים שפוצצו מטוסי נוסעים במהלך טיסה באמצעות פצצות מושהות או מופעלות-גובה; הם גם היו הראשונים שטבחו בנוסעים בנמלי תעופה; הראשונים שהשתלטו על מלונות ואולמות כנסים וחטפו בהם בני ערובה רבים למטרות פוליטיות; הם גם היו הראשונים שהרעילו מזון למטרות מדיניות (ב-1978 הורעלו תפוזים ישראליים שיוצאו לאירופה). מסע הטרור הבינלאומי הפלסטיני הגיע לשיאו בשנים 1972–1973, ובמהלכו קשרו קבוצות פלסטיניות קשרים עם ארגוני טרור באירופה, ביפן ובמדינות העולם השלישי.^[7] האירועים החמורים ביותר היוהטבח בנמל התעופה לוד שבו נרצחו 25 אנשים, וטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (שניהם ב-1972), שבו נרצחו 11 בני ערובה ישראליים, במבצע חילוץ כושל של כוחות הביטחון הגרמניים.בספטמבר 1973 השתלטו מחבלים פלסטינים על רכבת נוסעים שהובילה יהודים מברית המועצות אל מחנה מעבר באוסטריה, ממנו היו אמורים העולים להמשיך לישראל. המחבלים דרשו את סגירת המחנה וקנצלר אוסטריה,ברונו קרייסקי, נכנע לדרישתם והתחייב לסגור אותו.^[8]

ישראל סירבה לנהל משא-ומתן עם טרוריסטים, ולאחר הטבח במינכן הבינו במערכת הביטחון שהתקיפות האוויריות לא משיגות את מטרתן. ראש הממשלהגולדה מאיר החליטה עלמבצע זעם האל", שבמסגרתו התנקש "המוסד" בראשי הארגונים ששהו במדינות אירופה, ובראשם מנהיג "ספטמבר השחור"עלי חסן סלאמה ("הנסיך האדום"), וכן במבצע אביב נעורים שלצה"ל בלבנון ב-1973. כמו כן, בוצעו בהצלחה רבה מבצעי חילוץ בני ערובה:שחרור טיסת סבנה ב-1972 ומבצע אנטבה באוגנדה ב-1976.בעקבות פעולות אלה דעך הטרור הבין-לאומי, כמו גם^{[דרוש מקור]} בשל רצונו של אש"ף להתקבל בקרב הקהילה הבין-לאומית כנציגו הלגיטימי של העם הפלסטיני (שהתבטא בנאומו של יאסר ערפאת בעצרתהאו"ם ב-1974).

החל מאמצע שנות השבעים, התמקדו ארגוני הטרור הפלסטינים בהוצאת פיגועים מהשטח עליו השתלטו בדרוםלבנון מדרום לליטני, בחסות הצבא הסורי שנכנס למדינה במלחמת האזרחים, שכונה על ידי ישראל ה"פתחלנד". הגדול שבהם היהאסון מעלות (1974) בו נרצחו 22 ילדים ו-3 מבוגרים שנלקחו בני ערובה בבית-ספר במהלך מבצע חילוץ כושל שלסיירת מטכ"ל. בעקבות אסון מעלות הוקמה הימ"מ (יחידה משטרתית מיוחדת^[9]) – יחידת עילית ללוחמה בטרור שכל ייעודה הוא מבצעי שחרור בני ערובה ומשימות מיוחדות כנגד מחבלים.

בעקבותפיגוע כביש החוף ("אוטובוס הדמים") ב-1978 בו חטפו מחבלים שהגיעו מלבנון שני אוטובוסים ורצחו 35 אנשים, פתחה ישראל במבצע ליטני, בו נכנס צה"ל ללבנון עד לנהר הליטני במטרה לפגוע בבסיסי הארגונים, אך בלחץ בין-לאומי לא נכנס לעירצור שם התבצרו מרבית המחבלים.

באותן שנים הוקמו גופים ייעודיים נוספים למלחמה בטרור. תורת הלחימה הצה"לית הותאמה גם היא ללוחמה בטרור (לוט"ר) ועקב נטייתם של המחבלים להסתתר בריכוזי אוכלוסייה ערבית, גם ללוחמה בשטח בנוי (לש"ב). מנגד, רמת האבטחה האזרחית הוגברה באופן ניכר ולמערכת הביטחון של ישראל יצא מוניטין בין-לאומי כמומחים ללוחמה בטרור.

פעולות טרור פלסטיני המשיכו להתבצע ברחבי העולם גם בשנות ה-80 (בעיקר על ידיהמועצה המהפכנית, ארגון הטרור הבין-לאומי שלאבו נידאל).

ערך מורחב –מלחמת לבנון הראשונה

בעקבות הטרור והירי הארטילרי המתגבר של הפלסטינים על יישובי הצפון, ולאחר ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בלונדוןשלמה ארגוב, יצאה ישראל למבצע שלום הגליל (מלחמת לבנון) בשנת1982 אשר במהלכו גירש צה"ל (בסיועהפלנגות הנוצריות) את כוחותאש"ף מביירות ודרום לבנון. מתוך רצון להימנע מכיבוש ביירות, צה"ל הגיע להסכם עם אש"ף על פינוי אנשיהם לתוניס. חלק מההנהגה הפלסטינית ברחה צפונה (לאזורטריפולי) וגורשה משם בסוף על ידיסוריה. צה"ל החזיק ברצועת ביטחון לאורך הגבול, וכתוצאה מפעילותו התקפות הטרור על צפון ישראל ירדו באופן ניכר.

גם לאחר תום המלחמה נעשו ניסיונות רבים לפעולות טרור על ידי אנשי אש"ף. ביום הכיפורים ב-24 בספטמבר1985, רצחה חולייתכוח 17 של ערפאתשלושה ישראלים על היאכטה "פירסט", בנמל לארנקה בקפריסין. בתגובה תקפו ב-1 באוקטובר 1985 מטוסיחיל האוויר את מפקדת אש"ף בתוניסיה במרחק 2,300 ק"מ מישראל ("מבצע רגל עץ"). בעקבות המבצע רבים מפעילי אש"ף עברו למדינות אחרות כמועיראקסוריה וסודאן, וארגונים כמו החזית העממית וארגונו שלאבו נידאל הגיבו בפיגועי נקמה.

סך כל הנרצחים בפעולות טרור בעשור שבין 1978 ועד דצמבר 1987, מועד פרוץ האינתיפאדה הראשונה, 114 יהודים.^[10]

ערך מורחב –האינתיפאדה הראשונה

בדצמבר1987 החלההאינתיפאדה הראשונה, שהחלה לאחר שבעסקת ג'יבריל במאי1985 שוחררו לאזוריהודה, שומרון וחבל עזה מאות רבים של אסירים, שהפיחו תקווה וארגנו גרעיני התנגדות ביישוביהם.^[11] ההתקוממות כללהיידוי אבנים על כלי רכב ישראליים, תקיפת חיילי צה"ל באבנים ונשק מאולתר, הפגנות אלימות ושריפתאוטובוסים, שביתות והתפטרות של השוטרים הפלסטינים, והפסקת תשלום מיסים ושיתוף הפעולה עםהמנהל האזרחי הישראלי. בהמשך, הלך וגדל השימוש בנשק חםובבקבוקי תבערה כלפי ישראלים בשטחים.

