טכנולוגיה היא רעיון העוסק בחיפוש פתרונות מעשיים כמענה לרצונות וצרכים, תוך ניצול חידושי המדע. הטכנולוגיה כוללת אומנויות תעשייתיות מגוונות. היא עושה שימוש בכלים,מכונות,חומרה,תוכנה, שיטות ומערכות אשר חקרם ותכנונם הוא הבסיס למדעי ההנדסה השונים. התפתחויות וחידושים טכנולוגיים כרוכים באופן הדוק עם התפתחות ההיסטוריה, החברה והכלכלה האנושיים. לחידושי הטכנולוגיה ישנם גם השפעות על הסביבה והאקולוגיה.
טכנולוגיות מקוטלגות הן לפי התחום המדעי עליו הן מסתמכות והן לפי הענפים התעשייתיים שהן משרתות. כך, טכנולוגיות המתבססות על התכונות הפיזיקליות של החשמל שייכות לתחום שלהנדסת חשמל וטכנולוגיות המתבססות על מדעי הכימיה שייכות להנדסה כימית. דוגמאות לתחומים טכנולוגיים לפי ענף תעשייתי הןהנדסה אזרחית,הנדסת תחבורה,הנדסת אווירונאוטיקה וטכנולוגיה צבאית. בנוסף קיימת חלוקה כללית לפי רמת המורכבות של הטכנולוגיה, המגדירה מצד אחד "טכנולוגיה נמוכה" או "טכנולוגיה מסורתית" (Low-tech) ומן הצד השניטכנולוגיה עילית (High Tech).
מקור המילה מיוונית: "Τεχνο" (טכנו) –אומנות, "Λογία" (לוגיה) – תורה; כלומר: תורת האומנות.
החל מהמאה ה-19, באירופה החלו להשתמש במונחים Technik (גרמנית) או technique (צרפתית) כדי להתייחס ל"דרך פעולה", שכללה את כל האמנויות הטכניות, כגון: ריקוד, ניווט או הדפסה, בין אם הן דורשות כלים או מכשירים ובין אם לאו. באותה תקופה, המילה Technologie (בגרמנית וצרפתית) התייחסה או לתחום האקדמי החוקר את האמנויות והמלאכות, או לתחום הפוליטי שנועד להסדיר את תפקידי האמנויות והמלאכות. ההבחנה בין Technik ל-Technologie נעדרת באנגלית, ולכן שתיהן תורגמו לטכנולוגיה. המונח היה בעבר נדיר באנגלית והתייחס בעיקר לתחום האקדמי, כמו ב"המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס".[1]
במאה ה-20, כתוצאה מההתקדמות המדעית והמהפכה התעשייתית השנייה, טכנולוגיה הפסיקה להיחשב כדיסציפלינה אקדמית נפרדת וקיבלה את המשמעות: שימוש שיטתי בידע למטרות מעשיות.
סוציולוגים ואנתרופולוגים אשר עסקו באבולוציה החברתית והתרבותית כגוןלואיס הנרי מורגן,לזלי וייט, וגרהרד לנסקי, טענו שההתקדמות הטכנולוגית היא הגורם העיקרי להתפתחות התרבות האנושית. לפי התאוריה של מורגן ישנם שלושה שלבים עיקריים באבולוציה החברתית – פראיות, ברבריות ותרבות (ציוויליזציה). לפי תאוריה זו, ההתקדמות האנושית נחלקת לציוני דרך טכנולוגיים – לדוגמה: בשלב הפראי (טכנולוגיה פרה היסטורית) היכולת להבעיראש, היכולת להשתמש בקשתות והיכולת ליצורכלי חרס – בשלב הברבריביות בעלי חיים,חקלאות וייצור כלי מתכת – ובשלב התרבותי היכולת לקרוא ולכתוב. לנסקי הגדיר את הטכנולוגיה כיכולת ליצור ולהשתמש במידע. הוא טען כי ככל שיש לחברה כלשהי יותר מידע וידע (במיוחד כאלו המועילים לשליטה על הסביבה הטבעית), היא תהיה יותר מפותחת ומתקדמת.
אפשר להגדיר את ראשית הטכנולוגיה, מאז שהאדם המציא כלים. הכלים הראשונים שנמצאו להם עדויות הםכלי אבן וכלי עצם פרהיסטוריים.[2] מידת התחכום הדרושה לייצור טכנולוגיות משמשת גם כמדד לרמת ההתפתחות של חברה. ארכאולוגים מסווגים תקופות התפתחותיות לפי מידת תחכום זו. למשל:תקופת האבן,תקופת הנחושת וכיוצא בזה.
