| סמל הטייסת | |
| פעם עקרב תמיד עקרב | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | "טייסת העקרב" |
| מדינה | ישראל |
| שיוך | |
| סוג | מטוסי קרב |
| בסיס האם | |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1950–הווה (כ־75 שנים) |
| מלחמות | מלחמת סיני |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | משימות מיוחדות אסטרטגיות וכירורגיות לטייס ונווט, כלל סוגי משימות ההתקפה וההגנה. |
| כלי טיס | F-16D ("ברק" דו־מושבי) |
| כלי טיס בעבר | F-16C ("ברק" חד-מושבי),F-4 פנטום,סופר מיסטר,ספיטפייר,P-51 מוסטנג |
| פיקוד | |
| דרגת המפקד | |
טייסת 105, המכונה גם "טייסת העקרב", היאטייסתמטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. כיום (נכון לאוקטובר2023) הטייסת מפעילהמטוסיF-16D ("ברק" דו-מושבי). הטייסת פועלת מבסיס רמת דוד לאחר שעברה אליו בקיץ 2021 לאחר שפעלה שנים רבות מבסיס חצור.
הטייסת הוקמה באוגוסט1950 על ידי מפקדבסיס רמת דוד,רודי אוגרטן, כאגף לאימון מבצעי מתקדם (קא"ם) בתוךטייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") בפיקודו שלמשה פלד (פלדמן), שהפעילה מטוסיP-51 מוסטנג וספיטפייר. בחודש דצמבר הפכה טייסת 105 ליחידה עצמאית עם 20 מטוסי ספיטפייר בפיקודו שלמנחם בר ומאז ועד היום היא טייסת שכנה לטייסת 101 - החל מהקמתן בבסיס רמת דוד, ולאחר מכן בבסיס חצור, ועד מעברן המשותף בקיץ 2021 חזרה לבסיס רמת דוד.
מטוסי הספיטפייר של טייסת 105 שימשו לקרב ולאימון עד שנת1955, שנה לפני שיצאו הספיטפיירים הוותיקים משירות עקב תקלות רבות ובשל כניסת מטוס הקרב הבוכנתי האחרון לשירות חיל-האוויר, מטוס ה-P-51 מוסטנג.
המוסטנג הגיע לטייסת "העקרב" הסגורה עקב פרישת הספיטפייר, כאשר זו נפתחה בשנית ב-1956 כטייסת קורס אימון מבצעי (קא"מ) לבוגריקורס הטיס, בפיקודו של רס"ןמשה (מוניק) תדמור (מלניצקי).
במבצע קדש פעלה מבסיס רמת דוד בצפון והשתתפה במבצע שיוחד למטוסי המוסטנג של החיל - קריעת קווי הטלפון שחיברו מפקדות צבאיות של המצרים בסיני על מנת לנתק את כוחות האויב מתקשורת וליצור ערפול בעת הקרב.ב-31 באוקטובר1956 תקפה הטייסת באזוראבו עגילה, בתקיפה זו הופל מטוסו של מפקד הטייסת רס"ן מוניק (משה) תדמור מאשנ"מ והוא נהרג.
בסוף1956 הודממה שוב טייסת 105 הפעם למשך כשנה, כאשר נבחרה לטייסת חוד החנית של חיל האוויר כמטיסת המטוס המתקדם ביותר בעת ההיא.

ב-1958 החלה הטייסת, בפיקודיעקב נבו, לקלוט 18 מטוסי סמב"ד (סופר מיסטר B2) והייתה לטייסת המובילה של החיל למשך שלוש שנים עד להגעת המיראז' 3 ("שחק") לחיל האוויר. במהלך שנות ה-60 קלטה הטייסת מטוסים נוספים מעודפיחיל האוויר הצרפתי, וערב מלחמת ששת הימים הושאלו לה מטוסים צרפתים נוספים שהיו באותו הזמן בשיפוץ בתעשייה האווירית. ערבמלחמת ששת הימים מנתה הטייסת 35 מטוסים, ומפקדה היה רס"ןאהרון "יאלו" שביט (ילובסקי).
במהלךמלחמת ששת הימים ביצעה הטייסת 507 גיחות. שישה טייסים נהרגו במהלך המלחמה ואחד נפל בשבי.
מלחמת יום הכיפורים עמדה בסימן מטוס חדש שהחל להיקלט ב-1973 בטייסת 105 – מטוס "סער",השבחה של הסמב"ד שהותקן בו מנוע J-52 שלA-4 סקייהוק ונערכו בו שינויים נוספים שהגדילו את תכולת הדלק ואת כושר נשיאת החימוש. סה"כ הוסבו 26 מטוסי סמב"ד ל"סער". במהלך המלחמה ביצעה טייסת "העקרב", תחת פיקודו של שלמה שפירא, 887 גיחות ואיבדה שני טייסים, טייס נוסף נפל בשבי.