לאחר זמן לקחה הנהגת אש"ף מתוניס חסות על האינתיפאדה. ב-7 במרץ1988 בוצע הפיגוע באוטובוס האמהות, שיוחס להנהגה זו. ישראל, בתגובה, חיסלה אתאבו ג'יהאד. כמו כן הגבירה ישראל את שליטתצה"ל בשטחייהודה, שומרון ועזה, ערכה עוצר וסגר על האוכלוסייה הפלסטינית, ועצרה וגירשה את מנהיגי ופעילי הארגונים (זכור מכולםגירוש 415 פעילי החמאס לגבול לבנון ב-1992).

אם עד האינתיפאדה ביצעו את עיקר הטרור ארגונים חילוניים באופיים המסונפים לאש"ף, בתחילת האינתיפאדה הוקמה תנועת החמאס ואחריה ארגוןהג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני כארגוניםאסלאמיים דתיים שלא בחסות אש"ף. ב-5 שנות האינתיפאדה הראשונה, בין השנים 1987–1992, נרצחו 155 ישראלים.^[10]

בראשית שנות ה-90 בוצעו פעולות טרור רבות שכללו בין היתר את הריגתם של שלושת חיילי צה"ל ברמות מנשה ("ליל הקלשונים"), אתרצח הלנה ראפ בבת ים ואת חטיפתו ורציחתו של השוטר רס"ב ניסים טולדנו שהביאה לגירושם של 415 אנשי חמאס ללבנון.

ב־4 בפברואר1990 נרצחו 9 ישראלים לידאסמאעיליה שבמצרים על ידי חוליה מארגונו שלאבו נידאל, במה שמכונהפיגוע האוטובוס במצרים (1990).

ב-4 באוגוסט1990 נחטפו ונרצחו 2 נערים מירושלים על ידי שלושה מחבלים, גופותיהם נמצאו בוואדי שביןבית חנינא לשכונתרמות.^[12]

באפריל1993 ביצע החמאס אתהפיגוע בצומת מחולה שהיהפיגוע התאבדות ראשון בסדרת פיגועי התאבדות שהחמאס ניסה לבצע, לרוב ללא הצלחה, בעיקר כלפי חיילים ואזרחים בתחומי יהודה שומרון וחבל עזה, אך גם באוטובוס בירושלים.^[13]

ערך מורחב –הסכמי אוסלו

ב-13 בספטמבר1993 נחתם במפתיע ולאחר משא ומתן סודי בין ראש הממשלהיצחק רבין ויו"ר אש"ףיאסר ערפאתהסכם אוסלו א'. הסכם עקרונות בו הכיר אש"ף בישראל, וניתן להנהגה הפלסטינית להיכנס לשטחים ולשלוט בהם באמצעותהרשות הפלסטינית. כמו כן, ניתנה בופקודת חנינה כללית לכל המעורבים בטרור עד ליום חתימת ההסכם שלא נעצרו, והובטח שחרורם מהכלא של רוב המחבלים הכלואים. במסגרת ההסכם, התחייב הפת"ח, התנועה העיקרית באש"ף, להפסיק את ביצוע הפיגועים.

חתימת הסכמי אוסלו עוררה סערה ציבורית עזה בקרב הציבור היהודי והערבי. בחודשים שלאחר חתימת ההסכמים אירעו פיגועים רבים ביהודה ושומרון, רצועת עזה ובתחומי הקו הירוק.^[14]

ב-6 באפריל1994, בעקבותטבח מערת המכפלה, ביצע החמאס אתפיגוע מכונית התופת בעפולה,פיגוע התאבדות רב נפגעים ראשון שפתח סדרה של פיגועי התאבדות שכלל פיגועים בחדרה ובתל אביב. בינואר1995 אירע בצומת בית ליד פיגוע כפול, בו נהרגו 22 בני אדם, רובם חיילים מחטיבת הצנחנים. במהלך השנתיים שבין ספטמבר 1993 לספטמבר 1995 (אוסלו ב') נרצחו בפיגועי טרור 164 איש ומאות נוספים נפצעו.^[10]

הסברים רבים נתנו לסדרת פיגועי ההתאבדות של החמאס. היו שכתבו שהפיגועים של החמאס, נועדו לצמצם את פער האבדות בין ישראל והפלסטינים, ולקרוא תיגר על הלגיטימיות שלהרשות הפלסטינית לבחור בדרך המשא ומתן עם ישראל.^[15] היו שהזכירו את העובדה שפיגוע מכונית התופת בעפולה, חל ביום הארבעים לטבח מערת המכפלה, הוא סיום תקופת האבל על פי דת האסלאם, ושהחמאס הכריז שסדרת הפיגועים בוצע כנקמה על טבח מערת המכפלה. לטענת המזרחן מתי שטיינברג ניתן להצביע על הטבח בחברון, כגורם ישיר למעבר החמאס למיקוד הפגיעה ביעדים אזרחיים בתוך הקו הירוק, החל מפיגוע זה.^[16] גורם נוסף שהועלה הוא חזרתם לשטחים של מאות אנשי החמאס שגורשו ב-1992 ללבנון, ובשנת שהותם שם למדו את שיטת פיגועי ההתאבדות מאנשי החזבאללה. בימין הישראלי טענו שזוהי תוצאה ישירה של הסכמי אוסלו, במסגרתם יצא צה"ל מרצועת עזה בתחילת1994.

באוקטובר1995 נהרגפתחי שקאקי, מנהיגהג'יהאד האיסלאמי, ככל הנראה על ידי המוסד הישראלי, דבר שהוציא את הארגון ממעגל הטרור לזמן ממושך. ב-5 בינואר1996 נהרג בסיכול ממוקד, באמצעות טלפון סלולרי ממולכד, "המהנדס"יחיא עיאש, איש החמאס האחראי למותם של עשרות ישראלים. התנועות האיסלאמיות הקיצוניות בשטחים כגון החמאס, הג'יהאד האיסלאמי וכן החזבאללה בלבנון הודיעו כי בכוונתם לנקום את מותו של עיאש, בפיגועים גדולים.

ב-25 בפברואר1996 החל גל פיגועי התאבדות שבו נהרגו עשרות אנשים, ונפצעו מאות. באותו היום נהרגו 27 אנשים בשניפיגועי התאבדות בירושלים ובאשקלון. כשבוע לאחר מכן, ב־3 במרץ, התפוצץ מחבל נוסף בירושלים והרג 18 אנשים. למחרת ב-4 במרץ פוצץ עצמו מחבל מתאבד מולדיזנגוף סנטר בערב חג הפורים, והרג 13 אנשים, חלקם הגדול ילדים ובני נוער. לאחר הפיגוע בפורים, ולאור הבחירות המתקרבות נעשו מאמצים רבים למנוע פיגועים והופעל לחץ כבד עלהרשות הפלסטינית ובעקבותיו באה פעילות של הרשות נגד החמאס והג'יהאד האסלאמי. פיגועי ההתאבדות נפסקו, אולם פיגועי הירי נמשכו בתחומיהקו הירוק ומחוצה לה.

ב-24 בספטמבר1996 החלו מהומות ביהודה ושומרון לאחר קריאתערפאת להגיב באלימות על פתיחתמנהרת הכותל בירושלים לתיירים. בשלושה ימי לחימה בערי הגדה (מאורעות מנהרת הכותל) נהרגו 16 חייליצה"ל. מ-1997 הייתה ירידה גדולה בפעילות הטרור (למעטפיגוע כפול בשוק מחנה יהודה בירושלים), ובמשך השנה שקדמה לאינתיפאדה השנייה לא נהרג איש בישראל בפעולת טרור (אם כי היו מספר פעולות נגד ישראלים בתחומייש"ע).

