הטטרים לא שלטו באזורים אלו לזמן רב, ועברו לדרום רוסיה וסיביר, שם הקימו את ממלכת "אורדת הזהב" שבירתה סאראי. משמעות המילה "אורדה" היא מחנה, והזהב מתייחס לאוהלים המפוארים של מנהיגי הטטרים. באותה תקופה האצילים הרוסים היו הווסלים שלהם[3].
במאה ה-14 קיבלו הטטרים עליהם את דת האסלאם ורובם הפכו משבטים נוודים לחקלאים יושבי קבע. סכסוכים פנימיים ופלישות שלנסיכות מוסקבה (תחת פיקודו של הצאראיוואן הרביעי - ״איוואן האיום״) והאימפריה העות'מאנית לשטחם, גרמו להתפוררותה של אורדת הזהב במאה ה-15. על חורבותיה הוקמו אזורים טטריים עצמאיים שנקראו חאנטים. עדהמאה ה-16 נכבשו רוב שטחי הטטרים על ידי העות'מאנים והרוסים.
הקרימצ'קים, שכינויים העצמי הוא בני ישראל, שראל באלאלרי, יהודילר או קירימלר, היו חברי קהילהיהודית, ששפתם הייתהטורקית-קרימצ'קית הדומה לטטרית של קרים. הקהילה התפתחה בחצי האי קרים החל מהמאה ה-10, והם התיישבו בסמוך לקראי מזרח אירופה. השם "קרימצ'קים" הוטבע על ידירוסים בשביל להבדיל בינם לבין שאר היהודים, האשכנזים או הגאורגים, שחיו בשטחיהאימפריה הרוסית. כשמונים אחוז מהקהילה הקרימצ'קית הושמדו בשואה על ידי הנאצים בדצמבר1941, וכיום נותרו ממנה פחות מ-1,500 איש, כאלף מהם מפוזרים בערי חצי האי קרים, והשאר מתגוררים בישראל וברוסיה. הם אינם חיים עוד במסגרת קהילתית נבדלת, אלא התערבו בין יהודים אחרים (בישראל) ובלא יהודים (באוקראינה וברוסיה).
קבוצה זו מונה את הטטרים שהיגרו להרי הקווקז ולאזור הקווקז שהיום כולל אתגאורגיה,ארמניה, ואזרבייג'ן. הטטרים המוסלמיים השתלבו באזורי הקווקז, וכיום הם נחשבים כקווקזים לכל דבר, אך עם זאת הם שומרים במידה מועטה את מנהגיהם, השונים במקצת ממנהגי האוכלוסייה המוסלמית המקומית. מבחינת מראה, לטטרים לעיתים צבעים בהירים יותר ועיניים מלוכסנות יותר. באזרבייג'ן מתגוררים כ-25 אלף טטרים. בזמן השלטון הסובייטי גם הקווקזים ועמי אסיה נקראוטטרים בגלל מוצאם הטורקי.
דגל הטטרים של קרים, נחשב לאחד מדגלי קרים (Qırımtatar bayrağı אוKök bayraq).
הטטרים הקרימיים או הטטרים שלחצי האי קרים (שמם העצמי הוא qırımtatarlar או qırımlar) הם עם טורקי-מוסלמי סוני, הדומה לשאר העמים הטטרים. השם המבלבל הוא תוצאה של המינוח הרוסי העתיק, לפיו כל עם שהיה דובר שפה ממשפחת השפות הטורקיות כונה "טטרי".
הטטרים הקרימיים הם תיעוד חי של המגוון האתני הרב, אשר אפיין בתקופות שונות אתחצי האי קרים. מקורם בהתמזגות של בני העם הקיפצ'אקי (עם טורקי שנודע בזמנו ברוסיה כ-половцы), אשר הגיע מגדות הנהראירטיש עם בני העמים הסקיתי, הסרמאטי, היווני, הרומי, הגותי, הטורקי, הכוזרי ועוד, שאכלסו את חצי האי במשך הדורות.
