 | |||||
| איור של הקיסר טמו | |||||
| לידה | 631 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 686 (בגיל 55 בערך) | ||||
| מקום קבורה | יפן נארה,יפן | ||||
| מדינה | יפן | ||||
| כינוי | טמו טנו | ||||
| תארים | קיסר יפן | ||||
| בת זוג | ג'יטו | ||||
| ילדים | הנסיכה טוצ'י בתהנסיכה נוקטה הנסיך טאקצ'י בן אמאקו הנסיך קוסאקאבה בןג'יטו הנסיכה אוקו והנסיךאוטסו בניהנסיכה אוטה הנסיך נגה והנסיך יוגה בניהנסיכה אוה הנסיך טונארי בןהנסיכה ניטאבה הנסיכה טאג'ימה בת היגאמי הנסיך ניטאבה בן איראטסומה הנסיך אוסאקבה,הנסיך האטסוסבה,הנסיכה טאקי והנסיך שיגי בני קאג'יהימה הנסיך הוצומי,הנסיכה קי,הנסיכה טאקאטה בני אונו. | ||||
| |||||
| פעולות ומבצעים | |||||
Jinshin War | |||||
  | |||||
הקיסרטֶמוּ (ביפנית:天武天皇; 631–686) היה הקיסר ה-40 שליפן לפירשימת קיסרי יפן. הוא מלך מ-672 ועד מותו בשנת686. ירשה אותוהקיסרית ג'יטו, שהייתה גם אחייניתו ואשתו.
כל המידע המצוי ברשותנו בנוגע לחייו של הקיסר טמו מגיע מהניהון שוקי. מאחר שהניהון שוקי נערך בידי בנו של טמו, מידת האמינות של מידע זה על חייו מוטלת בספק. טמו היה הבן הצעיר ביותר שלג'ומאי וקוגיוקו, ואחיו הצעיר שלטנג'י. שם לידתו היה "הנסיך אואמה" (大海人皇子- אואמה-נו-אוג'י). קיסרות יפן הורשה במותו לג'יטו, אשר הייתה אשתו ואחייניתו. בהמשך תקופת שלטונו של אחיו, טנג'י, הוכרח טמו להתחתן עם מספר מאחיותיו של אנג'י במטרה לחזק את הקשרים הפוליטיים בין שני האחים. לטמו היו ילדים רבים, כאשרהנסיך טונארי היה העורך של הניהון שוקי, והקיסרית קוקן הייתה האחרונה בשושלת הירושה שלו.
אביו של טמו מת בעודו היה צעיר, ומסיבה זאת גדל תחת חסותה שלהקיסרית סאיימי. מאחר שאחיו של טמו, טנג'י, היה הבן הבכור של אביו ושל אמם, לא צופה כי טמו יירש את הכתר. כאשר טנג'י מונה לקיסר יפן, טמו מונה להיותיורשו, מאחר שלא היו לו יורשים מתאימים אחרים. טנג'י חשש כי טמו ינסה לקחת את הכתר וירצח אותו, ומסיבה זאת ניסה לחזק את הקשרים הפוליטיים בינו ולבין טמו בעזרת נישואי אינטרס. בשנת 671 הרגיש טמו כי הוא בסכנה, והשתחרר מסוכנות משק הבית הקיסרי והפך לנזיר. הוא עבר להרים אשר במחוז נארה, רשמית מסיבות של בידוד, בעודו לוקח איתו את בניו ואת אחת מנשותיו (אשר לימים הפכה לקיסריתג'יטו).שנה לאחר מכן בשנת 672, מת טנג'י, והקיסרות עברה לאחיו המבוגרקובון. טמו אסף צבא, וצעד למקום שהות הקיסר, לדרוש את הכתר. צבאו של טמו וצבאו של קובון נלחמו, מובילים לניצחון צבאו של טמו, ולהתאבדותו של קובון.
כפי שניתן היה לצפות ממנו, טמו המשיך לחזק את צבאו כפי שעשו הקיסרים שלפניו. בנוסף לכך,טירות ומבצרים רבים נבנו מסביב לארמונו. הוא העביר אתעיר הבירה לאסוקה, שם הוא הוכתר. בשנת 675 אסר טמו על הצריכה של בשר חיות (סוסים,בקר,כלבים,קופים וציפורים) בעקבות ההשפעות הרבות של הבודהיזם על יפן בתקופה זאת.