ראו גם –האינתיפאדה השנייה,השתלטות חמאס על רצועת עזה

עם פרוץ המהומות בסוף ספטמבר2000 (שקיבלו את הכינויהאינתיפאדה השנייה) שבו כל הארגונים (כולל הפת"ח ואנשי כוחות הביטחון הפלסטינים) והחלו לבצע פיגועים רצחניים בערי ישראל, לחדור ליישובי ספר והתנחלויות ולפעול נגד חיילי צה"ל בשטחים, הפעם עם כלי נשק וחומרי נפץ קטלניים הרבה יותר.

בתחילה בוצע ירי אל שכונתגילה שבירושלים וירי על כלי רכב בכבישייהודה ושומרון, ועד מהרה עברו כל הארגונים לביצועפיגועי התאבדות באוטובוסים ובמרכזי הערים, והפיגועים בחמש שנות האינתיפאדה הגיעו לשיאים שמגמדים את חמישים שנות הטרור שקדמו להם.

גם ערים פלסטיניות שעד כה היו מתונות (כמובית לחם) הפכו לבסיסי טרור שנשלטו על ידי הארגונים, והרשות הפלסטינית לא רק שלא מנעה, אלא אף סייעה לטרור. דפוס שהשתנה הוא השימוש במחבלות מתאבדות ובילדים מתאבדים – בעבר נחשב הדבר לטאבו, אולם נוכח הקשיים בהוצאה לפועל של פיגועי התאבדות בתקופת האינתיפאדה, החל שימוש גם במחבלות מתאבדות וילדים מתאבדים.

פרוץ האינתיפאדה היה הסיבה העיקרית לנפילתממשלתו שלאהוד ברק.

בין הפיגועים הבולטים שבוצעו עד אמצע שנת 2001:רצח אופיר רחום, שפותה על ידי אמנא מונה לנסוע לרמאללה ב-17 בינואר,רצח התינוקת שלהבת פס ב־26 במרץ בידי צלף פלסטיני בחברון,פיגוע בקניון בנתניה ב-18 במאי שבו נהרגו 5 ישראלים ופיגוע ההתאבדות בדולפינריום ב-1 ביוני שבו מחבל מתאבד מחמאס רצח 21 צעירים. שרון החליט להגיב באיפוק על הפיגוע בדולפינריום ולתת לרשות הפלסטינית הזדמנות לפעול. בתחילת יוני סוכם עלהפסקת אש בתיווכו שלג'ורג' טנט וב-13 ביוני סוכם על קבלת תוכניתו לרגיעה, אולם לאחר ירידה באלימות לקראת ביקורקולין פאוול באזור ב-28 ביוני התחדשה האש. חוסר פעולתה של הרשות הפלסטינית, ופיגועי טרור נוספים בקיץ (הקשה שביניהם היההפיגוע במסעדת סבארו ב-9 באוגוסט שבו נרצחו 15 איש) גרמו מהר מאוד לאובדן האמון ברשות הפלסטינית ודרישה לתגובה צבאית תקיפה ונחרצת כנגד הטרור.

במרץ2002 ("מרץ השחור") הגיעו הפיגועים לשיא, ובעקבותהפיגוע במלון פארק בליל הסדר שבו נרצחו 30 ישראלים, החליט ראש הממשלהאריאל שרון על יציאה למבצע "חומת מגן" בו כבש צה"ל מחדש את כל הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון (מלבדיריחו וחברון) וצר על מפקדתו שלערפאת במוקטעה שברמאללה.

מבצע זה, בנוסף למבצעים חוזרים ונושנים ביהודה ושומרון ורצועת עזה, מעצרים (בראשם מעצר מנהיג התנזיםמרואן ברגותי)חיסולים ממוקדים מהאוויר (ובראשם חיסול מנהיגי החמאססלאח שחאדה,אחמד יאסין ורנטיסי), סיכולהברחות נשק לשטחים (חשיפתמנהרות הברחה בציר פילדלפי ועצירת ספינת הנשק האיראניתקארין איי) ובנייתה שלגדר ההפרדה ביהודה ושומרון הורידו משמעותית את היקף הפיגועים.

משנת2001 החלו ארגוני הטרור ברצועת עזה (וניסיונות לכך נעשו גם ביהודה ושומרון) לירות רקטותקסאם פרימיטיביות ורקטותגראד תקניות על יישובים יהודיים ברצועת עזה ובנגב ("עוטף עזה").

לאחר ניסיונות כושלים רבים לחידוש המשא-ומתן (כמו תוכנית "מפת הדרכים" האמריקאית), הגיעו בינואר2005 יו"ר הרשותאבו מאזן, שנבחר לאחר מותו של ערפאת, להסכמה על "תהדיאה" ("רגיעה" זמנית) עם ארגוני הטרור, שהביאה לסיומה של האינתיפאדה.

בשנתיים הראשונות של האינתיפאדה בוצעו כ-14,000 פיגועים, שבהם נהרגו למעלה מ-600 אזרחים ונפצעו למעלה מ-4,500.^[17] בסך הכל נרצחו בפיגועים שבוצעו במהלך חמש שנותיה שלהאינתיפאדה השנייה למעלה מ-1,000 ישראלים, מרביתם אזרחים.

תחת הנהגתו של אבו מאזן התמתן הפת"ח ואיבד את כוחו והשפעתו בקרב הציבור הפלסטיני לטובת החמאס, שבנוסף לטרור הוא גם תנועת רווחה וסעד דתית שמהווה אלטרנטיבה לשלטון הפת"ח המושחת. בבחירות לפרלמנט הפלסטיני בינואר2006 התמודד לראשונה החמאס כמפלגה פוליטית וגבר על הפת"ח, ונציגו,איסמעיל הנייה מונה לראש הממשלה. מצב זה שבר את ההגמוניה של 40 השנה בהם הנהיגואש"ף ופת"ח את העם הפלסטיני.

לאחר נסיגת ישראל מרצועת עזה במסגרתתוכנית ההתנתקות בשנת2005 והבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בראשית2006,השתלט החמאס על כלרצועת עזה ביוני2007. שלטון החמאס ברצועה הגביר את ירי הקסאמים, הפצמ"רים ואף טיליגראד על יישוביעוטף עזה,שדרות ואשקלון וכן את ההתחמשות של הארגון ברצועה במימון ובסיוע שלאיראן. במקביל נמשכו ניסיונות פיגוע גם מחוץ לעוטף עזה, בהם חטיפתו של החיילגלעד שליט.

בתחילת 2009 נערך ברצועת עזהמבצע צבאי רחב היקף בשם "מבצע עופרת יצוקה" שמטרתו הוגדרה על ידי צה"ל: "לפגוע קשה בממשלחמאס על מנת לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות ככל שניתן". בשנה שלאחר המבצע קטן הירי תלול מסלול לעבר ישראל בכ-90אחוז.^[18]

על פי נתוני השב"כ, בעשור זה ירו ארגוני הטרור הפלסטינים למעלה מ-10,000 רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובים ישראלים. עד ליישום תוכנית ההתנתקות התאפיין הירי תלול מסלול בעיקר בירי פצצות מרגמה על חיילי צה"ל והיישובים היהודיים ברצועת עזה. בשנת2006, לאחר נסיגת ישראל מרצועת עזה, גדלה כמות הרקטות שנורו ממנה במאות אחוזים, ועד סוף העשור נורו אלפי רקטותקסאם וגראד לעבר יישובי הדרום. שנת השיא של ירי הרקטות והפצמ"רים הייתה ב-2008 שבסופה החלמבצע עופרת יצוקה. בשנת 2009 נרשמה ירידה משמעותית בירי תלול מסלול מרצועת עזה ביחס לשנים הקודמות, אך הוא לא נפסק. היעדים הראשונים והעיקריים של ירי רקטות הקסאם היו העירשדרות^[19] ויישוביעוטף עזה. בהמשך נפגעו מטילי גראד גם ערים נוספות בדרום ישראל כמואשקלון,נתיבות ובאר שבע. בסך הכל נהרגו בעשור זה כתוצאה מירי תלול מסלול 32 בני אדם ונפצעו 1,396.^[20]