הפיתוח הטכנולוגי התקדם בקצב מהיר במהלך המאה ה-20 בתחומים רבים, במיוחד תחבורה, חלל, ביטחון, אנרגיה ותקשורת. אחד מהגורמים שגרמו לפיתוחה המואץ של הטכנולוגיה מהמאה ה-20 והלאה, היא יכולת המזעור.
מחזור חיי טכנולוגיה – (Technology Life Cycle (TLC – עוסק בזמן ובעלות פיתוח הטכנולוגיה. יתן להגן במהלך המחזור חיי הטכנולוגיה באמצעותפטנטים אוסימנים מסחריים על מנת להאריך את המחזור וכדי למקסם את הרווח ממנו. פיתוח מוצר או תהליך תחרותי יכולים להשפיע משמעותית עלמשך השימוש של הטכנולוגיה, ולהפוך אותו לקצר יותר.[3] באותה מידה, אובדן זכויות הקניין הרוחני באמצעות התדיינות משפטית או אובדן האלמנטים הסודיים (אם יש כאלה) עשוי גם לגרום לקיצור אורך החיים של הטכנולוגיה.[4] לפיכך, ניכר כי ניהול ה-TLC הוא פן חשוב בפיתוח הטכנולוגי.
ה-TLC כמורכב מארבעה שלבים:
1. "שלב המחקר והפיתוח" (מו"פ) (מכונה לעיתים "קצה מדמם") כאשר הכנסות מתשומות שליליות והסיכויים לכישלון גבוהים
2. "שלב העלייה" שלב ההתאוששות, בשלב זה כוסו עלויות המחקר והפיתוח והטכנולוגיה מתחילה להתבסס וחולפת על פני נקודה A (מכונה לעיתים "חוד החנית")
3. "שלב הבגרות" בשלב זה הרווחים מהטכנולוגיה גבוהים ויציבים, האזור נמצא ברוויה (מסומן באות M)
4. "שלב הירידה" (או שלב הדעיכה), נמצא אחרי נקודה D השלב זה מתחילה ירידה בתשואות הון והתועלת המתקבלת מעצם השימוש בטכנולוגיה.
לחברתגרטנר מודל משלה המתייחס למחזור חיי טכנולוגיות, הכולל התייחסות לטכנולוגיות עתידניות – ה"הייפ סייקל", המציג באופן חזותי את מצב הבשלות של טכנולוגיות שונות דרך חמישה שלבים, ומהווה מדד לידע וכלי לניהול סיכונים שכרוכים באימוץ או בהשקעה בטכנולוגיות השונות.[5]
טורבינת קיטור עם מארז פתוח המהווה דוגמה לטכנולוגיית אנרגיה
שינוי טכנולוגי הוא הגורם הגדול ביותר לצמיחה כלכלית ארוכת טווח. לאורך ההיסטוריה האנושית, ייצור אנרגיה היה המגבלה העיקרית על פיתוח כלכלי, וטכנולוגיות חדשות אפשרו לבני אדם להגדיל משמעותית את כמות האנרגיה הזמינה להם. ראשונה הייתה היכולת לשלוט על האש, שהפכה מגוון רחב יותר של מזונות זמינים לאכילה, והפכה את עיכולם לפחות תובעני פיזית לגוף.[6] אש אפשרה גם התכה, ושימוש בכליבדיל,נחושת וברזל, המשמשים לציד או למסחר; ואפשרה לבני אדם לנדוד צפונה לאזורים קרים יותר.[7] לאחר מכן הגיעההמהפכה החקלאית בתקופה הנאוליתית: בני אדם כבר לא היו צריכים לצוד או ללקט מזון כדי לשרוד, והחלו להתיישב בערים ובעיירות, ויצרו חברות מורכבות יותר, עם שלטון, צבא, ודת מאורגנת.[8]
טכנולוגיות תרמו לרווחת האדם באמצעות שגשוג מוגבר, נוחות ואיכות חיים משופרים, והתקדמות רפואית, אך הן יכולות גם לשבש היררכיות חברתיות קיימות, לגרום לזיהום ולפגוע באנשים או בקבוצות.השנים האחרונות הביאו לעלייה בבולטות התרבותית של המדיה החברתית, עם השלכות פוטנציאליות על הדמוקרטיה ועל החיים הכלכליים והחברתיים. בתחילה, האינטרנט נתפס כ"טכנולוגיית שחרור" שתדמוקרטיזציה של ידע, תשפר את הגישה לחינוך ותקדם דמוקרטיה. המחקר המודרני פנה לחקירת חסרונותיו של האינטרנט, כולל דיסאינפורמציה, קיטוב, דברי שטנה ותעמולה. מאז שנות ה-70, השפעת הטכנולוגיה על הסביבה ספגה ביקורת, מה שהוביל לעלייה חדה בהשקעות באנרגיה סולארית, אנרגיית רוח וצורות אחרות של אנרגיה נקייה.
