טרופופאוזה (Tropopause) היא שכבת אוויר באטמוספירה המפרידה בין הטרופוספירה, בה מתהווה רוב פעילותמזג האוויר, לבין שכבת הסטרטוספירה. החלק התחתון של האטמוספירה הוא הטרופוספירה, שכבה שבה הטמפרטורה בדרך כלל יורדת עם הגובה. שכבה זו מכילה את מרבית ענניכדור הארץ.
הטרופופאוזה מאופיינת במפל איזותרמי (מצב בו הטמפרטורה אינה משתנה עם העלייה בגובה), על כן בדרך כלל לא מתפתחת בהעננות. כשהטמפרטורה לא יורדת עם הגובה בכלל, אלא נשארת דומה, מדובר במפל איזותרמי. מפל איזותרמי (שווה-טמפרטורה) הוא מפל יציב לכל גושי האוויר. גוש אוויר יבש יעלה ויתקרר ב-10מעלות צלזיוס לקילומטר, וכיוון שסביבתו לא מתקררת כלל עם העלייה בגובה, הוא הופך קר ויציב ממנה. גם בגוש אוויר לח, המתקרר בשש מעלות לקילומטר, מתרחשת תופעה זו. זהו מפל נדיר מאוד באטמוספירה, וגם כשהוא מתרחש, זה קורה בשכבה דקה יחסית (בשכבות הביניים) ולא לאורך זמן.
עננים שכבתיים מתרחשים כאשר אוויר רווי נלחץ כלפי מעלה ונשאר קר יותר מהאוויר הצלול שמסביב באותו גובה. באזור הטרופוספירה התחתונה נקראים עננים כאלהסטרטוס.ערפל ההסתגלות הוא ענן סטרטוס עם בסיס שוכב על פני כדור הארץ. באזור הטרופוספירה האמצעית ידועים עננים שכבתיים בשםאלטוסטרטוס. בטרופוספרה העליונה משתמשים במונחיםצירוסטרטוס וצירוס. סוג הענן בציפוי קרום מתייחס לענני צירוסטרטוס דקים, לעיתים קרובות חדים.עננים סטרטפוריים המשתרעים שניהם דרך חלק גדול מהטרופוספירה ומשקעים מכוניםנימבוסטרטוס.[1]
גובה הטרופופאוזה משתנה בהתאם למיקום, בין 7–9 קילומטר בקטבים, ו-15–17 קילומטר באזורקו המשווה. באזורים הממוזגים גובה הטרופופאוזה משתנה בדרך כלל.