ב-2010 נרשמה ירידה משמעותית בפיגועי הטרור בייחס ל-2009 ולכל השנים שלפניה, ולראשונה מזה עשור ירד מספר ההרוגים מתחת ל-10. עם זאת החמאס המשיך במאמצי ההתחמשות שלו שכללו הברחת כספים ואמצעי לחימה איכותיים בהיקף רב לתחומי הרצועה,^[21] וכן נמשך ירירקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי הדרום, ובהםאשקלון,אשדוד ובאר שבע. על פי נתוניהמרכז למורשת המודיעין בין ינואר 2010 למרץ 2011 נורו לעבר שטח ישראל 110 רקטות ו-83 פצצות מרגמה (נתון זה לא כולל רקטות ופצצות שנורו לעבר ישראל ונפלו בשטח רצועת עזה).^[22]

ביהודה ושומרון קטנה כמות פיגועי ההתאבדות כמעט לאפס, אך המשיכופיגועי הירי, הדקירה, השלכתבקת"בים ויידויי אבנים לעברכלי רכב. אירועי טרור בולטים ב-2011 היורצח 5 מבני משפחת פוגל באיתמר. באוקטובר 2011 נחתמהעסקת שליט בין ישראל לחמאס שמסגרתה שוחרר החייל החטוףגלעד שליט תמורת שחרורם של כ-1,000 פלסטינים מהכלא הישראלי, בהם מאות מחבלים שהיו מעורבים ברצח ישראלים ונידונו למאסר עולם. שנת 2012 הייתה השנה הראשונה, מזה 40 שנה, בה לא נהרגו ישראלים בפיגועים בגדה ובירושלים.^[23] אולם, בשנה זו נהרגו אזרחים ישראלים מטילים ששיגרו פלסטינים מעזה.

החל מהמחצית השנייה של2012 גברו באופן דרסטי ביהודה ושומרון פיגועייידוי אבנים,פיגועי דקירה, יידויבקבוקי תבערה ואף נעשו מספרפיגועי ירי, במה שכונה "טרור עממי".^[24] רוב הפיגועים כוונו אלכלי רכב ישראליים, לרוב כאשר הללו נסעו בצירי תנועה באיו"ש. ב-2013 בוצעו למעלה מאלף פיגועים במתווה "טרור עממי"^[25] והללו גרמו לנפגעים.

ב-12 ביוני2014חטפה ורצחה חוליה של החמאסשלושה נערים באזורגוש עציון. בעקבות החטיפה חלה הסלמה ביהודה ושומרון וכן ברצועת עזה. צה"ל פתח במבצע שובו אחים ועצר מחבלי חמאס רבים. ב-30 ביוני נתגלו גופות הנערים וב-23 בספטמבר נהרגו הרוצחים אחרי שאותרו על ידיכוחות הביטחון. במקביל, בעזה חלה הסלמה משמעותית בירי הרקטות עלעוטף עזה, דבר שהביא לפרוץמבצע צוק איתן ב-8 ביולי. הלחימה נמשכה 50 יום ובמהלכה ירו המחבלים למעלה מ-4,500 רקטות על ישראל (לרבותירושלים,גוש דן, ערי הדרום ועוטף עזה). צה"ל תקף אלפי מטרות. בלחימה נהרגו 5 אזרחים ו-67 חיילים ישראלים. מנגד, נהרגו כ-2,000 פלסטינים, כמחציתם פעילי טרור.

בקיץ2014 גברו פעולות "טרור עממי" ומהומות אלימות בירושלים שבוצעו על ידיפלסטינים תושבימזרח ירושלים. המהומות האלימות כללופיגועי טרור ואלפי מקרים שליידוי אבנים ובקבוקי תבערה עלכלי רכב ואוטובוסים, יידוי אבנים יומיומי עלהרכבת הקלה בירושלים, ריסוס כתובות נאצה וצלבי קרס,ונדליזם כנגד רכוש ממלכתי ותקיפת יהודים באלימות.

ב-18 בנובמבר2014 אירעהפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה בשכונתהר-נוף בירושלים: שני מחבלים פרצו למתחם בית כנסת "קהילת יעקב" ופתחו בירי ותקפו מתפללים עם סכינים. ארבעה מתפללים נרצחו ו-8 נפצעו קשה, שוטר שנפצע קשה מת מפצעיו כעבור יממה, ומתפלל נוסף מת מפצעיו כשנה לאחר הפיגוע.

ערכים מורחבים –הסכסוך הישראלי-פלסטיני (2015),גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)

בתשריה'תשע"ו (13 בספטמבר2015) החלו הפלסטינים לבצעמהומותאלימות ומספר רב של פיגועים ברחבי הארץ, בין היתר סדרה שלפיגועי דקירה בירושלים,תל אביב,פתח תקווה,קריית גת,עפולה ועוד, ומאות פיגועייידוי אבנים עלכלי רכב. אוקטובר התאפיין בפיגועי דקירה רבים הן בירושלים, הן בתוךהקו הירוק והן ביהודה ושומרון. בנובמבר גברה כמותפיגועי הירי ופיגועי הדריסה שביצעו הפלסטינים. בפיגועים אלה נרצחו 37 ישראלים ועוד 3 אזרחים זרים.^[26][27][28] גל הטרור החל לדעוך בסוף חודשמרץ2016 אך ב-18 באפריל 2016 הגל עלה מדרגה כאשר התרחשפיגוע התאבדות ראשון זה 8 שנים, באוטובוס אגד קו 12 בצומת פת בירושלים. 20 נפצעו, המחבל נפצע אנושות ומת לאחר יומיים, חמאס לקח אחריות. ביוני 2016 חלה הסלמה נוספת, שנפתחה עםפיגוע הירי במתחם שרונה שבו נרצחו 4 ישראלים. בסוף השנה גל הטרור דעך, אך לא פסק לחלוטין.

ערך מורחב –פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2017

ביולי2017, בעקבות הפיגוע בהר הבית, הוגבלה כניסת מתפלליםמוסלמים להר, והוצבוגלאי מתכות בכניסה אליו. מהלך זה הוביל להסלמה, שהתבטאה במהומות בהר הבית ובירושלים ואף עלייה בכמות הפיגועים. גלאי המתכות הוסרו ב-26 ביולי. במהלך שנת 2017 נרצחו 17 ישראלים בפיגועי טרור.

ערכים מורחבים –העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018),פיגועי טרור בישראל ב-2018

החל מסוףמרץ2018 החלו הפלסטינים בסדרת הפגנות ומהומותאלימות עלגדר המערכת סביב רצועת עזה בארגוןחמאס. בחסות המהומות בוצעו גםפיגועי טרור וניסיונות לחבל בגדר ולחדור לשטח ישראל.צה"ל נערך בכוחות מתוגברים ופרש עשרותצלפים שירו לעבר מחבלים ומתפרעים מסכני חיים.