מאז המצאת הגלגל, טכנולוגיות סייעו להגדיל את התפוקה הכלכלית של בני האדם.אוטומציה בעבר החליפה והשלימה עבודה ידנית; מכונות החליפו בני אדם בכמה עבודות בשכר נמוך יותר (למשל בחקלאות), אך הדבר פוצה על ידי יצירת עבודות חדשות בשכר גבוה יותר. מחקרים מצאו כי מחשבים לא יצרו אבטלה טכנולוגית נטו משמעותית.[9] בשל היותה של בינה מלאכותית הרבה יותר מוכשרת ממחשבים, ועדיין נמצאת בחיתוליה, לא ידוע אם היא תמשיך באותה מגמה; השאלה נדונה בהרחבה בקרב כלכלנים וקובעי מדיניות. סקר משנת 2019 מצא כי המקצועות הנתונים בסכנה להיות מוחלפים על ידי בינה מלאכותית קטן מכפי שחששו.[10] על פי דו"ח משנת 2020 על עתיד המשרות של הפורום הכלכלי העולמי, בינה מלאכותית צפויה להחליף 85 מיליון משרות ברחבי העולם, וליצור 97 מיליון משרות חדשות עד 2025.[11] בין השנים 1990 ל-2007, מחקר שנערך בארצות הברית על ידי הכלכלן דארון אצ'מוגלו מ-MIT הראה כי הוספת רובוט אחד לכל 1,000 עובדים הפחיתה את יחס התעסוקה לאוכלוסייה ב-0.2%, או כ-3.3 עובדים, והורידה את השכר ב-0.42%. עם זאת, החששות לגבי החלפת עבודה אנושית בטכנולוגיה נמשכים זמן רב. נשיא ארצות הבריתלינדון ג'ונסון אמר כבר בשנת 1964, "הטכנולוגיה יוצרת עבורנו גם הזדמנויות חדשות וגם חובות חדשות, הזדמנויות לפרודוקטיביות ולקידמה גדולים יותר; חובה לוודא שאף פועל, אף משפחה לא ישלמו מחיר לא הוגן עבור קידמה". עם חתימתו על הצעת החוק של הוועדה הלאומית לטכנולוגיה, אוטומציה וקידמה כלכלית.[12]
קיימות כמה סוגיות ובעיות חברתיות ונפשיות הקשורות לשימוש בטכנולוגיה, למשל:
הפיכת הטכנולוגיה לערך כשלעצמה, ונטרול כושר השיפוט ההומני לגבי ההקשר הרחב של בעיות היחיד והחברה.[13] על כך כתבזיגמונט באומן,סוציולוג, חוקרתרבות הצריכה הפוסט-מודרנית, כי”הטכנולוגיה אינה באה לפתור היום בעיות; עצם זמינותה של טכנולוגיה נתונה היא שמגדירה מחדש חלקים שונים של המציאות האנושית כבעיות התובעות פתרון”.[14] לדעת באומן, הפיכת הטכנולוגיה לכל יכולה מלווה במהלך תרבותי מקביל, של ריקון העולם ממשמעות (ניהיליזם).
"טכנופוביה" – הפחד מפני טכנולוגיה (עלול להתרחש במקרה של יחידים שאינם כשירים להשתמש בטכנולוגיות שונות.[15] התוצאה של פחד כזה עלולה להיות "טכנו-סְטְרֶס",דחק – האדם הטכנולוגי יקרוס תחת גודש המידע של עידן המדיה, ולכך התוצאה תהיה קיטוע חברתי, התמוטטות הדמוקרטיה, שקיעה של החינוך וטיפוח הדמגוגים.
התמכרות – סכנת ההשתעבדות לעולם הווירטואלי, על חשבון העולם הממשי, תוך זניחת הקשרי החיים (משפחה, חברים) החיוניים לאושרו של האדם.[16]
בינה מלאכותית – קפיצת המדרגה המשמעותית בפיתוח של יישומי בינה מלאכותית, נותנת את אותותיה בתחומי חיים רבים ומעלה סוגיות מוסריות ועקרוניות, ומדגישה ואת הצורך לגבש מדיניות בתחום. הדבר הוביל בשנים האחרונות לצמיחה בתחום מחקרי מדיניות לגבי השפעת הבינה מלאכותית והצעות לאסדרתה, בהקשרי יחסים בין-לאומיים וביטחון, סייבר, בריאות, מוסר ועוד.
^Schatzberg, Eric (2006). ""Technik" Comes to America: Changing Meanings of "Technology" before 1930". Technology and Culture. 47 (3): 486–512. doi:10.1353/tech.2006.0201. ISSN 0040-165X. JSTOR 40061169. S2CID 143784033.