לאחר מלחמת יום הכיפורים, במסגרתבניין הכוח המחודש של חיל האוויר, הוחלט ב-1974 לרכוש טייסתF-4 פנטום ("קורנס") חמישית, וטייסת 105 נבחרה לקלוט את המטוסים. בעידן מטוסי הפנטום השתתפה הטייסת במלחמת לבנון הראשונה, שבמהלכה ביצעה 335 גיחות. במלחמה זו התרחשה ההפלה המפורסמת ביותר של הטייסת. בעיצומה של מלחמת לבנון, ב-11 ביוני1982, נקלעו הטייס סא"ל בן-עמי פרי והנווט דוד אוקמן למרדף אחרמיג 21 סורי, שיגרו לעברו טיל מטווח 1,500 מטר והפילו אותו. הייתה זו ההפלה היחידה של הטייסת בתקופת הפנטום, והאחרונה של מטוס הפנטום בחיל האוויר.
טייסת 105 מילאה תפקיד מרכזי גם ב"מבצע ערצב-19" בבקעת הלבנון ב-9 ביוני 1982. במבצע זה חוסלו 14 סוללותטילי קרקע-אוויר סוריות.
הטייסת בעידן הקורנס נסגרה ב-1987 בשל קיצוצים מבצעיים ותקציביים. מפקדה האחרון בתקופת הקורנס היהיוסי גונן, לימים ראשלהק אוויר.


בתחילת1991, לאחר ארבע שנים בהן הטייסת הייתה סגורה. טייסת העקרב נפתחה מחדש בחצור והחלה לקלוט את מטוסי ה"ברק"F-16C/D החדשים ביחד עם אחותה,טייסת 101. ההחלטה כי טייסות 101 ו-105 יישאו אופי הטרוגני שבהן מטוסים חד-מושביים לצד מטוסים דו-מושביים לטייס ונוווט התקיימה 13 שנים, עד אשר ב-2005 הפכו הטייסות להומוגניות. טייסת 101 הפכה לטייסת ברק F-16C חד-מושביים, ומשימתה הראשונה שבה להיותעליונות אווירית, וטייסת 105 חזרה לעברה הדו-מושבי מימי הפנטום, עם מטוסי ה-F-16D, ויועדו לה משימות מיוחדות אסטרטגיות וכירורגיות לטייס ולנווט[1]. עם זאת, שתי הטייסות מבצעות את כל סוגי משימות ההתקפה וההגנה של מטוסי חיל האוויר.
באוגוסט 2021 הטייסת עברה לבסיס רמת דוד[2] ביחד עם אחותה טייסת 101, כחלק מהחלטת מח"א.
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| מנחם בר | 1950-1951 | המפקד הראשון |
| שעיה גזית | 1951-1952 | המפקד השני |
| ישראל בן שחר | 1953-1954 | |
| יצחק יבנה | 1954 | |
| משה תדמור | 1954-1956 | |
| יעקב הניג | ||
| אברהם הכהן | 1956-1957 | |
| יעקב נבו | 1958-1961 | |
| שמעון אש | 1961-1962 | |
| ארלוזור ("זוריק") לב | 1963-1962 | |
| שלמה בית-און | 1966-1963 | |
| אהרן שביט | 1966-1968 | מפקד הטייסת במלחמת ששת הימים |
| עודד שגיא[3] | 1968-1971 | מפקד הטייסת במלחמת ההתשה |
| אריק עזוז | 1971-1973 | |
| שלמה שפירא | 1973-1974 | מפקד הטייסת במלחמת יום הכיפורים |
| שמואל גורדון | 1974-1976 | מפקדה הראשון בעידן מטוסקורנס |
| רון חולדאי | 1976-1979 | |
| ישראל קריגר | 1979-1981 | |
| דובי יפה | 1981-1983 | מפקד הטייסת במלחמת לבנון הראשונה |
| יוסי אליאל | 1983-1985 | |
| ברוך בן דורי | 1985-1987 | |
| יוסי גונן | 1987-1988 | |
| עידו נחושתן | 1991-1993 | מפקדה הראשון בעידן מטוסברק |
| בני צוקר | 1993-1996 | מפקד הטייסת במבצע דין וחשבון ומבצעענבי זעם |
| איתי אלון | 1996-1998 | |
| אבישי לוי | 1998-2000 | |
| אילן בוגר | 2000-2003 | |
| זיו לוי | 2003-2006 | |
| קובי רגב | 2006-2008 | מפקד הטייסת במלחמת לבנון השנייה |
| ניר קורן | 2008-2010 | |
| אמיר לזר | 2010-2012 | |
| סא"ל תומר | 2012-2014 | |
| גלעד פלד | 2014-2017 | מפקד הטייסת במבצע צוק איתן |
| סא"ל רועי | 2017-2019 | |
| סא"ל עמית | 2019-2021 | |
| סא"ל ד' | 2021-2023 | |
| סא"ל ת' | 2023-2025 | מפקד הטייסת במלחמת חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא |
| סא"ל ע' | 2025-הווה |