ה-30 במרץ היה היום הראשון של "צעדת השיבה הגדולה" ברצועת עזה בו אלפי פלסטינים התפרעו בסמוך לגדר המערכת וניסו לחבל בה ולחדור לשטח ישראל. צה"ל הגיב ביריצלפים. הפלסטינים דיווחו על 16 הרוגים מהבוקר בעימותים עם צה"ל בגבול, ועל למעלה מ-1,400 נפגעים. באירוע אחר 4 מחבלים ניסו לבצעפיגוע ירי לעבר הכוחות המוצבים סמוך לגדר. צה"ל סיכל פיגוע זה וחיסל את ארבעת המחבלים.^[29]

שיא העימותים על הגדר התרחש ב-14 במאי, "יום הנכבה" ויוםהעברת שגרירות ארצות הברית בישראל לירושלים, בו עשרות אלפי פלסטינים התפרעו על הגדר, ניסו לחבל בה ולחדור לישראל, ולבצע פיגועי טרור בחסות המהומות. צה"ל הגיב ביריצלפים, ממנו נהרגו 63 פלסטינים, מהם 50 מחבליחמאס ועוד 3 מחבליהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.^[30] 1,200 נפצעו ועוד רבים סבלו משאיפתגז מדמיע.^[31]

האירועים נמשכים מאז, וכוללים גם שיגורעפיפוני תבערה ובלוני תבערה ונפץ מרצועת עזה לישראל במטרהלהצית שטחים ישראליים מעבר לגדר. כתוצאה מכך התרחשו מאות שריפות בעוטף עזה ואלפידונמים שלשדות ועציחורש נשרפו. בנוסף ליריצלפים לעבר המפגינים הגיב צה"ל ביריטנקים לעבר עמדותחמאס וג'יהאד אסלאמי והפצצות שלמטוסים ומסוקים.

בחודשיםיוני–אוגוסט הסלימו העימותים וארגוני הטרור הפלסטיניים החלו בהפגזה ארטילרית של מאותפצצות מרגמה ורקטות על ערים ויישובים ישראליים במטחים מרוכזים. ישראל הגיבה בהפצצות למעלה ממאתיים מבני ותשתיות טרור באמצעותמטוסי קרב, ובין השארחיל האוויר הישראלי השמיד 4מפקדותגדודיות שלחמאס, רב-קומות של משרד הפנים של חמאס, מספרמנהרות טרור ומפעל לייצור דיפוןבטון למנהרות.

היקף ההרוגים והפצועים הפלסטינים בעימותים הוא הגבוה ביותר בסכסוך הישראלי-פלסטיני מאזמבצע צוק איתן. נכון לאוגוסט 2018, נהרגו באירועים 168 פלסטינים. מתוך ההרוגים כשליש הם אנשי זרועות צבאיות או מנגנוני ביטחון שלארגוני טרור, חצי בעלי זיקה לארגוני טרור, וכשישית אזרחים חסרי זיקה ארגונית.^[32] כמו כן, נפצעו כ־17,000 פלסטינים, מאש חיה שנורתה על ידי חיילי צה"ל ומשאיפתגז מדמיע. לצה"ל חייל הרוג אחד ועשרה פצועים.

במהלך 2018 חלה ירידה מסוימת בהיקף הטרור ביהודה ושומרון, אבל לקראת סוף השנה חלה הסלמה, במהלכה אירעו כמה פיגועי ירי קשים:פיגוע הירי ליד חוות גלעד,פיגוע הירי באזור התעשייה ברקן,פיגוע הירי בצומת עפרה ופיגוע הירי בגבעת אסף. כמו כן, בתחילת השנה אירעפיגוע דקירה בצומת אריאל. בשנת 2018 נהרגו 12 ישראלים בפיגועים.^[33]

ערכים מורחבים –רצח אורי אנסבכר,פיגועי טרור בישראל ב-2019

ערך מורחב –פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2020

בשנה זו נרצחו שלושה ישראלים בפעולות טרור.

ערכים מורחבים –מבצע שומר החומות,פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2021

בשנה זו התרחשו וסוכלו מאות פיגועים כנגד אזרחים ישראליים. בשנה זו נרשמה עליה משמעותית בניסיונות הפיגועים לעומת השנים שקדמו, וגם עלייה דרסטית במספר ההרוגים והנפגעים הישראלים (18) לעומת השנה שקדמה לה (3).

ערך מורחב –פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2022

גם בשנה זו חלה עלייה משמעותית במספר ההרוגים הישראלים מטרור (31) לעומת השנה שקדמה לה (18).

ערך מורחב –פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2023

בשנה זו חלה עלייה ניכרת נוספת במספר הרוגי הטרור (44) לעומת השנה שקדמה לה (31), (לא כולל ההרוגים מטבח שבעה באוקטובר). מספר ההרוגים הישראלים מטרור בשנה זו היה הגבוה ביותר מאז שנת 2005, תקופתהאינתיפאדה השנייה.

בבוקר7 באוקטובר2023,יום שבת,שמחת תורה,כ"ב בתשריה'תשפ"ד, פתחוארגוני הטרורהפלסטינים "חמאס" ו"הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני" בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300רקטות, חדרו כ-6,000מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישוביםישראליים, ליער בארי ולמתקניםצבאיים באזורעוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, מהאוויר ומהים, תוך ניהולקרבות ירי נגדכוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשיטבח ואונס, רצחו והרגו 1,163^[34] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779^[35]אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251^[36] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדםכיתות הכוננות,שוטרימשטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחייליצה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609^[37] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 329^[38] חיילים, 58^[39] שוטרים ו-10^[40] אנשישירות הביטחון הכללי.

לאחרמלחמת ששת הימים החל המאמץ לאיתור פעילות חתרנית וטרוריסטית בשטחים להפוך לחלק גדל והולך של פעילות השב"כ, עד שכיום נתפסת פעילות זו כחלק העיקרי של פעילותו.

אף שהטרור פגע באיכות החיים בישראל, השפעתו על שגרת החיים, בחמישים השנים שקדמו לאינתיפאדה השנייה, ניכרה בעיקר בפעולות שלצה"ל נגדו, ובפרט במלחמת לבנון הראשונה, שהביאה למספר גדול של חללים, גדול במידה ניכרת ממספר קורבנות הטרור בתקופה שקדמה למלחמה זו. פיגועים אחדים שנערכו בבתי קולנוע בתחילת שנות השבעים הביאו להצבת פקחים בכניסה למקומות בידור, ואלה בדקו את תיקיהם של הנכנסים.

שיבוש חריף של החיים בישראל נגרם במהלךהאינתיפאדה השנייה, שבה נערכופיגועי התאבדות בתדירות גבוהה, והפכו את מרכזי הערים בישראל למקומות מסוכנים. פיגועים אלה חיסלו כמעט כליל את התיירות לישראל, שהחלה להתאושש עם הצטמצמותם בתחילת2005. גם פעילות כלכלית נוספת נפגעה עקב פעולות טרור אלה, שהיוו גורם עיקרי למיתון שפקד את המשק. אל המאמץ המוגבר של המשטרה, השב"כ וצה"ל למניעת הטרור, נוספו אלפימאבטחים אזרחיים, שהוצבו בפתחיקניונים, חנויות גדולות, בתי קפה ומקומות בידור, בניסיון לבלום מחבלים המנסים לחדור אליהם.

בשנת1998 הוקמהאנדרטת חללי פעולות האיבה בהר הרצל המשמשת מאז בתור אתר ההנצחה המרכזי של כל הרוגי הטרור בישראל, ומאותה השנה נקראיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בשם "יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה".

חלקם אינם פעילים עוד כארגוני טרור וקיימים כמפלגות פוליטיות או שולבו במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.