החאנות הטטרית של חצי האי קרים התקיימה בין השנים 1441-1783, והייתה נתונה לחסותה של האימפריה העות'מאנית. היא ניהלה מלחמות בלתי פוסקות עם רוסיה ואף השיגה ניצחון בקרב בשנת1571, במהלכו הוחרבה ונשרפהמוסקבה כמעט לחלוטין.
בשנת1783 סיפחה רוסיה את שטחה של הח'אנות, לאחר ניצחונה על האימפריה העות'מאנית. מתיישבים רוסיים הובאו לקרים, ועד מהרה הפכו הטטרים למיעוט בחצי האי.
לאחרמלחמת העולם השנייה הואשמו בני העם כולם בשיתוף פעולה עם הנאצים, והוגלו ופוזרו על ידיסטלין למרכז אסיה, בעיקר לאוזבקיסטן. משנת 1989 החלה חזרתם של הטטרים הקרימיים למולדתם, וכיום חיים בחצי האי קרים כ-270 אלף מתוכם. מספרם הכולל של בני העם הטטרי-קרימי לא ידוע והאומדנים נעים בין חצי מיליון לשני מיליון אנשים.
העם מחולק לשלוש תת-קבוצות אתניות: בני הערבות (הנוגאים - noğaylar), בני ההרים (הטאטים - tatlar, אין לבלבלם עם הטאטים מהקווקז) ובני החוף הדרומי (yalıboylular).
השיר האוקראיני הזוכה באירוויזיון 2016 עוסק בגירוש הטטרים של קרים ב-1944 וחלקו מושר בטטרית של קרים.
לאחר גירושם של הטטרים של קרים, שיעורם באוכלוסייתםקרים ירד מ-80% ב-1783 עד ל-19% בשנת 1944. לאחר גירושם על-ידיברית המועצות בשנת 1944 רובם לא יכלו לחזור לקרים כמו הלאומים האחרים ששבו לשם בשנת 1956. רק לאחר1989, עם נפילת הגוש הקומוניסטי, הטטרים התחילו לחזור במספרים גדולים. לאחר גל ראשוני גדול של חוזרים ב-1989 קצב החזרה הואט משמעותית. עד שנת 2012, היגרו בחזרה לקרים בערך 266,000 טטריים שהיו 13.6% מכלל האוכלוסייה בחצי האי. כ-100,000 טטרים נשארו לחיות במדינות אחרות כמו טורקיה ואוזבקיסטן. גם אחרי חזרתם חווים טטריים קשיים רבים בקרים. למרות היותה של קרים מולדת היסטורית של טטרים, הם נחשבים למיעוט בגלל תהליך הגירוש על ידי הסובייטים[4].
באופן אולי מפתיע, הטטרים של קרים תומכים בשליטה האוקראינית בחצי האי, למרות שהאוקראינים הם מיעוט (24% מאוכלוסיית קרים בשנת 2010) ורוסים אתניים הם הרוב. במשאל העם ב-1991 בו הוכרזה עצמאותה שלאוקראינה אחוז המצביעים בקרים שתמך בעצמאות אוקראינה היה 54%, כשהתמיכה הגדולה בקרב הטטרים תרמה משמעותית להשגת הרוב הדחוק. עקב כך, נטלו הטטרים של קרים חלק משמעותי בהיסטוריה ובפוליטיקה של קרים תחת שליטת אוקראינה, והוסיפו להיות קבוצה חשובה בקרים גם לאחרסיפוח חצי האי בידירוסיה בשנת2014. מפגינים ופעילים רבים במחאות נגד הכיבוש הרוסי הם טטרים. טטרים הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בקרב אסירים פוליטיים בחצי האי קרים הכבוש[5].
המסמך הראשון שהודפס בטטרית היה הצהרה שלפיוטר הגדול שהודפסה בשנת1722.
יצירות ספרותיות רבות נכתבו בבמאה ה-19. הם הודפסו בערים שלהאימפריה הרוסית בה הייתה תפוצה טטרית וגם באיסטנבול.זאהיר ביגייב שפעל בסוף המאה ה-19 נחשב בין המייסדים של הפרוזה הריאליסטית הטטרית.