• אש"ף
  • פת"ח: "התנועה לשחרור פלסטין" ארגון חילוני, המרכזי באש"ף וברשות הפלסטינית.
    • ספטמבר השחור: שלוחה חשאית שפעלה באירופה בשנות ה-70 של המאה ה-20, רוב חבריה נהרגו על ידי ישראל.
    • גדודי חללי אל-אקצא: מהפעילים העיקריים באינתיפאדה השנייה (שינו את שמם לגדודי השהיד יאסר ערפאת). בשנת 2007 התנתקו מהפת"ח, במקביל להכרזתו שלמחמוד עבאס עלצו האוסר עלמיליציות חמושות^[42].
    • כוח 17: משמר העילית שלהרשות הפלסטינית.
    • תנזים ("הארגון").
    • ניצי הפת"ח: לקחו אחריות על פיצוץמעבר רפיח.
    • גדודי אבו ריש: פלג של הפת"ח בדרוםרצועת עזה שהיה מעורב בחטיפות ברצועת עזה, החברות בו היא בעיקר לפי ההשתייכות לחמולת אבו ריש.
    • "גדודי השיבה (אל-עוודה)": פלג אלים של הפת"ח שפעיל בעיקר בשכם ומחנות הפליטים הפלסטיניים בלבנון.
  • החזית העממית לשחרור פלסטין: ארגון שמאל מרקסיסטי, שיתף פעולה בעבר עם ארגוני טרור מהעולם.
    • גדודי אבו עלי מוסטפא: התנקשו בחייו של השררחבעם זאבי.
  • החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין: ארגון שמאל מרקסיסטי, התפלג מהחזית העממית.
    • גדודי ההתנגדות הלאומית
  • החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית: ארגון טרור פלסטיני שהתפלג מהחזית העממית. עזב את אש"ף.^[43]
  • החזית לשחרור פלסטין
• חמאס: שולט כיום בחלק מרצועת עזה. יריב לשלטון הפת"ח ביהודה ושומרון.
  • גדודי עז א-דין אל-קסאם: פעלו בעיקר באינתיפאדה השנייה.
  • חמולת קוואסמה,חברון.
  • ה"מרביתון" (הצבא העממי).
  • גדוד עיאש: פועל בצפוןהשומרון ואחראי לשיגור רקטות פלסטיניות על ישראל משם.
• הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני: ממומן על ידיאיראן וסוריה, הנהגתו יושבת בדמשק.
  • פלוגות אל-קודס.
  • גדוד ג'נין של הגא"פ, פועל בעיקר במחנה הפליטים ג'נין.
  • תשתיות מקומיות בטולכרם,שכם וחברון.
• ועדות ההתנגדות העממית.
  • ארגון גג ברצועת עזה שמשתף פעולה עםחזבאללה הלבנוני, ומאגד פעילי חמאס, פת"ח, גדודי אל-אקצא וג'יהאד איסלאמי.^{[דרוש מקור]} מעורב בעיקר בהטמנתמטעני גחון ובמנהרות ההברחה של רצועת עזה שברפיח, הארגון היה מעורב גם בירי רקטות לעבר ישראל ובטרור בציר ה-ח'. פעילותו פחתה בעקבותסיכול ממוקד של מנהיגיו בידי ישראל.
  • חמולתסמהדאנה.
• צבא האסלאם (עזה).
  • ארגון שהתפלג מוועדות ההתנגדות העממיות. מורכב בעיקר מחמולת דורמוש וקשור לאל-קאעידה.
• פת"ח – המועצה המהפכנית: ארגונו של הטרוריסט הבין-לאומי סברי אל-בנא (אבו נידאל) שפועל מסוריה ומעיראק ומתנגד לאש"ף, אחראי לפעולות טרור רבות ברחבי העולם בשנות ה-80 (כמו ניסיון ההתנקשות בשגרירשלמה ארגוב).
• גוב האריות: כנופיית טרור שפועלת באזורשכם וצפוןהשומרון, הוקמה ב-2022 ופעילותה דעכה באמצע2023.
• תנועת אל-מוג'אהדין הפלסטינית: ארגון טרור פלסטיניאסלאמיסטי שפועל ברצועת עזה ומזרח ירושלים. היה מעורב בטבח שבעה באוקטובר.

בשנת 2021 בפעילות משותפת של שירות הביטחון הכללי (שב"כ) והמטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור (מט"ל), שהחלה בתחילת 2021 ואושרה על ידי הגורמים המשפטיים, הוכרזו שישה ארגונים של "החזית העממית לשחרור פלסטין" כארגוני טרור בהיותם חלק מרשת של ארגונים הפועלים בכיסוי בזירה הבין-לאומית מטעם החז"ע על מנת לתמוך בפעילותו ולקדם את מטרותיו. ועדת הנשים, המוסד המשפטי "אלצ'מיר", מוסד המחקר "ביסאן",ארגון "אלחק", התנועה העולמית להגנה על ילדים – סניף פלסטין (DCI-P) וועדת הפעילות החקלאית (UAWC).^[44] לאחר בחינת חומר הראיות שהעבירה ממשלת ישראל למדינות האיחוד האירופי התומכות בארגונים אלו דחו המדינות את הטענה לקשר הארגונים לטרור "לא התקבל מישראל שום מידע משמעותי שיכול להצדיק בדיקה מחודשת של המדיניות שלנו כלפי ששת הארגונים הפלסטיניים על בסיס החלטתה של ישראל" והודיעו כי התמיכה בארגון אל-חק תימשך.^[45]

במהלך השנים הייתה מעורבות של ערביימזרח ירושלים בפעילות טרוריסטית כנגדיהודים, לרוב כחוליות מסייעות להוצאת פיגועים בהכוונת תשתיות טרור ביהודה ושומרון ורצועת עזה. הסיוע התבטא באיסוף מידע מודיעיני, רכישת אמצעי לחימה והובלת מחבלים אל מקום הפיגוע תוך ניצול הכרת השטח וחופש התנועה מתוקף היותם בעליתעודת זהות ישראלית.^[46]

בשנות השיא שלפיגועי ההתאבדות (2002–2003) נעשה שימוש רב על ידי ארגוני הטרור בתושבים ממזרח ירושלים שהיו מעורבים במספר פיגועי התאבדות קשים,^[47] בהםהפיגוע בקו 2 בירושלים והפיגועים שבוצעו על ידיחוליית סילואן.

בדו"ח שלשירות הביטחון הכללי משנת2008 נאמר כי חלה עלייה ניכרת במספר של ערביי מזרח ירושלים המעורבים בטרור, וכי בניגוד לעבר בוצעו בשנה זו מספר פיגועים קשים על ידי התארגנויות עצמאיות ממזרח ירושלים, בהםפיגועי הדריסה במרכז העיר והפיגוע בישיבת מרכז הרב.^[46][48] בתחילת שנת2011 אמריובל דיסקיןראש השב"כ כי זירת מזרח ירושלים מתנהגת כזירה פלסטינית, אף על פי שתושביה מחזיקים בתעודת זהות כחולה.^[49]

ערך מורחב –עידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית

דו"ח שפרסמה ישראל על פי מסמכים ומידע שנאספו במהלךמבצע חומת מגן קבע כייאסר ערפאת היה מעורב אישית בתכנון פיגועים וכספיהרשות הפלסטינית שימשו למימון פעילות הטרור. הדו"ח ציין כי כסף שמקורו באיחוד האירופי ובמדינות התורמות שימש גם הוא למימון הטרור. עוד הצביע הדו"ח על תמיכתם של מדינות ערבסעודיה,סוריה,איראן ועיראק שהעבירו כסף רב וסיוע אחר לבניית תשתית הטרור ולתמיכה במשפחות של מחבלים מתאבדים.^[50][51] בעקבות הפרסומים פתח האיחוד האירופי בחקירה לבדיקת הסוגיה.^[52]

תנועת החמאס מפעילה תשתית חברתית רחבת היקף המבוססת על כספי תרומות במסגרת מצוות הצדקה הנהוגה באסלאם ("זכאה"). במהלך השנים הוקמו קרנות רבות במדינות רבות ברחבי העולם המיועדות לגיוס כספים עבור מוסדות התנועה. בראשית2001 הוקמהקואליציית הצדקה שמהווה ארגון גג עבור קרנות אלו וקרנות אסלאמיות אחרות במטרה לרכז את גיוס התרומות. על פי דו"ח שלשירות הביטחון הכללי בין השנים 2001–2009 הועברו בצורה זו מאות מיליוני דולרים למוסדות החמאס ששימשו בחלקם לתמיכה בטרור על ידי תמיכה בפעילי טרור ובמשפחותיהם ותמיכה במוסדות חינוך בהם מתבצעת פעילות הסתה שיטתית כנגד ישראל ועידוד פעילות טרור נגד אזרחיה.^[53]

בשנת2005, התגלה בעקבות מידע מודיעיני כיבנק אוף צ'ינה מחזיק חשבונות בנק עבור פעילות החמאס, אשר מקורות המימון שלו בירדן. סין הודיעה שאינה מכירה בחמאס ובג'יהאד האסלמי כארגוני טרור וסירבה לעצור את פעילות החשבון.בשנת2012 הוזהרה ממשלתאוסטרליה כי הכספים שהיא מעבירה לארגון צדקה חזון עולםWorld Vision Australia, משמשים את בכירי החמאס ואינם מגיעים ליעדם. בשנת2016 לאחר חקירה ולחץ מתמשך מצד ארגוןשורת הדין הנלחם במימון הטרור הפלסטיני, השעתה אוסטרליה את הסיוע לארגון הצדקה.

ב-23 בפברואר2015 הרשיעבית המשפט הפדרלי שלארצות הברית אתהרשות הפלסטינית באחריות לפיגועי טרור שביצעו מחבלים פלסטינים בזמןהאינתיפאדה השנייה וחייב אותה בתשלום פיצויים של מאות מיליוני דולרים לקורבנות הטרור ומשפחותיהם.^[54] באוגוסט 2016 הפך בית המשפט לערעורים בניו-יורק את ההחלטה.^[55]

ב-6 במאי2021 חשףשירות הביטחון הכללי (השב"כ) שמיליוניאירו שתרמועמותותאירופאיות כביכול למטרות הומינטריות הועברו לארגון הטרור "החזית העממית לשחרור פלסטין".^[56]

ערך מורחב –תשלומי הרשות הפלסטינית למחבלים ולמשפחותיהם

הרשות הפלסטינית מעניקה תמיכה חודשית למחבלים הכלואים בישראל בגין פעולותטרור ולמשפחותיהם. התמיכה ניתנת בצורת קצבה חודשית והטבות נוספות, כדין עובדי הרשויות הפלסטיניות. על פיהחוק הפלסטיני, חוק האסירים המשוחררים 2004/19, זכאים למשכורת כל היושבים בבתי הכלא הישראליים על רקע השתתפותם במלחמה נגד ישראל (אסירים פליליים הכלואים בישראל, כגנבי מכוניות, אינם זכאים למשכורת). המשכורת נגזרת מאופי פעולת הטרור, תקופת המאסר שנקצבה על ידי בית המשפט, ואזרחות המחבל. מחבלים בעלי אזרחות ישראלית (ברש"פ מכונים 'ערביי הפנים') מקבלים משכורות גבוהות יותר מאלה של מחבלים בעלי נתונים זהים שהם בעלי אזרחות פלסטינית.^[57] נתונים שנחשפו באוקטובר2015 הראו שהרשות הפלסטינית העבירה למחבלים בכירים מאות אלפי שקלים כתגמול על מעשי הטרור שלהם.^[58]

במרץ2018 אישרהסנאט של ארצות הברית אתחוק טיילור פורס ששולל סיוע כספי לרשות הפלסטינית כל עוד היא משלמת למחבלים ולמשפחותיהם.^[59] ביולי של אותה שנה הודיעהאוסטרליה על הפסקת הסיוע הכלכלי בסך 10 מיליוןדולר אוסטרלי שהיא מעבירה לרשות מחשש שהכסף ישמש לתשלום למחבלים.^[60]

ביולי2018 אישרההכנסת אתחוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, המקזז מהכספים שישראל מעבירה לרשות הפלסטינית את התשלומים שהיא משלמת למחבלים ולמשפחותיהם.

סדרת מחקרים נערכו על הקשר בין עוני לטרור בהקשר הפלסטיני. קרוגר ומלקובה מצאו בשנת 2002 שאין קשר בין ביצוע פיגועי טרור לבין מצב כלכלי. לפי ממצאיהם, גם תמיכה ציבורית בטרור ביהודה ושומרון ורצועת עזה איננה מושפעת ממצב כלכלי.^[61] גם פיאז'ה מצא בשנת 2006 שלפי ניתוח מאגר נתונים עולה שבניגוד לדעה הרווחת, לא ניתן לקבוע קשר מובהק בין אף מדד של עוני ומצב כלכלי ירוד לבין הטרור.^[62]

• מניעים:
  1. לאומני
  2. דתי (אסלאמיזם)
  3. יריבות פוליטית
  4. כלכלי (עוני ורעב, גמול כספי ממדינות ערב)
  5. נקמתי
• מטרות:
  1. ישראלים מכל מין וגיל, בדרך כלליהודים, אך לעיתים ללא הבחנה. עם זאת נטען, כי מחבלים רבים מעדיפים לרצוח יהודים בעלי חזותחרדית אודתית.^[63]
  2. חיילים ישראלים ואנשישרותי הביטחון.^{[דרושה הבהרה][דרוש מקור]}
  3. תיירים בישראל.
  4. יהודים מחוץ לישראל.
  5. מוסדות יהודיים בישראל ומחוצה לה.
  6. חברי קבוצות יריבות (כגון רציחות של חברי פת"ח על ידי אנשי חמאס).^{[דרושה הבהרה][דרוש מקור]}
• מבצעים:
  1. ארגוני טרור כגוןחמאס והג'יהאד האסלאמי.
  2. כוחות משטרה וביטחון פלסטינים, שביצעו פיגועים בהוראתהרשות הפלסטינית (בעיקר בתקופתיאסר ערפאת).^{[דרושה הבהרה][דרוש מקור]}
  3. חוליות טרור מקומיות או שבטיות, הנתמכות על ידי הארגונים, כגון:
     1. גדודי חללי אל-אקצא שלזכרייה זביידי בג'נין.
     2. חמולתקוואסמה בחברון.
     3. חמולת סמהדאנה ברפיח.
     4. גדודי אבו ריש.
  4. שיתוף פעולה עם ארגוני טרור בין-לאומיים:
     1. חזבאללה.
     2. הצבא האדום היפני.
     3. באדר מיינהוף.
  5. ילדים ונוער המקבלים תשלום מהארגונים.
• שיטות:
  1. חטיפת מטוסים (בעיקר בשנות ה-60 וה-70).
  2. פיגועיסכינאות ופיגועי דקירה.
  3. פיגועי ירי (על בני אדם ועל כלי רכב).
  4. פיגועי דריסה.
  5. מטעני חבלה.
  6. מכוניות תופת.
  7. בלוני תבערה ונפץ (בעיקר ברצועת עזה).
  8. חטיפת חיילים ואזרחים.
  9. פיגועי התאבדות (החל מ-1993).
  10. ירי תלול מסלול והפגזותארטילריות: ירירקטות (קטיושות,קסאמים,גראדים ורקטות ארוכות-טווח) ופצצות מרגמה.
  11. מנהרות טרור תת-קרקעיות לפיגועי חדירה, חטיפה ותופת (בעיקר ברצועת עזה).
  12. הפרות סדר
  • 1. פיגועי הצתה.
    2. יידוי אבנים (על בני אדם ועל כלי רכב).
    3. בקבוקי תבערה (על כלי רכב).

• פלסטינים
• אנדרטת חללי פעולות האיבה - אתר ההנצחה המרכזי לזכר נרצחי הטרור בהר הרצל
• רשימת פיגועי התאבדות בישראל
• רשימתטרוריסטים פלסטינים
• טרור אבנים פלסטיני
• טרור ערבי בישראל
• טרור יהודי בישראל
• התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל
• עפיפון תבערה

• מתן שחק, ‏נתונים על חללי מערכות ישראל וחללי פעולות איבה בשנים 1947–2017, באתרמרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 23 במאי 2017
• מידע על ארגוני טרור פלסטינים באתרJewish Virtual Library
• Terrorism deaths in Israel - 1920-1999, אתרמשרד החוץ, 1 בינואר 2000
• "Terrorism Against Israel: Number of Fatalities, 1920 - Present", באתר Jewish Virtual Library
• אהרן יפה, ‏ערביי יש"ע - עשר שנות טרור,נתיב 119, נובמבר 2007 - הטרור הפלסטיני בין השנים 1978-1968
• ליאור בן דוד, ‏ארגוני הטרור הנלחמים בישראל, באתרמרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 2 בספטמבר 2004

הטרור הפלסטיני מאז ספטמבר 2000:

• נתונים אודות הטרור הפלסטיני, אתרהמרכז למורשת המודיעין (מל"מ)
• דן מרידור וראובן גרונאו,איום ביטחוני ומשבר כלכלי: השפעת הטרור על הכלכלה הישראלית (הכנס הכלכלי העשירי, יולי 2002), באתרהמכון הישראלי לדמוקרטיה, אוקטובר 2002
• הרוגים מטרור פלסטיני בעימות הנוכחי (עד סוף 2009) ובהשוואה לעשור שקדם לו, אתרשירות הביטחון הכללי
• טרור המתאבדים בשנות העימות הישראלי פלסטיני (ספטמבר 2000 - דצמבר 2005) - מהדורה שנייה, 1 בינואר 2006,מרכז המידע למודיעין וטרור - המרכז למורשת המודיעין‏ (מחבלים מתאבדים - מהדורה ראשונה ) ‏
• הטרור נגד ישראל מרצועת עזה מאז מבצע "עופרת יצוקה": נתונים, מאפיינים ומגמות, אתרהמרכז למורשת המודיעין (מל"מ), 1 במרץ 2011
• דוחות חודשיים על הטרור הפלסטיני (מאפריל 2008), אתרהשב"כ
• אלכס אברבוך, ‏המאבק במימון הטרור בישראל - היבטים משפטיים,משפט וצבא 17, התשס"ד
• עידו זלקוביץ', תנועת הפת"ח: אסלאם, לאומיות ופוליטיקה של מאבק מזוין,רסלינג, 2012.

הסכסוך הישראלי-פלסטיני
מלחמות	מלחמת העצמאות •מלחמת ששת הימים •מלחמת ההתשה בבקעת הירדן •מלחמת לבנון הראשונה •מלחמת חרבות ברזל
מבצעים בולטים	פעולת כראמה •מבצע זעם האל •מבצע אנטבה •מבצע רגל עץ •מבצע תיבת נוח •מבצע חומת מגן •מבצע גשמי קיץ •מבצע עופרת יצוקה •מבצע עמוד ענן •מבצע צוק איתן •מבצע שומר החומות •מבצע עלות השחר •מבצע מגן וחץ •מבצע בית וגן
פעולות טרור פלסטיניות	מתקפת הטרור בנמל התעופה של מינכן •הפיגוע באוטובוס ילדי אביבים •טבח הספורטאים במינכן •האינתיפאדה הראשונה •המהומות בהר הבית •מהומות הר הבית (1990) •האינתיפאדה השנייה •פיגועי התאבדות בישראל •שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל •גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) •מהומות הר הבית (2017) •פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2017 •פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים ב-2018 •המהומות בישראל (2021) •גל הטרור בישראל (אביב 2022) •מהומות הר הבית (2022) •גל הטרור בישראל (2023) •מהומות הר הבית (2023) •טבח שבעה באוקטובר •טרור אבנים פלסטיני
פעולות טרור ישראליות	המחתרת היהודית •הפיגוע במכללה האסלאמית בחברון •הטבח בצומת גן הוורדים •טבח מערת המכפלה •הפיגוע בדומא •פעולת תג מחיר
הכוחות בסכסוך	ישראלישראל צה"ל •שירות הביטחון הכללי •משטרת ישראל •משמר הגבול •המוסד הפלסטינים פת"חפת"ח •חמאסחמאס •אש"ף •הג'יהאד האסלאמי הפלסטיניהג'יהאד האסלאמי •ועדות ההתנגדות העממית •גדודי חללי אל-אקצא •החזית העממית לשחרור פלסטיןהחזית העממית לשחרור פלסטין •ארגון אבו נידאל
אירועים מדיניים	תוכנית האוטונומיה •תוכנית חמש האצבעות •ועידת מדריד •הסכמי אוסלו •הסכם חברון •הסכם ואי •מזכר שארם-א-שיח' •ועידת קמפ דייוויד •מפת הדרכים •היוזמה הסעודית •פסגת עקבה •פסגת שארם א-שייח' (2005) •תוכנית ההתנתקות •ועידת אנאפוליס •תוכנית ההקפאה •תוכנית השלום של הנשיא טראמפ
מושגים ומונחים	בעיית הפליטים •אינתיפאדה •זכות השיבה •נפקדים נוכחים •תהדיאה •שהיד •סיכול ממוקד •מדיניות ההפרדה •צומוד
אישים ישראלים	ראשי ממשלת ישראל •רמטכ"לי צה"ל •שרי הביטחון של ישראל •ראשי השב"כ •ראשי המוסד
אישים פלסטינים	אמין אל-חוסייני •יאסר ערפאת •מחמוד עבאס •חיידר עבד א-שאפי •אחמד יאסין •ח'אלד משעל •מוחמד דחלאן •פייסל חוסייני •סרי נוסייבה •ג'יבריל רג'וב •מרואן ברגותי •ג'ורג' חבש •נאיף חוואתמה •אסמאעיל הנייה •מוחמד דף •יחיא סינוואר
רקע היסטורי	היסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני •תוכנית החלוקה •הכרזת העצמאות •הנכבה •הקו הירוק •יהודה ושומרון •רצועת עזה •מזרח ירושלים
אחר	אונר"א •הנאמנות לפיתוח כלכלי ולשיקום פליטים‏ •עידוד טרור על ידי הרשות הפלסטינית •הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C

• טרור פלסטיני
• הסכסוך הישראלי-פלסטיני
• טרור אסלאמי
• טרור בישראל
• פלסטינים: היסטוריה
• טרור

• דפים שמשתמשים בהרחבה Chart
• דפים עם קישורים שבורים
• ויקיפדיה: ערכים המחפשים מקורות - היסטוריה
• ויקיפדיה: ערכים המחפשים מקורות - ישראל
• ויקיפדיה: השלמה - היסטוריה
• ויקיפדיה: השלמה - ישראל
• ויקיפדיה: ערכים הדורשים הבהרה